כל האמת על ענן פרטי

8 בדצמבר 2011

5 תגובות

efibergmanמאת: אפי ברגמן

ענן פרטי הוא סיסמה שמנהלי IT רבים שמחים להתהדר בה, אבל מסתבר שלא רבים מיישמים את הרעיון בצורה מלאה, ומנצלים את כל היתרונות של ענן פרטי בארגון.

התפיסה הבסיסית היא שענן פרטי נוצר ברגע שהארגון עובר לתשתית וירטואלית, בעוד שלמעשה, המעבר לתשתית וירטואלית הוא רק חלק מהמהלך, ובפועל עננים פרטים כוללים גם תשתית פיזית נרחבת. הרעיון של ענן פרטי אינו תלוי בתשתית – אלא בתוצאה ובשורה התחתונה: האם תשתית זו מאפשרת לארגון לנצל את משאבי המחשוב בצורה יעילה ומהירה, תוך חסכון בעלויות.

הבסיס מאחורי הרעיון של ענן פרטי הוא ראשית כל גמישות בהקצאת משאבים. בכל פרויקט הקמת מערכת שהייתי מעורב בו, בכל שנותיי, הדבר הראשון שמעסיק את צוות הפרויקט הוא רכש השרתים. כולנו יודעים מדוע – מחלקת הרכש והתקציבים בארגון עובדות בקצב אחר מזה של גוף ה-IT, ותהליך רכש יכול להמשך 3-4 חודשים בקלות. מסיבה זו כל תהליך הקמת מערכת מתחיל ברכש. ענן פרטי יכול להקל משמעותית ואף לפתור את הבעיה – אם הענן מציע גמישות אמיתית, אפשר להתחיל את הפרוייקט על בסיס הקצאת משאבים מהתשתית הקיימת, ולבצע את תהליך הרכש בשלב מאוחר יותר. דרך פעולה זו, יכולה להביא להפעלת מערכות בארגון בתוך מספר ימים, ולהפחית את עלויות הרכש מכיוון שהוא יהיה על בסיס הצורך האמיתי ולא רק תחזיות. תהליך כזה מאפשר למזער את העיכובים כתוצאה מהתלות השוטפת בין מחלקת ה-IT למחלקת הרכש. .

בעיה נוספת שאני מזהה בארגונים שהקימו סוג של ענן פרטי, היא העובדה שאין מודל כספי מאחורי השימוש בשירותים. הרעיון עיקרי נוסף מאחורי ענן פרטי בארגון הוא ששירותי ה-IT הופכים למשאב שנצרך ומחויב על פי השימוש האמיתי ("צריכה בפועל"). כך לדוגמה, אם מחלקת השיווק זקוקה לכוח מחשוב מסוים, בתקופה מסוימת בלבד, היא "משלמת" עליו ומחויבת בהתאם. באופן זה, מונעים מצב שבו גופים/צרכנים שונים בארגון "תופסים" משאבי מחשוב, ואינם "משחררים" אותם כאשר המשאבים אינם נדרשים באופן מלא או חלקי יותר. ללא מודל חיוב (Chargeback), הרעיון של ענן פרטי ימשיך "לתרום" להגדלת תשתית המחשוב של הארגון כמו בשנים קודמות.

אתגר נוסף שאני פוגש לא מעט בארץ, היא אנשי System ו/או מנהלי IT שאינם מוותרים על הצורך במעורבות שלהם לכל אורך התהליך. זכור לי שנפגשתי עם נציגי IT של ארגון, עם תשתית של Hyper-V, שהריצה עשרות רבות של מכונות וירטואליות. למרות שהעסק תיקתק בצורה טובה, כל בקשה לשרת ווירטואלי (VM) עדיין עברה דרך מחלקת ה-IT. זאת, למרות שניתן היה לבצע אותה באופן מלא באמצעות כלים לשירות עצמי (Self-Service Portal). מהלך כזה היה משחרר את אנשי ה-IT למשימות חשובות יותר לארגון מאשר הקמה של מכונה וירטואלית, ומאפשר למחלקות השונות לתכנן את תקציב השימוש ב-IT שלהם בצורה מושכלת. בסופו של דבר הארגון היה חוסך במשאבי המחשוב בארגון.

האיור הבא מתאר את השכבות השונות המרכיבות את הענן הפרטי (מה שמכונה גם Infrastructure As A Service – IAAS).

Untitled

 

אפי ברגמן הוא ארכיטקט תשתיות בקבוצת הייעוץ של מיקרוסופט ישראל (Microsoft Consulting Services – MCS) ועובד כ 12 שנים בתפקיד זה. אפי מומחה לתשתיות מיקרוסופט ובעל ניסיון של כ 20 שנה בתחום.

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות

  1. עידו גולדברג19 בדצמבר 2011 ב 15:41

    תראה…..תשמע….
    אני מנהל IT בארגון יחסית גדול, ואני מאמין נלהב של הענן, ולא חשוב אם הוא פרטי/ציבורי או בכלל בשמיים,זה רעיון טוב שיש ליישמו
    אולם המסכנות שלך אינם תואמות את המציאות, אני לא סגור על איך עושים את זה באמריקה, אבל בארץ אני לא מכיר אף חברה שמחייבת מחלקות שלה בכסף ע"מ להשתמש בציוד שהוא כבר בבעלות החברה והחברה השקיעה רבות ע"מ לרכוש ציוד/להתקין/ולהרכיב מזה ענן.
    שלא נדבר על המסכנה על גמישות גופי ה IT, האמת הכואבת היא שאנשי מקצוע שאינם IT, כלומר מפתחים וחיות אחרות אינם שמים בראש מעיינהם שימוש יעיל במחשוב אלא תפקוד התוכנה שלהם ולכן , בהינתן יד חופשת, מערכת שתוכננת נגיד ל100 מערכות וירטואליות יהפכו ל200 כהרף עין ואז הביצועים ירדו, שלא נדבר על סיום עבודה על מערכת וירטואלית והשארת דולקת במערכת עד אין סוף, ואז אנשי הIT יהפכו לפקידות שירדפו אחרי אנשים מה קורה עם המכונות שלהם.

    חשוב להבהיר שמשמעות הקמת עננים פרטים בחברות אינו ירידה דראסטית בתקציבי ה-IT כי זה פשוט לא נכון, להקים ענן טוב עולה המון כסף, אלא ווידוא שמשאבי המחשוב מנוצלים עד תום (מה שעלול להביא להוזלת עלויות בעתיד הרחוק כלומר אחרי 3-4-5 שנים אבל בוודאי שלא מחיקת תצקיבי IT).

    לכן תמצא אותי מסכים עם הקונספט של ענן פרטי ברם לא מהטיעונים הללו.

    הגב
  2. אפי ברגמן5 בינואר 2012 ב 14:22

    שלום עידו,

    ראשית כל תודה על התגובה. אני שמח שאתה מסכים עם הקונספט של ענן פרטי.

    כפי שציינתי בבלוג, גם אני לא נתקלתי כמעט בארץ בארגונים שיש להם מודל של "חיוב פנימי" (Chargeback), או לפחות לא מודל משוכלל. אם כי בחלק מהארגונים הגדולים יותר (כן גם בארץ …) המודל קיים ופעיל – יחידות משלמות כסף ומחויבות על שרתים שהן צורכות (בפועל).
    האמירה שלך לגבי גופי פיתוח וכד' (שאינם IT Oriented) שלא מסתכלים על התמונה המלאה אלא דואגים למערכת שלהם ולביצועים שלה נכונה גם היא, וללא תשתית של Chargeback (כלשהי/בסיסית) ויכולות של ניטור + Portal שתאפשרנה לצוותי הפיתוח (בדוגמה שלך) לראות את הביצועים מצד אחד ואת מידת ניצול המשאבים מצד שני ובאופן דומה אותה תשתית תאפשר גם למנהל ה Datacenter לראות את אותה התמונה … ללא תשתית זו, אופן השימוש במשאבי המחשוב ימשיך להיות כפי שהיה … למעט העובדה שיהיה "חיסכון" במשאבי המחשוב שיוזמנו/יוקצו למערכות (רובן תהיינה ווירטואליות ו"רזות" יותר על פני פיזיות "גדולות/חזקות").
    עצם השימוש בתשתית ווירטואלית, הוא רק הנדבך הראשון ב"דרך אל ענן פרטי", אבל על מנת להגיע לשם, צריכים להוסיף מרכיבים אחרים (המופיעים באיור בבלוג). תהליך זה אורך זמן, בפרט הפנמת תפישת העבודה החדשה בעידן ה"ענן הפרטי".
    ארגונים שישכילו לעשות זאת מוקדם מאחרים יצליחו לממש את הפתרונות והעסק שלהם בקצב הנדרש בעולם התחרותי של היום.
    במידה ואתה מעוניין להמשיך לשוחח בנושא, תרגיש חופשי לכתוב אלי.

    efib@microsoft.com.

    אפי.

    הגב
  3. אדם15 בינואר 2012 ב 20:12

    היי, תודה על התובנות. אהבתי את המודל של ה-CHARGEBACK שלא הייתי מודע אליו.
    הרבה פעמים נשמע הצירוף "ענן פרטי" כפתרון דוקא מתחום האבטחה – כלומר הענן הוא פרטי של החברה, גם אם היא רוכשת אותו מספק שירותי ענן, והגישה אל הענן הפרטי היא באמצעות VPN למשל.
    האם להבנתך ניתן לרכוש שירותי ענן פרטי מספק ענן?

    הגב
  4. דמיאן15 בינואר 2012 ב 23:17

    קודם כל תודה לאפי על המאמר המצוין!
    רציתי להתייחס לשתי נקודות חשובות בעיניי: הראשונה הינה שלא משנה כ"כ אם אנחנו מנהלים אירגון גדול או קטן, גם אם נקרא לזה "ענן" או לא, ברגע שהעברנו כמות (גדולה ככל שתהיה) שרתים לסביבה וירטואלית עלינו להתייחס לזה כאל "שירות" לכל דבר ולכן יש לנהל את אותו שירות. וזה מה שאני לוקח מהמאמר הזה כיוון שככל שנקפיד יותר על הסמת כל השכבות מבלי "לעגל פינות", נוכל להבטיח יעילות ויציבות של המשאבים שבאחריותינו לנהל וזה לדעתי עיקר העבודה של אנשי ה-IT של היום. נכון… מאוד קל להקים סביבה וסביר להניח שמהר מאוד תהפוך לשירות קריטי באירגון אבל כל עוד נקפיד לנהל אותה בצורה נכונה, נרוויח יציבות של המערכות, גמישות, שרידות וכמעט כל דבר שאיש IT צריך כדי לישון טוב בלילה.
    מממ… בקשר למדינה הקטנה שלנו, אני גם מכיר לא מעט אירגונים גדולים ויכול לאשר שהחכמים אכן מיסמים מערכות chargeback (ולא רק ב-IT) כדי שאותם לקוחות (המשתמשים) לא יבזבזו שרתים (משאבים) ויקבלו ביצועים בהתאם… אבל אם כבר מדברים על ישראל ולמען האמת, מעט האירגונים הגדולים שאני מכיר שתשתית הוירטואליזציה שלהם מבוססת על Hyper-V.
    אפי, שוב תודה על המאמר המצוין שלדעתי יגרום להרבה אנשים להבין לנהל נכון את הסביבות שלהם.

    הגב
  5. אפי ברגמן23 בינואר 2012 ב 13:18

    תודה לעידו ולדמיאן על המשוב! אני שמח לשמוע שלקחתם נושאים לתשומת ליבכם.

    עידו – בנוגע לשאלתך, ניתן לרכוש שירותי Hosting מספקים שונים (מקומיים וגלובליים), במספר תצורות – רכישת "שטחים" כחלק מתשתית המשותפת ללקוחות נוספים אחרים מאותו ספק, או לחלופין, רכישת שרתים ייעודיים עבור ארגון/לקוח מסויים (Dedicated). באופן זה, אין שיתוף של התשתית עם לקוחות אחרים (אולי עם מתחרים :-)) אולם לרוב, עלות שכירת שירותים ייעודיים שכאלו גבוהה משמעותית מעלות שכירת שירותים "רגילים" (Shared).

    בשורה התחתונה, אכן ניתן להסתכל על כך שכאילו רכשת שירותי "ענן פרטי" מספק "ענן ציבורי".

    בברכה,

    אפי.

    הגב