זהו פוסט המשך לפוסט הקודם "OpenGL vs. DirectX" מתוך סדרת פוסטים על UI. פוסט הקודם נתן סקירה קצרה על מנועי תלת-מימד, בוצעה השוואה בין מספר תכונות המנועים וסופר על ייחודיותם.
(אפשר לקרוא את הפוסט הזה גם ללא קשר לפוסטים הקודמים)

 UI – פוסט 4: מהפכה ב-UI
 (ולא רק במחשבים)

אם נסקור התפתחויות של מוצרים שאנו משתמשים בהם (החל ממוצרי אלקטרוניקה כמו מקלטי-וידאו, טלוויזיות, מחשבים ועד מכוניות, מטוסים ואוניות), אז נגלה שההתקדמות הטכנולוגית של המוצרים האלה התרחשה במהירות גבוהה יותר במהלך עשרים שנים האחרונות, מאשר בשנים שלפני כן. כל דור של מוצרים מתקדם בתכונותיו ובמאפייניו.

לפני שאמשיך אספר סיפור אישי:

מכשיר וידאו ביתי

– מאז שנות השמונים של המאה העשרים מכשיר זה נהיה חלק בלתי נפרד מהטלוויזיה בסלון. עם השנים, מכשיר וידאו שוכלל, השתפר באיכותו וקיבל תכונות חדשות בנוסף לאלו שכבר היו בדורותיו הקודמים. (שיפורים חלו בעיקר באיכות ואורך ההקלטה, נוספו תכונות חדשות כמו תכנות זמן תחילת ההקלטה וקליטה של הרבה ערוצים ה-Hyper-bend). אני זוכר שלקראת סוף שנות התשעים קנינו מכשיר וידאו שלישי שלנו (שהיה מתקדם בהרבה מקודמיו) בעל יכולות חדשות ומגוונות. מכשיר הגיע עם שישה ראשי הקלטה (זה אפשר לבצע הקלטות של המון שעות על קסטות תקניות), היה לו היפרבנד משופר, תמך בפורמטים שונים של שידור, בעל יכולת תכנות (היה ניתן לכוונו להקלטה אוטומטית בזמן מוגדר) ועוד תכונות רבות, אם אמשיך לפרט אצטרך לוותר על יתר הנושאים.

– כל זה היה נהדר. אני כתלמיד חרוץ הקדשתי יומיים לקריאת ספר ההדרכה העבה שלו. אבל… על אף כל היכולות והשכלולים, הוא היה צעצוע יקר, מיותר וגם מיותם. כעבור מספר ימים אף אחד כבר לא השתמש בו. מהנדסים שתכננו אותו כנראה חשבו שמי שהולך להשתמש בו אלה דוקטורים לאלקטרוניקה יישומית שעובדים ב-NASA. רק מהסתכלות על השלט שלו אפשר היה לקבל סחרחורת, השלט נראה כמו דגם מוקטן של תא טייס של מטוס בוינג-747 או חדר בקרה של כור גרעיני. היו עליו עשרות כפתורים בגווני אפור, הכפתור PLAY היה מוסתר היטב בין יתר כפתורי הפעלה הזעירים (כנראה לאנשים בארץ הייצור של המכשיר יש אצבעות קטנות מאוד). בבית, אף אחד חוץ ממני לא העז להתקרב אל המכשיר (שני הוריי לא באים מתחום המחשבים או אלקטרוניקה או כל תחום שבו אין פחד מולד בהפעלת כורים גרעינים קטנים ואחי היה די קטן ולא התעניין במכשיר). כל הפעלה של מכשיר מצד הוריי דרשה התערבותי ואם פעולה דרשה יותר מניגון קלטת קיימת, אז היה צורך להצטייד בספר ההדרכה העבה שהגיעה עם המכשיר. גם התפריטים של הוידיאו שראינו על המסך לא היו מובנים כ"כ ונראו כמו ממשקים גראפיים של חלליות מסרטי מדע בדיוני של שנות השמונים.

בקיצור, המכשיר היה משוכלל, אך מסובך להפעלה, היה מצויד בהמון תכונות נפלאות שאף משתמש ביתי לא היה זקוק להן, הפעלתו דרשה ידע טכני וכל ממשק ההפעלה (החל מהשלט ועד הכפתורים על המכשיר עצמו) היה מאוד מסובך.

אחזור לנושא…

לכל דור מאז ומעולם היה פחד בפני קדמה (מסוג כלשהו), אנשים חששו מהמהפכה תעשייתית של המאה ה-19, אותן החששות היו גם במאה העשרים (סרט מפורסם של צ'ארלי צ'אפלין "זמנים מודרניים" של 1936 – דוגמא טובה לכך), האנשים חוששים גם במאה ה-21 (כן, גם מפתחי תוכנה), כל דור חווה את הפחד בפני קדמה טכנולוגית כלשהי (ההשתלטות של הרובוטים ועוד). זוהי עובדה, שאנשים מבוגרים נוטים להתנגד יותר לחידושים הטכנולוגיים מאשר דור צעיר יותר. זוהי עובדה פיזיולוגית, המוח האנושי מזדקן וכושר הלמידה יורד. ללא קשר לגיל, האבולוציה האנושית, במובן הפיזיולוגי לא התקדמה הרבה. בן-אדם לא קיבל כוחות-על יחד עם קדמה (אף חתכים גדולים של אוכלוסיה הפסידו יכולות פיזיולוגיות שהיו בדורות הקודמים), יחד עם קדמה הגיעו מחלות הקשורות אליה, בהתאם לסוג העיסוק של האנשים. היכולות הפיזיולוגיות והקוגניטיביות לא התפתחו מאז אדם הקדמון.

יחד עם זאת ידע אנושי צבר תאוצה, מדור לדור אנו צוברים ובעבירים ידע שלא היה בדורות הקודמים, התקדמנו בכלים שאני משתמשים כיום, בתחום המחייה (מגורים), תקשורת, תחבורה ועוד.

מצאו את ההבדלים:

אין ספק שלא מספיק לפתח מוצר מתקדם, יש גם לדאוג ל"הנגשת" המוצר ללקוח (או למגזר הייעודי).

"הנגשה" – התאמה של כלי לקהל היעד (בין אם הוא מוחשי או לא). אם נחזור לדוגמא קודמת עם וידאו-טייפ, אז היום הוא הוחלף בנגן DVD או במקלט DVD, מכשיר יותר מתקדם עם תכונות מרובות, אבל עם ממשק יותר נגיש.

המהפכה בממשקי אדם-מכונה נגעה בהמון תחומים. למשל בתחום הרכב: הוכנסו המון רכיבים אלקטרוניים הקשורים לנהיגה, תקשורת, נווט ובידור. אם נשווה dashboard (לוח בקרה עם מחוונים) של רכב עם כל החידושים מסוף שנות התשעים ל- dashboard של רכב של שנות האלפיים אז נגלה שבשנות האלפיים הוא נהיה יותר פשוט, אבל זה לא אומר שהוא נהיה פחות מתקדם; הוא נעשה יותר נגיש, פשוט ובטיחותי.

דוגמא נוספת זה תא-טייס: בין אם מדובר במטוסים צבאיים או אזרחיים. הציוד במטוסים השתכלל עם השנים, הטייס מקבל המון מידע (חזותי וקולי), המצב הגיע לכך שעל הטייס היה כ"כ הרבה עומס של מידע שזה הפך לסיכון בטיחותי. לאחרונה החלה מהפכה גם בתא הטייס, הוא עובר שינויים של הנגשה (שינויים בממשקי אדם-מכונה).

התקדמות בתחום המחשוב והיקף השימוש הביא לנו מחשבים עם תוכנות בעלות ממשקים מסובכים להפעלה. יחד עם התפתחותה של יכולת תצוגה הגראפית, קיבלנו הזדמנות לשפר ממשקים של התוכנות, פישוט הממשק של התוכנה מאפשר חדירה של המחשב לאוכלוסיות שהתקשו בעבר בהפעלתו.

בתחום הבידור (כהמשך לדוגמא של מכשיר וידאו): ההתפתחות בתחום מכשירי הבידור הביאה למזעורם ולדחיסה של המון טכנולוגיות לתוך מכשירים קטנים. אם לא היו מפתחים ממשקים פשוטים ונוחים אז ההפעלה של מכשירים אלה הייתה מסובכת (ניתן לציין שעדיין יש מכשירים מסובכים להפעלה למשתמש הממוצע).

תחום התקשרות (בייחוד תקשורת סלולארית) עבר תהפוכות גרנדיוזיות ועל כך יהיה פוסט מיוחד.

ראו בהמשך פוסט על "פשוט = יותר טוב!", אשמח לקבל הערות/תיקונים לגבי הפוסט. לרשימת הפוסטים של הסדרה לחצו כאן.