רישוי שרתי מיקרוסופט ווירטואליזציה

19 באוגוסט 2008

4 תגובות

פעם ראשונה שאני מוחק פוסט שלי, אבל כתבתי דברים שלא עזרו לאף אחד – וכתוצאה מכך לא תרמו לאף אחד שום דבר – והחלטתי לשכתב הכל מאפס. אז הנה,  הולך נושא הרישוי של שרתי Windows Server 2003\2008 ווירטואליזציה.
תיקונים והבהרות יתקבלו באושר גדול.

הבסיס אולי להבנה של הרישוי בסביבה וירטואלית הוא החוק הבא. לפי הרישוי של מיקרוסופט, כל רשיון לשרת חייב להיות משוייך למכונה פיזית. כן, גם אם המכונה לה משוייך הרשיון היא בכלל וירטואלית. ועוד משהו קטן, אם רוצים להעביר רשיון בין מכונות, יש לחכות 90 יום בין הזמן שהרשיון כבר לא בשימוש לבין השיוך למכונה החדשה. המקרה היחיד שבו אין צורך לחכות 90 יום להעברת הרשיון הוא אם ישנו כשל קבוע בחומרה ואז אנחנו נאלצים להעביר את הרשיון בעל כורחנו
אני אעבור בקצרה על סוגי הרשיונות ואז אגיע לדוגמאות וחישובים.

רשיון Windows Server Standard מאפשר הרצת מכונה פיזית/וירטואלית על גבי שרת פיזי אחד. למעשה לא שונה מאיך שכולנו מכירים את זה, רשיון לכל שרת. כדי להקל עוד יותר את ההבנה… מכיוון שכל רשיון משוייך למכונה פיזית למעשה כל רשיון מאפשר לנו הרצת instance אחד של Windows Server Standard על ה- hypervisor.

רשיון Windows Server Enterprise מאפשר הרצת ארבעה מכונות וירטואליות עם Windows Server Enterprise או גירסא נמוכה יותר על גבי ה hypervisor. אם מוצר הוירטואליזציה רץ על גבי Windows Server, למשל Virtual Server או VMware Server אז גם כאן, רשיון ה Enterprise שמשמש את מערכת ההפעלה "המארחת" מאפשר הרצת ארבעה מכונות וירטואליות נוספות על גבי השרת (כאמור, גירסת Enterprise ומעלה).

רשיון Windows Server Datacenter מאפשר הרצת מספר מכונות וירטואליות בלתי מוגבל (גירסת datacenter ומטה), כל קונסטלציה הולכת, כולן נמצאות על hypervisor שלא צריך מערכת הפעלה של Windows Server כבסיס או מצב בו מוצר הוירטואליזציה הוא Virtual Server או VMserver ודומיהם אשר צריכים מערכת הפעלה כדי לעבוד.

שוב פעם, מכיוון שהרישוי מתייחס ל instance על גבי השרת הפיזי, ניתן להחזיק מספר בלתי מוגבל של מכונות וירטואליות מכובות על גבי השרת הפיזי היחיד, הרשיון "ייתפס" רק ברגע בו הן יהיו דלוקות (תרתי משמע 🙂 ). מכאן גם שאם אנחנו רוצים פיתרון של High Availabilty שיאפשר לנו "להזיז" מכונות וירטואליות בין שרתי hypervisors (לדוגמא XenMotion או Vmotion) נצטרך לדאוג מבעוד מועד לכך שהרשיון מתאים יחכה לאותו instance שאולי ירוץ על כל אחד מהשרתים. לדוגמא, אם יש לי שני שרתי פיזיים ושרת פיזי A מריץ עליו 3 מכונות וירטואליות של Windows Server Standard, אני צריך שיהיה לי רשיון מתאים אשר ישוייך לשרת פיזי B (שלוש Instances של standard).

הגיע הזמן להסתכל על מספרים… ניקח מקרה של חברה בעלת 6 שרתים פיזיים (נניח שהם מריצים Windows 2003 Server standard) ואשר מעוניינת להמיר את כולם לשרתים וירטואליים (גם פה אני מניח שנקנו שני שרתים חדשים לטובת העניין). כדי לפשט את העניין אני מניח שכל הרשיונות נקנו מחדש (רק לידע הכללי, במקרה של P2V אנחנו עושים את עצמנו שבאמת ישנו כשל חמור מאוד בחומרה של השרת הישן ומעבירים את הרשיון למכונה הוירטואלית החדשה גם בלי לחכות את מלוא תקופת ההפשרה, כאמור 90 יום, וזאת בהנחה שאנחנו באמת נפתרים מהשרת הפיזי הישן, או לפחות כבר לא מריצים עליו windows server).
אופציה ראשונה, כל 12 הרשיונות – כאמור, 6 כפול 2 בשביל HA – נקנו בגירסת ה Standard. מחיר לרשיון הוא משהו בסביבות ה 750$, מכאן שההוצאה לרישוי עומדת על 9000$. אני אחזור על זה, הרישוי הנ"ל מאפשר הרצת 6 "מופעים" של windows server standard על גבי כל אחד משני השרתים הפיזיים.
אופציה שניה, קונים רק 4 רשיונות windows server enterprise (שתיים לכל שרת) אשר מאפשרים הרצת עד 8 "מופעים" של windows server enterprise\standard על כל אחד משני השרתים הפיזיים.
2500$ לכל רשיון, ומכאן ההוצאה לרישוי היא כ- 10000$, אבל כאן אנחנו מקבלים את האפשרות להריץ עד ל 8 "מופעים" של windows server על כל שרת פיזי, כלומר מחיר הרשיון לכל שרת וירטואלי דווקא יורד יחסית לאם הינו רוכשים שמונה רשיונות standard נפרדים (625$ לכל אחד לעומת 750$), ומה עוד שכאן אנחנו יכולים להריץ גם 8 "מופעים" של windows server enterprise.
האופציה השלישית והאחרונה היא לקנות רשיון windows server datacenter לכל אחד משני השרתים הפיזיים שלו אשר יאפשר להריץ מספר בלתי מוגבל של שרתים וירטואליים על גבי כל אחד
מה hypervisors. רשיון datacenter עולה משהו כמו 2500$ לכל cpu socket – אין התחשבות בכמה cores יש לכל מעבד פיזי – ומכאן שאם אצל אותה החברה שני השרתים הפיזיים עם שני מעבדי quad, קניית רשיון datacenter לשני sockets לכל אחד מהם יעלה כמו קניית ארבעה רשיונות enterprise (להלן האופציה השניה) והפלוס המאוד גדול כאן הוא שאין שום הגבלה על מספר השרתים הוירטואליים שהיא תוכל להריץ על גבי כל אחד מהם, לא רע.

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות

  1. ואדים סולובי21 באוגוסט 2008 ב 4:35

    אתה צריך לראות את זה:

    http://www.microsoft.com/presspass/press/2008/aug08/08-19EasyPathPR.mspx

    אין יותר צורך ברישוי עודף ךמצבי VMOTION

    הגב
  2. סורין22 באוגוסט 2008 ב 11:44

    כל הכבוד, גדי! משיחותיי עם חברים שעוסקים בנושא וירטואליזציה, ועם כאלה שמתחילים רק לשחק עם זה, גיליתי שנושא הרישוי לחלוטין לא ברור. לכן, הפוסט הזה חשוב מאוד והוא עושה סדר בנושא. ההסבר מצוין.

    תודה !

    הגב
  3. גדי פלדמן22 באוגוסט 2008 ב 17:48

    ואדים,

    שים לב שמבנה הרישוי החדש (שנסכם אותו בכך שאין צורך יותר ב 90 ימי הצינון) לא חל על שרתי Windows Server.
    השינוי הוא לרישוי שרתי אפליקציות בעיקר, Exchange, SQL וכו'….
    לרשימה המלאה: http://download.microsoft.com/download/3/d/4/3d42bdc2-6725-4b29-b75a-a5b04179958b/Application_Server_License_Mobility_VL_Brief.doc

    גדי

    הגב
  4. ברק28 באוקטובר 2008 ב 16:43

    ואני לא מבין בכלל אייך מיקרוסופט הגיעה למסקנהשל אם השרת קורס צריך לא להיות 90יום ועוד למוכנה וירטואלית צריך רשיון אם לא קיימת מכלל אל נשענת על רשיון שקיים בשרת פיזית אז למה המכונה צריכה עוד רשיון וירטואלי הפלוסהיחד היחד הוא למיקרוסופט בלבד ולא ללקוח

    הגב