רעידת אדמה בעולם הלינוקסי אובונטו זונחת את יוניטי

22 באפריל 2017

תגיות: , , , , , , ,
אין תגובות

אני מניח שלמי שלא מכיר את העולם היוניקסי, רוב המילים בכותרת נשמעות כמו סינית ואין לו מושג מה זה יוניטי ולמה זה שאובונטו זונחת אותה זה ארוע כל כך חשוב לתעשיה, לטלפוניה, למחשבים השולחניים לכלכלה ולמשתמש הפשוט. אז בואו נתחיל קודם מכמה הגדרות בסיסיות ופירושי מונחים. מערכת ההפעלה שמותקנת על המחשב שלך, הטלפן שלך או ציוד ה IoT החכם שלך, מורכבת בסופו של דבר מגרעין מערכת הפעלה, אוסף ענק של שירותי עזר ותוכניות שרות והכי חשוב (אולי) ממימשק משתמש גרפי. יוניטי היא מימשק המשתמש הגרפי של אובונטו שהיא אחת מהפצות הלינוקס הנפוצות ביותר בעולם למשתמש הרגיל. אני לא בטוח שתרגום המונחים כפשוטם מסביר יותר טוב את המשמעויות, אז בואו וניכנס למסע בנבכי ההיסטוריה של יוניקס ונדון בשאלה למה זה תמיד יותר טוב להיות עשיר גדול וחזק כשמדובר באבולוציה דטרמיניסטית. linux

העץ מוצר היוניקסאי הוא מבחינת תהליכי הפיתוח וניהול הגירסאות שלו, גיהנום לכל מנהל פרויקט. אוסף ענק, כמעט אינסופי, של גירסאות שונות ומשונות ללא כל תקן כתיבה אחיד או  Codding Guidelines משותף. שיצעקו עלי כולם, אבל המגוון הבלתי אפשרי לניהול הזה, נובע בעיקר משני גורמים: אגו וקוד פתוח. מילא האגו, אבל הדלק העיקרי שמדרבן את האנרכיה, זה שהקוד פתוח וחופשי לכולם ומי שלא מוצא חן בעיניו משהו, הולך ומשנה ובונה לעצמו את הגירסה שלו, שתואמת את האגו או השקפת החיים שלו. בקיצור, כל איש הישר בעיניו יעשה. אין אחידות, אין תקנים, וזה, אם תשאולו אותי, אחד החסמים הגדולים ביותר להצלחה של העולם היוניקסאי ואולי גם עולם הקוד הפתוח כולו. מצד שני כל עולם הקוד בפתוח בנוי על החופש לעשות מה שאתה רוצה, אז לך תסביר לילדים שלפעמים משמעת וציות לחוקים זה דבר חשוב, בעיקר שאתה גדל.

חשוב אולי לציין, שאני לא מדבר כאן מתוך פנאטיות דתית, אני מדבר כאן מבחינה הנדסית טהורה (לינוס רואה את עצמו עד היום כמהנדס ולא כיזם וטוב שכך). אי אפשר לבנות מערכת הנדסית שתעמוד במבחן הזמן, אם כל יצרן מייצר לעצמו את הברגים שלו, בגודל ובצורה שנראית לו, ולא לפי תקן אחיד של ברגים. למרות שרובנו  לא אוהבים את זה, כדי להצליח בפרויקט טכני גדול, מישהו צריך לוודא שכולם נעים לאותו כיוון ולפי אותם הנחיות ומשתמשים באותם תהליכים וכלים. כל מי שרוצה לחלוק עלי בנקודה הזו (ואני מתכוון מבחינה הנדסית ולא סתם בשביל מלחמת הדתות), מוזמן להסתכל על עבודת האומנות הבאה מתוך ויקיפדיה (ושימו לב שאני משתמש במונח עבודת אומנות ולא שרטוט הנדסי) ולהחליט בעצמו אם זה משהו שניתן בכלל לתמוך בו או לתחזק אותו מבחינה טכנית.

למזלנו, כמו בכל מקרה שבו הטבע יוצר שונות מוגזמת, דרווין נכנס לתמונה. הטבע נותן עדיפות למי שיש לו יותר כסף ו/או כישרון בלתי רגיל. הם אלה שישרדו והאחרים ימשיכו להיות בשוליים או יעלמו לתוך ההיסטוריה. בעולם של גרעיני מערכת ההפעלה, יש לנו קצת מזל (מצד הכשרון לפחות). אחד מגרעיני מערכת ההפעלה שלא רק שרד, אלא הפך לנפוץ ביותר, הוא הגרעין שכתב בזמנו לינוס בנדיקט טרולדס, שעל שמו נטבע השם הגנרי לינוקס, לכל מערכות ההפעלה שמשמשות בגרעין מערכת ההפעלה הזה. לפחות בנושא הגרעין (שהוא החוליה החשובה ביותר בכל מערכת הפעלה) אפשר לומר, שיש לנו סוג של תקן. לזכותו של לינוס חייבים לומר, שהוא מקפיד לנהל את השינויים שלו בהסתכלות הנדסית ובהקפדה הנדסית על כל שינוי. אבל הגרעין זה רק מרכיב אחד. בשאר המרכיבים אין לנו כזה מזל, יש עדיין שונות רבה מדי בהפצות השונות של לינוקס ובמימשקי המשתמש הגרפיים שלהם.

חשוב לציין שמימשק המשתמש הגרפי הינו האלמנט החשוב ביותר בעיני המשתמש הפשוט. זו הדרך של המשתמש הפשוט והלא טכנולוגי לתקשר עם מערכת ההפעלה. משתמש פשוט הוא לא איש טכני, הוא לא אוהב שמזיזים את הגבינה שלו ממקום למקום כל הזמן (כמו שמיקרוסופט עושה בזמן האחרון עם חלונות 10) והוא עוד יותר לא אוהב שנותנים לו יותר מדי אפשרויות לבחור (מה שמחייב מצידו עקומת לימוד ותכנון מראש). עד שהעולם היוניקסי לא יתאחד מסביב למימשק אחד שיהיה מקובל על כולם, עם חווית משתמש אחידה לכל המשתמשים, קשה לי לראות את יוניקס מחליפה את חלונות של מיקרוסופט כמערכת ההפעלה השולחנית המועדפת על ידי המשתמשים.

ubuntu-logo14

שימו לב שהדגשתי במשפט הקודם את המילה שולחנית. ולא סתם. כבר שנים רבות מנסים לייצר את הגביע הקדוש של עולם ה UI, מימשק משתמש שיתאים גם לטלפון וגם למחשב השולחני. מימשק גמיש, שיתאים את עצמו לבד לגודל המסך ולאמצעי הקלט השונים. ויאפשר לנו לעבוד על שני המכשירים השונים הללו בדיוק באותה צורה. ואל תזלזלו במאמץ שהושקע ברעיון הזה. מיקרוסופט שינתה את כל מימשק המשתמש שלה במעבר לחלונות 8 על מנת שיהיה תיאום מלא בין הטלפונים והמחשבים השולחניים שלה. אובונטו, שהיא אחת מהפצות הלינוקס הנפוצות ביותר למשתמשים הפשוטים, הלכה בכיוון דומה, זנחה את המסורת של מימשקי משתמש שולחניים ועברה למימשק משתמש “חדש” מימשק היוניטי שהיה אמור להיות תואם גם בעולם ה Mobile וגם בעולם השולחני.

unity_logo

קהילת המשתמשים של אובונטו לא אהבה את השינוי, בדיוק כפי שקהילת משתמשי מיקרוסופט לא אהבה את השינוי. ציבור המשתמשים לא היה מוכן לסבול חוסר נוחיות מסוים בשימוש בטלפון, על מנת שיהיה לו אופציה לחבר את הטלפון למסך גדול ולעבוד איתו כאילו הוא מחשב. בדיוק כפי שאותו ציבור לא היה מוכן לקבל חוסר נוחיות מסויים בשימוש במחשב שולחני, על מנת שיהיה לו יכולת לעבוד באותה צורה גם בטלפון. הרעיון אולי טוב אבל המשתמשים סרבו להתחנך.

גורם משפיע חשוב נוסף היה שמערכות ההפעלה של הטלפונים, אנדרואיד ו IoS (דרך אגב, בהמשך לדיון הקודם על דרווין, שתיהן נגזרות של Unix עם אבא חזק ועשיר מאחוריהן, דבר שמאד עוזר בברירה הטבעית) השתלטו על השוק, והן לא התאמצו במיוחד ללכת לכיוון של האחדה בין עולם המיחשוב השולחני לעולם הטלפוניה.

לאן הלך ה Windows Phone כולם יודעים, וחבל. כאחד שעדיין משתמש ב Windows Phone (לא עוד הרבה זמן), אני רק יכול להצטער, כי לדעתי מימשק המשתמש שלו הרבה יותר נוח לשימוש מזה של האנדרואיד ו IoS. אבל השוק אמר את דברו ומיקרוסופט מכרה את השרידים של נוקיה אותה רכזה בכ 6 מיליארד דולר במחיר המגוחך של 350 מליון דולר. מה שהשאיר את אובונטו, עם מימשק היוניטי שלה, פחות או יותר, כאחד הגופים האחרונים שדחפו עדיין את הרעיון של מימשק משתמש משותף לטלפון ולמחשב השולחני. עכשיו, וזו רעידת האדמה, גם הם נשברו, והחל מגירסה 18 של אובונטו, מימשק המשתמש יהיה Gnome הוותיק.

לפי התגובות ברשתות החברתיות ובעיתונות, רוב האובונטאים קיבלו את ההחלטה של אובונטו בברכה. ממילא המשתמשים הטכניים החליפו את המימשק למה שבא להם, ואלה שאינם טכניים חיו עם מה שיש  ו/או העדיפו להתקין על המחשבים השולחניים שלהם את חלונות.

הנקודה היותר מעניינת בכל הדיון ההיסטורי הזה. היא המשמעות של ההחלטה הזו, לגבי הרעיון של שימוש באותו מימשק משתמש על הטלפון ועל המחשב השולחני. האם הרעיון לא היה נכון בבסיסו או שהוא היה רעיון טוב שהקדים את זמנו. שאלה אחרת לגמרי היא עד כמה מימשק המשתמש ה”מאוחד” אחראי לכשלון של ה Windows Phone ובהסתכלות מקבילה, האם יוניטי היה חסם משמעותי לפריסה רחבה יותר של אובונטו בעולם המערכות השולחניות. דיון אחר לגמרי שאליו אני לא נכנס בכלל, הוא המחיר הכלכלי העצום בזמן כסף משאבים ואנשים, שהנסיון הזה עלה לתעשיה.

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *