אם אתם ב"תעשייה", בטח ניתקלתם במונח BPM!
כן, BPM הוא ללא ספק ה BUZZ התורן - ממחזור הגיוס של SOA, Governance ועוד כמה...
אך עם BUZZ כמו עם BUZZ - יש הרבה פירושים, דעות, ציפיות, בילבול, ועוד פירושים, ועוד ציפיות ועוד ....
או בקיצור BUUZZZZZZZZZ.......
ואכן, מתוך ייעוץ, ליווי ומפגש עם ארגונים, וגופים שונים בנושא BPM, בהחלט קיים בילבול סביב ה BPM ובעיקר סביב מימושו, הקשרו לעולם ה SOA (ו EAI) ותועלותיו לארגון. למעשה, ברוב המפגשים שלי עולה השאלה – האם מדובר ברבולוציה או אבולוציה?
ב POST הבא אנסה לענות ולשפוך אור על מספר נקודות מרכזיות העולות מתוך ה BUZZ במטרה לפזר את מקצת ענן הבלבול.
לצורך כך, אתחיל בהתחלה:
מהו BPM
BPM הנה מתודולוגיה, היא אינה טכנולוגיה לאינטגרציה ו/או לניהול משימות אנוש, ובאופן זהה היא אינה מוצר של יצרן זה או אחר, אלא פשוט מתודולוגיה, אשר מקורה מעולם הארגון ושיטות (תעשייה וניהול) ותבונותיה הנם שיטות, תהליכים, אנשים ומידע שבניהם.
לצורך ההמשך, נגדיר את המונחים הבאים:
BPM – מתודולוגיה לניהול תהליכים עסקיים כפי שהוסבר לעיל
BPMS – סוויטה של כלים טכנולוגים אשר מיועדים לסייע במימוש מתודולוגיית ה BPM
המטרה
מתודולוגיה זו שמה לעצמה למטרה להנחות ארגונים לניהול תהליכים עסקיים בצורה אשר תאפשר מצד אחד יכולת ניהול ובקרה לצורך זיהוי מגמות ונקודות לייעול ומצד שני יכולת תגובה מהירה לביצוע שינויים והתאמות בתאם לתנאי שוק משתנים.
כמובן, בהיבט היישומי, ישנם כלי BPMS אשר מטרתם הנה מימוש המתודולוגיה ככלי להשגת יעדי הניהול, הייעול והגמישות. כאן למעשה נוצר הבלבול שכן כלי ה BPMS לרוב מבולבלים ומוחלפים עם טכנולוגיות ישנות יותר מעולם מערכות המידע, טכנולוגיות האינטגרציה (EAI) וזרימת עבודה (WorkFlow) אשר הנם כלים עבור אנשי ה IT והממוקדים בעולם מערכות המידע ובפתרון בעיות טכנולוגיות ונוגעים בעיקר בשלב אוטומציית והרצת התהליך.
כלי BPMS מהדור החדש, מייצרים שילוב של יכולות כחלק מתהליך מתודולוגי שלם, בו שלב הרצת התהליך והאוטומציה הנה רק חלק מהפזל הגדול, כאשר האתגר המרכזי הנו ניהול התהליך, והנם למעשה פלטפורמה ליצירת סינרגיה בין אנשי מערכות המידע לאנשי ה IT ויישור ושילוב הטכנולוגיה בתוך המארג העסקי המגוון.
מדוע נדרש BPM
השוק התחרותי שנוצר בכפר הגלובלי הקטן בו כולנו חיים, מציב מפה חדשה של תנאי שוק משתנים המציבים אתגרים חדשים בפני ארגונים הנדרשים ליעילות גבוהה והתאמת התהליכים העסקיים שלהם, המשלבים אנשים מערכות ומידע, לתנאים המשתנים.
יש לזכור, מטרת מערכות המידע הנה לתת ולספק לעובדי הידע וה LOB כלים לביצוע הפעילות העסקית הנדרשת לצורך השגת היעדים העסקיים. אלא, שבמפה הטכנולוגית הנוכחית של עולם מערכות המידע נוצר מצב בו הגולם קם על יוצרו, ועקב המורכבות והסיבוכיות הגדולה בניהול ושינוי המערכות, קיים קושי רב בהתאמות, פיתוח וביצוע שינויים במערכות המידע באופן אשר יספק את הצרכים והתמיכה המלאה הנדרשת למימוש התהליכים העסקיים.
הבלבול מ BPM
כאמור, הבלבול מתרכז בעיקר סביב הטעות בהחלפת כלי BPMS מהדור החדש בכלים מהדור הישן מעולם האינטגרציה (EAI) וכלי זרימת עבודה (WorkFlow).
למעט מספר הבדלים מהותיים ברמת המימוש והתפיסה אם כי יותר מעורפלים ברמת התיאוריה, ואשר אליהם לא אכנס במסגרת דיון זה, החלפת כלי ה BPMS מהדור החדש בכלים מהדור הישן מערפל את תפיסת הפתרון הנדרש ובעקבותיו גם את התוצרים הצפויים ממימושו, שכן, על אף שכלים אלו (כלי הדור הישן) נהוגים וממומשים זה כבר מספר שנים, ותוצריהם וערכיהם מוכרים גם הם, ישנה ציפייה מוטעית לתוצרים וערכים שונים וזאת רק בגלל שמיתוג הכלי הפך מ EAI/WorkFlow ל BPMS (הכלי עדין נשאר אותו הכלי).
בלבול זה יצר שתי גישות מרכזיות לעולם ה BPM
- גישה ממוקדת אינטגרציה
- גישה ממוקדת אנשים וניהול
גישה ממוקדת אינטגרציה
גישה זו הנה תוצר של הבלבול והחלפת מתודולוגית ה BPM וכלי ה BPMS מהדור החדש בכלים מהדור הישן ומתודולוגיות מעולם האינטגרציה.
חשוב להבין, כי במרכז גישה זו עומד עקרון האינטגרציה בין מערכות, מיכון ואוטומציה. כפועל יוצא, גישה זו תשאף ככל הניתן להקשיח את התהליך באופן אשר יתאר את כל השלבים האפשריים ונקודות ההחלטה, להפוך את המידע בו למובנה ולהחליף ככל הניתן את האנשים בפעולות אוטומטיות.
עקב אכילס בגישה זו הנו הצורך בהקמת ופריסת תשתית אינטגרציה רחבה ויקרה.
גישה זו אומנם נכונה למקרים מסוימים וסוגי תהליכים מסוימים אך אינה הקו הטבעי של מתודולוגיית ה BPM (לא לכך התכוון המשורר) שכן אם התהליכים היו סטאטיים וקשיחים, לא היה צורך ב BPM. בנוסף, ולטובת כולנו, במידה ואכן ניתן היה למכן את כל התהליכים ולהחליף את האנשים בפעולות אוטומטיות, הרי בתוך מספר שנים נוחלף כולנו במכונות ובתוך עשרות שנים בודדות אולי יגיע חזון אחרית הימים בו המכונה תשלוט (The Terminator...).
גישה ממוקדת אנשים וניהול
גישה זו, בניגוד לגישת האינטגרציה, תשאף לשתף את האנשים בתוך התהליך ולספק להם את כל הכלים והמידע הנדרשים לביצוע החלטות וניהול התהליך – קואורדינציה ותיעדוף של מידע ופעולות בין אם מובנים או אד-הוק.
על פי גישה זו, האתגר והערך האמיתי הנו בניהול התהליך כאשר מיכון התהליך הנו רק חלק קטן מתוך התצריף הגדול והמלא אשר כולל את תיעוד ושימור הידע, שיפור מתמיד, זיהוי נקודות מתאימות לאוטומציה, שקיפות תהליכית, וניהול אד-הוק של תהליכים בזמן ריצה שכן המציאות התהליכית מראה כי הבלתי צפוי הנו חלק שבשגרה.
גישה זו צומחת מתוך ההבנה הפשוטה כי הרוב המוחלט של התהליכים בארגון הנם תהליכים פנימיים, תפעוליים ואחרים (תהליכי נישה, תהליכי מגירה וכו') ובאופן זהה רוב המשאבים (העובדים וזמנם) מושקע בתהליכים אלו ולא בתהליכי הליבה. לכן מטרת כלים וגישה זו הנה לתת מענה ניהולי ותפעולי למשאבים ותהליכים אלו: מהם התהליכים? כיצד הם נעשים? מי האנשים? מהם משימותיהם וכמה זמן מושקע בהם?כיצד הם מבצעים את עבודתם? אילו פעולות ניתן למכן? אילו פעולות נדרש להשאיר אד-הוק? ועוד...
למימוש גישה זו נדרשים כלים המאפשרים אוסף היכולות המרכזיים מכלי BPM, מה שמוכר היום כ BPMS – BPM Suite:
- BPA – Business Process Analysis: כלים לתיעוד, מידול ותכנון התהליכים.
- BPE – Business Process Execution: כלים למיכון, אוטומציה והרצת התהליכים בפועל.
- BAM – Business Activity Monitoring: כלים לניטור, ניתוח וניהול תהליכים ומשימות.
מאפיינים ויכולות מרכזיות של כלים אלו בהיבט גישה זו:
- יכולת להעצמת ניהול מחזור החיים המלא של התהליכים כלפי עובדי הידע – יצירת התהליך נעשית באמצעות ויזואליזציה של נכסי מערכות מידע והתהליך אינו מייצר קוד.
- אוטומציה ומיכון התהליך תוך יצירת שקיפות תהליכית והשארת האנשים כחלק מה Loop ברמת ניהול ובקרה.
- תמיכה בסטנדרטים ותובנות תהליכיים מעולם ארגון ושיטות וסטנדרטים מעולם מערכות המידע.
- פלטפורמה דינאמית לאיסוף וניהול מידע-על (MetaData) תהליכיים.
SOA ו BPM
גם כאן קיים הרבה בלבול, מסוג הבלבול של מה קודם למה, הביצה או התרנגולת?
אם כן, למעשה ישנם פה יחסי גומלין בין שני הצדדים, BPM ו SOA, אך אלו אינם שווים, ומידת היחס משתנה ותלויה בגישת המיקוד למימוש BPM כפי שראינו בסעיף הקודם.
SOA הנה למעשה מתודולוגיה טכנולוגית ותפיסה ארכיטקטונית המתמקדת בנושא של פרוטוקולים וסטנדרטיזציה לצורך אינטגרציה בין מערכתית (ועל כך ארחיב ב Post-ים הבאים). בראיה הרחבה יותר, SOA עוסקת גם בשאלת הגראנולריות של מערכות המידע ושבירת אלו (מערכות המידע) לכדי אוסף של שירותים, שירותים אשר באמצעות מערכות טכנולוגיות מסוג BPMS מהדור החדש ניתן יהיה לקשור אותם יחדיו (Composite Applications) לצורך הלחמת התהליך העסקי – חיבור הטכנולוגיה לצד העסקי.
למעשה, ניתן לסכם ולאמור, כי ה BPM הנו הצד העסקי של ה SOA ובעוד שלצורך מימוש SOA בראיה הרחבה נדרשים כלי BPMS, אין הכרח במימוש SOA לשם מימוש BPM.
מסקנה זו הנה כמובן מותנית ומשתנה בהתאם לגישת המיקוד למימוש BPM, גישה ממוקדת אינטגרציה/ממוקדת ניהול ואנשים, כמו גם במגבלות הטכנולוגיות של כלי ה BPMS השונים.
סוגי תהליכים.
אם כן, מתודולוגית ה BPM מנחה אותנו לניהול תהליכים, או בתרגום מלא יותר, "ניהול תהליכים עסקיים", ודנו בסוגיות שונות בהקשר זה, אך עתה נשאלת השאלה מהו תהליך? או מהו תהליך עסקי? האם הכוונה לתהליכי ליבה ארגוניים? האם לתהליכי ליבה עסקיים? האם לתהליכים העוסקים במימוש היעדים הארגוניים? האם אלו כל אותם תהליכים ברקע אשר מאפשרים לארגון להתנהל בשוטף ולתמוך בתהליכי הליבה העסקיים?
אכן, המונח, "תהליכים עסקיים", יוצר כאן איזושהי הילה יוקרתית ומשווה למונח הקשר רחב משמעות המכוון לתהליכי ליבה. אך לא כך, כוונת המונח "ניהול תהליכים עסקיים" הנה לניהול של תהליכים מתוך מיקוד וחיבור עסקי במטרה לכוון וליישר את מערכות המידע לצרכים ולהתנהלות העסקית של הארגון ולתת לארגון את כלל הכלים לשליטה וניהול יעילים של תהליכיו באשר הם.
האם תהליך של קליטת עובד הנו תהליך ליבה? בארגון העוסק בכוח אדם ייתכן וכן, אך בארגון העוסק באספקת שירותי חשמל כנראה ולא.
עתה נשאלת השאלה, האם התהליך הנו תהליך עסקי?
ניתן לבחון את שאלה בכיוון שונה, ניקח למשל תהליך של אישור יציאה לחופשה בארגון של כ 300 עובדים – בהנחה כי כל עובד מגיש בממוצע כ 3 בקשות יציאה לחופשה לשנה מדובר על כ 900 בקשות בשנה. אלו הם 900 בקשות בשנה אשר צריכות לקבל התייחסות ואישור של מנהל ברמה כזו או אחרת ועשוי לגרור תהליכים אחרים כמו למשל ניקוי ימי חופשה, קיזוז שכר ועוד. כמה זמן מושקע בהגשת ואישור בקשות אלו? מהו זמן השירות לעובדים (טיפול בבקשה)? האם ניתן לזהות מגמות? האם ניתן לשפר את תנאי ההעסקה? ועוד ועוד...
ראינו אם כן כי גם התהליך הפשוט ביותר, כדוגמת "אישור יציאה לחופשה" עשוי להשפיע על ההתנהלות העסקית שכן הוא צורך זמן מנהלים, זמן עובדים ומגלם בתוכו מידע אשר במיקוד נכון עשוי לשמש מקור לשיפור תנאי העסקה ו/או חסכון בעלויות, לדוגמא, החלטה על הזזת החופשה המרוכזת בהתאם לזיהוי מגמות או שמירה על מצב של לא יותר מ X% עובדים בחופשה בפרק זמן מסוים למניעת עומס ייתר על עובדים אחרים ושמירה על יכולות ייצור/שירות (בהתאם לדרישות רגולציה ו/או חוזי שירות).
אם כן, תהליך עסקי הנו כל תהליך המתנהל בארגון והמטרה ב"ניהול תהליכים עסקיים" הנו בשיפורם מרמת הביצוע ועד רמת התהליך, והבקרה תוך חיבור וכוונון הנ"ל אל יעדי הארגון, הרי, בסופו של דבר, ייעול וחסכון בעלויות משמעותו רווח תפעולי ויתרון תחרותי.
על אף האמור לעיל, ברמת המימוש משתנים הדברים בהתאם, שוב, לגישת המיקוד: מכוון אינטגרציה או מכוון ניהול ואנשים.
בגישה ממוקדת אינטגרציה, עקב המורכבות, הרוחביות והעלות של הקמת התשתית הנדרשת לביצוע התהליכים המיקוד יהיה במימוש תהליכים מורכבים ותהליכי ליבה אשר יוכלו להצדיק את העלויות והזמן למימוש.
מצד שני, בגישה ממוקדת ניהול ואנשים, ובאמצעות כלי BPMS מהדור החדש אשר משלבים אינטגרציה עם שולחן העבודה כדוגמת ה Office ואשר אינם מחייבים במימוש שכבת האינטגרציה ו/או SOA, ניתן לממש כל תהליך, ולו התהליכים הקטנים והפשוטים ביותר ("תהליכי מגירה"), וזאת בשל הפשטות, המיידיות והעלות הנמוכה במימוש תהליכים באמצעות כלים אלו.
לצורך, ההפשטה, נחלק את סוגי התהליכים ויכולות מימושם על פי גישות המיקוד באמצעות קוביית התהליכים הבאה (איור 1):
איור 1 - קוביית תהליכים - יכולת מימוש סוגי תהליכים על פי גישות מיקוד
הערכים מ BPM
מימוש BPM מגלם ערכים מוספים רבים. יחד עם זאת, על מנת לראות ערכים אלו יש להבין בצורה נכונה את מטרות ה BPM, וחשוב יותר, לממש את התהליכים והכלים (BPMS) באופן התואם את המתודולוגיה מתוך מטרה להשיג את ערכים אלו.
כיום, הבעלים העקרים של ה BPM בארגון הנם עדיין אנשי מערכות המידע (IT) ורוב המימושים הנם ממוקדים טכנולוגיה כאשר ניתוח ומימוש תהליך הנו בהיבט מערכת ואינטגרציה בניגוד להיבט עסקי וניהולי. מימוש זה לא יגלם בתוכו ערכים מוספים חדשים רבים או כלל, שכן הוא משנה את כלי המימוש אך לא את התוצר.
היכולת האמתית של ה BPM תבוא לידי מימוש רק ברגע בו התהליך הנו ממוקד להיבט העסקי והניהולי ומלווה על ידי אנשי ה LOB באופן מלא ושוטף – שינוי התוצר יושג משינוי הדרך.
לדוגמא, בארגונים רבים בארץ, בהם בוצע מימוש של BPM, בוצעה אוטומציה לתהליך קיים. האוטומציה בוצעה לתהליך בדיוק כמו שהוא הובן והיה נהוג ללא חשיבה מחודשת על אופי התהליך, שלביו, ערכיו העסקיים, בעלותו בארגון ועוד. למעשה במימוש התהליך בצורה זו, האוטומציה אשר בוצע הפכה להיות רק חלק מהבעיה שכבר קיימת, ובמקרים מסוימים אף החריפה אותה היות ומערכת (אוטומציה באמצעות מערכת) נוטה להקשיח את הדברים.
מימוש ממוקד ניהול תהליכים בראייה הרחבה יביא את התועלות הבאות:
| גורם | מוטיבציה | תועלת וערכים מוספים |
| מפתחים ומערך ה IT
![clip_image003[4]](http://blogs.microsoft.co.il/blogs/yanivl/WindowsLiveWriter/BPM_13F39/clip_image003%5B4%5D_thumb.gif) | טכנולוגיה – תשתית פיתוח, תחזוקה, סטנדרטיות ופתיחות | - תשתית פיתוח לתהליכים, אוטומציה ומיכון
- פיתוח מובנה שכבות – הפרדה בין המערכת (UI, DAL, Integration...) לשכבת התהליך והוצאת כל הלוגיקה העסקית של זרימת התהליך: תנאים, משתתפים, משימות, התפצלויות וכו', החוצה.
- פיתוח ממוקד לשימוש חוזר ברכיבים
- מינוף ידע, השקעות וטכנולוגיות קיימות
- תאימות לסטנדרטים ופתיחות להרחבות ומערכות חיצוניות
- פיתוח מכוון Agile Development, פיתוח הנו לרכיבי תהליך ממוקדים ורזים - איטרציות קטנות, תוך ויזואליזציה ועבודה צמודה אל הלקוח
- מאיץ ל SOA ו Composite Applications Development
|
עובדי הידע – LOB
![clip_image004[4]](http://blogs.microsoft.co.il/blogs/yanivl/WindowsLiveWriter/BPM_13F39/clip_image004%5B4%5D_thumb.gif) | פתרונות עסקיים, ניהול, גמישות | - העצמת עובדי הידע (LOB) והחזרת השליטה בתהליכים העסקיים אליהם
- שקיפות של התהליכים והמשימות של העובדים
- זיהוי משימות ופעולות בהם האנשים אינם תורמים ומסייעים ואשר ניתן למכן אותם
- כלי שליטה וניהול שוטפים ואד-הוק על התהליכים והמשימות
|
ארגון
![clip_image004[6]](http://blogs.microsoft.co.il/blogs/yanivl/WindowsLiveWriter/BPM_13F39/clip_image004%5B6%5D_thumb.gif) | סינרגיה עסקית, עמידה ביעדים, יתרון תחרותי | - חיבור ויצירת סינרגיה בין עובדי הידע (LOB) לאנשי מערכות המידע (IT) מחד, תוך הפרדה בתהליכים ותלות העבודה מגיסא
- יישור והכוונת מערכות המידע אל התהליכים העסקיים
- שקיפות לגבי תהליכים, משימות ויכולות הארגון ומשאביו
- תיעוד מידע של פעולות ואישורים לצורכי רגולציות
- מידע מתמיד לזיהוי, תהליכי עבודה, עומסים, צווארי בקבוק ומגמות לשיפור
- כלים ותפיסה המנחה לבחינה ושיפור מתמיד של תהליכי העבודה
|
סיכום
BPM - מתודולוגיה אשר הנה אבולוציה של ניסיון, ידע ותובנות, הן בצד מערכות המידע והן בצד העסקי, אשר מבינה כי לא ניתן לפתור בעיות ניהוליות ועסקיות לאורך זמן באמצעות מערכות מידע, אלא באמצעות שילוב ידע ותהליכים תפעוליים וניהוליים נכונים, באמצעות מערכות ומידע, תוך שימוש נכון באנשים מתוך מטרה להשיג שליטה ושיפור מתמיד.
קיימים גישות שונות וכלים שונים למימוש ה BPM, אך עיקר ההצלחה הנה באופי ומחויבות המימוש לפי העקרונות בעיקר יעדי ומטרת ה BPM.
כיום כבר קיימים כלי BPMS מהדור החדש, כדוגמת AgilePoint של חברת Ascentn, אשר באמצעות שילוב ואינטגרציה עם סוויטת כלי Office של מייקרוסופט, הנימצאים בשימוש מורחב אצל עובדי הידע וה LOB, מאפשרים באופן מאוד נגיש להתחיל בקטן ולמכן את התהליכים הפשוטים ביותר מתוך מטרה להבין ולמקד את הדינאמיקה והיעדים האירגוניים, הן ברמת ה LOB והן ברמת מערכות המידע, ולהתרחב מהר לצורך השגת ומימוש אלו.