הפוך גוטה, הפוך

13 בינואר 2012

השעה היתה סביבות שתיים עשרה בלילה.
בחוץ ירד גשם קפוא.
צלליתו של רון קופמן צועק בפעם המי יודע כמה על שלמה שרף ריצדה בטלוויזיה.
אני ישבתי מכונס בתוך עצמי ובדקתי מה חדש בפייסבוק.
בין כל התמונות וההגיגים השנונים – ואם נהיה כנים עם עצמו לרגע, בעיקר הפחות שנונים – נפלתי על הפניה לכתבה בעלת הכותרת הבא: "לאלטיריס סיכויים גבוהים להפוך לכלי המרכזי לניהול ותחזוקה של כל מערך המחשוב הארגוני". שיפשתי את העיניים. פתחתי את היומן ווידאתי שהשנה היא אכן 2012 ולא חזרנו במקרה ל- 2004. למרבה ההפתעה, הכל היה נראה סטנדרטי לחלוטין. פתחתי את הלינק כדי לבדוק אולי ההפניה מגיעה לכתבה ישנה שמצאה את עצמה באורך פלא לימינו אנו. אבל גם שם, התאריך הראה על ינואר 2012. מוזר.
 
התעמקתי עוד יותר והתחלתי לקרוא. המשפט שקידם את פני היה, "ג’ טכנולוגיות (השם המלא שמור במערכת) הציבה לעצמה יעד להפחית את העלות והמורכבות של מערכי המחשוב של לקוחתיה, לשפר את רמת האבטחה וליצור זיקה הדוקה יותר בין יעדי השירות של המחשוב ליעדים העסקיים של החברה", נשמע מעולה לכל הדעות. לאחר מכן, הכותב – אני מניח – שאל את עצמו “מהו הביטוי לגמישות שמציעה סוויטת הפתרונות של אלטיריס?” וענה – "הסוויטה נותנת מענה מושלם לניהול מחזור-החיים של תחנות הקצה בארגון, משלב ההתקנה של מערכות הפעלה, דרך עדכונים שוטפים וביצוע גיבויים, וכלה בניהול מלא של תקלות, שינויים, חוזים ועוד. המנהל רואה תמונה מלאה של כל התוכנות המותקנות במחשבי הקצה בארגון,  ובאמצעות המודולים השונים של אלטיריס יכול לבצע עדכוני תוכנה בתפוצה רחבה, מבלי להודיע למשתמשי הקצה ומבלי  לעכב את עבודתם".
 
כן, אני יודע, גם לי היה קשה. ואחרי שכמעט סגרתי את המחשב בעצבים, אמרתי לעצמי אולי בכל זאת הכותב יתאפס על עצמו בהמשך ושווה להשקיע את המאמץ.
אחרי קטע קצר על מודלים ושאר ירקות, הגיעה השאלה הטרנדית כ”כ, “כיצד סוויטת הפתרונות אלטיריס מתיישבת עם מודל מחשוב ענן?”. אופּה, אמרתי לעצמי, אולי ייצא מזה משהו חיובי בכל זאת.
וזאת היתה התשובה, "למשל, מודול ה-Application Virtualization מאפשר גישה של משתמשי הקצה לאפליקציות, ללא התקנת תוכנה על המחשבים עצמם. כך, כל תהליכי ההתקנה והעדכונים הוירטואלים על גבי מחשבי הקצה, נעשים פשוטים ומהירים יותר. מודול זה נותן למנהלים תמונת מצב ושליטה בכל האפליקציות המותקנות בכל אחת מתחנות הקצה, כולל מידע מדוייק לגבי היקף ומועדי השימוש באפליקציה, הגדרת כמות הרישיונות שהארגון צריך עבור כל אפליקציה ועוד. מידע מסוג זה תורם לצמצום ניכר בזמני ההתקנה ובעלויות".
תבינו, אני מאוד אוהב את הפיתרון של Altiris Symantec בתחום ה- Application Virtualization, ובכלל אני מעודד כבר כמה שנים טובות את כל מי שאני רק מכיר, ללכת לכיוון של וירטואליזציה של אפליקציות, ככה שלראות משפט שמדבר על וירטואליזציה של אפליקציות תוך כדי התקנה של אותן האפליקציות הוירטואליות, עושה לי לא נעים בבטן.
 
אני מאמין שהתפקיד שלנו כיועצים, הוא לקדם את הארגונים איתם אנחנו עובדים קדימה. להשתמש בטכנולוגיות החדשות כדי לאפשר ליחידות ה- IT להיות יעילות יותר, חדשניות יותר ולאפשר למשתמשים שלהן סביבת עבודה טובה יותר. הטמעה של שיטות עבודה וטכנולוגיות ישנות אולי תביא את כולם לעולם הנוח והמוכר כ”כ של התקנה-הפצה-תיקון-הפצה (וחוזר חלילה כל X שנים), אבל בטוח לא תוביל את הארגון קדימה.
נראה לי שהדרך הטובה ביותר להגדיר את ההרגשה שלי לכתבה היא, “הפוך גוטה, הפוך”.
 
אם כבר מדברים על דברים שיהפכו לכלים מרכזיים – או ה-מרכזיים, אם נלך לפי הכתבה המדוברת – לניהול מערך המחשוב הארגוני, אז תרשו לי להביא כאן את התזה שלי בעניין.
דווקא Desktop Virtualization (על כליה/טכנולוגיה השונות) תהפוך לטכנולוגיה המרכזית בניהול סביבות העבודה הארגוניות. שלא תטעו, אני לא אומר שרוב סביבות העבודה הארגוניות יהיו בתצורת Hosted VM-Based Desktop (או VDI אם תרצו), גם לא שרובן יהיה TS-Based Desktop (מבוססת Terminal Server) וכנראה שגם לא כאלה המבוססות על Client-Side Hypervisor. זה יהיה שילוב. כל ארגון יבחר את הטכנולוגיות המתאימות לצרכים של המשתמשים השונים בו.
 
לענייננו, הטכנולוגיה הספציפית פחות חשובה, מה שחשוב הרבה יותר היא המהות. והיא זאת שמשותפת לכלל הטכנולוגיות המרכיבות את ה- Desktop Virtualization. בכולן, ניהול סביבת העבודה נעשה באופן מרכזי, פעם אחת לכל תצורה, ללא קשר לחומרת הקצה עליה רצה סביבת העבודה. ולא, לא מפיצים לתחנות השונות ומתפללים שההפצה תצליח לכסות כמה שיותר מהמחשבים ברשת, כמו שמציעים לנו בכתבה המדוברת.
משאירים את המידע (ו/או את כל סביבת העבודה) בתוך הרשת הארגונית ומאפשרים למשתמשים לעבוד עליו מכל מקום שהם בוחרים. במקרים מסוימים (מי אמר Wanova?!) תצורה מעין זאת, תאפשר ל- IT לספק הרבה יותר חופש למשתמש הקצה ע”י הפרדת סביבת העבודה לשתי תתי סביבות. אחת באחריות וניהול ה- IT, והשניה של כל שינויי המשתמש, באחריות המשתמש. ה- IT ימשיך לנהל את מערכת ההפעלה – עם נספחיה השונים, כגון אנטיוירוס ואפליקציות ארגוניות שונות – על שלל תיקוניה ותחזוקותיה, וזאת מבלי לפגוע בחופש של המשתמש להתקין אפליקציות נוספות, ליצור תכנים – שיעלו ישירות לרשת – ולעבוד ללא תלות בחיבור זמין לארגון.
 
תרצו או לא, עולם המחשוב הארגוני משתנה לנגד עיננו. ישנה כניסה של התקנים ניידים כאלה ואחרים (טאבלטים, טלפונים חכמים), עובדים הרבה יותר ניידים מבעבר, הרבה יותר עובדים מהבית (והבית שלהם לווא דווקא נמצא באותה המדינה בה נמצאים המשרדים הראשיים של הארגון), לעובדים ישנן דרישות וצרכים שלא היו מוכרים – או אולי מוכרים, אבל זניחים יחסית – לפני כמה שנים.
ניהול סביבות העבודה – אני לא מת על ההגדרה, אבל, מערך המחשוב הארגוני – פשוט לא יכול להיעשות בדרכים הישנות.
 
תסתכלו על הצרכים האמיתיים של הארגון שלכם היום וישר אחרי זה תעשו את אותו הדבר בחשיבה של 5 שנים קדימה. האם באמת אתם רוצים להיות תלויים בהפצות ובחומרה. האם זה מה שייאפשר לארגון שלכם להיות חדשני יותר, ייעיל יותר וגמיש יותר?
הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובה אחת