DCSIMG
February 2010 - Posts - המשקיף על הרשת

February 2010 - Posts

האם תוכנות המסרים המידיים עדיין רלוונטיות?
26 February 10 01:58 PM | Yuval Shoshan | 5 comment(s)
imc

עם התחזקות הרשתות החברתיות – ובתוכן אפליקציות הצ’אט והתקשורת בין חברים – תוכנות המסרים המידיים חוטפות מכה קשה. לפתע אני מגלה שתדירות השימוש שלי ב- Windows Live Messenger הולכת ופוחתת באופן קיצוני, לעומת השימוש בתקשורת מיידית בתוך הרשתות החברתיות. האם תוכנות המסרים המידיים ישארו רלוונטיות לזמן הקרוב?

“יש לך מסנג’ר?”

החברים שיש לי בפייסבוק הם לא החברים שלי ב-Windows Live Messeger, והחברים שלי בטוויטר לא מופיעים לי ב-ICQ. שלא לדבר על כך שבפייסבוק לא מוצגים החברים שיש לי ב-Google וב-myspace. בכל רשת חברתית שאני רשום אליה, יש לי רשימה שונה של חברים ואנשי קשר. את כולם אני מכיר, עם רובם הגדול אני בקשר – ממקומות שונים ובדרכים שונות.

כרגע פייסבוק מאפשר את הדרך הקלה והפשוטה ביותר לתקשר עם רוב החברים שלי.
סיבה ראשונה: כבר מזמן אנשים הפסיקו לשאול “יש לך מסנג’ר?”, “יש לך ICQ?”, כמו בעבר. היום כולם כבר שואלים שאלה אחת פשוטה: “יש לך פייסבוק?”. כך המצב משתנה, ותוך שנה כמעט ואין אנשים חדשים שנוספים לחשבון שלי ב-WLM (Windows Live Messenger), אלא רק לרשת החברתית המוכרת “פייסבוק”.

סיבה שנייה: פייסבוק הוסיפו את האפשרות לנהל צ’אט עם החברים הרבים שיש לי בפייסבוק, ובכך מכריע את גורל תוכנות המסרים המידיים. הדבר תקף גם לרשתות חברתיות אחרות, אבל בעיקר לפייסבוק.

“מהי כתובת האימייל שלך?”

אם אומר זאת בצורה עדינה, מאוד קשה לאתר אנשים באמצעות Windows Live Messeger. הדרך “הקלה” ביותר היא להקליד את כתובת הדוא”ל של החבר/איש הקשר, בניגוד לפייסבוק, כשצריך בסך הכל לכתוב את שמו. אמנם יש הרבה מאוד אנשים סביב WLM, אבל החיפוש מאוד בעייתי. פייסבוק צבר תאוצה ועם מעל ל-2 מיליון ישראליים, כבר אין כל כך הבדל – אפשר למצוא כמעט את כולם.

הפתרון הזמני המתבקש: שילוב

בשלב הזה, הפתרון המתבקש ביותר עבור תוכנות המסרים המידיים הוא שילוב החברים מהרשתות החברתיות עם אנשי הקשר הקיימים. ראו לדוגמה את ה-ICQ החדש, המאפשר לקיים שיחות עם חברים מחוברים מפייסבוק באמצעות התוכנה עצמה. לפי השמועות, זה גם יקרה

ב-Windows Live Messenger – שילוב של רשתות חברתיות בתוך תוכנות המסרים המידיים, על מנת לאפשר לנו לדבר עם כל החברים שלנו, לא משנה מאיפה הם. לדבר במסנג’ר עם יוסי מפייסבוק, דניאל מ-myspace וליאור איש הקשר שלי במסנג’ר.

אפליקציית הסלולר Nimbuzz עושה דבר דומה כבר עכשיו ועושה את זה טוב.

תחזית מידיית

לא פעם אמרתי שתוכנות המסרים המידיים יהפכו לכלי בלבד, כמו האימייל – ורשימת אנשי הקשר בתוכן תנוע איתנו לכל מקום באשר הוא. ברגע שאתחבר ל-ICQ אקבל את רשימת  הקשר היחידה שלי, ש-Windows Live Messeger ידע לטעון אותה כאשר אתחבר אליו. כלומר, לא תהיה חשיבות לכמות המשתמשים בתוכנות המסרים המידיים, והתחרות תהיה על טיב התוכנה, הממשק והאפשרויות שהיא מספקת למשתמש.

לדעתי אחד משני הדברים הבאים הולכים לקרות בשנים הקרובות:

1. תוכנות המסרים המידיים יהפכו ללא רלוונטיות – כאשר אני יכול לפתוח את הדפדפן ולעשות כמעט את אותן הפעולות באתרי אינטרנט שאני בכל מקרה גולש בהם (פייסבוק, למשל) או להתחבר לחשבון המסנג’ר שלי באמצעות האתר של Windows Live.

2. רשימת אנשי הקשר בתוכנות המסרים המידיים תהפוך לזהה ואחידה בכל תוכנה ותוכנה. על בסיס הרעיון של OpenID. הרשימה גם תתבסס על חברים מרשתות חברתיות בלבד.

 

RSS Feed for this blog חדשים בבלוג? קחו איתכם את הפיד RSS
האם אתם מכירים את כולם?
19 February 10 06:55 PM | Yuval Shoshan | 10 comment(s)

השבוע החלטתי להמחיש את הרגישות של הפרטיות באינטרנט בפניי הקורס שלי בצבא. אני יכול לדבר עד מחר כמה הפרטיות חשובה וכמה היא פגיעה, אבל מה שיצור את רעידת האדמה, או את החרדה האמיתית, יהיה לא אחר מאשר חדירה אמיתית לפרטיות של כל אלו בפניהם אני אדבר על הנושא. אז זה מה שעשיתי.

תחילה הסברתי מהן רשתות חברתיות ואיזה מידע אנחנו חושפים בעת שימוש ברשתות אלו; החל מפרטיים אישיים (כמו שם מלא, תאריכי לידה, מגורים וטלפונים) ועד מידע “עסיסי” יותר (כמו התמונות שלנו, תמונות של חברים שלנו, סרטוני הוידאו שלנו, התחביבים שלנו, איפה אנחנו נמצאים כרגע [Geo Location] ומה אנחנו עושים היום ומחר..). אנשים פתאום החלו לשאול איך Windows קשורה לנושא הרשתות החברתיות, מה שמעיד בין היתר על כך שלעיתים אנחנו חברים ברשתות מסויימות ואפילו לא מודעים לכך.

השלב הבא היה להתמקד ברשת הנפוצה ביותר, הלא היא Facebook. עם 400 מיליון משתמשים ברחבי העולם ו-2 מיליון ישראליים, הרבה היו מופתעים. לכל אחד מהאנשים שעמם דיברתי היה חשבון בפייסבוק, ולרובם היו מעל ל-130 חברים (הממוצע הכלל-עולמי לפי פייסבוק). כמות הישראלים ההולכת וגדלה בפייסבוק מעלה הרבה שאלות מטרידות גם בביטחון מידע בצבא – כיצד מונעים מארגוני הטרור לרגל אחרי התמונות שהחיילים מעלים לפייסבוק, סרטוני הוידאו, עדכוני סטטוס ועוד. מבזקי חדשות אחרונים מעידים על כך שארגוני הטרור מנסים גם לשחד יוצאי יחידות מיוחדות על מנת שאלו יספקו להם מידע מסווג תמורת תשלום. כל אחד מהמשתתפים בשיחה הסכים כי יש המון סיכון בפייסבוק (ורשתות חברתיות אחרות, כמובן), אם ברמה הצבאית ואם ברמה האישית, שלנו כאזרחים ובני אדם.


הגנה על הפרטיות – שני טיפים בסיסיים

1. שליטה על מי יוכל לראות את התכנים שאנחנו מפרסמים – רק חברים שלי יוכלו לראות את התמונות שאני מעלה, כולם יוכלו לקרוא את עדכוני הסטאטוס שלי והחברים של חברים שלי יוכלו להגיב לי על ה-Wall.

Account –> Privacy Settings –> Profile Information

2. חלוקה לקבוצות חברים – חלוקת הרשאות (כמו שציינתי בסעיף 1) לקבוצות שונות של חברים: עבודה, משפחה, צבא וכדומה. העמיתים לעבודה לא יוכלו לקרוא את הסטאטוסים שלי, והמשפחה שלי לא תוכל לראות תמונות שאני מעלה, וכך הלאה.

Account –> Edit Friends –> Lists –> Create New List (וחזרה לביצוע סעיף 1)

עד כמה ששתי האפשרויות הללו בסיסיות מאוד, גיליתי שהרבה מבני הנוער והחיילים בצבא לא מכירים אותן בכלל.

החדירה לפרטיות – ההמחשה לקלות הפגיעה

השלב האחרון בשיחה שלי היה להדגים – עד כמה מציאותי שניתן – כיצד אפשר בקלות “לחדור” לפרטיות של כל אחד ואחד ממשתפי השיחה. לאחר ששאלתי מי מהיושבים מכיר בוודאות את כל החברים שלו באתר (כזכור- מעל ל-130 אנשים), ורובם ענו בחיוב, הצגתי את ליאור לוי.

את ליאור לוי (שגם מאחורי בחירת השם שלו עמדה מחשבה מסויימת) פתחתי שבוע אחד לפני השיחה שלי. מדובר, כמובן, במשתמש פקטיבי לחלוטין ואף אחד מהמשתתפים בשיחה לא הכיר מישהו בשם הזה. הוספתי את רוב חברי השיחה, ולאחר מספר ימים בודדים כ-90% מהמשתתפים אישרו את החברות שלהם עם ליאור. בקלות ובמהירות התברר לכולם שהם אינם מכירים בוודאות את כל החברים שיש להם בפייסבוק.

מסקנות

לאחר הרעש והתדהמה שהייתה בכיתה, החלק המעניין היה לשאול לאחר מכן את האנשים מדוע אישרו את החברות שלהם עם אדם שמעולם לא הכירו.

1. כ-65% אנשים טענו: אם אני חבר של יוסי, כרמית וטל, וליאור חבר של שלושתם, יכול להיות שאני גם מכיר אותו. מה שמוביל בסופו של דבר לתמונה הבאה: אם 25 מהחברים שלי מכירים את ליאור, אין מצב שאני לא מכיר אותו.

אם מסתכלים על התנאים לאישור חברות ברשתות חברתיות, אפשר לראות במיוחד בפייסבוק ה-“חברים משותפים” לוקח חלק נכבד בהחלטה. לעיתים יותר מההיגיון וחוסר היכולת לקשר בין השם לפרצוף.

2. כ-25% אנשים טענו: בנוסף לטענה הראשונה, אם אני מכיר מישהו בשם ליאור, כנראה שזה אותו ליאור שבמקרה אני לא זוכר את שם המשפחה שלו. אם החברים שלי נוטים להסתובב עם מישהו בשם ליאור, כנראה שזה הוא ואני מכיר אותו. כאן הבחירה של השם הצדיקה את עצמה: ליאור זה שם של בן ובת, כך שיכול להשתמע לשני הצדדים. אדם בשם ליאור אכן היה קיים באותה קבוצת אנשים, אך המשתמש הפקטיבי שפתחתי סומן כ-Female.

3. כ-10% אנשים בחרו לא לאשר.


פוסטים אחרים שיכולים לעניין אותך:

- כמה מחשבות על פרטיות


הבאזז של גוגל באזז – Google Buzz
13 February 10 11:56 PM | Yuval Shoshan | with no comments
Google Buzz

בימים האחרונים כל הרשת רעשה מהשקת Google Buzz, כלי הדומה לטוויטר, המאפשר לשתף תכנים ישירות מהתיבה ב-Gmail, ובעתיד כנראה גם יפעל כשרות נפרד במקביל (להשערתי).

כרגע לגוגל באזז קיימות אפשרויות יחסית בסיסיות, כמו שיתוף של תכנים מסוגים שונים (קישורים ותמונות), תגובות לעדכונים, סימון “אהבתי” ושליחה בדוא”ל. השרות נמצא יחסית עוד בחיתוליו וכבר בימים הראשונים הספיק לעצבן מאות אלפי משתמשים ברחבי הרשת בשל הפגיעה הקשה בפרטיות.

בקצרה, לדעתי השקת Google Buzz מאיימת על טוויטר, בעיקר משום שטוויטר אינו מתחבר לאף רשת או אפליקציה אחרת, אלא עומד בזכות עצמו והאפליקציות הסובבות אותו מבפנים. מנגד, לגוגל יש עשרות שרותים ויישומים כאלו ואחרים בהם ניתן לשלב את GBuzz. ההנחה שלי היא שבעקבות הצעד הזה טוויטר ינסו לחבור אל אחת מהחברות הגדולות על מנת להגדיל את מספר המשתמשים ולחבר את טוויטר ליותר אנשים ויישומים נוספים. מה שבטוח, אני מאוד מסכים עם מה שכתב Oudi Antebi בטוויטר:

“The problem with Buzz and other social aggregators is that I end up reading everything twice. Once on twitter and once there. Not efficient” (@oudiantebi)

Geo Location

אחד הדברים שאני אוהב בשרותי האינטרנט האחרונים שאנחנו רואים בחודשים האחרונים הוא Geo Location – השימוש של אפליקציות סלולר במיקום שלנו על מנת לבצע פעולות שונות ולפרסם מידע כזו או אחר. למשל foursquare, Google Buzz ואפילו אפליקציות ישראליות לאייפון כמו זו של rest.co.il

יותר ויותר חברות מבינות את הפוטנציאל העצום שיש למכשירי הסלולר באמצעות Geo Location. כך למשל:

1. ברגע שאני שולח עדכון מהסלולרי שלי, חברים שלי יכולים לראות מאיפה שלחתי את העדכון הזה ובכך לדעת איפה אני נמצא

2. בהמשך, אם אני רואה במכשיר הסלולר שלי שאחד החברים שלי במקרה יושב במסעדה קרובה אלי, אני יכול להפגש איתו באופן מהיר מבלי בכלל לתקשר איתו ישירות

3. ניתן לקבל המלצות על איזורי בילוי בהתאם למיקום (מסעדות טובות באיזור, בתי קולנוע וכדומה)

4. אני יכול לקבל פרסומות מבוססות מיקום

זה גם מה שמגניב בגוגל באזז – באפליקציה המתאימה לאנדרואיד ולאייפון, הם עושים שימוש במיקום של המשתמש על מנת להציג תכנים בהתאם (לפרסם את המיקום בבאזז, למצוא אנשים באיזור, למצוא מקומות בילוי מומלצים בסביבה..) וזו רק ההתחלה. מכאן יש עוד המון לאן להתפתח, ואני מניח שזה עוד מה שנראה בחודשים ובשנה הקרובה. כדאי גם לקרוא את הפוסט סיכום של טל גלילי שכתב גם על ההשפעות הרבות והמעניינות שיש לעניין.



RSS Feed for this blog  חדשים בבלוג? קחו איתכם את הפיד RSS

אינדקס הבלוגים הישראלי

Syndication