כשהתחילה ההיסטריה סביב גוגל וייב, החלטתי לא לכתוב עליו דבר. אמנם הסתכנתי בזה שישללו ממני את תעודת הבלוגר לענייני UX, אבל לא רציתי לכתוב שטויות מבלי שראיתי את התוכנה (כן, באופן חד פעמי נתתי לזה לעצור אותי). הסיבה שחששתי שאכתוב שטויות היא זו: אני רוחש כבוד רב למוצרי גוגל, בעיקר כשנראה שהם מייחסים להם חשיבות כה רבה, אבל הפעם פשוט לא הצלחתי להבין מה זה הדבר הזה ומה עושים איתו. ה"סרטון" (באורך מלא, כמעט שעה חצי) בעיקר העלה סימני שאלה. יותר נכון שהוא ענה על רוב השאלות הקטנות, רק לא על השאלה הגדולה: לְמה זה נועד? את הסלוגן כך היה נראה דוא"ל אילו היו ממציאים אותו היום לא ממש קניתי. כן, אולי כך הוא היה נראה, אבל אולי תוך שנה מהמצאתו מישהו היה ממציא את הדוא"ל הישן והטוב וכולם היו נושמים לרווחה. לי הסלוגן הזה נשמע מאוד כמו "כך היה נראה הגלגל אילו היו ממציאים אותו היום".
ובכן, ראיתי את התוכנה, שיחקתי איתה, ואין לי שמץ של מושג לְמה זה טוב.
אני כן יודע לְמה זה לא טוב - לתקשורת מיידית בין שני אנשים. כרגע, בגרסה הניסיונית (ובל נשכח שג'ימייל היה בגרסה הניסיונית במשך חמש שנים), זה נראה בערך כך: כל אחד כותב בתיבה משלו, ורואה את השני מקליד. והכוונה לא לזה שרואים כיתוב "השני מקליד", כמו בשירותי IM רבים, אלא ממש את המלל המוקלד, אות-אות. כשהפיצ'ר הזה התאפשר לפני הרבה שנים באחת הגרסאות של ICQ, הרוב המוחלט של המשתמשים מיהרו לכבות אותו, כי זה די נורא: רואים את כל שגיאות הכתיב שהאדם השני מתקן כעבור שנייה, רואים כל פעם שהוא לחץ על מקש שגוי ומחק, רואים את המשפט נבנה אות-אות ומתחילים לכתוב את התשובה לפני שהוא סיים לכתוב. והאדם השני גם רואה את התשובה שלך לפני ששלחת אותה ועכשיו כבר אין לו צורך לסיים את השאלה כי כבר ענית, אבל אין מה לעשות איתה אז מוחקים אותה. ואז אתה לא יודע אם הוא מחק בגלל שהתחרט או בגלל שראה את התשובה שלך, ושני הצדדים מודעים לכל התסבוכת הזו, וזה פשוט מעיק. אגב, למיטב זכרוני הפיצ'ר הזה לא שרד עד הגרסה הבאה של ICQ, אבל אולי אני טועה.
אתם זוכרים את התקופה שתוכנות הודעות מיידיות התחילו לקבץ את כל מה שרשמת תוך פרק זמן קצר כלשהו לתוך הודעה אחת? כלומר, היית רושם משהו, שולח, ואז מייד רושם משהו חדש, והמשפט השני היה נכנס להודעה הראשונה? זה היה די נחמד. נראה לי שג'ימייל היו הראשונים שעשו את זה. וזה היה חכם - אם האדם השני היה מספיק להשחיל הודעה, ההודעה החדשה שלך כבר לא הייתה מצטרפת להודעה הראשונה, וגם היה לזה טיימאוט - אם חיכית מספיק זמן, זה היה נראה כמו שתי הודעות. אז בווייב זה לא חכם - אתה יכול לכתוב בתוך אותה הודעה (הם קוראים לזה בליפ) עד שיימאס לך, כמו במייל. ומכיוון שאין צורך לשלוח אותה בשביל שהאדם השני יראה, הוא יכול להתחיל לענות בהודעתו שלו, ואז בסוף מקבלים משהו שמזכיר שני מסמכי וורד שכל אחד מהם מכיל צד אחד של השיחה. וזה מצב ברירת המחדל, כלומר צריך די להתאמץ בשביל למנוע מצב כזה. אגב, כל אחד יכול גם לערוך את הבליפים של השני ושל עצמו. ואני לא אומר שזה רע, אולי זה טוב. אחרי הכל, הווייב אמור לספק סוג של מנגנון וויקי, ושם כן חייבים את הפונקציונאליות הזו. אני רק אומר שזה רע בתור שירות הודעות מיידיות.
ועוד קצת שמן למדורה - לא גיליתי דרך להבין האם אנשי הקשר שלי מחוברים כרגע או לא. ובעיניי זה מגוחך כפליים: היום האפשרות הזו קיימת גם במקומות שלא ממש צריך אותה, כי הם נועדו לספק תקשורת אסינכרונית - בשירותי דוא"ל רבים, ברשתות חברתיות, פורטלים ארגוניים וכו'. אבל דווקא כאן, במקום שנועד לעבודה משותפת, לא רואים את זה. וזה מפריע לי משתי סיבות. הראשונה היא שאם אני רוצה לדבר אונליין עם אחד החברים, הייתי רוצה לדעת האם הוא מחובר כרגע. תקראו לי אידאליסט, אבל זה נראה לי כמו פיסת מידע רלוונטית. וזה מתייחס למצב ש"סתם בא לי לדבר", ואין לי באמת איזשהו מסר להעביר. מה שמביא אותנו לסיבה השנייה - אם כן יש לי משהו להגיד, אז לפני שאני מתחיל לכתוב הייתי רוצה לדעת האם אני כותב מייל או הודעה מיידית. דמיינו לכם שהייתם מתקשרים לחבר, מתחילים לדבר ראשונים, ועד שהוא לה הגיב לא הייתה לכם דרך לדעת האם הגעתם למשיבון (דוא"ל), או שהחבר מקשיב (הודעה מיידית). איך הייתם מתחילים? לחילופין, דמיינו שכל המיילים שלכם היו מתחילים במילים "הי, אתה כאן? הלו? לא? טוב, אז ככה..."
המטרה המוצהרת של הווייב הייתה להחליף או לפחות לאחד בין שירותי הודעות מיידיות, דוא"ל ויצירה משותפת בסגנון וויקי. הניסיון שלי בכתיבת וויקי הוא די מוגבל, אז אני לא הולך לדבר על זה, ואת סוגיית IM כיסינו. אז מה שנשאר לנו זה דוא"ל.
על פניו, נראה שהוייב יכול לספק את הפונקציונאליות של אימייל. אני לא יודע אם הוא יכול לשפר אותה - בשביל לדעת את זה צריך לצבור עוד קצת ניסיון איתו, אבל במבט ראשון לא רואים למה לא (אם לא מתקבעים על דברים כמו שורת כותרת). עם זאת, יש דבר אחד שמאוד מפריע לי. זה משהו שצרם לי עוד כשראיתי את הסרטון, אבל קיוויתי שהם פשוט לא הראו שניתן לשנות את זה, וכנראה שהתבדיתי. אני מדבר על כך שלא רואים בוייב את שמות המשתתפים. במקום זה, רואים את התמונות שלהם בלבד, ואפשר לעבור עליהן עם העכבר ולראות בטולטיפ את השם שמאחורי התמונה. כן יש בצד את פאנל אנשי הקשר, עם השמות והתמונות, אבל אם אני צריך מקרא בשביל להבין למי אני שולח הודעה, אז הגענו ליום די עצוב.
יש בעניין הזה את התרחיש הרצוי, בו אני מתקשר עם קבוצה מצומצמת של אנשים שאני מכיר, והם שמים תמונות פרופיל עם הפנים שלהם, והכל טוב ויפה. במקרה כזה התמונה עשויה להיות אפילו יותר טובה מהשם, כי בני האדם הרבה יותר טובים בזיהוי פרצופים מאשר בקריאה. אבל אז יש את התרחיש המציאותי. בתרחיש המציאותי לעיתים מאוד קרובות אני מתכתב עם אנשים שאין לי מושג איך הם נראים. וגם אם כן, זה לא אומר שהם ישימו את התמונה שלהם כתמונת פרופיל.
בואו נעשה קצת מחקר שדה, ונראה את התמונות המלוות את העדכונים האחרונים ברשת חברתית מסוימת שאני משתייך אליה. אז ככה, יש לנו צעצוע של טרול, פנים של חבר בהצללה כזו שלא הייתי מזהה אותו בחיים, פנים ברורות של ידידה, קריקטורה של מישהו שמעולם לא פגשתי, עוד פנים ברורות (חצי פנים ליתר דיוק), תמונה ריקה, תמ"ק קלצ'ניקוב, טיגריס, צבי מצויר, זוג רגליים מציץ מתוך חלון של רכב (??), פלטת צבעים, הזוכה הטרי בפרס נובל לשלום ברק אובמה, סטואי גריפין, דר' האוס, אמבולנס, מייק טייסון, כבשה מצוירת, ציור בלתי מזוהה, מזוודה, חתול, קעקוע, ומגדל אייפל. הבנתם את התמונה. אבל אתם יודעים מה, תפאדל, נלך עוד צעד לקראת הווייב: אפשר לטעון שאם האנשים לא משנים את התמונות שלהם לעיתים קרובות (והם כן), ואם אני לא מתקשר עם מאות אנשים (ואני לא), די מהר אלמד לזהות את התמונות ולקשר ביניהן לאנשים. אבל אז יש את המקרה האמיתי (שבניגוד לתרחיש המציאותי, זה מה שיש כרגע בפועל). והוא שמתוך חמשת אנשי הקשר שיש לי בווייב כרגע, רק לאחד יש בכלל תמונה, וארבעת הנותרים מיוצגים ע"י אותה התמונה הגנרית. Good luck with that.
חשש נוסף שיש לי הוא מהסתעפויות רבות. שוחחתי בווייב עם חבר אחד, שיחה של כרבע שעה. ואמנם ניסינו לשחק עם התוכנה ולראות איזה טריקים היא יודעת לעשות, אבל עדיין, איבדנו את החוט די מהר. אם אתה מעוניין שהשיחה הסופית תשמור על סדר כרונולוגי, אתה צריך לדאוג לזה לבד, וזה מאוד לא פשוט, בהתחשב בזה שניתן לענות לכל הודעה בשרשרת, וגם לערוך כל הודעה של כל משתמש, וגם, בגלל מה שתיארתי מעלה, חלק מההודעות מכילות תשובות לשאלות שנמחקו מבלי להישלח. ואז ניסיתי לדמיין מה יקרה כשמספר אנשים, נגיד ארבעה או חמישה, עובדים על מייל אחד שמקיף כמה סוגיות - למשל רשימת הערות. נראה לי שכבר אחרי הסבב הראשון, פשוט לא יהיה ניתן להבין מי אמר מה למי ולמה ומתי. אחרי זה, מעקב אחרי הערות בוורד ייראה לכם כמו חלום רטוב. כן, יש את אופציית הפלייבק המהוללת, שמריצה את כל השתלשלות השיחה צעד-צעד, אבל יש לי הרגשה שרוב האנשים לא הולכים להשתמש בה, כי היא גוזלת יותר מדי זמן ומאמץ: בדרך כלל אנחנו מעוניינים להבין כמה נקודות ספציפיות בשיחה, ואם משתמשים בפלייבק אז או שצריך לעבור את כל השיחה, רובה ככולה תהיה משעממת למדי, או שצריך לנסות לקלוע לנקודה הנכונה ברצף הזמן, וזה בלתי אפשרי כי, כאמור, אין דרך לדעת מתי נערך כל בליפ ובאיזה סדר.
עם זאת, יש בווייב שני דברים מאוד מעניינים והם באמת מעידים על שינוי תפיסה משמעותי. הראשון דווקא לא קשור לתקשורת בין אנשים, אלא לשליטה על הגדרות התוכנה. אין שם כפתור "הגדרות". מה שיש, זו תיקייה שמכילה ווייב, שמתוכו שולטים על ההגדרות. זה כמו שכל ההגדרות של וורד היו נשלטות מתוך מסמך וורד רגיל שיושב בצד ולא מהתפריט העליון, או שהגדרות האוטלוק היו חלק ממייל כלשהו. אני לא יודע אם זה טוב או רע, אבל זה בטוח חדיש ומעניין. עד עכשיו הייתה רק מערכת אחת שראיתי בה משהו דומה, אבל פחות קיצוני, וגם שם עוד לא הבנתי אם זה מוצא חן בעיניי או לא.
השאלה "איך בדיוק אפשר לשלוט בהגדרות מתוך ווייב" מביאה אותנו לדבר המעניין השני. נראה לי שאם יש הצדקה כלשהי לכל הדיבורים על מהפיכה בהקשר הווייב, אז היא מתייחסת לזה. הוייב הוא פלטפורמה, כל וייב יכול להכיל גאדג'ט (ובעברית, יישומון), כלומר תוכנה קטנה שעושה משהו. מכאן מגיעה הצלחת הפייסבוק, הפיירפוקס, והאייפון. נראה שהווייב יכול להפוך לכל דבר ולעשות כל דבר. זאת בדיוק הסיבה לכך שמתוך סרטון החשיפה של הוויב, שנמשך שעה ועשרים דקות, עשר הדקות הראשונות הוקדשו להקדמות ובלה-בלה, עוד עשר דקות - להדגמת הווייב עצמו, וכל השעה האחרונה - לאפשרויות הפיתוח שהפלטפורמה מציעה. כרגע יש לי גאדג'ט שמאפשר להכניס לתוך הווייב כפתורי הצבעה "כן/לא/אולי", ועוד אחד שמאפשר לשלב מפה אינטראקטיבית. בעתיד הווייב ייפתח לאפליקציות צד שלישי, אבל כרגע יש רק חמש חברות בעולם אליהן גוגל פנתה בהצעה לפתח יישומים לווייב, ושתיים מהן - ישראליות: 6rounds, שמאפשרת חוויית גלישה משותפת לאנשים מרוחקים זה מזה, ו-LabPixies, שמייצרת גאגדג'טים שונים, וככל הנראה תספק גאדג'ט סודוקו לוייב.
בשורה התחתונה,הווייב הוא כלי, ונראה שהוא כלי חזק, רק שאף אחד לא יודע מה הייעוד שלו. לדעתי ההצהרה לגבי איחוד האימייל, IM, והוויקי היא בעיקר שיווקית ולא כל כך מציאותית. לפחות לפי איך שהתוכנה נראית כרגע. היא נמצאת בשימוש פנימי בגוגל בערך מאז ההכרזה, ולפני שבוע וחצי נשלחו הזמנות למאה אלף משתמשים חיצוניים. מהם ההזמנות זולגות לאיטן לשאר העולם, ובעיקר לאנשי התעשייה. ההזמנות מוקצבות, ויקח זמן עד שהכלי יהיה נפוץ כמו שאר הכלים שלהם. נקווה שבזמן הזה מישהו יצליח לזהות את הנישה הנכונה עבורו, מה שיתן לו מספיק אוויר לנשימה עד שתצטבר מסה קריטית של יישומים, ומשם הכל בידיים שלנו.
ויטלי
נ.ב. עוד פוסט ישן על הודעות מיידיות.