מה נפוליאון היה שואל בראיון עבודה

20 באוגוסט 2010


איך אתם יודעים כמה המרואיין טוב?
אחרי שראינו את מבנה תהליך הגיוס, נתמקד בשאלות שאנחנו רוצים לשאול את המועמד. השאלות צריכות לחשוף לנו מצד אחד את מבנה האישיות של המועמד, מצד שני את רמת המקצועיות שלו, יכולת הלמידה ובסופו של דבר רמת הכימיה בינכם וההתאמה שלו ל – DNA של הארגון.

"אני לא רוצה גנרלים מוכשרים, חכמים, טובים, נאמנים או אחראיים. אני רוצה גנרלים שיש להם מזל"
למען האמת, בד"כ לא קל להחליט האם מרואיין הוא מועמד, טוב, מצויין או בינוני (אם זה המצב כנראה שפישלתם בסינון קו"ח או בראיון הטלפוני). כולנו בני אדם, ולכל אחד יש את הנקודות החזקות והחלשות שלו. במשרות מסויימות אותו אדם יכול להתאים פרפקט, כיוון שהנקודות החלשות לא רלוונטיות. לדוגמה, אדם שחלש מקצועית דווקא יכול להיות מצויין בניהול טלפוני של קבוצת Off Shore בחו"ל.
בסיום ראיון טוב אתה יוצא עם הבנה מה הנקודות החלשות ומה הנקודות החזקות, וכל מה שנותר לוודא הוא מה מידת ההתאמה של נקודות החולשה והחוזקה מול הדרישות של התפקיד ומול הקבוצה והארגון. אף פעם לא תמצא את המועמד המושלם ("אל תחכה… הזמן לפעול אף פעם לא יהיה מושלם" כפי שאמר כבר נפוליאון שאחראי גם לשאר הציטוטים בפוסט הזה), ואם כן כנראה שהיה לך הרבה מזל.


אחרי 10 ראיונות ואין תקווה באופק?
זה המקום לצאת מהקופסה. יש סיכוי טוב שיהיה מאוד קשה לאייש את המשרה, ומומלץ לבחון הסטה של אנשים בתוך הקבוצה לתפקיד הרצוי, ואיוש תפקידים אחרים בקבוצה באמצעות מגוייס חדש. גיוס של אדם שהכישורים שלו נדירים בשוק, יצור תלות כבדה מדי בהמשך, חוסר איזון בפיתוח ויקשה מאוד על גיוס חלופי במקרה של עזיבה עתידית. 


"בפוליטיקה, טיפשות היא אינה מגרעת"
אז כאמור, לפני שאתם רצים לראיין אנשים, ובוודאי לפני ניסוח הגדרת התפקיד, השקיעו זמן בלחשוב מה דרישות התפקיד: כמה שנות נסיון? מה הטכנולוגיות הספציפיות? מה יכולת הלימוד הנדרשת? האם הסביבה דינאמית או שדווקא צריך אדם שלא ישתעמם מהשגרה? מה אופי הקבוצה? האם אתם רוצים לשנות את אופי הקבוצה? האם אתם מחפשים מישהו שייצור עתודה ניהולית או שיש לכם כבר מספיק גנרלים שבונים על קידום בטווח זמן של השנה הקרובה?


שאלות בגיוס כח אדם בחברות תוכנה ומהנדסי תוכנה

אז מה לשאול?



  1. החימום: אין כמו Small Talk במכירות, וכך גם בראיון עבודה. אל תשכחו לפטפט מעט עם המרואיין, להציע לו שתייה, אוכל ונוחיות. השיחה הזאת מאפשרת לייצר קשר אישי שיפתח את השיחה וגם לאסוף מעט מידע כללי (האם באמת הוא עדיין עובד, מאיפה הגיע וכו').

  2. שאלות קו"ח: עברו על הקו"ח עם המועמד ועמתו אותו עם סוגיות מהותיות ומה שחורג ונראה לא מסתדר עם פרופיל התפקיד. עדיף לשאול עכשיו מאשר להיות מופתעים אח"כ


    1. טיפ: רב האנשים שכבר לא עובדים ידברו על מקום העבודה הקודם בלשון עבר ו/או בגוף שלישי ("הם עושים"). בד"כ גם אם הם ינסו להחביא את זה, זה יפלט במהלך הראיון. אין בזה שום דבר רע, אם המועמד סיים לפני שבועיים את העבודה והחליט במודע לעשות הפרדה בין שני מקומות העבודה. זה פחות טוב אם הוא מנסה להסתיר את זה (אמינות כמו שעדיין קוראים לזה בבה"ד 1).

    2. טיפ נוסף: ודאו את נושא הלימודים, מרואיינים רבים מגלים בשלבים מאוחרים של הראיונות ו/או אחרי הקליטה שהם לומדים בחצי/רבע משרה, רק בערבים (צריכים לצאת פעמיים בשבוע ב – 15:00). אין שום דבר רע באנשים שמרחיבים את הדעת, אלא אם אתם סטארט אפ של שלושה אנשים שבנה על מתכנת נוסף שיעבוד איתם לתוך הלילה.

  3. שאלות מקצועיות טכניות: האמת שבד"כ קוראים לזה "השאלות שגם המראיין לא ממש היה יודע אם הוא לא היה פותח את הספר קודם לכן". מה עושה Constructor סטטי ב – C Sharp. איזה שטויות אפשר לעשות ב – Multi Threaded ו – Design Patterns יצירתיים יותר או פחות. המטרה של השאלות הללו לראות האם האדם עשה הכנה לראיון, ומה הכיוון והשפשוף שהיה לו עם התאוריה.

  4. שאלות כלליות: תפיסה מרחבית – מה היתה ארכיקטורת המערכת שלכם? מה המבנה הארגוני? באיזה מוצרים השתמשתם? בד"כ זה יאפשר למועמד לשרטט תרשימים על דף שיעידו על רמת הראייה המרחבית שלו. תגובות מגומגמות ושרטוטים אמורפיים, יצביעו על בעיה בנושא, והיות המרואיין בורג קטן במערכת מבחירה (וכן, יש תפקידים שתשמחו לאייש באנשים שיעשו את העבודה שלהם ולא יגרמו יותר מדי רעש). עודף פרטים והתקשקשות על קטנות בציורים? צפו להתאים את האדם למשרה מפוקסת שיהיה לו קשה להתברבר בה.

  5. שאלות מקצועיות מערכתיות: הצגת בעיה מערכתית (בעיית ביצועים לדוגמה, ומי שמכיר אותי לא יתפלא למה בחרתי בדוגמה כזאת), ובקשה מהנבחן להסביר מאיפה נובעת הבעייה ואיך הוא יזהה ויפתור אותה. השאלה הזאת תשמש אתכם לזהות מה הנטייה של האדם: האם הוא מתחיל מהשרת, בסיס הנתונים או דווקא מהחומרה, התקשורת או ה – GUI? איזה כלים הוא מכיר ובמה יבחר להתחיל? האם נתקל בבעיות כאלו בעבר? אין פה תשובות נכונות או לא. רציתם לדעת אם אתם מגייסים איש Server או איש Client? רציתם לדעת אם הוא איש אינטרנט או RIA/Rich Client? האם הוא מאוהב ב – Design Patterns או דווקא אוהב להתקין שרתים? השאלה הזאת תתן לכם את התשובה.

  6. שאלות אישיותיות: תן 3 תכונות טובות שלך… את השאלות הללו אני אוהב להשאיר לכ"א. בד"כ את התשובות לכך תוכלו לקבל מהשאלות המקצועיות: האדם פרפקציוניסט? הוא ישרטט לכם את התרשימים כמו סרגל, ויתקן 10 פעמים כדי לעמוד בעובדות. האדם מעופף? אתם תראו את זה בתשובות (בעיקר לשאלות הכלליות והמערכתיות). רוצים לראות תגובה למקרי לחץ ו/או התנהגות תחת לחץ, הקשו על המועמד את התשובה לשאלה המערכתית, ותראו כיצד הוא מתמודד איתה. מחפשים אדם שהטכנולוגיה באמת מעניינת אותו? שאלו על הכירות עם Open Source והשתתפות בכנסים ואירועים חברתיים של התעשייה.

  7. סגירה: בקשו מהמועמדים לשאול שאלות, כדי לחסוך אי נעימויות אח"כ, לראות לאן הם נוטים (אם הם לא באמת מעוניינים במשרה הם לא ישאלו) וללמוד על נטיות ליבם (האם החברה יציבה? האם החברה בצמיחה? איזה ארוחות צהרים יש באיזור? למה אין חניה לאורחים?). זה  גם המקום להציג בקצרה את החברה, התפקיד, ואופי העבודה (למה לא לעשות את זה בהתחלה? סביר שהמועמד נרגש ועדיין לא מפוקס בתחילת הראיון ובסופו הוא יטה להקשיב יותר), כמו גם הציגו להם את תהליך הראיונות והמיון. לבסוף הודו להם על זמנם, ומסרו להם שנציגי החברה יהיו איתם בקשר.

טיפ למראיינים: אתם המראיינים ולא המרואיינים, התפקיד שלכם הוא לשאול שאלות פתוחות, להקשיב וגם לרשום (כן, גם במהלך הראיון, אתם לא מעליבים אף אחד). זה ממש לא המקום שלכם לפתוח בנאומים ולבלות שעה בלהרשים את הצד השני. דבר נוסף, אל תתאהבו במרואיין ואל תשנאו אותו על המשפט הראשון (החולצה מלוכלכת? אולי היה לו פנצ'ר בדרך והוא היה צריך להחליף גלגל?), אל תעשו לו חיים קלים, ואל תעשו הנחות (במשמעות כפולה). אתם רוצים לדעת מי האדם, ולא לקבל הפתעות אח"כ.


טיפ למרואיינים: אנשים אוהבים לשמוע את עצמם מדברים. נצלו את שיחת ה – Small Talk ושאלו בזהירות שאלות לא חטטניות מדי על החברה ואופי המשרה. השאלות האלו יעזרו לכם גם להבין טוב יותר מה מחפשים בחברה, וגם ליצור הרגשה נוחה יותר אצל המראיין. אם ליקטתם פרטי מידע רלוונטים כמו עיסוק החברה ו/או טכנולוגיות, הכנסה שלהם כמעט שבדרך אגב במהלך הראיון, יכולה ליצור רושם טוב יותר שאתם מתאימים ל – DNA של החברה ותהיה מהלך מכירתי מצויין מבחינתכם (אתם מחפשים עבודה? אתם אנשי המכירות של המוצר שקוראים לו אני. תתנהגו בהתאם).

למה לא מראיינים רק בשיחה ובטלפון?
הקדישו כמה דקות לפוסט של אפרת אגסי שמתאר למה התכתבות עם המועמד בדוא"ל ולא רק טלפונית חשובה כל כך.


יש לכם דוגמאות נוספות? רוצים לשתף בשאלת הקסם שלכם? רוצים להציג היבטים נוספים? הרגישו חופשי להעיר ולתרום את זוית הראייה שלכם


נהנית מהפוסט? רישום לבלוג הפתוח למנהל הפיתוח יבטיח לכם עדכונים חדשים ישירות לדוא"ל!


ממשיכים לפתח,
משה קפלן
Follow MosheKaplan on Twitter


נ"ב קראתם את הפוסט הזה רגע לפני שהגעתם להתראיין אצלי ואתם מרגישים שזכיתם בפיס? לומר לכם את האמת. כנראה שאני זה שמרויח. אם טרחתם לעשות שיעורי בית, לגגל עלי באינטרנט, לקרוא את הפוסט הזה ולהכין תשובות מסודרות לשאלות. כנראה שאתם הטיפוסים שאני מחפש.


הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

להגיב על גיא ניר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות

  1. מאיה בוכניק22 באוגוסט 2010 ב 13:54

    תודה, משה, על עוד פוסט מענין. אני עוקבת לאחרונה אחר הבלוג שלך ונהנית לקרוא.
    מכיוון שיש לנו קהל יעד וקוראים דומה, פרסמתי את הפוסט הזה בקבוצה שלי בפייסבוק.
    מקווה שהמרואיינים הבאים שלך יגיעו לראיון יותר מוכנים.. 🙂
    מאיה בוכניק

    הגב
  2. Moshe Kaplan22 באוגוסט 2010 ב 18:58

    תודה מאיה,

    אני כולי תקווה גם כן 🙂

    משה קפלן

    הגב
  3. גיא ניר24 באוגוסט 2010 ב 9:54

    משה,

    כמו תמיד – כתיבה רהוטה ועניינית. תודה רבה על שיתוף הניסיון.

    גיא.
     

    הגב
  4. Moshe Kaplan24 באוגוסט 2010 ב 10:29

    תודה גיא,

    משה קפלן

    הגב
  5. Barry Chen24 באוגוסט 2010 ב 16:35

    משה,
    זה כבר ענייו שבשגרה להכנס לכאן…
    כרגיל פוסט מקיף ונוגע בכל הנקודות החשובות בנושא.
    הדבר שאולי אני פחות מסכים איתו הוא ההצגה של החברה והתפקיד בסוף הראיון. מהנסיון שלי, אחרי ה smalltalk ההתחלתי המראויין כבר עבר את שלב חוסר הפוקוס. המטרה שלי בהצגת החברה והתפקיד בהתחלה היא שהמרואיין ידע לכוון את התשובות שלו אלי.
    דבר נוסף – אני מסתכל על כל ראיון שאני מבצע גם כתהליך שיווקי. אמנם אני לא המרואיין, אבל אני רוצה שהמועמד/ת שיושבים מולי יצאו עם הרגשה שהם רוצים לבוא ולעבוד אצלי.
    ודבר אחרון – לגבי הסגירה – מכיוון שאני זה שמחליט אם להעביר אותם או לא לשלב הבא (בד"כ למשאבי אנוש) – במקרה שאני יודע שזה לא מוחלט או כן מוחלט, אני מודיע להם את זה במקום, ובמקרים מסויימים מנסה גם לסגור את השלב הבא בו במקום מול הגורם המראיין הבא.

    אז להתראות בפוסטים הבאים.
    ברי

    הגב
  6. Moshe Kaplan24 באוגוסט 2010 ב 18:37

    שלום ברי,

    בנושא המכירה, יש יותר משמץ של אמת בדברים שלך. בשוק היום (ובעצם תמיד כמדובר על מועמדים טובים), אתה קודם כל צריך לייצר עניין אצל המועמד. מצד שני, מועמדים טובים בד"כ לא יהיה להפ פחד קהל והם ידעו לשאול את השאלות הנכונות בכל מקרה.

    לגבי הסגירה, זאת שאלה מצויינת. יש יותר מדי אנשים שיטענו שבאוירת הפוליטיקלי קורקט ועודף עו"ד, צריך להזהר מתשובות חותכות, אלא לתת לבעלי המקצוע לעשות אותן.

    תודה על הערות המצויינות,

    ממשיכים לפתח,
    משה קפלן

    הגב
  7. ליאור ר ו ז ן27 באוגוסט 2010 ב 20:38

    גם אני כבר קורא אותך כדרך קבע, ונהנה.

    אגב- לא הסברת את כותרת הפוסט ואני דווקא אוהב את ההסבר מאחורי ההצהרה הזו. לא הצלחתי למצוא איפה קראתי על זה 🙁

    למרות הפרדוקס לכאורה, נפוליאון טען שאנשים טובים מושכים את המזל אליהם. גם סטיבן קובי מדבר על זה בספר ההרגלים שלו.

    הגב
  8. Moshe Kaplan28 באוגוסט 2010 ב 12:22

    הי ליאור,

    קודם כל תודה 🙂
    אפשר ללמוד הרבה דברים מנפוליאון (לטובה ולרעה), וחלק מהדברים מוזכרים בפוסט (מזל, תכונות רלוונטיות).

    למי שלא מכיר את סטיבן קובי וספר ההרגלים שלו, צרפתי לינק למצגת קצרה: http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/843C71B4-6683-491F-8AEA-9C03854C6DE8%2F2493/pardigma.ppt

    בנושא המזל כנראה שהמשפט האמריקאי מסכם את זה בצורה הטובה ביותר:
    "Luck is when preparation meets opportunity" (למתעניינים המשפט הזה מגיע מלטינית ומקורו בפילוסוף הרומי Seneca מהמאה הראשונה לספירה)

    ממשיכים לפתח,
    משה קפלן
    Fortuna est quae fit cum praeparatio in occasionem incidit

    הגב
  9. Lior Ben-Kereth25 באוקטובר 2010 ב 2:49

    משה,

    גיליתי את הבלוג היום ואני מוכרח להגיד שהוא ממש מעולה.
    אחלה כתבות, וזו במיוחד נתנה לי חומר להריץ בראש בלילה הקרוב.

    keep on the good work

    ליאור

    הגב
  10. Moshe Kaplan25 באוקטובר 2010 ב 9:04

    תודה ליאור,

    :-),
    אתה מוזמן לשתף את שאר הקוראים במחשבות שלך,

    ממשיכים לפתח,
    משה קפלן

    הגב