לפני כחודש הושקה הגרסה החדשה של חבילת התוכנות והשרותים של Windows Live. במסגרת הגרסה החדשה, Windows Live Messenger עבר מתיחת פנים, ובעדכון האחרון – שיצא השבוע – ניתן לומר סופית כי תוכנות המסרים המידיים עוברות שינוי ממשי.

בגרסה החדשה של לייב מסנג’ר, שהושקה לפני כחודש, נוספה האפשרות לקשר בין חשבון המסנג’ר לחשבון הפייסבוק של המשתמש, אך ללא אפשרות להשתמש בצ’אט של פייסבוק. מדובר היה בכיוון מאוד טוב מבחינת פונקציות חברתיות שיש למסנג’ר, אך לא מספיק: יש צורך בחיבור לצ’אט של פייסבוק, כך שהמשתמש במסנג’ר יוכל לתקשר עם אנשי קשר המחוברים בפייסבוק, ולא בתוכנת המסנג’ר.

כך כתבתי בזמנו בפוסט על השקת הגרסה הזו:

” הציפייה הגדולה ביותר שלי הייתה שהמסנג’ר ידע לקחת את כל החברים שלי בפייסבוק שמחוברים כרגע, ושאהיה מסוגל לתקשר איתם מהמסנג’ר לפייסבוק. לדוגמה, אם יוסי מחובר לפייסבוק ואני למסנג’ר, נוכל לדבר ביחד בצ’אט – אני מהממשק של המסנג’ר ויוסי מהממשק של פייסבוק. לאכזבתי זה לא קורה כרגע, וניתן לשלוח אך ורק מסר אישי לתיבת הדואר של אותו איש קשר בפייסבוק. בכל מקרה, החיבור לצ’אט של פייסבוק יהיה כנראה רק בגרסה המלא של התוכנה, שתצא בעוד מספר חודשים. חיבור כזה הוא ללא ספק חלק ממה שכתבתי בפוסט על הרלוונטיות של תוכנות המסרים המידיים, ואני מצפה לכך בקוצר רוח. מעניין גם מתי זה יהיה הפוך – ומשתמשים המחוברים באתר של פייסבוק יוכלו לדבר עם משתמשים מחוברים במסנג’ר. ” (מתוך הפוסט Windows Live Wave 4 Beta)

חיבור מלא עם פייסבוק צ’אט

וכך קרה השבוע, בעדכון לגרסת הבטא של Windows Live: המסנג’ר יודע לתקשר גם עם Facebook Chat. לא רק שמדובר בפונקציה חדשה ושימושית במיוחד, אלא במהפכה קטנה בכל הקשור לתוכנות המסרים המיידים. בעתיד הקרוב רשימת אנשי הקשר, בין אם במסנג’ר, איסיקיו או גוגל טוק , תהפוך ללא רלוונטית בתחרות בין תוכנות המסרים המיידים. התחרות בין התוכנות הללו תהיה אך ורק על הממשק, והקישוריות מול רשתות חברתיות, כדוגמת פייסבוק, מייספייס, ווינדוס לייב ועוד.

שאלה שמניבה שאלה יותר מעניינת היא – מתי החיבור יהיה הדדי, כלומר נוכל להתחבר לפייסבוק, ולדבר עם חברים המחוברים אך ורק במסנג’ר? עם זאת, מייד כששואלים את השאלה הזו, עולה שאלה אחרת – האם בכלל יש צורך ברשימה יחודית למסנג’ר, בה נמצאים אנשי קשר שאינם חברים שלנו בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות?( MySpace, LinkedIn […]). אני חושש שהתשובה לשאלה הזו היא שלילית, מה שפוסל את השאלה הראשונה לגמרי.

את ההדגמה של הפונקציה החדשה ניתן לראות בסרטון הבא:

(Facebook Chat Now Available in Windows Live Messenger)

תוכנת מסרים מידיים באיום הצ’אטים ברשתות החברתיות

בשנה האחרונה שמתי לב שככל שהשימוש שלי בפייסבוק הולך וגובר, אני מצמצם, לא במודע, את השימוש שלי במסנג’ר. אני מנסה להזכר מתי הוספתי איש קשר חדש למסנג’ר שלי – ולא מצליח לחשוב על משהו בחצי השנה האחרונה. אני בטוח שהדבר רלוונטי גם לתוכנות מסרים מידיים אחרות.

לכן, החיבור בין פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, “יציל” ויצדיק את קיומן של תוכנות אלו: כל החברים שלי, כולם, יהיו בתוכנת המסרים המיידים, לא משנה איזו, משום שרשימת אנשי הקשר הזו תהיה גלובלית ומשותפת לכל תוכנה ממנה אתחבר: רשימת אנשים מפייסבוק, רשימת אנשים ממייספיס, וכו’. נגמר העידן בו לכל תוכנת מסרים יש רשימת אנשי קשר אחת ויחידה. וכמובן, כמו שציינתי קודם לכן – התחרות תהיה נטו על נוחות, ממשק ופונקציונליות, ולא על פופולריות.

בשלב זה של גרסת הבטא, התכונה הזו קיימת אך ורק באיזורים ומדינות מסויימות בחו”ל, אך אני בטוח שבגרסה המלאה לתוכנה, הפונקציה הזו תהיה זמינה גם לישראל. בכל מקרה, אם משנים את הגדרות החשבון שלכם ב-Windows Live לארצות הברית, הפונקציה תעבוד לכם.

האם יש להן עתיד?

השאלה הגדולה היא, כמובן – האם גם לאחר שינויים אלו, יש הצדקה לתוכנות המסרים המידיים? האם גם אתם שמים לב לשימוש הולך ופוחת בתוכנות אלו, או ההפך? והכי חשוב: מה לדעתכם הגורמים לכך?

להורדת גרסת הבטא החדשה – Windows Live Beta

יש דימיון רב בין דפי הקבוצות לדפי הלייק (Pages) ברשת החברתית פייסבוק, ולכן אנשים רבים נוטים להתבלבל ביעוד של שניהם. ריכזתי במצגת את המטרות, הפיצ’רים המרכזיים והיתרונות מול החסרונות בדפים לעומת קבוצות.

אני מאמין כי בעתיד הקרוב כל הקבוצות יוחלפו לדפים, מהסיבה הפשוטה ששניהם כל כך דומים, והדפים בפייסבוק הם ללא ספק אלו שכאן כדי להשאר.

לאחר חודשים של ציפייה והמתנה, מיקרוסופט השיקה את שרות אופיס לאינטרנט, Web Office/Live Office, המתחרה הגדול של Google Docs. האם אופיס לאינטרנט טוב יותר  מגוגל דוקס? אולי. אבל לא בגלל ממשק המשתמש, היכולת להוסיף תמונה או סרטון, ממשק Ribbon אינטרנטי או פיצ’רים מתקדמים יותר – גולת הכותרת היא הסיכרון בין אפליקציית האינטרנט לאפליקצייה בדקסטופ. אפשר לראות בזה Cloud Computing (“מחשוב ענן”) ואפשר לראות בזה המשך ישיר להכרזה של ריי אוזי לפני כמה שנים, Service + Software. כך או כך, זה הדבר המשמעותי ביותר בשרות האופיס לאינטרנט שהשיקה זה עתה מיקרוסופט.

ממשק Ribbon סופר-לייט

כשמשווים את הממשק של גוגל דוקס למול זה של האופיס החדש – אין ספק כי Ribbon נראה הרבה יותר טוב. מדובר באותו הממשק שהיה ניתן לראות עוד ב-Docs.com, ולמעשה מכיל את הפונקציות הבסיסיות ביותר לשימוש. עם זאת, עדיין מדובר בממשק דל מאוד - בממשק של פאוורפוינט לאינטרנט, לא תמצאו הנפשות של שקופיות, ובאקסל – לא תמצאו דרך להוסיף פונקציות, אחד מהכלים היותר משמעותיים באקסל.

לפיכך, במבחן התוצאה, הממשק של גוגל דוקס מנצח. הדבר תקף גם למסמכי Word, Excel ו-PowePoint יחדיו. בסקירה מהירה מאוד ניתן לראות בוודאות כי גוגל מציעים ממשק עשיר יותר בפונקציות חיוניות לא פחות – כולל פונקציות במסמכי אקסל (אמנם כמה פונקציות בודדות, אבל גם זה טוב). בשלב זה נותר רק לקוות כי מיקרוסופט ירחיבו את הממשק לאינטרנט של אופיס, תוך שאיפה שיגיע כמה שיותר קרוב לממשק האמיתי של התוכנה. יופי זה לא הכל בחיים.

שמירה על הפרטיות

Live Office מאפשר לחלק הרשאות למסמכים שיצרתם לפי כתובות דוא”ל, וגם לפי קבוצות חברים (של Windows Live), בדיוק כמו שניתן לעשות בגוגל דוקס. בשני השרותים המתחרים, ניתן לבחור מי יוכל לקבל גישה לקריאה של הקובץ, ומי יקבל הרשאה של עריכה. ללא ספק אפשרויות חשובות מאוד כדי להגן על הקובץ ועל המידע הקיים בו.

בהקשר הזה, שני השרותים מאפשרים גם להוריד את הקובץ השמור למחשב – כך שהעבודה לא מוגבלת אך ורק לאינטרנט, במידה וקיים מידע שאתם מעדיפים שלא יהיה קיים על גבי האינטרנט. חשוב מאוד.

מהאינטרנט לדקסטופ ובחזרה

בסופו של דבר ממשק עשיר יותר לא יהיה זה שיכריע את המערכה – לפחות לדעתי. אני מאמין כי עוד נראה שדרוגים לממשקים – של שני השרותים, אופיס וגוגל דוקס – עד לרמת לכפתור הקטן והלא משמעותי ביותר. זה לא העניין.

מיקרוסופט מחזיקה בחבילת התוכנות המשרדיות הנפוצות ביותר בעולם, וכאן נמצא היתרון שלה והדרך למנף את האופיס לאינטרנט. הסיכרון בין התוכנה במחשב לשרות האינטרנטי הוא הכוח הכי גדול שלה, וגם האסטרטגיה שלה, כפי שהוכרזה בעת השקת ווינדוס לייב – Service + Software, וכיום ניתן לקרוא לזה גם “מחשוב ענן”. היכולת ליצור קובץ אקסל על גבי האינטרנט – ולהמשיך לעבוד עליו דרך תוכנת האקסל במחשב אחר, ולהפך, היא יכולת מדהימה ונחוצה מאוד. אין צורך שהקבצים ישמרו כלל על גבי המחשב– כל העדכון והעבודה על הקבצים מתבצעת דרך קובץ השמור בשרת, שגם תוכנת האופיס המותקנת במחשב (Office 2007 ומעלה) וגם שרות האינטרנט יודעים לעבוד מולו תוך סיכרון מלא.

כל זה, בנתיים, גוגל לא יודעת לעשות. לפחות בנתיים. לכן מיקרוסופט צריכה להדגיש על הקישריות הזו – ולהפוך את המעבר והעבודה המקבילה על הקבצים, בין הדקסטופ לאינטרנט, לפעולה פשוטה, מהירה, שגם המשתמש הפשוט ביותר יכול לעשות ללא בעיה.

הקרב מול גוגל

תרצו או לא, אני מאמין כי עדיין רובם של המשתמשים הפשוטים לא מוכנים למעבר של שימוש מלא בשרותי אינטרנט – במיוחד לא בתחום האופיס – אם מתוך הרגל, חוסר אמונה  באינטרנט, חוסר מודעות או הצורך בכל הפונקציות שתוכנה יכולה להציע – ולכן הפתרון של מיקרוסופט הוא הרלוונטי ביותר. לא סתם קרא פרסטון גראלה לגוגל דוקס “כישלון”, מתוך הכתבה בדהמרקר, כשרק 4% מהצרכנים הקבועים בארה”ב טוענים שהם משתמשים בשרות בתדירות קבועה.

אני מאמין שזה עניין של זמן עד שמיקרוסופט תפתח פרוטוקול שיאפשר גם לגוגל לבצע סיכרון בין תוכנות האופיס למסמכי האופיס שהמשתמשים יוצרים אצלה בשרת, בדיוק כמו שמיקרוסופט עושה כרגע. לדעתי פיתוח שרות אופיס מבוסס ווב – לא משנה של איזה חברה – חייב להיות מקושר עם התוכנות בדקסטופ. אמנם בעיני רבים החזון הוא ההפך – שלא נצטרך את התוכנות הללו – אבל במציאות הנוכחית, אני סבור שזה נחוץ.

ביום ראשון (02/05) השתתפתי בוועידת האינטרנט השנתית של TheMarker. באופן כללי דיי התאכזבתי מהאירוע, אם בגלל חוסר הסדר, ריבוי התקלות (שידורי הוידאו היו נוראיים, עיכובים משמעותיים בזמנים.. והמחסור באינטרנט!) או ההרצאות שלא תמיד היו הכי מעניינות ולא חידשו הרבה כמו שציפיתי. עם זאת, כן הספקתי לשמוע על כמה דברים שעדיין לא שמעתי עליהם. נכחתי במספר פאנלים, מעניינים יותר ומעניינים פחות.

Search Engines: Steady State or a Gathering Storm?

בפאנל השתתפו Yoelle Maarek (ראש המחקר של יאהו בישראל), Arkady Volozh (מייסד ומנכ”ל Yandex.ru – מנוע חיפוש רוסי), Barak Berkowitz (מנהל ב-Wolfram|Alpha) ו-Bob Rosenschein (מנכ”ל Answers.com).

ארקאדי הצליח לעניין ולהפתיע עם Yandex, מנוע חיפוש רוסי אשר שולט בנתח שוק של 60% ברוסיה (ומקום שביעי במספר שאילתות החיפוש בעולם), כאשר גוגל הגיעו עוד ב-2006 ולא הצליחו לתפוס את מקומו. לדברי ארקאדי, ליאנדקס משימה אחת: לענות על שאלות, כאשר ישנן 2 סוגי שאלות: שאלה ישירה (בשאילתה במנוע החיפוש) ושאלה עקיפה (מעוניין לדעת מה מצב התנועה במוסקובה).

ארקאדי מספר כי ההצלחה של Yandex בשוק הרוסי נובעת ממספר גורמים:

1. טכנולוגיה. בנובמבר 2009 הם פיתחו אלגוריתם חדש, טוב יותר, ומסתבר שהוא עובד עוד יותר טוב בקרב הקהל הרוסי. ארקאדי מספר כי ברגע שיש שיפור משמעותי בתוצאות החיפוש, הגולשים “מרגישים” את זה, ומייד רואים גדילה בשימוש מנוע החיפוש.

2. שירותים. Yandex, בין היתר, מספק שירותים שונים עבור הקהל הרוסי, כמו ניתוח פקקי תנועה בעיר וכך למעשה עונה גם על “שאלות עקיפות”.

3. תרבות מקומית. מי שמועסק במנוע החיפוש הפופולרי מכיר את התרבות, את הלך הרוח, ויודע מה הקהל והלקוחות צריכים ומחפשים.

התוכן הוא המלך?

יואלה ובוב (מנהלת מחקר ביאהו בישראל, מנכ”ל Answers.com) דיברו על כך שבסופו של דבר, התוכן הוא מה שחשוב באינטרנט. בניגוד לגוגל, יאהו, למשל, היא גם פורטל תוכן. רוב המדורים שלה הם מקום ראשון בתחום שלהם, ולכן – גם כשמחפשים בגוגל, בסופו של בדר מגיעים ליאהו. בוב, מנכ”ל Answers.com, טען דבר דומה, באשר לשאלות-תשובות המוצגות באתר, שכן אחוז גדול של הגולשים המגיע לאתר הוא למעשה מגוגל, וכך גם ל-Yahoo! Answers, השרות המתחרה.

האם החיפוש בסלולר נחוץ כמו החיפוש במחשב?

החיפוש במחשב הוא דבר כל כך פופולרי, האם הוא נחוץ גם בסלולר באותה המידה? הרי כשאנחנו משתמשים בסלולרי מחוץ לבית, אנחנו לא מבצעים חיפושים בגוגל (לפחות לא באותה כמות כמו במחשב בבית). מה יהיה עתיד החיפוש בסלולר, זו אחת השאלות אשר עלתה בפאנל. לדעתי, החיפוש בסלולר הוא נחוץ מאוד, אך במתכונת שונה, כפי שכבר ציינתי בעבר: עתיד החיפוש בסלולר הוא ב-Geo Location, כאשר בסיס החיפוש הוא במיקום המשתמש. כפי שאמר בוב, מנכ”ל Answers.com, החיפוש במכשירים ניידים הוא ב-“Life”, “בחיים”, בניגוד לחיפוש במחשב – שהוא חיפוש שטחי במידע.

ארגז הכלים של מחר

אף על פי שיצאתי באמצע המרתון, הספקתי לראות את Ogmentix שעושה דברים באמת מגניבים. צריך לראות כדי להאמין:

לאחר מכן עלה גם זאב גרובר, סמנכ”ל שיווק ופיתוח עסקי בדפי זהב, שדיבר בכמה דקות על ה-Local Search. גרובר כי מספר גורמים משפיעים על החיפוש המקומי,

1. Utility – יש צורך בתמיכה בשרתים מבוססי מיקום (תומכי GPS), צריכת מידע בזמן אמת ובתדירות מאוד גבוהה.

2. Usability – ממשקי חיפוש מהירים ופשוטים מבוססי מיקום.

3. Reach – קיים מגוון רחב של פלטפורמות שונות, ויש צורך להתאים את החיפוש לכולן, גורם המהווה מכשול.

ולבסוף, תודה לניוזגיק על כרטיס לאירוע :-)

גוגל הרכיזו השבוע על Rich Snippets ככלי בינלאומי, משמע שמעתה והלאה תהיה תמיכה בכל השפות ולא רק בגוגל באנגלית. אני משוכנע כי בקרוב נראה יותר תוצאות חיפוש בגוגל (גם בגוגל ישראל) עשירות ביותר מידע רלוונטי, שנותן לנו מידע ופרטים רבים על העמוד עוד בדף תוצאות החיפוש. לבעלי אתרים זה גם יאפשר לגרום לתוצאות החיפוש שלהם להיות בולטות יותר, אבל הבעיה העיקרית כאן היא אמינות נתונים.

מה זה Rich Snippets?

מדובר בכלי המאפשר לבעלי אתרים להציג בתוצאות החיפוש נתונים עובדתיים הקשורים לאתר שלהם: יש לכם אתר מתכונים? למה לא להוסיף לתוצאת החיפוש מהו זמן ההכנה הנדרש, ואיזה דירוג יש למתכון הזה? מידע כזה מעשיר באופן משמעותי את תוצאות החיפוש, ועוזר לגולש וגם לגוגל. כרגע קיימת תמיכה בתוצאות חיפוש של ביקורות, אנשים, עסקים וארגונים, אירועים ומתכונים.

איך גוגל מזהה Rich Snippets?

יש צורך לשתול תגים מסויימים בדף האינטרנט המבוקש, על מנת שגוגל ידע לזהות אילו נתונים לקחת ולעשות בהם שימוש בתוצאות החיפוש. יש כמה פורמטים – microdata, microformats, RDFa. לאחר ששילבתם את התגיות המדוברות, ניתן להכנס ל-Rich Snippets Testing Tool כדי לבדוק האם עשיתם זאת נכון וגוגל יודע לזהות את הנתונים.

לדוגמה, Rich Snippets לעמוד בו מוצג הסרט “אווטאר” ודירוג שלו. כפי שניתן לראות, מדובר בהליך מאוד פשוט וקל לביצוע.

   1: <span class="hreview"> 

   2:    <span class="item">

   3:       <span class="fn">Avatar</span>

   4:    </span>

   5:    <span class="rating"> 

   6:       Rating:

   7:       <span class="value">7</span> out of 

   8:       <span class="best">10</span> 

   9:    </span> 

  10: </span> 

לא בהכרח אמין

Rich Snippets אינם מוצגים אוטומטית לאחר שמכניסים את התגיות, אלא מוצגים רק במקרים מסויימים ולאתרים מסויימים, לפחות בנתיים. זה גם הגיוני: מדובר בנתונים שבעלי האתרים מסמנים באופן יזום לגוגל, כך שכל נתון כזה יכול גם להיות לא אמין בעליל. כפי שה-Meta Tags נעשים פחות ופחות משמעותיים (הרי כי אחד יכול להכניס כל תוכן שבא לו), כך גם עם ה-Rich Snippets.

אני משער שגוגל יאשרו את השימוש של Rich Snippets וההצגה שלהם בתוצאות החיפוש אך ורק עבור אתרים מסויימים, עם תנאים נוקשים, על מנת לוודא כי באף תוצאת חיפוש לא מוצג מידע כוזב או לא אמין, רק כדי לקדם תוצאת חיפוש מסויימת או להבליט אותה. בנוסף, לפי גוגל, ה-Rich Snippets לא תורמים לקידום האתר בגוגל (SEO). עם זאת, אין לי ספק שהסיכויים שגולש ילחץ על תוצאה עם Rich Snippets  רלוונטי הם גבוהים יותר, מה שמאוד יעניין בעלי אתרים.

מה זה נותן לגוגל?

ברמת תוצאות החיפוש זה מובן מאליו: תוצאות עשירות יותר במידע רלוונטי לגולש. אבל מעבר לכך, ה-Rich Snippets מאפשרים לגוגל לאסוף נתונים עובדתיים (דירוג, זמן הכנה של מתכון, מידע על בני אדם) בצורה דיי אמינה (בהתחשב בכך שכן יהיה סינון לאתרים היכולים להציג תוצאות עשירות).

איסוף המידע הזה יאפשר לגוגל לקבל תמונה עדכנית ומעניינת בתחומים שונים בעתיד. למשל, לאחר איסוף נתוני דירוג מ-5,000 אתרי סרטים וביקורות שונים בעולם, גוגל ידעו בדיוק – איזה סרטים הם הטובים ביותר בישראל, ארצות הברית או רוסיה (ולא הפופולריים ביותר – מה שכמות החיפושים מאפשרים לזהות). החיפוש בתחומים מסויימים (חיפוש מתכונים, ספרים, סרטים וכדומה) רק ישתפר. זו רק דוגמה אחת מתוך רבות, ובמיוחד לאחר הרחבת התחומים הנתמכים ב-Rich Snippets.

אין לי אייפון, או מכשיר אחר התומך ב-Geo Location, ועל כן ראיתי את זה רק השבוע. אין לי ספק שזה אחד השימושים המוצלחים ומועילים ביותר שראיתי עם Geo Location עד כה. אז הייתי חייב לשתף לאלו כמוני שלא מכירים.

חיפוש מותאם אישית – מבוסס מיקום

ה-PageRank כבר פחות רלוונטי כשמחפשים לפי מיקום המשתמש, ואין ספק שחיפוש מסוג כזה פותח עבור גוגל (ומנועי חיפוש אחרים) הזדמנות לעשות הרבה כסף מפרסום של בתי עסק, פרסום מאוד מאוד ממוקד, לצד תוצאות החיפוש הללו. לא חושב שיש פרסום יותר ממוקד מזה.

חיפוש מבוסס מיקום משולב עם מערכת המלצות אישית

תחום בו אני עוסק כבר הרבה זמן זה המלצות אישיות למשתמשים. יד ביד עם חיפוש מבוסס מיקום בטלפונים סלולריים, מערכת המלצות אישיות יכולה לספק הרבה מידע אשר מסוגל לתת למשתמש תוצאות איכותיות המותאמות לכל אחד באופן אישי. אפילו בדרך הפשוטה ביותר – Like and UnLike למסעדות ובתי עסק, על מנת שמנוע החיפוש ידע מראש אילו מקומות הוא יכול לפסול מראש, או למקם במקום נמוך יותר בדירוג תוצאות החיפוש. מן PageRank חדש, אפשר לקרוא לזה.

בתקופה זו אנו נמצאים בעיצומו של שינוי מהפכני בתחום הודעות הטקסט בסלולר: הודעות ה-SMS המסורתיות שהכרנו עד היום, מול הודעות המסרים המידיים המועברות באמצעות אפליקציות שונות המותאמות לאינטרנט הסלולרי. רוב הסלולריים כבר מתקדמים מספיק מבחינה טכנולוגית כדי להתקין אפליקציות, מה שמחזק את השאלה: למה לשלם כסף על שליחת הודעות לחברים כשאפשר לעשות זאת בחינם?

מסרים מידיים במקום הודעות טקסט (SMS)

בעקבות הפוסט שכתבתי, חשבתי על שינוי נוסף אשר יכול להתרחש בתחום, וחיפוש קצר בגוגל אכן הוכיח שרבים נוספים חשבו עליו עוד לפני. הפעם לא מדובר על יכולות המסרים המידיים ברשתות החברתיות מול תוכנות המסרים המידיים בשולחן העבודה, אלא על השינוי שיתרחש במסרים מידיים בסלולר וכיצד הוא יעלים את הודעות הטקסט המוכרות לנו כיום בטלפונים הסלולריים. כלומר, האם המסרים המידיים בסלולר (Mobile Instant Messaging) יכולים להחליף את הודעות ה-SMS? לדעתי, התשובה חיובית.

בתקופה האחרונה אנחנו רואים את השימוש ההולך וגובר בסלולר, בעיקר באינטרנט ובאפליקציות שונות שמתקדמות יותר מבחינה טכנולוגית (שימוש ב-Geo Location, למשל). כיום ישנן לא מעט אפליקציות העוסקות ב-Mobile Instant Messaging (למשל Fring הישראלית או Nimbuzz) והן עושות עבודה מעולה בתחום. מאוד נוח לנהל כיום את המסרים המידיים דרך הטלפון הסלולרי, והתוכנות הללו כל הזמן משתדרגות ומשתפרות. בנוסף לכך, ואמנם פחות פרקטי ופחות נוח, אבל יש גם אפליקציות מבוססות ווב המאפשרות להתחבר למסרים מידיים. למשל Windows Live Messenger באמצעות mim.live.com.

אמנם לא בהכרח מדובר על העלמות ה-SMS, אלא יותר על אבולוציה והתאמה של ה-SMS לתקופה של היום – בה הכל יותר זמין, יותר נגיש ובכמה שפחות כסף.

אז למה בעצם שהמסרים המידיים, כמו שאנחנו מכירים אותם היום, יחליפו את הודעות ה-SMS המוכרות לנו מזה שנים וזכו להצלחה אדירה?

כלום כסף

לא נוח להתכתב עם אנשים דרך SMS, אם מבחינה כלכלית ואם מבחינת נוחות (סוג של PING PONG), לעומת ההתכתבות דרך מסרים מידיים. שליחת הודעות SMS עולות כסף, וככל ששולחים יותר - כך החשבון גדל, ובמהירות. זאת בניגוד למסרים מידיים שאינם עולים דבר מלבד הצורך בחיבור אינטרנט - וגם עליו ניתן להתגבר, אם ב-WIFI ואם בניצול נכון של חבילת הגלישה, שכן תוכנות המסרים המידיים לסלולר אינן גוזלים המון משאבים כלל.

סטטוס מיידי

רוב ההתכתבות המידיית שלי נעשית באמצעות רשתות חברתיות ותוכנות מסרים מידיים. כאשר עיקרון המסרים המידיים יחליף את ה-SMS, נוכל להמשיך בסלולר את אותה השיחה שהתחלנו לפני שעה בפייסבוק. נוכל גם לראות מי זמין כרגע בסלולר (לפי הפרופיל של אותו מכשיר – שקט, רועש, פגישה וכו’), מי קורא את ההודעה שלנו וגם לראות איפה כל אחד מאנשי רשימת הקשר שלנו נמצאים (Geo Location).

טמוע במכשיר

הרעיון הוא לא להציג את המתחרה ל-SMS כתוכנה חיצונית שיש להוריד או להפעיל במיוחד כדי לשלוח מסרים מידיים בסלולר. אני סבור שכאשר זה יקרה - המסרים המידיים יהיו טמועים בסלולר כפי שה-SMS טמוע בו היום. לחיצה על "כתיבת הודעה חדשה" תוביל ישר לחלון התוכנה של כתיבת מסר מיידי חדש, והשליחה עצמה תתבצע גם היא באותה הקלות והנוחות. במידה ואיש הקשר אליו שלחתם את ההודעה חוזר אליכם - תקבלו על כך הודעה חדשה בסלולר, בפורמט של מסרים מידיים (כך שניתן לראות את כל השיחה).

נסו לחשוב על סלולרי ללא אפשרות לשלוח SMS. תוכנת מסרים מידיים הטמועה ב-100% בסלולרי, ונראית כמו כל אפליקציה מובנת אחרת של אותו סלולר. כל מה שצריך הוא חיבור לאינטרנט - אם ב-WIFI שקיים כבר בהמון מקומות או חבילת גלישה (שאותה רובנו בכל מקרה רוכשים).

עם התחזקות הרשתות החברתיות – ובתוכן אפליקציות הצ’אט והתקשורת בין חברים – תוכנות המסרים המידיים חוטפות מכה קשה. לפתע אני מגלה שתדירות השימוש שלי ב- Windows Live Messenger הולכת ופוחתת באופן קיצוני, לעומת השימוש בתקשורת מיידית בתוך הרשתות החברתיות. האם תוכנות המסרים המידיים ישארו רלוונטיות לזמן הקרוב?

“יש לך מסנג’ר?”

החברים שיש לי בפייסבוק הם לא החברים שלי ב-Windows Live Messeger, והחברים שלי בטוויטר לא מופיעים לי ב-ICQ. שלא לדבר על כך שבפייסבוק לא מוצגים החברים שיש לי ב-Google וב-myspace. בכל רשת חברתית שאני רשום אליה, יש לי רשימה שונה של חברים ואנשי קשר. את כולם אני מכיר, עם רובם הגדול אני בקשר – ממקומות שונים ובדרכים שונות.

כרגע פייסבוק מאפשר את הדרך הקלה והפשוטה ביותר לתקשר עם רוב החברים שלי.
סיבה ראשונה: כבר מזמן אנשים הפסיקו לשאול “יש לך מסנג’ר?”, “יש לך ICQ?”, כמו בעבר. היום כולם כבר שואלים שאלה אחת פשוטה: “יש לך פייסבוק?”. כך המצב משתנה, ותוך שנה כמעט ואין אנשים חדשים שנוספים לחשבון שלי ב-WLM (Windows Live Messenger), אלא רק לרשת החברתית המוכרת “פייסבוק”.

סיבה שנייה: פייסבוק הוסיפו את האפשרות לנהל צ’אט עם החברים הרבים שיש לי בפייסבוק, ובכך מכריע את גורל תוכנות המסרים המידיים. הדבר תקף גם לרשתות חברתיות אחרות, אבל בעיקר לפייסבוק.

“מהי כתובת האימייל שלך?”

אם אומר זאת בצורה עדינה, מאוד קשה לאתר אנשים באמצעות Windows Live Messeger. הדרך “הקלה” ביותר היא להקליד את כתובת הדוא”ל של החבר/איש הקשר, בניגוד לפייסבוק, כשצריך בסך הכל לכתוב את שמו. אמנם יש הרבה מאוד אנשים סביב WLM, אבל החיפוש מאוד בעייתי. פייסבוק צבר תאוצה ועם מעל ל-2 מיליון ישראליים, כבר אין כל כך הבדל – אפשר למצוא כמעט את כולם.

הפתרון הזמני המתבקש: שילוב

בשלב הזה, הפתרון המתבקש ביותר עבור תוכנות המסרים המידיים הוא שילוב החברים מהרשתות החברתיות עם אנשי הקשר הקיימים. ראו לדוגמה את ה-ICQ החדש, המאפשר לקיים שיחות עם חברים מחוברים מפייסבוק באמצעות התוכנה עצמה. לפי השמועות, זה גם יקרה

ב-Windows Live Messenger – שילוב של רשתות חברתיות בתוך תוכנות המסרים המידיים, על מנת לאפשר לנו לדבר עם כל החברים שלנו, לא משנה מאיפה הם. לדבר במסנג’ר עם יוסי מפייסבוק, דניאל מ-myspace וליאור איש הקשר שלי במסנג’ר.

אפליקציית הסלולר Nimbuzz עושה דבר דומה כבר עכשיו ועושה את זה טוב.

תחזית מידיית

לא פעם אמרתי שתוכנות המסרים המידיים יהפכו לכלי בלבד, כמו האימייל – ורשימת אנשי הקשר בתוכן תנוע איתנו לכל מקום באשר הוא. ברגע שאתחבר ל-ICQ אקבל את רשימת  הקשר היחידה שלי, ש-Windows Live Messeger ידע לטעון אותה כאשר אתחבר אליו. כלומר, לא תהיה חשיבות לכמות המשתמשים בתוכנות המסרים המידיים, והתחרות תהיה על טיב התוכנה, הממשק והאפשרויות שהיא מספקת למשתמש.

לדעתי אחד משני הדברים הבאים הולכים לקרות בשנים הקרובות:

1. תוכנות המסרים המידיים יהפכו ללא רלוונטיות – כאשר אני יכול לפתוח את הדפדפן ולעשות כמעט את אותן הפעולות באתרי אינטרנט שאני בכל מקרה גולש בהם (פייסבוק, למשל) או להתחבר לחשבון המסנג’ר שלי באמצעות האתר של Windows Live.

2. רשימת אנשי הקשר בתוכנות המסרים המידיים תהפוך לזהה ואחידה בכל תוכנה ותוכנה. על בסיס הרעיון של OpenID. הרשימה גם תתבסס על חברים מרשתות חברתיות בלבד.

בימים האחרונים כל הרשת רעשה מהשקת Google Buzz, כלי הדומה לטוויטר, המאפשר לשתף תכנים ישירות מהתיבה ב-Gmail, ובעתיד כנראה גם יפעל כשרות נפרד במקביל (להשערתי).

כרגע לגוגל באזז קיימות אפשרויות יחסית בסיסיות, כמו שיתוף של תכנים מסוגים שונים (קישורים ותמונות), תגובות לעדכונים, סימון “אהבתי” ושליחה בדוא”ל. השרות נמצא יחסית עוד בחיתוליו וכבר בימים הראשונים הספיק לעצבן מאות אלפי משתמשים ברחבי הרשת בשל הפגיעה הקשה בפרטיות.

בקצרה, לדעתי השקת Google Buzz מאיימת על טוויטר, בעיקר משום שטוויטר אינו מתחבר לאף רשת או אפליקציה אחרת, אלא עומד בזכות עצמו והאפליקציות הסובבות אותו מבפנים. מנגד, לגוגל יש עשרות שרותים ויישומים כאלו ואחרים בהם ניתן לשלב את GBuzz. ההנחה שלי היא שבעקבות הצעד הזה טוויטר ינסו לחבור אל אחת מהחברות הגדולות על מנת להגדיל את מספר המשתמשים ולחבר את טוויטר ליותר אנשים ויישומים נוספים. מה שבטוח, אני מאוד מסכים עם מה שכתב Oudi Antebi בטוויטר:

“The problem with Buzz and other social aggregators is that I end up reading everything twice. Once on twitter and once there. Not efficient” (@oudiantebi)

Geo Location

אחד הדברים שאני אוהב בשרותי האינטרנט האחרונים שאנחנו רואים בחודשים האחרונים הוא Geo Location – השימוש של אפליקציות סלולר במיקום שלנו על מנת לבצע פעולות שונות ולפרסם מידע כזו או אחר. למשל foursquare, Google Buzz ואפילו אפליקציות ישראליות לאייפון כמו זו של rest.co.il

יותר ויותר חברות מבינות את הפוטנציאל העצום שיש למכשירי הסלולר באמצעות Geo Location. כך למשל:

1. ברגע שאני שולח עדכון מהסלולרי שלי, חברים שלי יכולים לראות מאיפה שלחתי את העדכון הזה ובכך לדעת איפה אני נמצא

2. בהמשך, אם אני רואה במכשיר הסלולר שלי שאחד החברים שלי במקרה יושב במסעדה קרובה אלי, אני יכול להפגש איתו באופן מהיר מבלי בכלל לתקשר איתו ישירות

3. ניתן לקבל המלצות על איזורי בילוי בהתאם למיקום (מסעדות טובות באיזור, בתי קולנוע וכדומה)

4. אני יכול לקבל פרסומות מבוססות מיקום

זה גם מה שמגניב בגוגל באזז – באפליקציה המתאימה לאנדרואיד ולאייפון, הם עושים שימוש במיקום של המשתמש על מנת להציג תכנים בהתאם (לפרסם את המיקום בבאזז, למצוא אנשים באיזור, למצוא מקומות בילוי מומלצים בסביבה..) וזו רק ההתחלה. מכאן יש עוד המון לאן להתפתח, ואני מניח שזה עוד מה שנראה בחודשים ובשנה הקרובה. כדאי גם לקרוא את הפוסט סיכום של טל גלילי שכתב גם על ההשפעות הרבות והמעניינות שיש לעניין.

אחרי 4 חודשים עמוסים של אי פעילות, אני מקווה הפעם לחזור בכל הכוח לשגרה בבלוג. בספטמבר-אוקטובר התחלתי את תהליך הקצונה והשבוע סיימתי את קורס הקצינים בבה”ד 1. למדתי המון תוך כדי והשתדלתי לעכוב במידת האפשר אחר האינטרנט (בשעת ט”ש אחת קשה להשלים פערים) אבל הנה אני כאן, כמעט כמו חדש.

אז מה הפסדתי? :-)