המסע שלי ל SDWest008 חלק IX אחרון ודי

11 במרץ 2008

תגיות:
תגובה אחת

כנראה שמישהו עשה לי עין רעה או שנפלתי על יום המזל שלי.

החליפו את השעון בקליפורניה בלילה מחורף לקייץ. הזמנתי השכמה ל 5:00, קיבלתי אותה ב 6:00, כי שכחו במלון לכוון מחדש את השעון של מערכת ההשכמה. בסביבות 6:30 ראיתי שהשעון ב TV מצביע על השעה הלא נכונה, התקשרתי לקבלה ומצאתי את עצמי בשעה איחור. למזלי הטיסה הראשונה היא מסן חוזה ללוס אנגלס וזו טיסה פנימית לא לחוצה, כך שגם שהגעתי לשדה מאוחר ממה שתכננתי, עדיין היה מספיק זמן לטיסה והצלחתי לעלות על המטוס בזמן. התחלה יפה.

המטוס יצא מהשער בזמן אבל במקום להמריא הלך לנוח בחניה אחרת, כשכל הנוסעים קשורים בפנים והמנועים עובדים. מסתבר שיש ערפל בלוס אנגלס. מאחר ושדה התעופה של סאן חוזה לא יעצור את עצמו בגלל ערפל בלוס אנגלס, המטוס היה צריך לפנות את ה Gate למטוס אחר. מה אני אגיד לכם, התחיל טוב המשיך טוב. כמובן שהטייס הסביר לנו את הכל ואמר שהעיכוב יהיה שעתיים בערך אולי יותר אולי פחות. אני עם טיסת המשך בינלאומית, יושב על הקרקע ומסתכל על הנוף של השדה, מהקרקע. למזלי הערפל התפנה לאחר שעה בלבד כך שיצאנו לדרך באיחור של שעה בלבד.

לוס אנגלס, כדי להגיע לטרמינל הבינלאומי מהטרמינל הפנימי, אתה יוצא מהאזור הסטרילי וצריך לעבור שוב את כל הבדיקות. היה תור גדול והיו לי עוד שלוש שעות, אז עצרתי באזור המזון למנוחה ואכלתי משהו. הסתבר שזו היתה טעות שאחר כך אצטער עליה רבות. ותיקי השדה יודעים לומר שמשום מה כל הטיסות הבינלאומיות יוצאות מלוס אנגלס באותה שעה. מאחר וכל הנוסעים צריכים לעבור את בדיקת הבטחון, התור ענק והולך וגדל עם הזמן. שסימתי את הארוחה והלכתי לתור, הסתבר לי שהתור גדל אקספוננציאלית ולמעשה בגלל חוסר מקום הוציאו אפילו את התור החוצה לשמש, והוא כמעט הקיף את המבנה של הטרמינל. מיותר להגיד שאם הייתי נכנס ישר פנימה ומחפש אוכל באזור הסטרילי במקום בחוץ, הייתי כבר מזמן בפנים (דרך אגב, לא היה אוכל באזור הסטרילי). אז אתה מטייל לך בעליזות ברחבי השדה, עם כל התור לבדיקות הבטחוניות, ורואה לאט לאט, איך הטיסה של אלעל לארץ מתקדמת למעלה בלוח הטיסות, ואתה עדיין מחוץ לאזור הסטרילי.

בסוף הגעתי לבדיקות הבטחון, נעליים, חגורה, מחשב, ושוטר מנומס לוקח אותי הצידה בתקיפות אמריקאית מנומסת טיפוסית. מסתבר שהתיק שלי חשוד ועצרו אותו לבדיקה מיוחדת. בנימוס ובתקיפות פרקו את התיק שלי לגורמים והעבירו חלק חלק במכונה. בינתיים הטיסה כבר כמעט בראש הלוח ואני על הפנים. אז לאחר שפרקו את התיק לגורמים, הסתבר להם שהאוביקט החשוד היה חבילת כרטיסי הביקור שלי. יופי, אמרו לי יפה תודה ושלחו אותי להתלבש וללכת סוף סוף ל Gate.

עדיין היה זמן לפני העליה למטוס, אז ישבתי לעבוד קצת על המחשב. חיפשתי שקע חשמלי פנוי (היו הרבה נוסעים עם ניידים) וכשסוף סוף מצאתי מקום פנוי, גיליתי שהשארתי את הספק של המחשב בחדר במלון, בגלל הלחץ שהיה לי באריזה על הבוקר (שינו את השעון כבר אמרתי ?). יופי, לך תחזור לסן חוזה בגלל ספק. עברתי לנוהל חסכון בחשמל.

סוף סוף עליה למטוס, ואז הסתבר שבאופן מיסתורי היתה חסרה לי על הכרטיס חותמת של הבטחון הישראלי. הפכתי מייד לאויב הציבור מספר אחד, לקחו אותי לפינה, הפעם בעברית לשם שינוי ותחקרו אותי ארוכות. הצלחתי לשכנע אותם שזה לא אני ושאין לי אחות, ובסוף אישרו לי לעלות למטוס קצת לפני ההמראה.

אחר כך 14 שעות טיסה (כאב תחת כבר אמרתי ?) אפילו הסרטים היו אותם סרטים שהיו בטיסה הלוך, כך שלא היה לי איך להעביר את הזמן.

אם חשבתם שבזה נגמר לי המזל הטוב, אז טעיתם. שהגעתי לארץ הסתבר שאיבדו את המזודה שלי, אי שם בין סאן חוזה ללוס אנגלס והייתי צריך למלא את כל הטופסולוגיה של אבדן מזודה ולהתעכב עוד קצת.

אין ספק שזה היה יום המזל שלי. אני הולך לפזר מלח מסביב למיטה שלי הלילה ליתר בטחון.

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובה אחת

  1. Maya Shoval11 במרץ 2008 ב 23:45

    וואו.
    בזמן האחרון כל בנאדם שני שאני מכירה וחוזר מהחוף המערבי מגיע בלי מזוודה…
    לי זה קרה בטיסה לשם, כשלמחרת בבוקר הייתי אמורה כבר לצאת עם רכב לטיול של 5 ימים מסן פרנסיסקו ללאס וגאס דרך פורטלנד, איידהו ובסוף גם קצת נבאדה. הטיול התעכב ביום, אבל יצא לי לפחות צ'ק של 50 דולר מזה. גם משהו.

    הגב