איך להפוך את סביבת המחשוב לדינאמית וגמישה יותר

25 במאי 2009

בכמעט כל הפגישות שלי עם לקוחות אני מדבר על כמה חשוב להפריד את השכבות השונות המרכיבות את סביבת העבודה של המשתמשים וכמובן גם את סביבות השרתים התומכים בכל זה. ליצור סביבה דינאמית וגמישה, ככה שבמקרה של החלפת אחת השכבות, לא יהיה צורך לעשות שינויים (במקרה הטוב) או מהפכות (במקרה גרוע יותר) בסביבה הגדולה.
 
אם נסתכל על סביבת עבודה של משתמש ממוצע נוכל לראות למעשה לארבעה שכבות עיקריות.
1. שכבת החומרה – המחשב האישי של המשתמש, זה שאחראי לספק לו את המשאבים להרצת הסביבה (מערכת הפעלה, אפליקציות וכו’). .
2. שכבת מערכת ההפעלה – הטווח שבין החומרה הפיסית לבין המשתמש, והפלטפורמה שלו לעבודה.
3. שכבת האפליקציות – התוכנות שכל אחד מאיתנו מריץ במחשב שלו. כל אחד עם שלו, מי תוכנות סטטיסטיקה, מי תוכנות office ומי משחקים. למעשה, שתי השכבות הראשונות קיימות כדי שהמשתמש יוכל להריץ בסופו של דבר את האפליקציות שלו.
4. שכבת הפרופיל – ההגדרות והקוסטומיזציה של כל משתמש. תמונת הרקע של שולחן העבודה, אתרים מועדפים, מבנה התפריטים בתוכנות השונות, מדפסות, קישורי רשת ועוד ועוד.
 
במצב הנוכחי, כל ארבעת השכבות תלויות זו בזו. החלפת חומרת המחשב לרוב תדרוש התקנת מערכת ההפעלה מחדש, מה שיגרור התקנת כל האפליקציות מחדש ומה שיגרור כמובן session חבר מעצורים של הגדרות וקינפוגים שונים ומשונים לכל הסביבה – ראו ערך קוסטומיזציה.
 
אבל מה אם תיהיה דרך בה נוכל להפריד בין השכבות השונות ולקשר ביניהן במקרה הצורך, בלי לדאוג ששינוי מערכת ההפעלה יגרור התקנת התוכנות האהובות עלי והגדרתן לפי העדפות שלי – לא כיף בכלל – אלה ששינוי מערכת ההפעלה יגרור ל… מממ… רק שינוי במערכת ההפעלה, בלי לפגוע באפליקציות שלי או בפרופיל שלי. אחרי שידרוג מערכת ההפעלה, כל האפליקציות שלי וכל ההגדרות שלי פשוט יעבדו באותו האופן שהן עבדו קודם, רק על מערכת הפעלה אחרת.
 
אם להיות הוגנים לרגע, כל הבלוג הזה מתעסק באיך לעשות את זה – ובואו נשים את החברות והמוצרים השונים שניה בצד – איך ליצור סביבה דינאמית יותר מהקיימת היום ברוב הארגונים. אז רוב מה שאתם הולכים לראות פה אתם בטח כבר מכירים מפוסטים קודמים, אבל היכונו גם להפתעות.
 
אז מה אפשר לעשות כבר עכשיו – או בעתיד הממש קרוב – כדי ליצור למשתמשים שלנו סביבה דינאמית יותר ולנו חיים קלים הרבה יותר.
 
1. שכבת החומרה  – איך להוריד את התלות בין חומרת המחשב לבין מערכת ההפעלה.
כמובן שכאן אפשר למצוא פיתרונות כמו VDI או SBC, להרצת סביבת העבודה של המשתמש בסביבה מרוחקת שלא קשורה לחומרה המקומית שלו, אבל מה שהולך להיכנס לחיינו ממש עוד מעט זהו ה- client-side hypervisor שיאפשר לנו להריץ את אותה מערכת הפעלה כסביבה וירטואלית מבלי להיות מותקנת על המחשב. ככה שאם יום אחד ימאס עלי הלפטופ שלי ואני ארצה לעבור לאחר, אני פשוט אקח את הסביבה הוירטואלית שלי ואריץ על המחשב החדש. פשוט, קל, מגניב ביותר.
לדוגמא, Project Independent של Citrix (שלא מזמן שונה שמו ל- XenClient). אין כמו מראה עיניים:

או אפילו מעבר לזה, להריץ שתי מערכות הפעלה אחת ליד השניה על אותה החומרה, או החלום של נראה כמו כל אחד מאיתנו, להריץ mac ליד windows. ואני מדבר כאן על לא אחד בתוך השני, אלה ממש אחד ליד השני, שאין שום תלות בין שתי מערכות ההפעלה.
קחו את עצמכם לסביבות הדקה ה- 42 בסרטון הבא, it will shock your world…

2. שכבת מערכת ההפעלה – אם בשכבת החומרה דיברנו יותר על פיתרונות וירטואליזציה כאלה ואחרים אשר מאפשרים לנו להריץ מערכות שונות על החומרה הפיסית – אם זה חומרת שרת או מחשב אישי – אז בשכבת מערכת ההפעלה ניגע יותר ב- deployment מהיר של מערכות הפעלה לחומרה קיימת, וכאן נתעלם מסוג החומרה (פיסית/וירטואלית).

כתבתי כבר לא מעט על ה- Provisioning Server, ולא סתם נראה לי, היכולת “להפיץ” איתו workload (מערכת הפעלה עובדת) לשרתים ומחשבים תוך דקות בודדות היא מגניבה ביותר, מה עוד שה- workloadהמדובר רק בכלל ב- streaming על הגבי הרשת וחוסך מאיתנו את הצורך לדאוג למה קורה לנתונים בקצה.
מי שרוצה לקרוא עוד פרטים – כאן

 
3. שכבת האפליקציות – יותר ויותר ארגונים מבינים לאחרונה שאין שום הגיון להמשיך במסורת ארוכת השנים של התקנת אפליקציות מקומיות על המחשבים והמשך תחזוקתן ושידרוגן, בכל המחשבים הרלוונטיים. הרבה מהם מבינים שאפליקציות וירטואליות יכולות לפתור להם המון בעיות, שהרבה יותר פשוט להחזיק אפליקציות במקום אחד, לדאוג לתחזוקתן ושידרוגן במקום אחד. פעם אחת בלבד לכל אפליקציה, ואז להפיץ אותן למחשבי המשתמשים. גם המילה להפיץ במקרה הזה מקבלת משמעות חדשה, שלא כמו שכולנו הינו רגילים – וחלקנו עדיין – הפצה של אפליקציה היתה אומרת למעשה התקנתה במחשבים. במקרה של אפליקציות וירטואליות, אין שום התקנה במחשב של המשתמש, האפליקציה באמת קיימת שם והמשתמש באמת יכול להפעיל ולעבוד איתה, אבל היא לא מותקנת, אלה פשוט רצה על המחשב ומשתמשת במשאבים שלו לעבודתה השוטפת. זה חוסך כאמור התקנה של האפליקציה בכל המחשבים הרלוונטים ותחזוקתה בהם, וכמו שכבר הבנו זה יכול להגיע לאלפי מחשבים. בנוסף לזה , אפליקציות וירטואליות מכניסות את המושג ‘התנגשות אפליקציות’ עמוק לפנתיאון. הרי כל אפליקציה רק רצה על המחשב, לא מותקנת בו, ככה שהיא יכולה במקרה הגרוע ביותר להתנגש אולי עם עצמה.
 
אז אם עבודה עם אפילקציות וירטואליות בסביבת המשתמשים נהיה כבר ההווה בחלק מהארגונים – ואני מקווה שיותר ויותר ילכו לכיוון הזה – בשרתים דווקא המצב שונה במקצת.
כאשר ארגון רוצה לעבוד עם אפליקציות כמו exchange, sql, sharepoint, sap, oracle, iis וכו’ הוא צריך להקים שרת אשר עליו תותקן אותה אפליקציה ואחרי זה לתחזק את האפליקציה וכן את מערכת ההפעלה שמאוד קשורה אליה. מה שיוצר מצב של תלות שלווא דווקא בריאה במיוחד.
 
נראה שמיקרוסופט הבינו את הצורך והחליטו לפתח את היכולת לוירטואליזציה של אפליקציות שרתים, exchange, iis, sql ודומיהן. הטכנולוגיה עדיין בחיתולים פחות או יותר, אבל כבר אפשר לראות הדגמה די מרשימה שלה בעבודה.
 
4. שכבת הפרופיל – אולי כלפי חוץ נראת כמו משהו שאין מה לחדש בה יותר מדי, אבל למעשה בזמן האחרון דווקא התרחשו בה שינויים כאלה ואחרים שכדאי להכיר.
יותר חברות בתחום מבינות שלא משנה עד כמה המוצר הסופי שלהם טוב, עד כמה הוא יציב או כמה features יש לו, מה שקובע בסופו של דבר, זה חווית העבודה של המשתמש הסופי, שהוא לא צריך לשנות כהוא זה את אופי העבודה שלו בגלל שה- IT החליט לעבור לעבודה ב- VDI\SBC\Application Virtualization (מחק את המיותר).
 
מיקרוסופט הכניסו ב- Windows Server 2008 את ה- Group Policy Preferences אשר מפשט מאוד את העבודה עם הגדרות המשתמש. Citrix שחררו ממש לא מזמן את ה- User Profile Manager שלהם. וכמובן אי אפשר להתעלם מהעבודה של Appsense בתחום. כל אלה – ביחד או בנפרד –  מאפשרים לנו בסופו של דבר לנהל את סביבת העבודה של המשתמשים בצורה חכמה ודינמית יותר, כך שלמשתמש יהיה שקוף אם הוא יעבוד היום בתצורת SBC ,מחר ב- VDI ומחרתיים על המחשב האישי שלו. בכל תצורה הוא יקבל את אותן ההגדרות שהוא הגדיר לעצמו.
 
פרטים והרחבות נוספות על כל אחד מהנושאים/שכבות כבר תמצאו בטח בפוסטים הבאים וגם בקיימים.
הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *