-
-
ה-31 באוגוסט הפך מעוד יום רגיל בשנה ליום מיוחד במינו עבור כל הבלוגרים. בכל שנה שעוברת (זו השנה השלישית ברציפות) היום הזה הופך למשמעותי יותר (ואני משער שעם יותר משתתפים), ומאפשר לי "לגלות" בלוגים חדשים שלא הכרתי עד עכשיו ולצרף אותם לקורא ה-RSS שלי.
הנה ההמלצות שלי ליום הבלוגים 2007:
1. TayebDev
את ניר טייב אני מכיר כבר המון זמן, אך רק לפני כחצי שנה הוא החליט לפתוח בלוג במערכת הבלוגים בלוגלי. בבלוג שלו הוא כותב בעיקר על פיתוח בשפות תכנות שונות, מציג כלים מגניבים ושאר דברים מקצועיים וחצי מקצועיים. אם פיתוח מעניין אתכם ולו במעט, נסו את הבלוג הזה (חלק מהתגיות: JavaScript, mootools, RoR, Ruby, AJAX).
2. כתיבה חמה
אורי כותב על כל מה שקשור לכתיבה בדרך כזו או אחרת. אם מדובר בכתיבה בבלוגים, בעיתונות, באינטרנט ועוד. בין הפוסטים האחרונים, אורי כותב פוסט משעשע ולא פחות אמיתי על "איך אתם יודעים שאתם קוראים יותר מדיי בלוגים?" או "איך לא להרוויח כסף מהבלוג שלך" (חלק מהתגיות: בלוגים, אינטרנט, עיתונות, צנזורה, טלוויזיה).
3. Net Zone
קשה שלא לנחש במה הבלוג הזה עוסק. עמית, הבלוגר, מדבר על כל מה שקשור לאינטרנט בצורה כזו או אחרת. מחלק המלצות, טיפים וגם מביע את דעתו על שרותים ואירועים שונים שמתרחשים ברשת. עמית כתב לאחרונה פוסטים כדוגמת "למה לי פרובלוגינג עכשיו?" ואיך לסנן בצורה יעילה את מקורות ה-RSS (חלק מהתגיות: RSS, בלוגינג, אינטרנט, פיירפוקס, תאימות תקנים, תוכן).
4. עיצוב שמיש
אמיר דותן כותב על נושאים כמו שמישות, נגישות וחווית משתמש בטכנולוגיה ובאינטרנט. מבין הפוסטים האחרונים שלו, "חמשת השלבים של עיצוב מכוון-משתמש" ו-"עיצוב מינימליסטי, עיצוב לא אסתטי ואנטי-עיצוב" (חלק מהתגיות: טכנולוגיה, נגישות, שמישות, תהליכים ושיטות).
5. Direct brand Advertising
הבלוג של חברת feelternet מתפרסמים פוסטים מעניינים על אינטרנט, שיווק, זהויות וירטואליות, web 2.0 ועוד. מבין הפוסטים האחרונים שאהבתי, "למה החיים הוירטואלים מספקים יותר?" ו-"עיוורון באנרים".
ומשהו נוסף: לפני מספר חודשים העלתי ביחד עם אור פ' בלוג מבוסס וורדפרס בשם "שבבים". בשבוע האחרון עיצבתי אותו מחדש במסגרת תבנית מוכנה. לא ממליץ על עצמי, רק מזמין אתכם לבקר.
BlogDay שמח!
-
-
באחד הפוסטים האחרונים בבלוג, העלתי תמונות חדשות שצילמתי בטורקיה וקישרתי אל שאר אלבום התמונות בפליקר. התמרמרתי על פליקר משום שהוא מגביל את מספר התמונות לתצוגה של 200 בלבד. זה הוריד לי את כל החשק לעלות תמונות נוספות. ואז הגיעו השאלות - למה לא תפוז אלבומים?
בעבר העלתי תמונות לתפוז אלבומים, אך בסופו של דבר הפסקתי ועברתי לפליקר. אני מאמין שהסיבה שבגללה לא המשכתי לעלות תמונות היא כי לא מצאתי שום דבר שיניע אותי להשאר ולעלות תמונות חדשות. יש הבדל מאוד משמעותי כרגע מבחינתי בין תפוז אלבומים לפליקר. ובקצרה, מדובר בעיקר על קהילה ושיתוף.
אני לא מעלה תמונות לאינטרנט על מנת לשמור אותן או לאחסן אותן. את התמונות שלי אני מעלה כדי לשתף, כדי להראות אותן לאנשים אחרים ברשת. לשם כך, פליקר נותן לי את כל מה שאני צריך. פליקר פשוט מציב אותי במרכז העניינים (לדוגמא: מציג לי את התמונות האחרונות שלי בדף הבית, נותן קישורים ישירים לפעילות האחרונה שנעשתה ולתגובות אחרונות שכתבתי).
בפליקר קיימות עשרות אפשרויות שונות שמאפשרות לי לנהל בצורה טובה את האלבומים שלי, את הפעילות שלי ולצפות בפעילות על התמונות שלי (לא סתם קיים טאב שלם בשם "You"). לדוגמא, ניתן לצפות בתגובות אחרונות שנכתבו על התמונות שלי (ב-24 שעות האחרונות, בשבוע שעבר וכו').
עם טאבים שלמים שמוקדשים אך ורק לי, לניהול התמונות שלי ולפעילות שלי (ושל אחרים), ביחד עם עיצוב נקי ונעים לעין, אין שום דבר מפתיע שהבחירה שלי (ואני משער שגם של רבים אחרים) הייתה פליקר.
מאז הקמת תפוז אלבומים הוא היה נראה מבחינתי כמו אתר לאחסון תמונות בלבד ולא לשיתוף שלהן עם אנשים אחרים. אולי בשורה התחתונה זו הייתה המטרה כשהתחילו לפתח את השרות הזה, אבל זה לא מה שיגרום לי להשאר בתפוז אלבומים ולא בפליקר. מלבד העובדה כי אין אף אזכור לשום דבר שלי או שום פעילות שלי בדף הבית של תפוז אלבומים, האלבומים שלי זוכים אך ורק לדף אחד בתפריט הראשי של האתר. אותו מקום קטן (ואולי גם "שולי") וחביב בו אני שומר את התמונות שלי. השאר זה כמובן תחרויות, תמונות הגולשים ותמונות מומלצות, פורום ותגיות. תפוז אלבומים הקדישו לי פינה אחת בלבד. זה האיזור הסגור שלי.
העמוד שמציג את התמונות שלי בכל אלבום נראה תמיד כמו עמוד שכל מטרתו היא אחסון התמונות בלבד של בעל האלבום. הכלים שמאפשרים לי לעקוב אחר הפעילות שלי, הפעילות שנעשת על האלבומים שלי מצד גולשים אחרים וכן פעילות של החברים שלי הם מעטים, במידה והם בכלל קיימים. העיצוב של תפוז אלבומים כבד יותר מדיי ובכלל לא מתאים. הוא מכביד על הגלישה והצפייה בתמונות. אומנם נכון שהאתר עצמו מיועד להעלאת תמונות, אך אין זה אומר שכל העיצוב חייב להיות מורכב גם הוא מתמונות. דרך אגב, אם כבר תמונות - מעניין שפליקר מצליח לקחת תמוונת באיכות מאוד גבוהה ולהקטין אותן באופן משמעותי ועדיין לשמור על האיכות מבלי שהתמונה תראה מכווצת. תפוז אלבומים לא.
וכמה מילים לסיום: העלתי תמונות נוספות לתפוז אלבומים, מתוך תקווה ואמונה כי המצב הנוכחי ישתפר (ולו רק כי אני מאמין באנשים שאחראים על השרות) ואולי עוד נזכה לראות אתר שיתוף תמונות ישראלי אמיתי, ולא עוד אתר שנועד לשמור תמונות באיזה אלבום שכבר מעלה אבק ברשת.
מהמרינה באשדוד (תפוז אלבומים / פליקר):


-
-
סוף סוף עוד צעד לקראת טלוויזיה חופשית - yes הודיעה כי תשיק שרות סרטים שיאפשר למשתמשי yesMax להנות מצפייה ממגוון סרטים חדשים שהוקרנו בקולנוע לבחירה מהמאגר הקיים. כלומר, במקום להשתמש ב-DVD Box (שרות הסרטים הנוכחי) ולנהל את לוח הזמנים שלך לפי שידורי הצפייה המוגבלים של השרות, ניתן יהיה לבחור אופן ישיר סרט מה-yesMax מתי שרק רוצים.
בין הבעיות: הזמנת סרט תעלה קרוב ל-19 שקל עבור סרט שאותו אני יכול לקחת בוידאומט של בלוקבאסטר ליד הבית שלי ב-8 שקל. נכון, אני מעדיף לשלם מאשר להוריד סרטים (בעיקר בגלל האיכות והצרות שיש בדרך, 8 שקל זה לא נורא כל כך) אבל יש גבול - 19 שקל זה יותר מדיי, גם עם כל הנוחות שכלולה בזה.
ועדיין, זה עוד שלב בדרך לטלוויזיה חופשית לגמרי. טלוויזיה בה לא יהיו ערוצי סרטים, אלא פשוט תפריט - מה אני רוצה לראות ומתי, והכל בחינם. אני אצפה באיזו סדרה ובאיזה סרט שבא לי, מתי שבא לי. בלי לוחות שידורים, אני אתאים לעצמי את הטלוויזיה. יש המון דרכים כיצד לכסות את זה מההיבט הכלכלי.
בנתיים אני משתמש ב-yesMax ונהנה מכל רגע. המכשיר הזה שינה לי את כל הרגלי הצפייה ובזכותו אני צופה בלא מעט סדרות בטלוויזיה (לפני כן בקושי מצאתי את עצמי מולה כי פשוט לא יכלתי להתאים את עצמי ללוח השידורים).
-
-
העיצוב החדש של נענע10 הוא בהחלט שיפור מבחינה מסויימת לעומת העיצוב הקודם. הירוק הבהיר והזוהר הוחלף בירוק נעים יותר לעין, והשדרוג הזה תקף לכל העמודים באתר ולא רק לעמוד הראשי (כמו שנהוג לעשות בהרבה מקומות אחרים). אך לרוע המזל, יחד עם זאת הוצמד לירוק הזה אדום מזעזע ולא ידידותי. ניתן לשים לב לאדום הזה במיוחד בחלק העליון של האתר, בכפתורי הניווט למדורים השונים. במעבר עכבר על כל כפתור ירוק כזה, צבע הקישור מתחלף לאדום על ירוק. פשוט לא נעים.
אבל זה עוד בקטנה. בכל מקרה, אני עדיין תוהה מתי הלוגו של נענע יעבור גם הוא שדרוג משמעותי ובמקום להוסיף את הסמל של "10" בצבע אדום לצד הלוגו, שנראה בכלל לא קשור, יהיה לוגו נורמלי ולא סתם חיבור של שני סמלים.
דבר נוסף שקשור לנענע10 בעיצוב החדש שלו הוא תוכן הגולשים - עם כל כך הרבה תוכן מישראבלוג ועם קצת תוכן מהפורומים, למה עדיין לא משלבים תוכן גולשים במדורים עצמם? כרגע נענע10 העניקו לתוכן הזה רק קובייה אחת בדף הבית ("קהילות"), לבלוגים ולפורומים ביחד. למה לא לשלב גם בשאר המדורים? שילוב פוסטים והודעות מפורומים במדורים בהתאם לנושא של אותו פוסט/הודעה עדיף על פני קובייה כללית אחת בשם "קהילות".
-
-
בעוד מיקרוסופט וגוגל מתחרות מי תספק את נפח האחסון הכי גדול בתיבת הדוא"ל (ונראה שמיקרוסופט ניצחו לעת עתה), יש לזכור שיאהו כבר יצאה מהתחרות הזאת כאשר התחילה לספק למשתמשים שלה נפח אחסון בלתי מוגבל. כל הקרב על מי מספק את הנפח הכי גדול כבר לא רלוונטי, במיוחד למשתמשים של יאהו.
ובכל זאת, המקרה האחרון של נפח התיבה עליו מדובר בכתבה של אדר שלו הוא קצת משעשע.
בעבר היה הכי הגיוני שמיקרוסופט היא זו שתציע 2GB חינם ואם אתם רוצים יותר - תשלמו, ואילו גוגל היא זו שמציעה הכי הרבה (5GB), וכמובן, בחינם. אבל הפעם מסתבר שהצדדים התהפכו, וגוגל היא זו שדורשת תשלום ואילו מיקרוסופט מציעה הכל בחינם.
-
-
השבוע, כרגיל, בעודי נוסע באטובוס וברכבת, אני קורא עשרות כתבות ופוסטים מכל מיני מקורות ברשת. הרוב הגדול של הכתבות והפוסטים היה על איך מערכת ההפעלה שלנו עוברת לרשת, כלומר, אני מתכוון ששום דבר לא חדש ברשת. על זה מדברים כבר הרבה זמן.
יש מי שיגיד ש-Facebook תהיה מערכת ההפעלה הבאה שלנו (והיא, מן הסתם, תהיה ברשת) או שפשוט כל היישומים שנשתמש בהם יהיו ברשת - למערכת ההפעלה לא תהיה שום חשיבות. חיבור לאינטרנט ודפדפן, זה כל מה שצריך. כבר היום אפשר לכתוב מסמכים ברשת (Google Docs & Spreadsheets) במקום להשתמש ב-Word, אפשר לבדוק אימיילים באמצעות הרשת במקום להשתמש ב-Outlook או Thunderbird ושלל דוגמאות נוספות לא חסרות.
אבל בכל זאת, מדובר רק בהתחלה של דרך מאוד ארוכה. כרגע במערכת ההפעלה שלנו הכל נמצא ביחד, עם ממשק אחיד ונוח. באינטרנט לעומת זאת, כדי לקבל אחידות כלשהי, יש צריך להשתמש באותם שרותים של אותה החברה, אחרת בכל מקום הממשק יהיה שונה וכרגע קצה האור היחידי של המנהרה הזו הוא OpenID שמתיימר ליצור איכשהו מכנה משותף לכל (ו-OpenID הוא בהחלט רעיון מבריק).
ואז אני תוהה מדוע מערכת ההפעלה חייבת לעבור לאינטרנט. למה שהאינטרנט לא יעבור למערכת ההפעלה? או במילים אחרות, שהאינטרנט ישתלב בצורה מושלמת ועמוקה במערכת ההפעלה שלנו.
למה כדי לכתוב מסמך טקסט אני חייב לפתוח את הדפדפן שלי ולגשת לאתר אינטרנט שמספק את השרות הזה? מה אם למשל, אפתח את Word ואקליד טקסט... וברגע שאשמור אותו, הוא ישמר על שרת מרוחק?
האינטרנט יהיה פשוט חלק מובנה בתוך מערכת ההפעלה שלנו. לא יהיה כזה דבר מחשב בלי אינטרנט, זה בא ביחד. כל המידע שלנו ישמר באינטרנט, את התוכנות נוכל להפעיל משרתים מרוחקים עליהם התוכנות כבר מותקנות ומה שנותר לנו הוא רק לרכוש את הרשיונות המתאימים עבורן.
השירים שלי שמורים גם הם בשרתים מרוחקים. את כולם רכשתי ואני מפעיל אותם אך ורק דרך האינטרנט. אני אוכל לבצע חיפוש ברשימת השירים שלי, לעיין בה ואם ארצה לשמוע מוסיקה דרך הנגן שלי - הוא יתחבר לאותו שרת ויעלה את רשימת השירים הזו. אני לא צריך שיהיו שירים גם במחשב וגם בנגן המוסיקה שלי. הטלוויזיה שלי גם היא מחוברת לאינטרנט באופן תמידי, וכשארצה לראות סרט - אוכל לעיין בספריית הסרטים שלי. כמובן שאוכל לעיין בה גם דרך המחשב או סתם נגן וידאו.
אם אני במשרד, אני יכול לעשות login למשתמש שלי ואז במחשב של העבודה יעלה כל התוכן של המחשב האישי שלי. הרי בין כה וכה כל התוכן באינטרנט, אני פשוט מתחבר באמצעות המשתמש שלי. כך אוכל להתחבר למחשב של העבודה במידה ואני בבית ורוצה להמשיך לעבוד. כל המידע שלנו ישמר במקום אחד בלבד, ואליו יהיה ניתן לגשת באמצעות מכשירים שונים שכולם מחוברים לאינטרנט.
באופן הזה ניתן לשמור על הנוחות והממשק האחיד של מערכת ההפעלה בשילוב עם השינויים והדברים החיוניים שהאינטרנט מביא לנו. הבעיה הקריטית והעיקרית כאן היא פרטיות ואבטחה. היכן ישמר המידע? אילו חברות יהיו אחראיות עליו, והנזק הגדול במידה ופורצים לשרתים עליהם מאוחסן המידע הזה.
בכל מקרה, אני דוגל בגישה הזו בהרבה יותר מהגישה שמערכת ההפעלה תעבור לאינטרנט. במיוחד כי זה נראה הרבה יותר הגיוני.