מודלים אפשריים למימוש עזבון דיגיטלי

May 19, 2014

no comments

מאת: יובל סיני

מבוא

החל משנות ה-90 של המאה הקודמת, ניתן לזהות עליה משמעותית בשימוש בנכסים דיגיטליים (“Digital Property” או “Digital Assets”), וזאת כחלופה לשימוש באמצעים מסורתיים לאחסון מידע, כדוגמת מסמכולוגיה המבוססת על נייר. עם זאת, למרות ההתקדמות הטכנולוגית הענפה, התגלה ברבות השנים כי ישנו פער מהותי בין המשפטיזציה, לבין המצב בפועל. כך לדוגמא, במדינות רבות דיני הירושה אינם כוללים התייחסות פרטנית לנושא התמודדות עם עזבון דיגיטלי (“Digital Legacy[1]“), דבר אשר מונע את קיומה של מדיניות משפטית-חברותית סדורה ומוסכמת בנושא. דוגמא אחרת הינה סירובן של מרבית הרשתות החברתיות, כדוגמת Facebook לספק גישה לחשבון נפטרים, תוך שימוש בטיעונים משפטיים, כדוגמת: הגנה על שמו הטוב של הנפטר (“”Deceased) ו\או שמירת הזכות לפרטיות של הנפטר. וקצרה היריעה מלדון בקיומן של סוגיות משפטיות מורכבות נוספות, כדוגמת התמודדות עם טענות צד שלישי לקיומו של קניין רוחני (Intellectual” Property”) אשר הוא בעליו, בנכסיו של הנפטר, ועוד.

בדומה למצב הקיים במדינות רבות, אף במדינת ישראל אין דיני הירושה כוללים התייחסות פרטנית לנושא הנכסים הדיגיטליים, דבר המחייב את מערכת המשפט וציבור המשפטנים לייצר פתרונות Ad-Hoc. עם זאת, בניגוד למדינת ישראל ניתן לזהות פעילות חקיקה ענפה יחסית במדינות השונות, כדוגמת Public Act No. 05-136 – מדינת קונטיקט, אשר מטרתן לקדם את קיומה של מדיניות משפטית-חברותית סדורה ומוסכמת בנושא.

מטרת מאמר זה הינה להציג מודלים אפשריים למימוש עזבון דיגיטלי במדינת ישראל, וזאת לשם הצעת מצע רעיוני לקיומו של דיון ברמה הלאומית בנושא. המודלים המוצגים מאמר זה מציגים נקודות מבט מגוונות לנושאים שכיחים בתחום המשפט הבינלאומי, כדוגמת נושא הריבונות (“Sovereignty”), סמכויות שיפוט (“Jurisdiction”) ואחריות המדינה (“State responsibility”). למותר לציין כי אין בהצגת המודלים במאמר זה בכדי לסגור את הגולל לקיומם של מודלים אפשריים נוספים. ובמילים אחרות, אין באמור במאמר זה להוות רשימה סגורה של מודלים אפשריים. ראוי אף לציין כי בדומה להתייחסות לסוגיות משפטיות רבות, סביר להניח כי אף במקרה הנידון יעלה הצורך במהלך הזמן לעדכן את המודלים, וזאת בהתאם לשינויים באקלים המשפטי-חברתי-תרבותי.

הכותב אף ממליץ לקורא המעוניין להרחיב את היריעה לעיין במאמרו של עו”ד חיים ויסמונסקי, “חקירה פלילית באינטרנט במגבלות הטריטוריה“, וזאת לשם הכרת השפעת המרחב האינטרנטי על עולם המשפט.

המאמר, “מודלים אפשריים למימוש עזבון דיגיטלי” נכתב ע”י מר. יובל סיני, יועץ אבטחת מידע, סייבר והגנת הפרטיות עבור ועדת משפט טכנולוגיה ואינטרנט של מחוז תל אביב והמרכז. למען הסר ספק, אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו\או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

מודלים אפשריים למימוש עזבון דיגיטלי

מודל העמימות (מודל ה-Ad-Hoc)

מודל העמימות, הידוע אף כמודל ה-Ad-Hoc שכיח בזירה המשפטית, וכולל בחובו את התעלמות המחוקק מסוגיית העזבון הדיגיטלי. לפיכך, במודל זה ניתן לזהות פעילות נרחבת יחסית של הערכאות המשפטיות בהתוויית מדיניות משפטית, וזאת בהתאם למקרים הספציפיים המובאים לדיון. עם זאת, למודל זה חסרונות מהותיים, כדוגמת היתכנות גבוהה לאי קיומה של מדיניות משפטית אחידה, שימוש בפרשנות צרה לטיפול במקרים ספציפיים, הקצנה של סוגיות מוכרות וחדשות בתחום הדין הבינלאומי, ועוד. כמו כן, לאור הניסיון ההיסטורי במשפט ניתן ללמוד כי שימוש במודל זה עשוי לפתח מספר מודלים משניים:

מודל כוחות השוק

במודל זה, כוחות השוק הם אלו אשר מכתיבים את השיח המשפטי-חברתי בסוגיית ההתמודדות עם סוגיית העזבון הדיגיטלי. לפיכך, ניתן לזהות כיום פעילות של חברות ענק, כדוגמת Facebook אשר מטרתן לקבוע מדיניות אשר תאפשר מתן מענה לנושא עזבון דיגיטלי. ראוי אף לציין כי חלק מאותן חברות ענק יוצרות שותפות עם ארגוני צרכנים שונים, וזאת לשם התווייתה על מדיניות מוסכמת ואחידה. מודל זה אף מציע פתרון דינמי, אשר כפוף ללחץ צרכני השירות (כדוגמת “חרם צרכנים” ונטישת פלטפורמה לטובת פלטפורמה “ידידותית יותר”) והחלטות שיפוטיות. עם זאת, מודל זה מחליש את כוחה של המדינה כשחקן הבינלאומי, ואף מודל זה מעלה דילמות שונות, כדוגמת סוגיית קיומן של מספר סמכויות שיפוט, היכולת המעשית של צרכני השירות החינמיים להשפיע על מדיניות ספקי השירות, וכו’.

ראוי לציין כי נכון לזמן כתיבת מאמר זה, מודל זה הינו השכיח מבין המודלים השונים, למרות קיומן של מגבלות מובנות ומוכרות במודל זה.

מודל הצגת “גילוי נאות” (Disclosure”“) לצרכן השירות

במודל זה, ספקי השירות מציגים לצרכני השירות הסכם שירות (אשר בפועל יכול להוות “חוזה אחיד”), שבו ספקי השירות מציגים את גישתם להתמודדות עם נושאים שונים, כדוגמת עזבון דיגיטלי. ובמילים אחרות, ספקי השירות אשר מאמצים מודל זה דוגלים בגישה של “What you see is what you get”. עם זאת למודל זה חסרונות מהותיים, כדוגמת היתכנות גבוהה לאי עמידה במבחנים משפטיים, התעלמותו של המודל מרצונות וצרכי היורשים, וכו’.

מודל העברת האחריות לצרכן השירות

מודל זה מרחיב את מודל “גילוי נאות” (Disclosure””) ומטיל על צרכן השירות את האחריות לניהול העזבון הדיגיטלי שלו, וזאת באמצעות הצעת תוכנית לניהול נכסים דיגיטליים (“Digital Estate Planning”). מימוש מודל זה ניתן ליישום באופן וולונטרי או כתנאי בלתי הדיר לקבלת השירות מספק השירות. בניגוד למודלים הקודמים, שימוש במודל זה (ביחוד כתנאי בלתי הדיר לקבלת שירות) מאפשר לספקי השירות לחזק את טיעוניהם המשפטיים. כך לדוגמא, ספקי השירות יוכלו לטעון כי נכרת ביניהם לבין הנפטר הסכם התקשרות בלתי פריק, ולפיכך המדיניות בה הם נוקטים הינה בכפוף לרצונו האמיתי של הנפטר. ובמילים אחרות, ייתכן מאוד כי מודל זה יוליד את פס”ד אפרופים בגרסתו המודרנית.

למותר לציין כי בטווח הקצר מודל זה מציע את המודל היותר פרקטי מבין המודלים הקיימים, וזאת עד לאימוץ מודל חלופי.

מודל רשות סטטוטורית מרכזית לניהול עזבון דיגיטלי

במודל זה, המדינה ו\או גורם בינלאומי יקים רשות סטטוטורית מרכזית לניהול עזבון דיגיטלי. ניתן לזהות תחת מודל זה מספר מודלים משניים:

הרחבת סמכות האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

המודל הנ”ל מציע פתרון מקומי לניהול עזבון דיגיטלי, וזאת ע”י הרחבת סמכותו של האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי. ובמילים אחרות, מודל זה מציע הרחבה של רשות מדינתית קיימת. עם זאת, למודל זה חסרונות מהותיים, כדוגמת העדר סמכות משפטית ומעשית של האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי על ספקי שירות אשר אינם כפופים לחוקי מדינת ישראל, קשיים בירוקרטיים עקב הצורך לספק מענה לסביבה דינמית ובינלאומית הזמינה 7\24, וכו’.

כהערת אגב, ניתן להציע מודל דומה אשר יכלול בחובו רשות סטטוטורית עצמאית, אשר לא תהיה כפופה לאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי. עם זאת, הדבר עשוי ליצור כפל תפקידים, ואף הדבר עשוי להגדיל את הוצאות המדינה לשם תחזוקה הרשות הנ”ל.

מודל בינלאומי

המודל הבינלאומי מציע פתרון הדומה למודל הקודם, תוך הרחבת סמכות השחקנים למישור הבינלאומי. ניתן למנות תחת מודל זה אף מספר מודלי משנה:

מודל וולונטרי בינלאומי

המודל הוולונטרי יאפשר לכל אדם המעוניין בכך לנהל את העזבון הדיגיטלי שלו, וזאת ללא תלות במיקום הפיסי של העזבון הדיגיטלי. מודל זה יכול להתבסס על שימוש בחברות מסחריות אשר מספקות את השירות, וכן גופי ממשל ו\או גופים וולונטריים המציעים שירות זה לכל דורש ו\או בהתאם ללאום צרכן השירות. עם זאת, מודל זה מציב דילמות מהותיות בנושא סמכויות שיפוט, קשיים אפשריים בהתמודדות עם קיומן של צוואות סותרות, ועוד.

מודל המוסדות הבינלאומיים

מודל זה מציע להשתמש במוסדות הבינלאומיים, כדוגמת האיחוד האירופאי, לשם ניהול עזבון דיגיטלי. יתרון מודל זה הינו כי הוא מאפשר יצירת מדיניות משפטית אחידה ומסוכמת על מספר רב של מדינות. כמו כן, מודל זה מאפשר ההאצלה של סמכות ניהול העזבון הדיגיטלי על מוסד בינלאומי מוכר ומוסכם.

מודל המבוסס על הסכמי סחר מוסכמים ומקובלים בין מדינות

מודל זה דומה במבנהו למודל הארגוניים הבינלאומיים, אך שונה ממנו בכך שהוא מסתמך על קיומם של הסכמי סחר מוסכמים ומקובלים בין מדינות. למודל זה יתרון על המודל הקודם בכך שהוא אינו מחייב את קיומם של מוסדות בינלאומיים, אלא הוא מאפשר את כינונו של גוף מוסכם בין מדינות השואפות ליצירת הסדרה של נושא ניהול עזבון דיגיטלי, וזאת בכפוף לאזורי מסחר מוסכמים.

סיכום

מאמר זה סקר מספר מודלים אפשריים למימוש עזבון דיגיטלי, תוך הצגת סוגיות ודילמות שונות בעת שימוש במודלים השונים. כמו כן, מאמר זה מציג כי מודל “כוחות השוק” הוא זה השולט בזירה הקיימת, וכי בטווח הקצר ישנה סבירות גבוהה לאימוץ “מודל העברת האחריות לצרכן השירות”.

בהתאם לאמור לעיל, אין בהצגת המודלים במאמר זה בכדי לסגור את הגולל לקיומם של מודלים אפשריים נוספים. למותר אף לציין כי שינויים באקלים המשפטי-חברתי-תרבותי עשויים להשפיע על המודל אשר ישלוט בכיפה, מה שגם רק כיום ניתן לזהות את ניצני השפעת דור ה-Y על אקלים זה.

כמו כן, תקוות הכותב הינה כי מאמר זה יסיע בקידומו של דיון בזירה המשפטית-חברתית-תרבותית לשם מיסוד סוגיית העזבון הדיגיטלי.

ביבליוגרפיה

ירושה דיגיטלית, רועי ריינזילבר, 6 בפברואר 2014

http://www.legaltalking.com/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA/

נדלה ב 14.5.2014

חקירה פלילית באינטרנט במגבלות הטריטוריה, עו”ד חיים ויסמונסקי, הפרקליט נב, תשע”ג 2013

http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_309(1).pdf

נדלה ב 15.5.2014

State-by-State Digital Estate Planning Laws

https://www.everplans.com/tools-and-resources/state-by-state-digital-estate-planning-laws

נדלה ב 14.5.2014

WHAT HAPPENS WHEN WE DIE: ESTATE PLANNING OF DIGITAL ASSETS, Maria Perrone, COMMLAW CONSPECTUS [Vol. 21], May 2013

http://commlaw.cua.edu/res/docs/21-1/Perrone.pdf

Public Act No. 05-136, AN ACT CONCERNING ACCESS TO DECEDENTS’ ELECTRONIC MAIL ACCOUNTS

http://www.cga.ct.gov/2005/act/Pa/2005PA-00136-R00SB-00262-PA.htm


[1] בספרות המקצועית ניתן לזהות שימוש במושג נוסף – “Digital Heirlooms”.

Add comment
facebook linkedin twitter email

Leave a Reply