אם מיקרוסופט מפילה פצצה ביער ואף אחד לא שומע, האם בכל זאת גולדסטון יאשים את צה”ל?

1 באפריל 2011

תגיות: , ,
אין תגובות

 

לא מבין את כל בני הדודים שלנו במצרים, סוריה, לוב וכו’. חופש בחירה זה לא דבר טוב.

דוגמה:

מכונות קפה אוטומטיות שיש בכל חברת הייטק ממוצעת.

מחקר קטן שערכתי מעלה שאתה עומד כל פעם בממוצע 3.27 דקות מול המכונה (ואם אתה עובד במשרד ממשלתי: 17.42 דקות) ומנסה להחליט איזה מהמשקאות לבחור: קפה רגיל, קפוצי’נו, הפוך, מקיאטו, שוקוצ’ינו, פרנץ’ ונילה, קרמבו (קרמבו??? זה יותר גרוע מלכתוב “שקר כלשהו”), חלב חם ושוקו אמריקאי.

אתה משפשף את הסנטר, חוכך בדעתך ולאחר סימולציה של כל טעם בחיך שלך, ולוחץ על הכפתור. לא משנה מה בחרת, תמיד תקבל משקה בטעם של מיץ גרביים של מילואימניק אחרי שבוע בשטח עם חצי קילו סוכר.

אז מה כל הקטע הזה של חופש הבחירה?

(אגב, מי שרוצה לקרוא על הנושא ברצינות, ולא שאני רומז לרגע שהמאמרים פה לא רציניים, כדאי לקרוא את הספר של יעקב בורק “האם שמפנזים חושבים על פרישה”).

אז פעם כל האפשרויות שלנו הסתכמו במערכות 32 ביט. באותה תקופה היינו מאושרים יחסית, חוץ מהעובדה שהזיכרון היה די מוגבל ל-2GB ושליידי גאגא עוד לא נבראה. 32 ביט נקבעו בנקודת זמן שבה אמרו: “מה, אנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו אף מערכת שתצטרך יותר מ-128MB של זיכרון. וגם אין סיבה שתהיה זמרת עם איכויות קול נדירות ותלבושות שנראות כאילו עשו שליפה מטבלת רשימת התחפושות של אמאזון order by newid”.

בסביבות שנת 2002 (התעצלתי לחפש בויקיפדיה), אינטל ראו שיש איזה שתיים-שלוש מערכות שיש מצב שיצטרכו יותר מ-128MB זיכרון והוציאו מעבד חדש בשם Itanium שהיה מעבד 64 ביט (IA64) – יותר מהיר ותומך ביותר זיכרון.

במשך כמה שנים ארגונים התחילו לקנות אותו כדי לתמוך במערכות גדולות. SQL Server התחיל לתמוך במעבדי Itanium עם גרסה שנקראה Liberty (עדיין מקבילה לגירסת 2000). אני זוכר אותה כגירסה בעייתית ל-DBA: כלי הניהול (Enterprise Manager+Query Analyzer) לא נתמכו ב-64 ביט ולא היה ניתן להתקין אותם על השרת. היינו צריכים להתקין אותם על מכונה אחרת כדי לעבוד.

מערכות 64 ביט היו בעייתיות לא רק לנו ה-DBAs. כל מערכת היה צריך לקמפל במיוחד כדי שתעבוד על מעבדי ה-Itanium. ואז בסביבות 2005 הוציאו את מעבדי x64 כדי להנות משני העולמות: מצד אחד סביבה שבה יהיה אפשר להריץ גם תוכנות 32 ביט (שזה עדיין רוב התוכנות כיום) ומצד שני מעבד מהיר שתומך ביותר זיכרון. מעבדי x64 תפסו מהר מאוד בשוק וכיום כל השרתים וכמעט כל תחנות העבודה מריצות מעבדים כאלה. יותר מזה – מיקרוסופט כבר לא הוציאה את Windows Server בגירסת 32 ביט ב-Win2008 R2.

שנתיים אח”כ המציאו גם את ליידי גאגא.

השבוע אורקל הפילה פצצה: היא מפסיקה לתמוך במעבדי Itanium. כל עולם ה-IT כמרקחה, HP אחוזת תזזית וכולם מדברים על השינוי. זה המסמר האחרון בארון של Itanium, וכנראה טוב שכך.

אבל האמת היא שהנפילה החלה קודם: כבר לפני שנה מיקרוסופט הודיעה ש-Windows 2008 R2 תהיה הגירסה האחרונה של Windows שתתמוך ב-Itanium וכך גם SQL Server 2008 R2. יצרני התוכנה ראו שמעבדי x64 מספקים את כל מה שארגון צריך למערכות גדולות וקריטיות, בעוד IA64 הלכו ודעכו מבחינת נתח השוק. במבחני TPC מעבדי x64 משיגים ביצועים מצויינים. אז בגירסאות הבאות של Windows, SQL Server וגם של אורקל, לינוקס ועוד שחקנים בשוק נראה תמיכה רק במעבדי x64.

Itanium היה מעבד גאה ואצילי, והיה לי הכבוד לעבוד איתו. יהי זכרו ברוך.

השתמשתם ב-Itrnium? הדליקו נר לזכרו בתגובות.

http://www.sqlserver.co.il/?p=2673

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *