על מכתבי שרשרת ועל אנשים מעצבנים ששולחים אותם

24 בדצמבר 2008

תגיות: ,
4 תגובות

היום שוב הגיע למשרד שלנו דואל עם הכותרת FW: FW: FW: חצי מליון פעמים ואחר כך כמובן חצי מליון פעמים המילה תעבירו הלאה. אני שונא את מכתבי השרשרת הללו, בגלל שאו שזה פרסום ויראלי או שזה שטות מוחלטת או שזה מסווה למנגנון איסוף כתובות דואר אלקטרוני עבור זבלן או חברת סקרים. מה שהרגיז אותי במיוחד הפעם, מעבר לזה שהמכתב היה באמת לא רלונטי, זה שמי ששלח את המכתב, לא טרח אפילו לשים את כל המכותבים בשדה ה BCC (כמו שצריך לעשות במכתב מרובה נמענים), אלא חשף את כל רשימת התפוצה שלו בשדה ה TO.


להלן התשובה שלי (נשלחה מהדואל אליו הוא שלח ולא ממני אישית) לאותו שולח (כאשר שמתי את כל האחרים ב BCC כדי שתהיה להם סיבה לצעוק עליו גם כן). השמות והפרטים שונו במקצת על מנת לא לחשוף במי מדובר.


מר XXX היקר, 

לפני שאתה מפיץ מכתבי שרשרת ברשת אתה מתבקש לבדוק אם אין מדובר במתיחה מסוג כלשהו.

האתר שנחשב לסמכות בתחום הזה כבר שנים הוא האתר לא רלונטי של חנן כהן.

קישור לדף באתר המסביר מדוע המכתב הזה הוא שטות וגם מספק את כל ההיסטוריה שלו מופיע בקישור הבא:http://info.org.il/irrelevant/item.php/9167217077929834990 

מה שיותר חשוב, אם אתה כבר מפיץ הלאה מכתב שרשרת, אנא שים את כל המכותבים בשדה ה BCC (עותק מוסתר) כפי שאני עשיתי ולא בשדה ה To (אל) או ה CC (עותק).

יש להנחיה הפרקטית הזו המון סיבות. הסיבה החשובה ביותר היא שפרסום רשימת תפוצה כזו מהוה פגיעה בפרטיות של כל המכותבים, שאולי מסרו את הדואל שלהם לך, אבל לא בהכרח היו מעוניינים שתפיץ אותו הלאה.  

כדאי אולי גם לציין בהזדמנות זו, שלא כל מה שנראה לך חשוב, גם חשוב לקרוב למאה האנשים אליהם שלחת את הדואל הזה.  

אתה מתבקש להוריד את כתובת הדואל שלנו מרשימות הקשר שלך. 

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות

  1. מרב24 בדצמבר 2008 ב 9:44

    מרשים, פשוט מרשים. לא ידעתי איזה בנאדם עסוק אתה וכמה אתה חס על זמנך שמכתבי שרשרת מפריעים לך כ"כ.
    לא יותר פשוט, במקום להיות פוץ מוסרני ומחנך, פשוט למחוק את המייל המיותר ולעבור לעשות משהו פרודוקטיבי יותר??

    הגב
  2. GadiM24 בדצמבר 2008 ב 11:04

    כן מירב,
    אני מבין ממך שלהסביר לאנשים מה הטעות ואיך לתקן אותה זה לא פרודוקטיבי. כל מה שחשוב זה למחוק, להתעלם, לטמון את הראש בחול ולומר זה לא בעיה שלי. צריך לעשות משהו יותר פרודוקטיבי, כמו להמשיך ולקטר כמה הישראלים מכוערים ושאין מה לעשות כי ככה זה.
    אני מתנצל, אבל הדעה שלי שונה. רשמי לתשומת ליבך שמי ששלח לנו את מכתב השרשרת, חזר אלינו והודה לי על התגובה. והיו לנו תגובות נוספות מהמשלוח הזה, שבעיקר הודו לנו על שהפננו את תשומת ליבם לאתר של חנן, שמעט מדי יודעים על קיומו.

    הגב
  3. Doron Ben-David24 בדצמבר 2008 ב 12:42

    מרב, אז מוחקים פעם.. פעמיים.. דברים כאלו מגיעים לעתים קרובות מדי, ולצערי – בעיקר בגלל בורות של אנשים.

    זה יכול להיות גם מייל תמים, על חולה סרטן שצריך תרומת דם – אלא שאם העובדות היו נבדקות, היו מגלים שלצערנו, הוא כבר נפטר. זה נמשך בכל מני מתיחות אינטרנטיות שאנשים לא מבינים ומעבירים (כמו המייל שכל העברה שלו מוסיפה עוד דולר לתקציב האו"ם במדינות העולם השלישי).

    אנשים צריכים להיות מודעים שכשהם לוחצים על "העבר", מוטלת עליהם אחריות שמתחלקת לכמה גורמים:

    1. אחריות משפטית – כמו שראינו לאחרונה במייל השרשרת שהופץ נגד במבה. אנשים לא מכירים את המדיה דיה, ולכן, עלינו, מי שכן מבינים את המדיה – להסביר לאחרים (מה שאת הגדרת כ"חינוך").

    2. אחריות חברית – אותם חברים שמאחלים לי 7 שנים של סקס רע או 7 שנים קשות כלכלית וכו' אם לא אעביר את המייל שלהם – הם לא באמת חברים שלי. אני לוקח על עצמי את הסיכון, ולא ממשיך את מכתבי השרשרת האלו. לרוב, אני גם לא פותח אותם.

    3. אחריות רגשית – להעביר מייל בבקשה לתרומת מח עצם זה דבר חשוב. להעביר מייל לתרומת מח עצם למי שכבר נפטר, זה.. חוסר רגישות. לצערי, כאן אין לי פתרון יעיל, ואני מעדיף לקבל מיילים לא רלוונטיים ולו בשביל הסיכוי שחולה סרטן אחד יינצל כתוצאה מזה.

    4. אחריות אישית – וכמובן.. כמו שגדי אמר, לפני שאתה שולח, תפעיל מעט שיקול דעת.. האם המכתב שלך באמת יעניין את אותם 100 אנשים שאתה שולח להם? האם הם באמת האוכלוסיה שצריכה לקבל את המכתב? בתור מי שמפעיל אתר אינטרנט בו רשומים 150,000 משתמשים שקיבלו ממני מייל בכתובת שבה אני משתמש, כמות המיילים שאני מקבל היא עצומה. אותם אנשים שפשוט עושים FWD ובוחרים בכל הכתובות שאי פעם הם קיבלו/שלחו מהם/להם מייל.. כבר קרה לי גם פעם שקיבלתי מייל כזה מאדם שזימנתי לראיון עבודה ואשר שלח לי את קורות החיים במייל. לי יש רשימות תפוצה מאוד מוגדרות לכל סוג של מייל – משפחה, חברים קרובים, חברים רחוקים, עיתונות, חברים מעבודה א', חברים מעבודה ב' וכו'..

    בקיצור, התפקיד שלנו הוא לא "לחנך". הוא להאיר. ולצערנו.. זה גם בד"כ מחייב להעיר.

    הגב
  4. יעקנלה28 בדצמבר 2008 ב 9:43

    מה קרה מירב? גם את מהנשים שמעבירות מצגות PPT עם תינוקות וגורי כלבים בתפוצת נאט"ו?

    הגב