בלוגרים, פיג'ו ומה שבינהם

7 במאי 2008

2 תגובות


 אם לא ידעתם, בלינק/פיג'ו השיקו לאחרונה את ה"פיג'ו בלוג טור", שמשמעותו: שבעה בלוגרים שנרשמו ל"תחרות" (ונבחרו לפי קריטריונים לא ידועים) מקבלים את הפ'יגו 308 החדשה ליום-יומיים כל אחד (או אחת). לא נדרשו התחייבויות מיוחדות מהמשתתפים.


מעבר לרעיון המקורי (לפחות בישראל) מעניינות התגובות אליו.


גל מור מ-ynet יצא חוצץ נגד הקונספט:



למבצע הזה היה טעם אילו היה מתקיים אחד משני תנאים: 1. המכונית תינתן לבלוגרים מובילי דעה, סלבריטאים שמסוגלים להשפיע על דעת הקהל. אין למעשה כאלה בישראל. 2. המכונית תינתן לבעלי בלוגים משפיעים ומצליחים בתחום הרכב בנוסח Autoblog. גם כאלה אין. נותרנו עם בלוגרים חסרי השפעה וחסרי שם בעולם הרכב המקומי. לא להיט.


מרק קפלון בכלל התרגז על המבצע, אבל מסיבות שונות לגמרי:



בעידן בו בלוגרים ישראלים טובים עוברים פלטפורמות גם בשביל הכסף קשה להבין מאיפה צץ הרעיון הנפסד של לבקש בלוגרים לקדם מוצר בחינם דוקא אצל אנשי בלינקיט שאמורים להיות מאוד מעורים במתרחש בחומוספירה.


אהוד קינן, שגם כותב בynet, כתב בתגובה לפוסט של גל מור:



אני נוטה להאמין שמי שכן קונה רכב חדש, ובמיוחד רכב משפחתי בסכומים של 100-150 אלף שקל, עושה מחקר מעמיק ועובר בין 10 סוכנויות רכב, מתייעץ עם חברים שקנו ומחזיקים את האוטו (או את קודמו בסדרה) במשך כמה שנים, מעיין במבחני ריסוק ולא קונה אוטו כמו שרן, ליאת, אלעד או יוסי נהגו עליו במשך יומיים, עם כל חיבתי לאנשים הללו, ועם כל אהבתם של הקוראים לאנשים האלה.


אז הנה החמישה סנט (או שנקל) שלי על הנושא:


כשאני קונה רכב אני אמנם מעיין במבחני ריסוק ומזמין נסיעת מבחן, אבל אין לי עניין לשמוע את האינפורמציה של נציגי המכירות בסוכנויות הרכב, במיוחד כשאני בד"כ מגיע לשם עם יותר אינפורמציה משיש להם. אני גם מחפש כתבות על הרכב אותו אני מעוניין לרכוש, וכאן אני רואה ייתרון גדול לבחירה בבלוגרים ולא בלוגרים משפיעים מתחומי הרכב.


לי אישית נמאס לקרוא כתבות של עיתונאי רכב המברברים על מראה הפלסטיקים בתא הנהג או על הביצועים הספורטיביים של הרכב בכבישי איטליה. לא ידוע לי מה קהל היעד אליו הם פונים, אבל אותי הם מחטיאים לחלוטין. גם ניסיתי לקבל עצות בפורומי רכב, אבל נסיון אישי לימד אותי שאנשים שם מאוד רחוקים מלהיות אובייקטיביים.
וכן, הרבה יותר מעניין אותי לקרוא מה יש ליוסי תאגורי ואחרים לכתוב על חוויותיהם ברכב, ובהחלט זה יהיה שיקול לבחירה בעד/נגד הרכב הנ"ל אם אשקול זאת. (אני מסכים עם רן יניב הרטשטיין בהקשר לריח האליטיסטי העולה מהפוסט של גל מור והתגובה של אהוד קינן)

אני בהחלט מתנגד לרעיון של מרק, לפיו בלוגרים אמורים לקבל כסף תמורת "קידום מוצר". רוצה לקרוא בלוגים של "קידום מוצר"? יש למקדונלדס בלוג מושלם בשבילך – אני אוותר על התענוג. יש הבדל גדול בין לקבל מוצר כדי להתנסות בו ללא כל התחייבות מצד הבלוגר לבין קבלת תשלום על סיקור חיובי. ניתן לטעון שעצם קבלת המוצר יוצרת מחוייבות מצד הבלוגר, אבל הנסיון מוכיח שזה לא תמיד מבטיח סיקור חיובי.

מצד שני, ברוב המקרים מוצר גרוע לא יזכה לסיקור בכלל, לפי ה"כלל" לפיו עדיף לא לכתוב בכלל מאשר לכתוב תוכן נגטיבי.

אני יכול להסכים עם הטענה של אורי צציק בנוגע לחוסר השימוש במדיה המצולמת, דבר שהודגש כשיוסי תאגורי עשה זאת ביוזמתו באמצעות Twinkle


taguri-thumb


בתמונה: יבואן סגווי בישראל

הוסף תגובה
facebook linkedin twitter email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות

  1. Arik9 במאי 2008 ב 7:30

    "בתמונה: יבואן סגווי בישראל" – אדיר!!! 🙂

    הגב
  2. ניב קלדרון10 במאי 2008 ב 5:02

    אני לא מבין איפה החייזר של היבואן, צוצו?

    הגב