Service Orientation, או בקיצור SO, הנה גישה עסקית (ולא טכנולוגית!) אשר מטרתה לאפשר לארגון את גמישות הנדרשת כיום להגבה לאתגרים ושינויים עסקיים, ואמצעיה הנם יצירת סינרגיה ואיזון בין ה Business ל IT מתוך שירותיות הדדית.
Service Oriented Architecture, או בקיצור SOA, הנה גישה הוליסטית לעיצוב מערכות מידע כשירותים עצמיים ולא תלויים, מה שיאפשר את הרכבתם לכדי יישומים ותהליכים עסקיים, ובכך להקנות לארגון את הגמישות, הזריזות העסקית והטכנולוגית, הנדרשת.
ההתפתחות בשכיחות של ארכיטקטורה מכוונת שירותים (SOA) והפיתוח של רכיבי תוכנה כשירותים עצמאיים, להלן יקראו נכסים, מציבים אתגרים חדשים אשר מחייבים יצרני וספקי נכסים/שירותים להתייחס לנכס/שרות כמוצר מנוהל, ולא רק כרכיב תוכנה המשולב במערכת. הנ"ל דורש שילוב של היבטים רבים בניהול השרות, כבר תוך כדי פיתוחם.
תפיסות אלו מוכרות לכל מי שפיתח רכיבי תשתית אשר נצרכים על ידי פרויקטים רבים, תכונות כמו ניהול מספר רב של גרסאות ,חשיפת סל השירותים, וידוע משתמשים על שינוי.
ניתן ללמוד על דוגמאות לאתגרים אלו ישירות מתוך ניתוח והבנה של אבני הבניין של SOA, כך לדוגמא:
- אטומיות של שירותים – השירות נכתב ללא הבנה והכרה של המערכת בה הוא משולב והלוגיקה שלה.
- צימוד רופף – השירות נכתב ונבדק באופן עצמאי ובלתי תלוי, כך שבדיקת אמת שלו ושל התהליך/היישום העסקי המלא בו הוא משולב, מתבצע רק בזמן ריצה.
- ביזור – אין היכרות אמיתית בין הספק לצרכן מה שיוצר קושי בתהליך הפרסום, הצריכה, איתור, טיפול זיהוי תקלות ועוד.
- חשיפה ושימוש חוזר – השירות חשוף וניתן לצריכה על ידי גורמים שונים, מה שעלול להוביל לעומסים גבוהים ותלות בלתי נשלטת המובילה לקושי בבצוע תחזוקה, שינויים ושיפורים.
הקמת תשתית SOA מוצלחת, כזו שתספק את יכולת הגמישות ושמירה על האיזון שבין ה Business ל IT, מחייבת התמודדות עם אתגרים אלו. התמודדות זו מכונה ומזוהה תחת הכינוי Governance, עולם ותורה בפני עצמה...
עולם ה Governance , מחולק לשני תחומים מרכזיים:
- Run Time Governance – המטפל במעקב אחר שירותים בזמן ריצה ובאכיפה של כללי בקרה (Policies) בזמן הריצה שלהם. ה Run Time Governance מורכב מה מהאלמנטים המרכזיים הבאים:
- Operational Governance – מטפל במעקב וניטור שירותים בזמן ריצה לזיהוי עומסים, צווארי בקבוק, זמינות, שגיאות ועוד ובאכיפה של זמני שירות נדרשים דרכי התקשרות, סכמות מידע ועוד.
- Business & Identity access Governance – מטפל בניטור ואכיפה של הרשאות ומקורות גישה בין משתמשים וצרכנים על פי זהות ו/או שיוך עסקי לבין שירותים.
- Design Time Governance – מטפל באכיפת כללי בקרה על ארכיטקטורה, ניהול ושימור ידע טכנולוגי, תהליכי הפיתוח, ההטמעה והצריכה של שירותים. תחום זה מורכב משלושה אלמנטים מרכזיים :
- Portfolio Management - מטפל בשלב הקצאת (ושיתוף/איחוד) המשאבים בהיבט של ניהול פרויקטים ופיתוח מבוזר.
- Architecture Governance - יכולת ישום ואכיפה של החוקים והבקרה הארכיטקטונית באמצעות ניהול והפצת הידע הארכיטקטוני אל מרכזי הפיתוח דרך סביבות הפיתוח באמצעות אכיפה של תקנים, סטנדרטים והמדיניות הנגזרת והנדרשת מהארכיטקטורה.
- Software Development Life Cycle Management - מנהל את התהליכים והשלבים אשר עובר הקוד במחזור החיים שלו.
SOA Governance הנה למעשה תרבות, שיטות וכלים אשר תאפשר לארגון למדוד את העשייה ובאמצעותם ניתן יהיה לבדוק את מידת ההצלחה במימוש הטמעת SOA והיכולת לייצר סינרגיה ושמירה על האיזון שבין ה Business ל IT לאורך זמן.
בסדרת ה Post-ים הבאה אספק מספר הבנות קצת יותר מעשיות לגבי התחומים המרכזיים של SOA Governance, ה Design Time וה Run Time, באמצעות הקבלה לתחומים שונים בהם "Governance" מבוצע כברירת מחדל ואי ביצועו יהווה פגיעה משמעותית ביכולת התפקוד העסקית עד כדי אי יכולת תפקוד עסקי.
קריאה מהנה :)