אחד הדברים המפתיעים (לכאורה) בחברות תוכנה הוא הנטייה של גוף הפיתוח לראות באוייב את השיווק והמכירות. האמת זה בד"כ הדדי...
אז יש לי הפתעה (קטנה) בשבילכם זה לא המצב שצריך להיות.

כדי להקטין את חוסר האמון בין כל הצדדים אני מקדיש את הפוסט הזה להבנה טובה יותר של השחקנים במגרש השיווק והמכירות, כמו גם כמה באזוורדס שיעזרו לכם טוב יותר להבין את עולמם.

תמכור, היא אמרה לי תמכור
אנשי מכירות רוצים למכור. הם מקבלים משכורת יפה, ובד"כ בונוס יפה יותר על המכירה עצמה. אבל תתפלאו, איש מכירות טוב לא רוצה למכור את מה שאין לחברה. הוא רוצה למכור מה שהוא חושב שהחברה תוכל לעמוד בו. למה?
איש מכירות טוב לא רוצה לשרוף את הלקוח על עסקה אחת, הוא רוצה שהלקוח הזה יסגור עסקאות המשך (והרבה יותר קל לסגור עסקאות המשך מאשר לסגור את העסקה הראשונה), ויותר מכך, לקוח מרוצה בד"כ ילווה אותו בהמשך חייו גם כאשר יעבור לחברה אחרת, ויאפשר לו לעמוד באבני דרך חשובות (מכירה ראשונה לחברה, Design Partner או סגירת רבעון קריטי) ולגזור את העמלה.

המכירה הראשונה
אחת הבעיות הקשות במכירה הוא זיהוי נקודת החדירה לשוק וההצלחה הראשונה. כאשר לחברה אין עדיין מכירות, ואיש המכירות חוזר כל פעם עם טענות שפה חסר Feature ושצריך מוצר אחר, זה לא בהכרח נובע מזה שהוא לא אוהב את הפיתוח או שהוא גרוע, זה אומר שהשיווק שלכם חלש.

מה ההבדל בין שיווק למכירות?
מטרת השיווק היא להיות הקפטן של נושאת המטוסים (או סירת הפדלים תלוי כמה כסף יש במערכת), להבין אסטרטגית היכן השוק הולך, איפה המתחרים הקיימים והפוטנציאלים יושבים, מהם חסמי הכניסה ולהבין כיצד היתרונות והחסרונות שלכם כארגון משתלבים לתוך התמונה הכללית. ההבנה האסטרטגית הזאת צריכה להיות מתורגמת לתוכנית פעולה שתאפשר לארגון להכנס לתוך השוק בצורה מיטבית, כך שלחברה שלכם יהיה יתרון ברור מול המתחרים בנישות מסויימות (מחיר נמוך יותר, תכונות אחרות במוצר, שימושים אחרים, מנגנון ידידותי יותר למפיצים, תמחור שונה).
איש המכירות שקול לטייס שממריא מנושאת המטוסים אל היעד, אם כעבור 200 ק"מ טיסה הוא נתקל במטוסי קרב כאשר הוא חמוש בטילי קרקע קרקע בלבד, כנראה שקריאת המפה של אותו קפטן ששלח אותו למשימה היתה בעייתית משהו. אם אותו איש מכירות מגיע ללקוחות שלא מתאימים לתוכנית הפעולה (חסמי כניסה גבוהים מדי כדוגמת דרישות סף של הלקוח שהמוצר שרק פותח לא תומך בהם, או שהלקוח הפוטנציאלי לא נופל מהכסא כי היתרון היחיד של המוצר לא מלוטש מספיק) אל תצפו לראות מכירה ואל תצפו שהליד (שם הקוד ללקוח פוטנציאלי) יהפוך לעסקה שמנה.

 

 

 

1. תרשים פורטר: הבסיס לניתוח האסטרטגי המשקף את הלחצים בשוק, ועד כמה השוק תחרותי: האיום מתחליפים, חסם הכניסה לשחקנים חדשים, רמת התחרות בין השחקנים הקיימים, כח הספקים וכח הקניינים.
2. PEST: ניתוח הסביבה של החברה בהיבטים פוליטיים, כלכליים, סוציאלים וטכנולוגיים.
3. SWOT: ניתוח החוזקות והחולשות של הארגון למול ההזדמניות והאיום בשוק, בצורת טבלה, מסייע להבנת הכיוון אליו צריכה החברה לפנות.
4. ניתוח שרשרת הערך: ניתוח מבנה ההוצאות של החברה ו/או של שחקנים קיימים בשוק. זיהוי מבנה זה מאפשר לזהות נקודות תקיפה שבאמצעותן ניתן יהיה להביא מוצר במחיר טוב יותר (גם אם לעיתים עם יכולות מופחתות).
5. מודיעין עסקי: הלחם והחמאה של תחום השיווק, ללא אינפורמציה מקיפה על השוק, קשה מאוד להביא נתונים אמיתיים שיאפשרו לבנות את הדיאגרמות שדיברנו עליהן קודם.
   

תמיד יותר קל למכור מה שכבר מכרת
אם איש מכירות חוזר מחו"ל (כזה שלא ביצע מכירות משמעותיות בעבר) אחרי שיש כבר מכירות וטוען שצריך מוצר אחר לגמרי, רב הסיכוי שהפעם הבעייה באיש המכירות. אם החברה מוכרת, אז סימן שיש פלח שוק שמתאים לחברה, והמסקנה שאיש המכירות פנה ללקוחות לא רלוונטיים, או לא מצליח להעביר את המסר שאנשי המכירות האחרים מצליחים להעביר. יש אולי רק חריג אחד למקרה הזה, כאשר החברה כבר הרבה זמן בשוק ומוכרת ואנשי המכירות מתחילים לחזור עם אמירות שקשה למכור (יש לשים לב בעיקר לאנשי מכירות ותיקים), יכול להיות שהשיווק נרדם בשמירה על היתרון האסטרטגי של החברה שנשחק בזמן שטעמי השוק השתנו.

 

מהם הכלים של איש המכירות?

1. הקשבה: איש מכירות טוב קודם כל יקשיב, כמו מתאמן ג'ודו מיומן, הוא קודם כל יזהה לאן הלקוח הולך, מה הרצונות שלו ומה הצרכים שלו, ורק לאחר שזיהה את מרכז הכובד יעשה את תרגיל המכירה וינסה להפוך את אותו ליד ללקוח.
2. חברתיות: בתהליך המכירה איש המכירות עונה על צורך של הלקוח, לפעמים הצורך הזה הוא לא רק המוצר שלכם, אלא מישהו שאפשר לדבר איתו ולעבוד איתו בצורה תרבותית ביחד. מכיוון שיש כאלו שטוענים שעסקים עושים קודם כל עם חברים, על פי רב לאנשי המכירות יהיה תקציב אירוח פתוח וכל מיני צ'ופרים כדי לעשות את הצעד הראשון.
3. חוכמה: לקוחות רבים מחפשים מישהו שהם יכולים לסמוך עליו, מישהו שכאשר ישאלו אותו שאלה טכנית הוא ידע לתת תשובה, וכאשר יש בעייה שקשורה בעקיפין למוצר, הוא עדיין ידע לתת להם תשובה ולא ישלח אותם לדבר עם חברה אחרת. קבוצת מכירות טובה תכלול יכולת לתת גם מענה כזה.
4. זיהוי הזדמנויות: איש מכירות צריך לדעת מתי הבשילה העת לסגור עסקה, מתי הנקודה שבה הגיע הזמן לתת קוואץ' אחרון ולהתנהג כמו "כריש". אם איש המכירות חוזר מפגישה וטוען שכבר בשבוע הבא הוא סוגר עסקה של 100 מליון דולר עם הלקוח שהוא פגש רק בשבוע שעבר, שווה לשאול כמה שאלות, כי כנראה שבשיעור על תהליך הבשלת עסקאות הוא לא היה.

1. MRD או בשמו המלא Marketing Requirement Document הוא למעשה התוכנית האסטרטגית של החברה ממנה גוזר מנהל המוצר את תוכנית הפעולה שהיא הדרישות מהמוצרים וגרסאותיהן.
2. PRD או בשמו המלא Product Requirement Document הוא מסמך זה מסכם את הדרישות מהמוצר: מועד יציאה, איזה תכולות יהיו בו, ואיזה לא, דרישות מעטפת טכניות (כמה משתמשים יתמכו בו זמנית, זמן השבתה מקסימלי, זמן תגובה), ציורי וצילומי מסך וכל דרישה אחרת. במקרים רבים בתעשייה שני המסמכים הנ"ל מאוחדים תחת השם MRD.

אם אתם רוצים ללמוד יותר על הפורמט ומה כן צריך להיות בו, אתם מוזמנים לעיין באתר של Rich Mironov שמכיל מידע מקיף על עבודתו של מנהל המוצר.

אם הרגשתם שנפקד מקומם של ה - Post Sale, התפעול והתמיכה זה רק מקוצר היריעה, ואנחנו נקדיש להם פוסט נפרד בקרוב.

השורה התחתונה
כדי להגיע למצב שאין לכם מה להוכיח והוכחתם את זה היום על המגרש (ותודה לאלון מזרחי) וכדי שלא תתעוררו בגיל שלושים ותגלו שחברת תוכנה זה משחק קבוצתי (ושוב תודה נוספת לאלון מזרחי) זה הזמן להתחיל לשתף פעולה עם ההתקפה, הקישור וההגנה כדי שתתחילו לעשות כסף ולא רק לבנות חלומות.

חושבים אחרת? יש לכם מה להוסיף? רוצים לשתף אותנו בדוגמאות מהעבר ו/או ההווה? זה הזמן להכניס תגובה מעניינת

נהנית מהפוסט? רישום לבלוג הפתוח למנהל הפיתוח יבטיח לכם עדכונים חדשים ישירות לדוא"ל!

ממשיכים לפתח,
משה קפלן 

אני יודע שרבים מכם ממתינים לפוסט ההמשך לקבוצות הדיון: המקורות באינטרנט שפשוט אי אפשר בלעדיהם. אבל הפעם החלטתי להקדיש את הפוסט לבעיה כאובה: תקשורת, או יותר נכון בעיות בתקשורת.

נתקלתם פעם במהנדסים שבוחרים בטכנולוגיה חדשה ללא התייעצות מינימאלית?
הלכתם לקבוצת דיון, עלה לכם רעיון מדהים שיכול עוד חצי שנה להקפיץ את המוצר קדימה ולא ממש הצלחתם להעביר אותו הלאה?
לאף אחד בחברה אין מושג לאן הדברים מתקדמים ומהו היעד החשוב ביותר לרבעון?
כולם מתעסקים במענה לבעייה שכבר לא רלוונטית, כי במכירות שכחו לעדכן שהליד הלך, והם מתמקדים בליד אחר?
אחד המהנדסים עובד כבר יומיים על בעייה ששני מהנדסים אחרים כבר פתרו שלוש פעמים בעבר?
כולם מבטיחים שהכל בסדר עד שמגיעים לאינטגרציה הסופית וכולם מגלים שהכל ממש לא?

אם נתקלתם באחת מהסוגיות הללו, כנראה שיש לכם בעיית תקשורת בארגון, ואתם ממש לא לבד. כדי לתת תשובות קצת יותר מוסמכות ואקדמיות לבעייה הזאת נעזרתי בספר ניהול פרויקטים, תכנון ביצוע ובקרה מאת שלמה גלוברזון ואבי שטוב בהוצאת דיונון (2005). החלטתי להתמקד בפוסט זה בנושאים פנים ארגוניים, מכיוון שפנייה החוצה מחייבת הקדשת התייחסות מיוחדת.

אז מה הבעיה?
אם נתקלתם בסוגיה כזאת היא ככל הנראה נובעת מאחת הבעיות הבאות:

1. בעיית תקשורת אופקית: המתכנתים שלכם לא ממש מדברים אחד עם השני, ואם הם כן, סביר שהם בעיקר עסוקים באיזו מסעדה הם הולכים לאכול בצהרים (ולא שיש משהו רע בזה).
2. בעיית תקשורת אנכית: המנכ"ל בהרמת כוסית האחרונה סיפר כמה אנחנו קרובים לכבוש את השוק האסייאתי, אבל שכח לציין שה - POC הכי קריטי ברבעון הקרוב הוא באוסטריה. לחילופין הפיתוח יודע שהגרסה תקועה עמוק בבוץ, אבל בשיווק עדיין מבטיחים ללקוחות שהיא תצא בזמן.
3. בעיית תקשורת אלכסונית: אתם מנסים לתקשר עם אנשי המכירות ולעקוף את הבוס... אה... אולי זאת הבעייה, אם אתם רוצים שיחתכו אתכם בחזרה, אתם כנראה בדרך הנכונה.

ממה זה נובע?

1. רקע חברתי ותרבותי: חשבתם שלנהל קבוצת פיתוח בהודו זה קשה? חכו עד שתנסו לפענח מאנשי המכירות עד כמה היתה באמת מוצלחת פגישת המכירות האחרונה או שלחילופין תנסו לקבל מראש צוות בפיתוח תאריך מדוייק שהגרסה תצא בלי באגים (תוכלו לקרוא על זה מעט יותר ביומנו של איש הייטק בגלובס)
2. חסמים טכנולוגיים: מי שהתנסה בעבודה בארגון מורכב המצוי בכמה אתרים וכמה מדינות (ולפעמים מספיק כמה קומות באותו בניין) יודע עד כמה שיחת פנים אל פנים קצרה יכולה לסגור אי הבנות שבקלות יכולות להתגלגל בדוא"ל חודשים.
3. חסמים ארגוניים: הבוס של התפעול מסוכסך עם הרכש? צפו לבעיות קלות בגזרה וכל מיני הפתעות על הדרך.

אז איך פותרים את זה?
תקשורת אנכית
למה? המטרה של תקשורת אנכית היא מצד אחד להוריד מסרים מקודקוד הפרמידה מטה כולל הבהרת מגמות וכיוונים, גיבוש הנחות עקרוניות והגדרת הערכות לגבי הביצועים, העלות והמעטפת הרצויים, ומצד שני לחשוף את ההנהלה לאמת המרה של בשלות המוצר והטכנולוגיה.
איך עושים את זה?

1. דיוני סטטוס תקופתיים: כל עוד הם לא ארוכים מדי, הם מאפשרים להציף נושאים, ולהבין לדוגמה שבאינטרגציה אף אחד לא הולך לקלוט את הגרסה, כי הם בדיוק עסוקים בדילוור של גרסה קריטית ללקוח.
2. משלוח סטטוס: שונאים דיונים ארוכים? הבוס מסנן אתכם? רוצים להעביר מסר ברור וחד לעובדים שלא יהיו לו פרשנויות? דוא"ל קצר יעשה את העבודה ולא ישאיר סימני שאלה.
3. פגישות מסדרון: אין כמו שיחה בפינת קפה על אספרסו טוב או כוס מהבילה של קקאו כדי לגלות את הבעיות האחרונות ולהעביר מסרים לא פורמליים.

תקשורת אופקית
למה? המטרה של תקשורת אופקית שחרור חסמים ופתיחת צווארי בקבוק, כמו גם הקטנת תלויות ויצירת שיתוף פעולה.
איך עושים את זה?

1. יציאה לימי עיון והרבה: טוב כתבתי על זה פוסט, אבל אם האנשים הולכים להרצאות (ולא רק של מיקרוסופט), הם זוכים לנקודת ראייה קצת שונה, הם נפגשים עם אנשים (נטוורקינג) ולומדים קצת מניסיון של אחרים. איך דואגים שהידע לא ישאר רק אצלהם? אצלנו כל אחד שהולך להרצאה, מעביר בעצמו לאחר מכן הרצאה של 15 דקות על הנושא לקבוצה. ההרצאה יכולה להיות תמצית של ההרצאה המקורית, הדעה שלהם על הנושא, מצגת הרבה יותר טובה שהם מצאו באינטרנט או הצגה כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה במוצר שלכם.
2. בקרה על הכנסת טכנולוגיה חדשה: אחד מהאנשים חזר מהרצאה וחושב ש - LINQ זאת טכנולוגיה מדהימה? מישהו קרא בדף של מיקרוסופט ש - DBML זה דבר נהדר והבאזז החדש זה משהו שחייבים להכניס למוצר? כדי להקטין סיכונים, מומלץ לקיים TechTalk: הרצאה של 15 דקות לקבוצה ע"י יוזם הרעיון, זה גם יקטין את החורים השחורים במערכת, וגם יתן אפשרות להערות ביקורתיות ואיפכא מסתברא (האם הטכנולוגיה בשלה? מה מדיניות הרישוי? בדקתם ביצועים? יש סיפורי הצלחה אמיתיים עם זה? הספק באמת מחוייב לטכנולוגיה הזאת?) מצד אחד, ויבטיח שהאדם שהולך לשלב את הטכנולוגיה הזאת באמת יודע מה הוא עושה.
3. Code Review: אחת הדרכים המצויינות לפתוח צווארי בקבוק וחוסר הבנה באינטגרציה. כמובן שראש צוות יכול לעשות Core Review לחברי הצוות, אבל מה יותר מועיל מאיש שרת שעושה Code Review לאיש Client ולהיפך על קטעי קוד שהולכים לעבור אינטגרציה ביחד? זה כמו לפתור את בעיות האינטגרציה עוד לפני שהתחלתם אותה :-). כמובן שאם אתם הולכים באסרטגיה כזאת, אתם חייבים לבצע הכשרה באיך עושים Code Review נכון.
4. Release Notes: אין כמו עבודה משותפת שכולם מזינים הערות לתוך ה - Release Notes כדי להציף את כל הח... החוצה.
5. Wiki: תיעוד של כל המשימות, הנהלים, אוסף הבאגים והלקחים במקום אחד שכולם יכולים לתרום לו. יש כאלו שקוראים לזה Enterprise 2.0.

תקשורת אלכסונית?
למה? המטרה של תקשורת אלכסונית היא להעביר מסרים לכפיפים של עמית שלכם. נפוץ מאוד בארגונים מטריציונים, אבל לא רק.
למה לא? אוהבים עקיפות סמכות? רוצים שידרכו לכם על הרגליים? רוצים לייצר שחיקה בדרג הטכני (אין כמו לתת למתכנת שסיים לפני חצי שנה אוניברסיטה לתעדף משימות של שני סמנכ"לים ובסוף לחטוף צעקות)? ותתפלאו גם בארגונים מטריציונים, האנשים בד"כ מצוותים לפרויקט לתקופה מסויימת ולא מדלגים בין 10 פרויקטים בו זמנית.
בכל זאת? הדרך לעשות את זה היא בד"כ דרך פינת הקפה.
צריכים שיעשו לכם עבודה? אוספים תכולות ומעבירים אותם כחבילה משמעותית דרך מנהל הפרויקט/הצוות.

אין עוד דרכים?
אחד הבאזזים החזקים בשוק היום הוא הטמעת SCRUM. לא חייבים לעשות את זה, אבל אחד הדברים היפים בשיטה הזאת (שעוד נייחד לה כמה פוסטים) היא שני תהליכים שפותחים את התקשורת בארגון:

1. ה - Stand up היומי שבו כל אחד מחברי הקבוצה מספר בכמה מילים מה הוא עשה אתמול, מה הוא הולך לעשות היום ומה החסמים. העברת המסרים הזו חושפת את חברי הקבוצה למתרחש, ומאפשרת זיהוי בעיות מהותיות ולעזור לעמית שנתקע על בעיות שהם כבר פתרו (תקשורת אופקית).בנוסף ניתן להשתמש בה כדי להעביר מסר או שניים (תקשורת אנכית).
2. ה - Sprint Review וה - Sprint Analysis - בתחילת/סוף כל סיבוב, תהליך הפקת הלקחים וניתוח התרחישים (ץתקשורת אופקית) יכול וצריך לשמש גם כדי להבהיר מספר מילים על הכיוון (תקשורת אנכית). מומלץ לשתף את מנהל המוצר בתהליך כדי לפתוח גם את הסתימה הזאת.

Social

חשבתם פעם מה היה קורה אם כל פעם שמתכנת ה - iPhone שלכם היה שולח Twit על הוספת Feature? או שלאחר סיום התקנת גרסה היה עדכון בסטטוס? או שהשיווק יגלה שבבדיקת העומסים האחרונה הצלחתם לעמוד ב - 500,000 משתמשים בו זמנית על שרת אחד? לא נראה שהייתם שמחים שזה היה רץ ב - Facebook, אבל מה אם היתה לכם רשת חברתית פנימית רק לחברה? עם Ning אפשר לעשות את זה ב - $20 לשנה אם יש לכם עד 150 איש בחברה, ו - $200 אם אתם באמת גדולים (http://about.ning.com/plans)

השורה התחתונה
מרגישים תקועים? לא מבינים אתכם? כל מה שצריך זה לפתוח את הצנרת: הרצאות, דגשים וסטטוסים (גם בדוא"ל) יעשו את העבודה. גם זה לא עוזר? אני אשמח לדסקס את זה.

יש לכם שיטות טובות יותר? יש לכם דוגמה טובה מהחיים? רוצים לשתף אותנו? הרגישו חופשי לתרום

נהנית מהפוסט? רישום לבלוג הפתוח למנהל הפיתוח יבטיח לכם עדכונים חדשים ישירות לדוא"ל!

 

ממשיכים לפתח,
משה קפלן

נ"ב קונספט ה -  TechTalk מצא חן בעינכם? מניפסט החומוס גרם לכם לזוז בחוסר נחת? אני ממליץ לכם לעיין באתר TechTalkIL הישראלי, שמחבר בין חברות סטארט אפ להחלפת ידע והרצאות על הנושאים החמים ביותר והכל ללא תשלום.

 

המיפוי הוא חלקי מאחר והוא ממוקד בשוק התוכנה. כאשר מרחיבים אותו לעולם המולטידיספליארי יתווסף נדבך נוסף והוא התקשורת בין דסיפלינות שונות במהותן שצריכות יחד לפתח מוצר שהדרישות אליו הן רב-תחומיות. בחקר נושא זה מגלים לפחות שתי רמות קושי - כאשר הדרישות ניתנות לשיוך לתוצר של דסיפלינה בודדת - בעית התקשורת תהייה רק בהיבט של סינכרון כל הדסיפלינות לאותו פרוייקט. אבל כאשר התוצר הוא emerged propert (כלומר התוצאה הנדרשת ע"י הלקוח נוצרת רק כאשר מספר תוצרים דסיפלינאריים פועלים יחדיו) יתווסף נדבך הקושי של תקשורת התיאום והנעת הדסיפלינות יחד להשגת תכן משותף שמספק את התכונה התוצאתית. מעבר לכך, בתעשיות רבות התוצר אינו חבילת התוכנה או המכשיר או המערכת המסופקים stand alone מפלטפורמת הלקוח ופעמים רבות הלקוח עצמו והפלטפורמה שלו (או זו שהוא מפתח במקביל) הם חלק מהפרוייקט. אירוע כזה מכפיל (אם לא יותר) את מימדי אתגרי התקשורת, הן ברמה הניהולית והן ברמה הטכנית. המקרה המסובך הוא כמובן כאשר אותם emerged properties שציינתי ומוגדרים במפרטים נוצרים רק עקב חיבור נכון בין התכולות של המפתח לבין התכולות של הלקוח שלו.
לכן, עמדתי היא שבב בבד עם ניהול הפרוייקטים, תוך שימוש בשיטות כאלה ואחרות, אסור לשכוח להנהיג את האנשים שבעשיה. כאן מדובר על החדרת התודעה לאנשים שהם accountable (ולא רק אחראים - כי עבור ישראלים המשמעות שונה) וחלק מכך הוא האחריות שלהם לממשק לזולת. האחריות לממשק ולתקשורת אינה רק של המנהלים אלא של כל אדם בארגון, כולל תחקור מידע מעמיתים אם הוא לא מגיע בזמן שצריך אותו וכולל יזימת אירוע התקשורת ועיתויו בהתאם לצרכי התכן. בעצם, סיכום הדברים מעלה הוא שלדעתי שיטות ללא חינוך והנהגה תגרומנה סה"כ להמצאת שיטות נוספות. נכון שבלי שיטה אי אפשר, אבל גם שיטה ללא מימד העומק לא תצלח.

בפוסטים הקודמים דיברנו על נושא חשיבות ה - Open Source והשתתפות בקבוצות חברתיות כדי להתעדכן ולדעת מה קורה בעולם. בארה"ב קוראים לזה Mingling ואילו בארץ זה נכנס בעוצמה רבה בשנים האחרונות. אם אתם לא רוצים להגיע לגיל 40 ולגלות שנשארתם מאחור, אתם רוצים לשפר את המיצוב שלכם בתעשייה או שסתם הגעתם לגיל שאתם רוצים לממש את חלום הסטארט אפ, אז הפוסט הזה הוא בדיוק בשבילכם.

איפה מתעדכנים על החידושים החמים ביותר?
איך לומדים על טכנולוגיות ולא בהכרח מהמפיצים שלהן?
איפה מכירים את המומחים הכי טובים בארץ?
איפה מכירים את האנשים שיעמדו מאחורי הסטארט אפ הבא או שכבר מובילים חברות סטארט אפ קיימות?

מתברר שבארץ יש קבוצות רבות שמתעסקות בטכנולוגיות שונות ובתחומי עיסוק שונים. לכל אחת מהקבוצות מאפיינים שונים ואופי שונה וכמובן לעיתים גם מטרות שונות. אבל בשורה התחתונה, אם אתם שואפים להימנות על השורה הראשונה של אנשי הטכנולוגיה בארץ, מומלץ שלפחות תכירו את הקבוצות, תשתתפו מדי פעם והכי טוב, תעבירו הרצאה. בכרטיס הביקור שלי לדוגמה ניתן למנות הרצאות ב - GarageGeeks, AlphaGeeks, MySQL User Group, IGT, Oracle Sun Java Tech Day ובקרוב הרצאות בכנסי CloudCon ו - SmartISV וזה בנוסף לתחביב שלי להדריך את קורס ניהול פרויקטי תוכנה בשירות מילואים.

כנסי ה - Vendors
כנסים אלו מתאפיינים במיקוד סביב נושא טכנולוגי מבית היוצר של חברה מסויימת (Microsoft, Oracle, SAP וכו'). אלו נחשבים לכנסים יקרים, מפוארים מאוד ופונים בעיקר לקהל ה - Enterprise (חברות ובעיקר גופים ממשלתיים, ציבוריים ומוסדיים שאין להם בעייה להעיף 5000 ש"ח ויותר על בילוי של מספר ימים באילת לדוגמה). אחד הצדדים האפלים יותר של כנסים אלו הוא שלמרות שאתם משלמים כסף רב על ההשתתפות, המרצים אמנם מרצים טובים, אבל בפועל הם באים למכור את מרכולתם (לדוגמה שבוע Oracle נערך ע"י John Bryce, ולמרות העלות הגבוהה לכל משתתף, המרצים לא רק שעל פי רב אינם מתוגמלים, אלא אף נדרשים לתת חסות ולשלם על עצם ההרצאה בשבוע הנ"ל). בין האירועים הבולטים ניתן למנות את:

1. TechEd: הכנס המרכזי של מיקרוסופט, שנמשך לאורך 3 ימים באילת. הכנס הקרוב יערך בנובמבר ועלותו כ - 5000 ש"ח. לפי השמועות כנראה שהשנה כל ההרצאות בו יוגשו ע"י ספונסרים של הכנס, ולא בהכרח ע"י מומחי התעשיה. למיקרוסופט מספר כנסים נוספים (ThinkNext שנערך ע"י מרכז הפיתוח של החברה בארץ ו - Developer Academy).
2. שבוע Oracle: מאורגן ע"י ג'ון ברייס וכולל הרצאות רבות בתחום העיסוק של אורקל (בסיסי נתונים, ERP וכו') אך גם בנושאים שונים ומשונים כולל ניהול.
3. Google/Chrome DevFest: עד היום ערכה גוגל שני אירועים חד יומיים גדולים בישראל, וכנראה שנראה מספר אירועים רב יותר בעתיד. מספר המקומות לכנסים אלו מוגבל מאוד, ורצוי מאוד להתמנות ל - Google User Group
4. HP: השנה הכנס החד יומי הפך לשבוע בו הודגשה החשיבות שחטיבת התוכנה של HP מקבלת בתוך מכלול הפעילויות של החברה.
5. IBM: שחקנית ותיקה בשוק עם כנסים חד יומיים המכוונים לקהל המשתמשים בטכנולוגיות של החברה.

MS User Group
החלטתי להבדיל את ה - UG של מיקרוסופט משאר כנסי ה - Vendors וזאת בשל הפעילות הענפה שמתבצעת במסגרת זו, וגם בשל האתר שבו מתארח בלוג זה. אבל ברצינות, מגיע לאנשי מיקרוסופט שאפו גדול מאוד על הצלחתם לייצר מגוון של UG בנושאים שונים, מאבטחת מידע, דרך תשתיות, וכלה בפיתוח, בסיסי נתונים וכו'. אם הגעתם לבלוג הזה, סביר שאתם כבר מכירים את הפעילויות הללו. אם לא אתם מוזמנים להכנס לאתר הקבוצות  ולהתעדכן באירועים הקרובים. במקרה ששאלתם, ההשתתפות בחינם והבורקסים הם על חשבון מיקרוסופט.

Geeks
כנסי ה - Geeks מתאפיינים באוירה א-פורמלית, עד חסרת פורמליות לחלוטין, אין פה דחיפה עסקית אגרסיבית וההתאספויות נערכות במקומות שהם על סף הביזאריים: מוסך בחולון, בניין מעופש במרכז ת"א או גג בית נטוש בצפון ת"א. לעיתים תיפלו שמה על הרצאות הזויות, אבל נדיר שלא תהנו בכל מפגש מהרצאה אחת ברמה גבוהה מאוד.  שימו לב, התנאים הפיזיים אינם קלים בקבוצות אלו, ואין ספונסרים לאוכל, כך שאחד מהתנאים להגעה הוא שתביאו שישיית בירות או משהו לנשנש:

1. AlphaGeeks: קבוצה חדשה יחסית שמתחילה ליצור לעצמה באזז חזק בתעשייה. את הקבוצה מוביל יובל גולדשטיין ויש כאלו שטוענים שגם לי יש יד ורגל שמה. אם רציתם לשמוע על HTML5, אופן המימוש של SCRUM במיקרוסופט או על Ruby. זה המקום. רוצים להתעדכן? הצטרפו לקבוצה בפייסבוק.
2. GarageGeeks: הקבוצה החשובה ביותר בתחום ה - Geeks. הקבוצה ממומנת ע"י יוסי ורדי ומספר קרנות הון סיכון, עורכת את הפגישות שלה במטה הקבוצה שהוא לא אחר ממוסך נטוש בלב אזור התעשייה של חולון. תוכלו לקבל התראות על הפעילויות ע"י הצטרפות לקבוצה בפייסבוק. בין הפעילויות של הקבוצה ניתן למנות:
1. אחת לחודש אירוע בנושאים שונים ומגוונים (פרסום באינטרנט, פיתוח למובייל, Cloud Computing וכו') עם מומחים בנושא וחברות סטארט אפ.
2. אירועי מחווה לבכירים בתעשייה העולמית שמגיעים לארץ. אם אתם קוראים בעיתון שבכיר בגוגל, מיקרוסופט או PayPal מגיע לארץ, סביר שהם יבואו לתת הרצאה קצרה במוסך.
3. אירועי משנה למוזמנים בלבד כדוגמת Kinnernet. מדובר על אירועים הנמשכים מספר ימים באתר מרוחק (כנרת, מכון וינגייט) ומתרכזים בהם בפיתוח פרויקטים נסיוניים שעם הרבה מזל יוכלו לשמש למשהו. למה זה טוב? אם אתם רוצים לגייס Seed Money, זה המקום להתחכך ולייצר את הקשר הראשוני. רוצים להרגיש את האוירה? שימו לב לסרטון הבא:
   

Semi Geeks

1. Alt.Net: הקבוצה המובילה בתחום ה - .Net עם מבחר נושאים שמעניינים את אנשי התחום: Unit Tests, Mocks ועוד. הנושאים מועלים ע"י המשתתפים ועל בסיסם נערך האירוע. האירועים נערכים בחברות הייטק כדוגמת SHC במגדלי אקרשטיין בהרצליה פיתוח. רוצים עוד אינפורמציה? הצטרפו לקבוצה.
   
2. Software Craftsmanship in Israel: חושבים שתכנות זו אמנות? אורי לביא מייסד הקבוצה מאמין בזה גם כן. אם אתם רוצים לכתוב נקי, לדעת איך באמת עושים TDD, לשפר את האינסטינקטים שלכם ולהפוך למהנדסי או אומני תוכנה מעולים. כאלה שיודעים לבנות מוצרים מושלמים בעזרת כל המרכיבים הנכונים: ארכטיקטורה, Design, טכנולוגיה, ניהול וכו'..., זאת הקבוצה בשבילכם. איך מצטרפים? נסו את הקבוצה בלינקדאין.
3. MobileMonday TLV: כל מה שרציתם לדעת על פיתוח טכנולוגי ועסקי בתחום ה - Mobile. האירועים של הקבוצה נערכים לעיתים גם בבארים, כך שתוכלו לגלות שמה דברים מעניינים ולייצר קשרים בצורה אישית יותר. מוביל הקבוצה הוא אביב רווח.
   
4. Knowledge Sharing Group: מרוכזת ע"י גידי מוריס, זהר ארד ויוסי כהן (תודה על התיקון גידי) מ - MetaCafe, ונערכת במשרדי החברה מדי חודש במגדל שלום בת"א. אין ספק שהנושאים שעוסקים בהם בקבוצה זו הם ה - Death Metal של תחום האינטרנט בארץ. בין הנושאים שנסקרו בעבר Capistrano ו - Nginx. נשמע מעניין? נסו את הקבוצה בפייסבוק.
5. PyWeb-IL: קבוצת ה - Python הישראלית. נשמע מעניין? נסו את הקבוצה.
6. Tel Aviv Beer Tweetup: הזמן להרים כוס בירה עם גיקים אחרים. איך מצטרפים להרמת הכוסית הבאה? הצטרפו לקבוצה בפייסבוק. 
   

ארגוני תעשייה
ארגוני התעשייה מתאפיינים באירועים סגורים לחברות השותפות בארגונים הללו. תחום העיסוק הוא ספציפי, אך לעיתים הוא כולל את הבאזז החם ביותר בתעשייה. אם תבקשו יפה יתכן שיתנו לכם להשתתף. חלק מהאירועים (בעיקר האירועים השנתיים) פתוחים לקהל הרחב בתשלום.

1. IGT: ארגון ה - Cloud הישראלי שזכיתי לכהן בו כדירקטור ומנוהל ע"י אבנר אלגום, מוביל את תחום ה - Cloud Computing בישראל. הארגון עורך מדי חודש מספר קבוצות עבודה בנושאים שונים כגון SaaS, NoSQL  כאשר גולת הכותרת היא כנס ה - World Summit of Cloud Computing השנתי, שמגיעים אליו בכירים בכלל התעשייה העולמית כולל סמנכלים ו - CTO מגופים כגון IBM, HP, Oracle SUN, Microsoft, NYSE, eBay, Google וכו'. תוכלו ללמוד יותר באתר האיגוד.
2. IMA: הארגון המוביל בתחום המובייל. גם הוא עורך כנסים שנתיים וקבוצות עבודה מדי פעם. גולת הכותרת של ארגון זה היא ארגון משלחות עסקיות לחו"ל וביצוע Road Shows. תוכלו ללמוד יותר באתר האיגוד.
   
3. איגוד האינטרנט הישראלי: אחד הארגונים העשירים בישראל בזכות היותו האחראי על רישום דומיינים במדינת ישראל. לאיגוד כנס שנתי מצויין, במחיר ההירשמות אליו, תוכלו להיות גם חברים באיגוד עצמו ולהשתתף במפגשים החודשיים. פרטים נוספים באתר האיגוד.
   
4. IVA: הארגון שמוביל את צד המשקיעים בתעשייה. אם חפצה נפשכם בהיכרות מקרוב עם אנשי ההון סיכון, ולבחון את החברות האחרונות שבהם הם השקיעו ו/או הולכים להשקיע. זה המקום. הארגון שינה את שמו בחודשים האחרונים, דבר שיכול להצביע על המשבר בו נמצאת תעשיית ההון סיכון בישראל. פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר האיגוד.

חברות כנסים
השוק המצומצם של ארגון כנסים בנושאים שונים נמצא בשליטה של ThePeople (אנשים ומחשבים) המתרכזת בתחום ה - IT, אך תוכלו למצוא בו שחקנים נוספים כמו ג'ון ברייס, מכללת הי טק וקבוצת טכנולוגיות. הדרך הטובה ביותר להתעדכן בכנסים אלו הוא להתמנות על DailyMaily או על סטארטאפמניה של רפאל פוגל.

 

עוד כנסים ואירועים

1. AfterWork: אירועי ערב, פחות טכנולוגיים, יותר חברתיים. אם אתה עו"ד שמחפש מהנדסת תוכנה שהסתדרה בחיים, זה המקום למצוא אותה.
2. MIT Forum: למעלה מעשר שנים של כנסים חודשיים בהם אלפי יזמים למדו את הצעדים הראשונים בעולם היזמות לא הולכים ברגל. המיקוד הוא עסקי והוא מובל ע"י אלה מטלון. ליזמים המחיר סביר ביותר (כ - 50 ש"ח למפגש לחברים) וכולל כיבוד איכותי, יין והרצאות באוניברסיטת ת"א על מה קרנות הון סיכון רוצות, איך מתחילים, סיפורי יזמים וניתוח שווקים חדשים. מעניין? גלשו לאתר הפורום.
3. Startup Weekend: המקום להפגש עם אנשים שכמותכם (בהנחה שאתם רוצים להקים סטארט אפ).

רוצים ללמוד עוד? רוצים לקבל התראות על הכנסים הבאים? לא רוצים לרדוף אחרי כל עשרות הקבוצות השונות? ההמלצה שלי היא לוח השנה של NewsGeek.co.il. שילוב של לוח השנה ב - Google Calendar יאפשר לכם לראות תמיד אילו דברים מעניינים יש היום.

שכחתי קבוצה? רוצים לשתף אותנו בחוויות שלכם על הקבוצות הנ"ל? מרגישים שמשהו חסר? שתפו אותנו

ממשיכים לפתח,
משה קפלן

 

נ"ב מוציאים חלק מהתשתיות שלכם לספק חיצוני ו/או לענן? שוקלים איזה רכיבים לנטר? אתם מוזמנים לקרוא על כך בבלוג האנגלי שלי על ביצועים ו - Cloud Computing.