עננים

10 באפריל 2012

אין תגובות

ככה הכל מתחיל. מוצאים שם קליט, מטפטפים אותו לתודעה בשיווק אגרסיבי, וכך קורה ששנים לפני שהמוצר בשל כולנו כבר מדברים עליו בלשון עבר. הענן יגיע אבל בינתיים ממש כמו החורף במדינתנו הוא רזה, מטפטף לסירוגין ובעיקר לא מה שחשבתם.


לכל המתעניינים או סתם כאלה שעברו פה במקרה, נזכיר שתפיסת הענן קיימת במחוזותנו לפחות 10 שנים ובעצם כל מי שאירח אי פעם שרת בחוות שרתים יודע ענן מהו. הרעיון של לקנות שרת, לקנות ארון, לדאוג לחשמל קירור, UPS, מערכת גיבויים וקוי אינטרנט לא התאים לכולם, ויש כאלה שהחליטו להשכיר (או לשכן) אחד כזה בחוות שרתים שכבר דאגה לכל זה. כך לדוגמא מספקת חוות השרתים של בזק בינלאומי כבר 15 שנים אירוח שרתים כולל מע’ ניתור וגיבוי בחוות השרתים שלהם בפתח תקווה.


אם כן, על מה כל המהומה ?


כמו כל המצאה גדולה, הסוד מצוי בפרטים הקטנים.


התפיסה של איחסון שרתים נחמדה וגם יעילה אולם מה היא באמת חוסכת ? בואו נבדוק:


האם צריך שרת פיזי ? כן!


האם צריך מקום איחסון? כן!


האם צריך להתעסק בחומרה (תחזוקה) ? כן!


אם כך העניין פשוט. חברה בעלת 200 משתמשים שנדרשת לבנות חדר שרתים שיעמוד בסטנדרט גבוהה, תצטרך להוציא מאות אלפי שקלים על קירור מתאים, בקרי לחות, עמידה בתקני כיבוי אש, ארונות שרתים, חשמל, UPS, גנרטור וכולי. במקום כל האמור מאחסנים את השרתים בחווה, משלמים תשלום חודשי קבוע, ובא לציון גואל!


כשאמרתי שהכל מצוי בפרטים הקטנים כיוונתי לתפיסת העולם החדשה שהכניסה לחיינו בסערה את הענן כמו שהוא נתפס היום. לא עוד אירוח שרתים אלא אירוח שירותים.


ואיך המילה הקטנה הזו הביאה תנופה טכנולוגית וכלכלית שכמותה לא ראינו מימי האינטרנט? באמצעות מספר טפיסות פשוטות ומכריעות:


1. חיסכון בעלויות


2. קלות ניהול


3. ניידות


4. גמישות


כדי להמחיש בצורה הכי טובה מהו מיחשוב ענן, נקח שירות שכולנו מכירים – Exchage. שרות שליחה וקבלה של מיילים דרך שרת אירגוני ייעודי הוא שרות שקיים בכל חברה מקטנה ועד גדולה ובשנים האחרונות הפך כלי שאין שני לו מבחינת קריטיות בארגון.


בואו נבדוק מה עלינו לעשות כדי ליישם שירות כזה בארגון :


* עלינו לרכוש שרת (ולרוב שני שרתים) – זמן? שבוע אספקה


* התקנת מע’ הפעלה – זמן? שעתיים


* התקנת שירות EXCHANGE – זמן? שעתיים


* הגדרות כלליות (חיבור לשרת איחסון, יצירת כללים וכולי) – 1-3 שעות


כמה זמן יקח לארגון לספק 100 תיבות ל 100 משתמשים דרך שירותי הענן של מיקרוסופט ? בדקנו – 15דקות!


לא מאמינים ? כנסו למיקרוסופט און-ליין שלמו 7$ לתיבה ותגלו בעצמכם.


זו בעצם כל התורה. יושבים חברות מחשוב ענן, משקיעים הרבה מאוד כסף בתשתית, שרידות, DRP ובעצם מספקים פלטפורמה שלמה שמסוגלת לספק שירותים ע”פ דרישה. אם כן מהיום לא נגיד יותר “שרת” אלא “שרות”!


מכאן השמיים הם הגבול, אם אני יכול לתת תיבת מייל לארגון, למה שלא אתן להם דטה בייס ? ואם כבר דטה בייס למה שלא אספק להם שירותי CRM ? וכן הלאה וכן הלאה.


פייסבוק אם תרצו הינו סוג של ענן בפני עצמו. למה? משום שמלבד מהעבודה שהוא מאפשר שיחה בין משתמשים – הוא פלטפורמה משומנת מאוד של אפליקציות מבוססות ווב (שאגב מכניסות לא מעט כסף). לעניינינו פייסבוק יצרה פלטפורה שמאפשרת למפתחים לכתוב אפליקציות ומשחקים ולפרסם אותם דרך אותה הפלטפורמה – סוג של One Stop Shop לחשיבה, תיכנון, ייצור ושיווק של אפליקציות.


אפשר לדבר עוד רבות בעניין הענן והיכולות שלו, אולם לא לכך התכנסנו. בעצם רצינו לדעת מה יהיה על גורלנו, אנשי התשתיות שככל הנראה יאבדו את אחיזתם בחברות אט אט יקפלו את החדר שרתים שלהם לכיוון הענן.


כדי לענות על התשובה הזו נצטרך לחלק את התפקיד לכמה רמת ולנתח כל רמה בנפרד:


1. אנשי תמיכה ו HELP DESK- ובכן לכל הדעות אין ולא צפוי שום שינוי בחלק הזה. שכן משתמשים עדיין יצטרכו מחשב בין הרגליים, ותמיכה באפליקציות היא אותה תמיכה בלי קשר למיקום הגיאוגרפי של השרת.


2. אנשי סיסטם – זה לא סוד שמאז כניסת הוירטואליזציה האינטראקציה של אנשי הסיסטם עם חומרה פיזית הצטמצמה כמעט ל – 0. הענן שאחנו מכירים היום מספק לנו שירותים אוניברסלים אולם עדיין אין, וכפי הנראה לא יהיה גם בעתיד הקרוב מע’ ניהול קצה לקצה שתאפשר לענן לספק לנו שירותים, וממשקים בין שרותים באופן כזה שיתאים לכל ארגון.


כדי להסביר טוב יותר את העניין הזה אומר, שעצם זכות הקיום של הענן הוא יישום מבוסס שבלונה (Template) או מספר שבלונות. כדי שחברות יוכלו להלביש את עולם ה IT שלהם על שבלונה מוכנה מראש, צריכות החברות להיצמד תקן מסויים מגדיר איך צריכים לעבוד. לתוך העולם הזה צריכים לצלול גם בתי התוכנה ולדאוג שפיתוח האפליקציות יהיה בסטנדרט הדרוש לעבודה בענן, אחרת לא באמת השגנו את המטרה.


כמו שאני רואה את זה, לפחות בחמש השנים הקרובות אנחנו נראה מעבר מסיבי לענן אולם באופן חלקי. דהיינו סביבות מעורבות שבהן חלק מהשירותים נמצאים בענן וחלק מהשירותים נמצאים בחוות השרתים הארגונית. בעיות תאימות, לצד סטייה מהתקן, נפילות קווים, LATANCY ושכמותם, לצד מחסור אמיתי במע’ ניהול רוחבית משאירה את רוב הארגונים הגדולים על הגדר ומחשש אמיתי לקפוץ לענן.


לכל העולם הזה נכנס עולם שלם של אבטח מידע שטרם נתנו עליו את הדעת. חברות ביטחוניות במפגין מסרבות לשקול אפילו מעבר לענן, ויחד איתם חברות שמספקות שירותים קריטיים או מידע סודי חוששים לאבטחת המידע ולאיחסון מידע מרוחק.

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *