החוק החדש למניעת דואר זבל, לקחים מתהליך האישור

1 בדצמבר 2008

תגיות: ,
6 תגובות

אתמול הסתיים פחות או יותר התהליך, שהתחלנו בו לפני יותר משלושה חודשים, של קבלת האישורים מרשימת הדיוור של חברת האם שלי. וחשבתי שאולי יעניין מישהו מהקוראים, מה הם הלקחים שלי מהתהליך.

חשוב לציין שרשימת התפוצה של חברת האם שלי, מורכבת רק מאנשים שפנו אלינו לקבלת מידע, לקוחות, משתתפי סדנאות שערכנו וגורמים אחרים שהיו (ועדיין נמצאים) בקשרי מסחר איתנו. מעולם לא רכשנו מאגרים מגופים חיצוניים וגם לא הכנסנו לרשימה אנשים סתם ככה. כל דיוור שלנו כולל בתוכו כבר שנים, את הפיסקא לגבי איך לבטל את ההרשמה לרשימת התפוצה (תעשה Reply עם Remove). הדיוור שלנו נשלח מדואל של בן אדם אמיתי ולא מדואל שלא קיים. אנחנו לא כוללים בדואל החודשי שלנו כל מיני תרגילים הפוגעים בפרטיות (כמו קישורים המאפשרים לבדוק מתי בדיוק ואיפא הנמען קרא את ההודעה). כל בקשה ל Remove נענתה תמיד במהירות, בצרוף התנצלות ותאור מדויק מתי ומדוע הוכנס הנמען לרשימה (גם אם זה היה כמה שנים אחורה). הקפדנו לשלוח לנמענים שלנו מידע בתדירות של פעם בחודש ולא הצפנו אותם במשלוחים צפופים. בקיצור, השתדלנו להתנהג עם הנמענים שלנו, כפי שהייתי רוצה שיתיחסו אלינו, כנמען של רשימת תפוצה.

הצפי התמים שלי, בזמן שהתחלנו את תהליך בקשת האישורים (כזכור לכם לפני יותר משלושה חודשים), היה שכל הנמענים שלנו, ישובו אלינו מיידית, עם אישור להמשך המשלוח. בדיעבד זו היתה ציפיה תמימה. היום אני יכול לסכם את המספרים ולומר שרק 30% מהנמענים כיבדו אותנו (ואני לא ציני במינוח הזה), בזה שהרשו לנו להמשיך ולשלוח להם את דואל המידע שלנו.

אני חייב לציין, שממשובים שאני מקבל מלקוחות שלנו (להם אנו נותנים יעוץ בתחום הזה, של דיוור נכון וחוקי לרשימות תפוצה) ומעמיתים, שיש להם רשימות תפוצה. האחוז הזה נחשב לגבוה (ולפעמים גם בסדר גודל). אבל הבעיה שלי היא לא כמה אישרו לנו, אלה למה לעזזל היו לנו ברשימת התפוצה 70% נמענים שלא אישרו.

אני יודע שאני לא צריך לקחת את זה אישית, אבל לומר את האמת חשתי בהתחלה קצת פגוע. זה שמתעלמים ממך, הרבה יותר פוגע מאשר אם אומרים לך לא. לא הצלחתי להבין למה פשוט כל הנמענים האלה לא בקשו Remove. למה הם המשיכו במשך שנים, לקבל מאיתנו דואל, שלא היו מעונינים בו ? אנחנו כחברה, בסך הכל רצינו ליידע את מי שמעוניין לדעת. כמות הנמענים ברשימת התפוצה שלנו, מעולם לא היתה מטרה. הרי אין טעם לשלוח דואל למי שממילא לא מעוניין לקרוא.

אז ישבתי חקרתי את הנושא יותר לעומק. למזלי, אלוהי הסטטיסטיקה היה בעזרי, וגיליתי מיתאם סטטיסטי גבוה בין הקבוצה ש"נעלמה" לוותק שלה ברשימת התפוצה. ההסבר הכי טוב שהצלחתי למצוא לתופעה, זה שיש אחוז מסויים של נמענים, שהעבירו אותנו במשך הזמן לרשימת הדואר זבל, או שעשו Rule שמעביר אותנו לתיקיית "פעם שיהיה לי זמן" ושכחו מאיתנו, או שעשו redirect לדואל שלהם לחור שחור. מאחר והרשימה שלנו ותיקה מאד, השומן העודף הצטבר, כי לא היה מנגנון שינקה אותו. אם זה מעניין מישהו מדובר בנפל של כ 7% בשנה.

ומה הלקחים שלי ?

קודם כל אני מודה לכל אלה שאישרו לנו להמשיך וליידע אותם בדואל. אני גם מאד מעריך אותם, כי זה לא מובן מאליו, כיום, שמאשרים לך לשלוח דואל ואני מצידי מבטיח להמשיך ולהתיחס אליהם בכבוד ולא לבזות את האישור שנתנו לחברה שלנו להמשיך ולשלוח אליהם דואל (ושוב, אני לא ציני במינוחים הללו).

הלקח השני הוא שלא חשוב כמה נמענים יש לך ברשימת תפוצה, אלא כמה נמענים באמת קוראים את הדואל שלך. כן, אני יודע שזה מובן מאליו, ושזה סך הכל דרך אחרת לומר שאיכות יותר חשובה מכמות, אבל עדיין זה לקח חשוב.

הלקח השלישי הוא שכדאי באופן קבוע (פעם בשנה כזה), לבדוק באופן אקטיבי עם הנמענים שלך, אם הם עדיין מעוניינים להמשיך ולקבל ממך מידע. עדיף לקבל לא ברור ומהיר, או אי תגובה (שזה אותה משמעות). מאשר לצבור משך השנים, שומן עודף הולך וגדל של נמענים, שלא באמת מעונינים לקבל ממך מידע.

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות

  1. אוהד אסטון1 בדצמבר 2008 ב 9:00

    לגבי מדוע לא הסירו.

    כפי שאתה יודע יש דרך לוודא האם אימייל הוא אמיתי, או לחלופין שהוא בשימוש. הדרך היא לשתול תמונה קטנה שפונה לשרת כלשהו עם מידע על האימייל. כמובן שהדרך הזו בקושי עובדת, אבל יש דרך נוספת והיא לבקש שיסירו אותך מהרשימה.

    כשמישהו מבקש שיסירו אותו – כנראה שהאימייל שלו הוא מקום טוב לשליחת ספאם. אני אישית מאמין שיש מעט מאוד אמון ברשימות התפוצה (גם אני לא מאמין גדול בהן), אנשים כנראה לא ששים לבקש שיסירו אותם. כמובן שזה תלוי בחברה ובדברים נוספים, אבל אנשים מבחוץ לא יכולים לדעת מה קורה בתוך חברה כלשהי.

    דבר שני הוא אדישות – אם החברה שלך שולחת אימייל פעם בחודש, אז הרבה אנשים לא יטרחו להסיר את עצמם.

    ואחרון זה אימיילים שכבר לא בשימוש (או שהם משמשים כתיבת דואר שנייה).

    אוהד.

    הגב
  2. Doron Ben-David1 בדצמבר 2008 ב 9:31

    🙂 אתה יכול להוריד 1 מהסטטיסטיקה. אתם שלחתם לי לשתי תיבות מייל שונות.. אישרתי רק באחת שרציתי שתמשיכו לשלוח…

    הגב
  3. GadiM1 בדצמבר 2008 ב 9:47

    הי אוהד,
    הקטע של התמונה המושתלת ודברים יותר גרועים זה בדיוק הנושא של פגיעה בפרטיות שאני מאד מתנגד לו (ובטח לא אעשה את זה בעצמי). ואני מניח שאותם 7% שנתי הם באמת מהסיבות שמנית.

    הגב
  4. GadiM1 בדצמבר 2008 ב 9:49

    הי דורון,
    תודה, שיפרת את מצב רוחי.

    הגב
  5. Tal Shahar2 בדצמבר 2008 ב 4:32

    גדי,

    תעשה עוד בדיקה סטטיסטית.

    עקב החוק קיבלת בשבועות האחרונים עשרות מיילים של בקשות אישור לקבלת דיוור.

    לכמה מהן אתה עשית Remove ומכמה התעלמת?

    לדעתי זה יעזור לך להבין את ההתנהגות הכללית של אנשים לסוג זה של התכתביות.

    וכמובן אפשר לדבר על אדישות, עצלנות, חוסר אכפתיות, ניצול של המנגנון להסרת עצמך מהרשימות ועוד ועוד.

    אני חושב שמכוון שהדיוור הזה הגיע במשך שנים ורוב ההאנשים התעלמו ממנו, הם גם מתעלמים מהבקשה לאשר/לא לאשר וזו הסיטואציה אצל מרבית המבקשים.

    הגב
  6. pepepere22 בדצמבר 2008 ב 0:06

    אני חושב שאתה יכול להוסיף עוד כמה סיבות:
    אנשים נטשו כתובות אימייל שנעשו בלתי-שמישות עקב ספאם.
    אנשים סתם החליפו ספק ומישהו אחר שלא מכיר אותך קיבל את שם המשתמש שלהם עם הכתובת ועם הדואר שנשלח לכתובת (וגם הוא לא מכיר אותך).
    אנשים קבלו כתובת אימייל שהיתה משוייכת לעובד אחר במחלקה אחרת בארגון.
    אנשים הפסיקו להשתמש בכתובת אימייל אבל הכתובת נשארה "פעילה" (כלומר השרת ממשיך לקבל אימייל ואף אחד לא בודק אותו).
    ואולי "הארגון החליף דומיין"?
    כלומר במסקנה שלך שצריך לרענן את רשימת הכתובות באופן סדיר נכונה לא רק בגלל אנשים שמאבדים עניין במה שיש לך לשלוח להם אלא גם כי אנשים לא נשארים עם אותה כתובת אימייל לעד ובמיוחד כשמדובר באימייל של עבודה.

    לגבי "תעשה Reply עם Remove": זה לא מנגנון "הסרה" תקף כי בהרבה מקרים התגובה לא תשלח עם הכתובת אליה נשלח הדואר הנכנס. לרוב האנשים שעושים הפניית מייל זה לא יעבוד, וזה דוקא יכול לייצג די הרבה מהכתובות ה"ינות" (אדם החליף כתובת, לא נטש את הכתובת הישנה אלא עשה הפניית מייל, ואולי אפילו ניסה לבקש "הסרה" כמה פעמים אבל זה כמובן לא עבד אם הכתובת של הדואר היוצא היא הכתובת החדשה).

    ודבר אחרון: לי לא ברור למה אתה צריך לבקש אישורים ממי שיש לך תיעוד מהעבר שנמצא בקשר עסקי אתך (אתה אומר שאתה יודע להגיד מדוע ומתי הוכנס הנמען לרשימה). אני מניח שזאת סוג של עצה של עו"ד שלא רוצה לקחת סיכון. בעיקרון רשימות כמו זאת שלך שיש תיעוד של ההסכמה להכלל בהם (או של יצירת קשר עסקי) מותרות לפי החוק החדש, ואם יש בעייה חוקית להשתמש בהן זאת נראית לי רשלנות של שר התקשרות שהיה צריך לקבוע כללים ברורים והוגנים בתקנות לגבי השימוש ברשימות קיימות ומתועדות.

    הגב