משחקי ילדים

השבוע פורסם מחקר (ובעברית) המציג את נפלאות הטכנולוגיה בעין פחות יפה. סקר שעבר בין אלפי אמהות ברחבי אירופה וארצות הברית, “גילה” שיותר ילדים יודעים לשחק במחשב מאשר לרכב על אופניים. יותר ילדים יודעים להפעיל מחשב (להדליק ולכבות) ולהשתמש בעכבר, לעומת שחייה, שריכת נעליים וביצוע שיחות חירום בטלפון. הרשימה עוד ארוכה.

הכתבה הזכירה לי את מה שאמרה לנו המורה לספרות בכיתה יא’ (כיתת מחשבים). “הילדות שלכם עלובה”, בגלל הטכנולוגיה, השהייה הממושכת בבית מול המסכים ושאר הדברים שהמבוגרים עשו כשהיו ילדים, ואנחנו כבר לא.

כמו בכל דבר בחיים, יותר מדיי מדבר מסויים זה תמיד לא טוב. הטכנולוגיה והאינטרנט, שני דברים שמתפתחים בקצב אדיר, לא מאפשרים שנייה אחת כדי לעכל את השינויים שמתחרשים. במצב זה כשהילדים בקיאים יותר מההורים, כשההורים לא מחוברים ליכולות הטכנולוגיות, לפוטנציאל העצום ולצדו הסכנות הגדולות הטמונות באינטרנט, יש נטייה להרים את הקול גבוה מדיי ולטעון כי האינטרנט עושה רע לילדים ולבני הנוער.

על כל מקרה שלילי אני יכול לעלות סיפור חיובי הקשור לחיבור הנוער עם הטכנולוגיה. בסך הכל זו שאלה (מורכבת) של מימוש הפוטנציאל הגלום באינטרנט להתפתחות הילדים ובני הנוער, ולצדו היכולת לזהות את הסכנות, ולאזן את השימוש בטכנולוגיה ביחד עם “המשחקים של פעם” ולמידת יכולות וכישורים בסיסיים שאסור לוותר עליהם (שחייה, למשל).