Developers academy II חוויות

27 בנובמבר 2007

תגיות:
3 תגובות

אני נמצא ב Developers Academy II

הגעתי באיחור ולא בגלל שיצאתי מאוחר, מבקר המדינה כבר כתב על זה אז מי אני שיוסיף, אבל המיקום ודרכי הגישה של ה Air Port City אינם מתאימים לכמות העובדים במתחם ובטח לא לכמות המשתתפים שהגיעו לארוע. גם מקומות החניה של מרכז הכנסים לא הספיקו ומצאתי את עצמי משלם 15 ש"ח על חניה בשדה כורכר מסולע. כמובן הכל התחיל באיחור ולוחות הזמנים רקדו בהתאמה. כשראיתי בהזמנה התחלת אירוע בשעה 9:30 הרמתי גבה למה זה לא ב 8:00 או 8:30, לאחר מעשה הארוע היה צריך להתחיל ב 10:30 וגם אז לא בטוח שזה היה מספיק כדי לשחרר את הפקק.

לארוע הזה באתי בתור שומע חופשי. אחד היתרונות בזה שאתה לא מרצה זה שאתה יכול לצאת באמצע הרצאה אם אתה מגלה שהנושא מוכר לך היטב. קצת קשה לעשות את זה שאתה המרצה.

הפריע לי מאד שהמצגות לא ירדו לאתר הארוע לפני הארוע. אני נוהג לעבור על כל המצגות של הארוע שאני הולך להשתתף בו בלילה שלפני על מנת להחליט לאן ללכת. מצאתי את עצמי בתחילת היום בהרצאה של אלון וסשה על מה חדש ב Windows Server 2008 רק כדי לגלות שאני מכיר את רוב החומר מההרצאה על מה חדש בויסטה ואז עזבתי באמצע (סליחה אלון זה לא אתה זה אני), להרצאה על Team system נסיון מהשטח של איל, רק כדי להגיע לקטע שבו הוא מציג את הגרפים של TFS שגם אותם אני כבר מכיר. אז נשברתי ויצאתי ללובי לשתות משהו.

הלכתי כמובן להרצאה של שחר על Power Shell. קודם כל היה מלא עד אפס מקום ומי שלא בא מוקדם נתקל באולם מלא. מה להגיד לכם, נהניתי מכל רגע, הבחור מקצוען, הוא אפילו חילק חוברת עבודה למשתתפים בהרצאה (כי ככה עושים בבית הספר). טוב שיש שביתת מורים, כך שההורים שלו לא היו צריכים לבקש מהמחנכת שלו לשחרר אותו מהכיתה היום. ובכלל, אם כבר מדברים על שביתת המורים, אני בעד שתימשך כמה שיותר, כי יש מחקר שמראה שכל שנת לימודים מורידה עשר נקודות אינטליגנציה מהתלמידים בגיל הרך וכמה שהם פחות בבית הספר כך יש סיכוי טוב יותר שלא ידפק להם הראש. שחר מומחה בלצאת ממצבים מביכים במקצוענות מבלי שירגישו שזה היה רגע מביך. הוא מקצוען עד כדי כך שכאשר הוא בכוונה הראה Exception על המסך, אף אחד לא האמין לו שזה מתוכנן והוא היה צריך להבטיח בהן צדק שזה באמת היה מתוכנן. וכמו תמיד אצלו, הכל דפק כמו שעון בסוף ועבד ללא תקלות. נהניתי מאד כבר אמרתי ?

ארוחת הצהריים היתה מאד צפופה. האוכל על המזנונים נגמר במהירות הבזק, צלחות נעלמו בצד המערבי, מזלגות נעלמו מהצד המזרחי, ועד שהגיעה התגבורת כבר כולם גמרו פחות או יותר לאכול את כל מה שהיה בצלחות (גם את העשבים) והסתכלו בעיניים כלות על ערמות האוכל הטוב שהגיע לתגבור מאוחר מדי עם בטן מלאה חסה. אני מניח שהחברה של מרכז הכנסים לא תכננו נכון את הלוגיסטיקה של האוכל. בכל מקרה, חשוב לציין שבסופו של דבר אף אחד לא נשאר רעב.

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות

  1. ליאור צורף27 בנובמבר 2007 ב 16:05

    אהבתי את הגישה שלך לגבי שנות לימוד 🙂

    הגב
  2. Nir Kovalio28 בנובמבר 2007 ב 0:56

    הארגון הפעם היה מעולה, עדיין קצת צפוף ויושבים על הרצפה אבל עולה בכמה רמות על הפעם הקודמת.
    אחרי הסנדויצים של פעם שעברה, האוכל היה ממש טוב, ובתוך "אוהל האוכל" לא היה מחסור …

    הגב