DCSIMG
מהדורת עדכונים וקישורים - יו איי על אנשים וממשקים

יו איי על אנשים וממשקים

ברוכים הבאים לבלוג של הח'ברה מ יו איי ובראשם ד"ר יעקב גרינשפן! איך בונים ממשק נכון? איך מנצלים את הכלים החדשים של הויסטה.

מהדורת עדכונים וקישורים

 

מדי פעם אנשים שואלים אותי על נושאים שהוזכרו בבלוג הזה בעבר, אז החלטתי להוציא מהדורת עדכונים קטנה.

  • תנחשו מה זה:

cr

 רמז: זה אייקון. עוד רמז: זה הפתרון שמצא אלכס פאאבורג לאתגר שהזכרנו במקבץ הקישורים הזה. כן, זה האייקון לדיווח קריסת פיירפוקס 3 על מקינטוש, כפי שעוצב ע"י חברת Sofa. ראו דיון על האייקון בקישור מעלה.

  • בפוסט שעסק בויזואליזציה של מידע רפואי דיברתי הרבה על תיקים רפואיים אלקטרוניים. ובכן, במהדורת פברואר של ה-Journal of Usability Studies (תחת עריכה ראשית של אבי פרוש, מייסד UPA ישראל, דרך אגב), יש מאמר יפה שיורד לעומק הנושא, סוקר את המצב כיום, ומציע כמה הנחיות מעשיות לעיצוב אפליקציות בתחום הזה. ראו קישור.

 

  • באותו נושא - בפוסט הנ"ל ניסיתי להדגים את כובד הנושא בכך שגם מיקרוסופט וגם גוגל פיתחו תוכנות לניהול התיקים הרפואיים. ומן הסתם, לא עבר זמן רב עד שמישהו חשב להשוות בין השתיים. הממצאים הראו שהנבדקים מעדיפים את GoogleHealth על פני HealthVault במונחים של שימושיות, אבל מרגישים ששתי התוכנות הן מועילות באותה מידה, למרות שלכל אחת יש את היתרונות שלה. במונחים של אבטחה, פרטיות, ואמון, מיקרוסופט הובילה על גוגל. מהמחקר גיליתי גם שהנשיא אובמה הכריז על יוזמה להעביר את כל מערכת הבריאות בארה"ב לניהול תיקים אלקטרוניים עד סוף 2014, וזה נשמע כמו חדשות טובות עבור האוכלוסיה, עבור תחום הרפואה, וגם עבור התחום שלנו. ואם במקרה מישהו דאג שלבן שניידרמן לא תהיה עבודה בשנים הקרובות - עכשיו אפשר להפסיק לדאוג.

 

  • בפוסט אחר, מלפני כמעט שנה, דובר על שימושים מעניינים ל-Zoom. הפוסט היה בהשראת כלי ה-Kidpad (שפותח ע"י Allison Druin, גם היא מהחממה של שניידרמן). בין השאר, דובר שם על שתי גישות מנוגדות למצגות - הגישה הליניארית של PowerPoint מול, נקרא לזה, גישת השכבות של Kidpad, בה פריטי המידע יכולים להמצא גם זה בתוך זה, ולא רק זה ליד זה. אז כנראה שמישהו שמע אותנו, או לפחות חשב כמונו, כי מעבדות מיקרוסופט פיתחו כלי שמשלב בין שתי הגישות ומכניס את יכולת הזום לתוך PowerPoint. הכלי הניסיוני נקרא pptPlex, והוא מאפשר לארגן את שקפים באופן מרחבי, לעשות זום לתוך שקפים בשביל להציף מידע שלא היה גלוי לפני כן, וזה מבלי לאבד אוריינטציה ובלי לצאת מההקשר. בקישור ניתן לראות את הכלי בפעולה. ומה לגבי זכויות יוצרים? תצטרכו לשאול את אליסון.

 

  • אם במקרה התלהבתם מה-pptPlex ואז לאחר מחשבה אמרתם לעצמכם "רגע, למה שאני אעבוד ככה רק עם שקפים, אולי אפשר לנהל בצורה כזאת גם מסמכים אחרים?", אז יש תשובה גם לזה. Canvas for OneNote מאפשר לנהל את הפתקים של OneNote בצורה מאוד דומה לארגון השקפים. בסרטונים בעמוד המקושר ניתן להתרשם, וגם לראות מנגנונים מעניינים לסינון מסמכים בתצוגה מרחבית, שימוש בגודל חזותי בשביל לסמן נגישות או חשיבות גדולים יותר של המסמכים.

 

  • ודבר קטן אחרון על זום להיום. לפעמים יש טכנולוגיות שפשוט נועדו זו לזו. בד"כ זה קורה כשהן משרתות שני צדדים שונים של אותו תהליך. במקרה הזה אני מדבר מצד אחד על Deep Zoom, שמאפשר לעשות זום בצורה חלקה מאוד על תמונות בגודל ענק, ומצד שני - על טכנולוגיות כמו gigapan או gigapxl, שמאפשרות להרכיב בקלות תמונות בעלות רזולוציה "מצטברת" של אלפי מגהפיקסל (ג'יגהפיקסל, למעשה). התמונה המפורסמת ביותר שנוצרה בשיטה זו היא כנראה של טקס ההשבעה של אובמה, בגודל של 1,47 ג'יגהפיקסל. חבל רק שהאתר הזה לא משתמש ב-Deep zoom להצגת התמונה. תמונות נוספות זמינות בקישורים שלמעלה.

 

  • לפני כמה זמן כתבתי כאן על כנס SEO שאירגנה UPA ישראל. יש לומר שרוב העקרונות של קידום אתרים ששמעתי שם, היו מוכרים לי גם לפני - אחרי הכל, רובם הם נחלת הכלל, אין בהם שום דבר מאגי, והאתגר הוא לדעת ליישם אותם בצורה נכונה. אבל המלצה אחת שכן הפתיעה אותי בכנס הייתה להגדיר בתור אחת ממילות המפתח איזושהי מילת מפתח כשהמקלדת מוגדרת על השפה הלא נכונה. למשל, מצב שבו מישהו ניסה להקליד מילה רלוונטית, אבל שכח להעביר את המקלדת לשפת המילה הזו. המרצה אמר שאנחנו נופתע לגלות עד כמה זה נפוץ. נזכרתי בזה לפני כמה ימים, כשבטעות עשיתי בדיוק את זה, ולהפתעתי גוגל ידע לזהות את זה ולתת לי את התוצאות הנכונות על אף הטעות! להמחשה - אם נקליד בגוגל את המילים vbsx, tbua הוא יידע להבין שהתכוונתי לרשום "הנדסת אנוש", אבל השארתי את המקלדת על אנגלית, ויציג לי תוצאות רלוונטיות.  זה עובד גם הפוך. 

 

  • ולבסוף לא עדכון אלא חידה, לא קשה במיוחד, שסיפרו לי. לפני כמה עשרות שנים, כשהטלפונים בדירות פרטיות היו נדירים ולרוב דיברו בטלפונים ציבוריים, במדינה גדולה ורחוקה, משרד התקשורת קבע שהמחיר לשיחת טלפון יהיה קבוע, בין אם דיברת דקה או שעה או יום שלם. כמובן שהתושבים חגגו, וכך ההחלטה הזו גרמה לספקי הטלפוניה להפסיד כסף רב על שיחות מאוד ארוכות. את הבעיה הזאת פתרו בהנדסת אנוש נכונה (אחרת לא הייתי מספר את זה כאן). מי שרוצה לנחש את הפתרון, מוזמן להגיב.

שבוע טוב,

ויטלי

תוכן התגובה

vitalym כתב/ה:

תודה לירן :)

לגבי הכיסא - לא, אבל אתה בכיוון. האמת, אני לא חושב שאי-פעם ראיתי טלפונים ציבוריים עם כיסא.

# March 8, 2009 8:32 PM

יו איי על אנשים וממשקים כתב/ה:

UPA האחרון עבר בניחוח קל של חו"ל. בהתחלה גיליתי שתומר שרון מגיע לארץ מניו-יורק בשביל לערוך בדיקות

# March 28, 2009 3:39 PM
שלח תגובה

(שדה חובה)  

(שדה חובה)  

(אופציונלי)

(שדה חובה) 

Please add 6 and 1 and type the answer here:


Enter the numbers above: