בפרק 37 של שידורי הניסיון יצאנו בקריאה נרגשת למסעדות שיזמינו אותנו לאכול ואנחנו נספר לאחרים מה אנחנו חושבים. באדיבותה של מאיה יצר איתנו קשר אודי מערוץ 10 וסיפר לי על קרב סכינים אליפות המסעדות (הגרסה הישראלית ל Iron Chef) שמשודר כל שבוע בערוץ 10. התוכנית תשודר בערוץ 10 ב 30 לאפריל 2009 בשעה 21:00.
המסעדה היא מאראבו ברחוב אבא בלל 14 ברמת גן. כל מי שאני מכיר לא שמע על המסעדה הזו, גם אחרי שסיפרתי לחברים שהייתי שם כולם התפלאו בכלל לשמוע שיש מסעדות ברמת גן. איך יכול להיות שגרגרנים כמונו יגידו לא להזמנה.
הגעתי שעה לפני הזמן (כי הייתי רעב), מייד יירט אותי חיים עמשלום, הבעלים, ולקח אותי לבר. בתור הייטקיסט לשעבר (ניהל את פעילות קומברס באפריקה) הוא מבין היטב מה הדבר הכי חשוב על הבר וזה שקעי חשמל. חשבתי שאעבוד קצת אבל השיחה הייתה מעניינת הרבה יותר.
חיים הזמין לנו יין לבן משובח, תוך כדי השיחה איתו אני רואה שהוא לוחש למלצריות את שמות הלקוחות עוד לפני שאלו ניכנסו בדלת. הוא עשה את זה גם לאורך כל הארוחה, תוך כדי שהוא מיירט את הלקוחות ודואג להיפרד מכל אחד ואחד מהם – הוא מכיר אותם בשמותיהם הפרטיים שזה די מדהים. הרבה מסעדות שף מתייחסות ללקוחות שלהם בתור כרטיסי אשראי מהלכים ופה בדיוק ההפך. אין מצב שחיים לא יידע מה קורה בכל שולחן אצל כל לקוח. אשתי מתקשרת אלי וחיים מסמן לי עם הידיים שאזמין גם אותה.
* מימין – חיים עמשלום ומשמאל השף יואב בר
אז הצטרף אלינו השף יואב בר עם חיוך מזמין והכניס אותנו לסיור במטבח עם כוס יין ביד. הוא התחיל לספר לי של שקשוקה ירוקה שהוא מתכוון להכין עוד רגע, אני הייתי בטוח שאני הולך לראות משהו פלצני עם הרבה פסטו, אחרי 10 דקות זה הגיע:
שקשוקה ירוקה בצבע אדום לוהט עם המבורגרים וחלמון ביצה עם לחם טרי שהרגע נאפה – פשוט מדהים. אני מרייר כשאני נזכר במנה הזאת. זאת בדיוק המנה שאתם צריכים כשיש לכם קריז על משהו עסיסי ואתם לא יודעים מהו. המזלגות היו מיותרים, אני וחיים נגשנו למלאכת הפירוק כשבדיוק הכריש ערן קמפף הגיע וחשב לרגע שהתחלנו בלעדיו.
gilit@ הגיעה ואנחנו התיישבנו. קחו בחשבון שאני בשלב הזה כבר אחרי כוס וחצי של יין לבן משובח על בטן ריקה (לא אכלתי יומיים).
המנות הראשונות התחילו להגיע, סביצ’ה דג וקרפצ’יו.
ככה זה נראה רגע לפני שמלחמת המזלגות התחילה – הצטרפו אלינו אנשי ערוץ 10 (תפקיד מגניב יש להם הנבלות). לפני כל תקיפה של מנה קיבלנו הסבר מפורט מהשף יואב בר על כל מנה ומנה, מיותר לציין שהוא גם לא החזיק מעמד ולא הפסיק לנגב שם את הצלחת עם לחם.
שתי מנות נוספות הגיעו מיד, פטה כבד עם ריבת עגבניות וניוקי פטריות וכמהין עם קוקי סאן ז’ק, מפאת שומרי הכשרות בשולחן, הקוקי סאן ז’ק הוגש בנפרד.
אני לא מאוהבי הניוקי ולא ברור לי למה אנשים אחרים אוהבים את זה אבל זה היה פשוט נפלא. השילוב של הקוקי סאן ג’ק עם הפטריות הוא קטלני. בשלב הזה עברנו לעיקריות.
הגיעה מנה קטלנית נוספת, פסטה עם חומוס ושרימפס מעל שלולית של טחינה, השילוב של השרימפס עם הטחינה הוא מדהים, מנה מאוד שונה מכל מה שראיתי עד היום בתל אביב.
פילה דניס עם ניוקי וחצילים שרופים.
ככה זה נראה אחרי:
ואז הגיעה המנה המדהימה הזו, פסטה שעוטפת בשר טלה מדהים עם ירקות גינה טריים ששוחים בציר שמתחנן שינגבו אותו עם לחם:
בשלב הזה נהייה לנו קצת קשה, עשינו אתנחתא קלה של 20 שניות וחזרנו לעבודה עם פילה בקר משובח עם פירה שברי קקאו ומנה של אספרסו שהזלפנו מעל.
המנה הבאה הייתה מדימה נוספת, ריזוטו פטריות עם פרגיות מעל. ריזוטו אמיתי – לא אלו שמכינים ריזוטו אינסטנט, תתפלאו אבל יש לא מעט מסעדת בתל אביב שמכינות ריזוטו אינסטנט.
פילה נוסף הגיעה עם השף יואב בר.
הדבר הזה שנראה כמו פירה זה לא פירה, זהו קרם אוורירי של ירקות שורש – פשוט מדהים.
בשלב הזה חשבנו לבקש מהם להפסיק כי לא היה לנו יותר מקום. השף יואב בר סיפר לנו שהוא במקור מאופקים ושמסגרת המימונה האחרונה הם עשו חגיגה במסעדה, אמא שלו הכינה מגשי עוגיות מרוקאיות:
ואז הגיעו הקינוחים, עוגת תפוחים אלוהית עם גלידה מדהימה מעל (כמובן שהם מכינים אותה במקום)
מרק קוקוס קר עם מלון מתוק.
מילפו עם גלידה מדהימה שאני לא זוכר את שמה (זו מנה שאתם חייבים) מעל פיסטוקים וכל מיני דברים קראנצ’ים. פשוט מושלם.
3 גלילי עוגת גבינת עזים, זה באמת קינוח סופני.
קינוח שוקולד שלא נשאר לו זכר.
לסיכום פגשנו חבורה מדהימה של אנשים שהאוכל והשירות בנשמתם. זו היתה הפתעה נפלאה לגלות שברמת גן יש מסעדה כזו. בפעם הבאה שיוצא לכם לאכול שם פשוט תתנו להם לבחור במקומכם, כל מה שיוצא לשף יואב בר ולצוות שלו יוצא נפלא. אני יודע שאני חוזר לשם בגלל האוכל ובגלל האנשים.
