יום עיון בנושא NUI במרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל בהרצליה

19 במאי 2012

למי שלא יודע מה זה NUI אז זה ראשי תיבות של Natural User Interface שזה אחד מהתחומים החמים כיום במימשק בין האקדמיה לתעשיה. את הדיווח על הארוע הזה קיבלתי כבר לפני כמה שבועות והספקתי להרשם קצת לפני שהתמלאו בו כל המקומות. קמתי מוקדם, כי לקחתי בחשבון את הפקקים, ונסעתי להרצליה פיתוח. פיספסתי והגעתי מוקדם מדי, מה שנתן לי מספיק זמן לשתות קפה של בוקר ולהסתכל על העוגות.

nui 673

הארוע היה דחוס, מעל 250 איש הגיעו למרות הפקקים, ולהזכירכם מדובר פה על ארוע שהוא אקדמי במהותו ולא שיווקי מסחרי.

 nui 814

פרופסור אבי מנדלסון, שאחראי במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה על התחום האקדמי (וגם פרופסור אורח בטכניון), פתח את הארוע בזמן, ונתן תקציר על מה זה Ntural ואיך זה מתקשר למימשק מתשמש. הגדיר את מטרות המפגש (יצירת קהילה והחלפת רעיונות) תיקצר איפה התעשיה והאקדמיה עומדות כיום בתחום (די בהתחלה) והסביר שהנושא של NUI הרבה יותר רחב ממחוות ותנועות ידיים מול הקינקט.

הנוא של NUI חם בתעשיה, וזה אחד מהתחומים בהם יש הרבה קשרים בין האקדמיה לתעשייה. העובדה הזו נראתה בבירור בתכנית של יום העיון, ששילבה הרצאות אקדמיות עם פנלים של מובילים באקדמיה ובתעשיה. והורגשה היטב באופי האוכלוסיה שביקר ביום הזה, שכללה בנוסף לאקדמיה, גם נציגים מהתעשיה ומחברות הזנק.

אחר כך עלה לבמה רותם בנט ממיקרוספט מחקר. הגדיר מימשק NUI כמימשק שהוא אפקטיבית בלתי נראה, וסקר את התחום ואת האתגרים הטכנולוגיים שבהם הקבוצה שלו עוסקת. נושא ה Avatar (לא זה שנלחם באומת האש) חזר כמה פעמים בהרצאה שלו. ליקטתי כמה פנינים ממנה, כמו, למשל, שבפועל, אדם לא יכול לחוות יותר מסנסור אחד בו זמנית, המוח הוא זה שמרכז את כל הסנסורים לתמונה כאילו רציפה. הדוגמא של הניסוי עם היד מגומי, מראה כמה קל לעבוד על המוח שלנו לחשוב שאיבר מלאכותי זה חלק ממנו. במובן הזה, סדרת סרטי המטריקס, לא היתה לגמרי דמיונית. אתה לא צריך תמונה חושית מלאה, כדי לחשוב אתה שם, מספיק קומץ.

לאחר מכן עלה לבמה Stewart Tansley מנהל התחום ה NUI בחטיבת המחקר של מיקרוסופט, ונתן את כל מה שיש לו במחלקה בעשרים דקות. ההרצאה שלו נתנה מיפוי מדוייק של מה שעושה חטיבת המחקר במיקרוסופט, עם הרחבה על מחלקת ה NUI. מסתבר שכמות המחקרים האקדמיים שמפרסמת חטיבת המחקר במיקרוסופט, גדולה יותר מאלה שמפרסמים האוניברסיטאות הגדולות ביותר. מה שמעניין הוא שכגוף מחקרי אקדמי, וכל המידע הנ"ל זמין חופשי לציבור (בהנחה שאתה מסוגל להבין מה שכתוב שם). הקינקט הוא רק קצה הקרחון, ומי רוצה לצלול פנימה מוזמן להתחיל כאן.

בשלב הבא עלתה לבמה מריים ריינר מהטכניון השותפה של אבי בהרמת יום העיון הזה. וסקרה את המחקר והנסיונות המרתקים שנעשים במעבדת המחקר שלה. מדהים עד כמה אספקטים תת חושיים ותחושות (כמו למשל מישוש) יכולות להשפיע על הצורה שבה אנו תופסים את המציאות. ועד כמה מימיקות או מחוות של האווטר, יכולות להשפיע על מה שאנחנו קולטים ממנו.

 nui 765

לאחר מכן עלה על הבמה JP Wollersheim ונתן תקציר טכני מלא על ה Kinect for windows. פחות אקדמי ומאד טכני וממוקד על הכלי הספציפי. המהפכה של הקינקט לחלונות היא בעיקרה היכולת שלך לקבל מידע רב על האוביקטים שמול הגששים, בעלות גשש זולה של מאה דולר. בעוד שלפני כן, כדי לקבל את אותו מידע, היית חייב להשתמש  בציוד שעלותו עשרות אלפי דולרים. זה מאפשר לכל מי שרוצה, לפתח מוצר או מחקר המבוסס על היכולות הללו, בהשקעה קטנה. זה מכניס המון שחקנים לתחום, שאת התוצאות של מה שהם עושיםנראה רק אי שם בעתיד. ככה בדיוק נראה Game Changer בשלבי ההתחלה שלו.

 nui 840nui 844

בשלב הזה יצאנו לארוחת צהריים (אני לא אכלתי) וקצת התערבבות ואויר. וחזרנו לאולם לחלק השני של היום, שנפתח בפנל של אנשי תעשיה, שכלל את אילן שפילינגר סגן נשיא במיקרוסופט העולמית, אורנה ברי סגן נשיא ומנהלת מרכז המצוינות של EMC בישראל, ועדי דיאמנט ממרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל.הדיון בפנל היה מעניין לכל מי שנושא היזמות בישראל, חברות הזנק, וכיווני התפתחות של חברות קיימות מעניין אותו. שמענו שיש לנו ראש פתוח, ושאנחנו לא כל כך יודעים להקשיב, ובטח לא יודעים למכור. הבנו שטכנולוגיה זה לא הכל והתמונה הכוללת תמיד יותר חשובה מהקטע הטכנולוגי. וגם קיבלנו מהצד התעשייתי למה הקשר בין האקדמיה לתעשיה כל כך חשוב. דובר גם על החשיבות של Scale Out מהיר בתקופה הזו, בגלל אורך חיי המדף הקצרים של כל רעיון חד או מוצר. ועוד כהנה וכהנה טיפים מנסיון.   

nui 872nui 876

לאחר מכן עלה פרידמן דורון מ IDC ודיבר על מימשק מוח מכונה. הוא הציג את המחלקה והצוות שלו ב IDC, ואחר כך הראה כמה סרטונים מרתקים. משחק שבו אתה מנווט דמות מתוך מכשיר ה MRI. רובוט שנמצא בצרפת כשאתה מנווט אותו מתוך מכשיר ה MRI בישראל. אם התחום מסקרן אותכם תתחילו כאן.

nui 890

ההרצאה הבאה היתה של אמיר אמדי מאוניברסיטת ירושליים. הבעיה שהוא הציג בפנינו היתה נסיון לפתור בעיה של עיוורון. הגירסה המקובלת שבה מחברים מצלמה לסנסורים של הראיה, מתנגשת על קרקע המציאות בכך שהאדם צריך ללמוד לראות מחדש, וזה לא תהליך מהיר (שנים). וזה בעיקר בגלל שמערך הסנסורים במוח אינו מסודר גיאומטרית לפי ה CCD של המצלמה. אמיר עוקף את הבעיה, בכך שהוא מזרים את המידע ממערכת חושית אחרת, במקרה שלו חוש השמיעה, וכך המוח פשוט מקבל את הקלט מסנסור אחר. וכפי שראינו כמה פיסקאות קודם בניסוי של היד, המוח לא רק מסוגל לחשוב שמשהו מלאכותי זה איבר שלו, אלא גם לא אכפת לו שזה בא מחוש אחר לגמרי, כל עוד זה מתנהג פחות או יותר נכון. האדם שומע את המידע ויכול "לראות".

המרצה הבא היה מתי מינץ מאוניברסיטת תל אביב, שהציג לנו מחקר על תיקון אותות שגויים במוח, על ידי חיבור אלקטרודות "לפני" ו "אחרי" האזור הפגוע, ותיקון התקשורת באמצעות אלגוריתמיקה ממוחשבת. למערכת כזו יש שימושיות, למשל, בטיפול בחולי פרקינגסון, באמצעות זיהוי התבנית של ההתקף ושליחת פולסים שמדכאים אותו עוד לפני שהוא נוצר.

ההרצאה הבאה היתה של משה גבל (היה רשום אסף שוסטר) מהטכניון, שהציג מערכת מבוססת קינקט לאיתור בעיות הליכה. דוגמא נהדרת למה שחמרה זולה יכולה לעשות לציבור, ואיך העובדה שאתה יכול לזהות בעיות של תנועות שלד, בעלות חמרה של 100 דולר, במקום כמה עשרות אלפי דולרים. יכולה להביא שרותים רפואיים, שבעבר היו משמשים ליחידי סגולה (בגלל העלות הגבוהה שלהם), לשימוש יומיומי לקהל הרחב.

אחר כך עלתה לבימה מרים זקסנהאוז מהטכניון, ודיברה על איתור שגיאות בקריאת גלי המוח (EEG). היה המון רקע תיאורטי עד שהגענו לבשר, וגם אז זה היה טכני מדי עבורי, מתנצל.

המרצה הבא היה עמי מויאל מאפקה קולג', שדיבר על זיהוי דיבור. הנושא של תקשורת עם המחשב באמצעות דיבור עלה לכותרות בזמן האחרון כתוצאנ מה"סירי" של אפל, אבל הוא לא נושא חדש. הבעיות של להבין מה בדיוק אתה אומר למחשב נדרשות היום להיפתר לא ברמת השרת מרובה המעבדים, אלא ברמת הטלפון הנייד שלך. עמי הציג את מצב המחקר כיום ומה הם עושים במעבדת המחקר שלהם באפקה.

לסיום היה פנל נוסף, שבו השתתפו מירב המרצים של היום. כפי שבוודאי שמתם לב בתמונה, בשלב הזה היה דילול מסויים בנוכחות. אבל אני הצלחתי להחזיק מעמד עד לסיום.

nui 1100

כל הכנס התקיים באנגלית (לא שזה משנה משהו). הכנס היה עמוס מאד במידע גם ברמה התיאורטת וגם ברמה הפרקטית ועדיין חשתי שלא כיסינו מספיק, את מה שמתבצע כיום באקדמיה (וקצת בתעשיה), בתחום המורכב הזה של NUI, שהולך להשפיע רבות על חיינו בשנים הקרובות.

אני מתנצל מראש עם טעיתי בפרט זה או אחר. הכנס היה מאד מרוכז ו ט.ל.ח.

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובה אחת

  1. יובל19 במאי 2012 ב 23:17

    תודה על הסקירה

    זה לא מובן מאליו שאחרי יום כזה יש לך כוח לכתוב בלוג.

    תודה

    הגב