סופה של תקופה ומותו של מונח

ביום חמישי האחרון, בעוד עיני העולם היו נשואות לספרד מול רוסיה (אין תגובה), בפריס התכנסה לה עמותה בשם ICANN, ושינתה את פני האינטרנט (קרי, העולם).

כידוע, עד עכשיו כל האתרים ברשת היו רשומים תחת אחת מ-21 סיומות מתחם שאינן גאוגרפיות (.com, .net וכד'), או אחת מ-260 סיומות גאוגרפיות (.il, .uk, .fr וכד'). ICANN הסירה את המגבלה הזו, ועכשיו ניתן יהיה לרשום אתר בכל סיומת שתרצו, כל עוד תוכלו לשלם על זה כמה עשרות אלפי דולרים. למשל, אם היה לי את הכסף, הייתי יכול לפתוח אתר בכתובת http://www.ui.human.factors/.

המחיר הגבוה יקטין קצת את התחרות ויגביל את הכאוס הצפוי לפרוץ אחרי כניסת ההחלטה לתוקף, אבל בעיקר ירתיע את קהילת ה-cybersquatters, שמנצלים את המחיר הנמוך של רישום דומיין כיום (עשרות בודדות של דולרים לשנה) בשביל לתפוס לעצמם דומיינים שעשויים להיות מבוקשים בעתיד ואז למכור אותם לכל המרבה במחיר. הוא גם יעזור ל-ICANN להחזיר את 20 מיליון הדולר שהם הולכים להשקיע ביישום הטכני של ההחלטה.

בנוסף, הוחלט על האצת התהליך שיאפשר להשתמש בתווים לא-לטיניים בכתובות אינטרנט (מה שיאפשר לי לבקש את שם המתחם המשונה UI.www.הנדסת.אנוש) .

ועוד שינוי מעניין קרה לאחרונה. אני זוכר שבזמנו לקח לי לא מעט זמן להסביר למכריי מה זה השימושיות הזאת שאני מתעסק בה. בשביל להוכיח שלא מדובר במונח "מומצא" או במילת סלנג אזוטרית ולא-רשמית של אנשי מחשבים, הייתי אומר להם בפליאה נונשלנטית: "מה, לא קראת את ISO 9241-11?" (על הדרך גיליתי שזו שיטה נפלאה לקטוע באיבן שיחות לא רצויות במסיבות).

עכשיו מסתבר שכל העבודה הזאת הייתה לשווא. תקן ה-ISO הבא בנושא הזה, 9241-210 מספרו,  הולך לבטל את השימוש במונח usability ולהשתמש במונח user experience במקומו. טום סטיוארט, חבר בוועדת ISO המפקחת על עידכון התקן, מסביר שחוויית משתמש היא משהו הרבה יותר רחב משימושיות, וזה כולל נושאים כמו אמינות, נגישות, usefulness (מועילוּת? ע"מ להבחין משימושיות-usability) ונעימות. הוא אומר שכש-ISO דיברו על שימושיות, זה בעצם מה שהיה להם בראש, והם לא התכוונו רק ל"משהו שקל להשתמש בו".

טוב, יש משהו בדבריו. לאחרונה קרנה של השימושיות ירד לטובת חוויית המשתמש, שהפכה ל-buzzword החדש, כפי שיעידו Google Trends:

(שימו לב, זוהי סטטיסטיקת האיזכורים של שני המונחים בחדשות. החלק העליון המקורי של הגרף, המתאר את סטטיסטיקת החיפושים על שני המונחים, מראה מגמה מוזרה שלא תומכת בטענה שלי, לכן אני, כאיש אקדמיה בנשמתי, פשוט לא אציג אותו).

את הראיון עם טום סטיוארט ניתן לקרוא כאן. הוא אומנם פורסם בראשון לאפריל, אבל נראה לי שזה לא בדיחה, והשימושיות באמת הפכה לחווית משתמש. טוב, תמיד רציתי להיות חוואי.

דפדפן לאנשים אוטיסטים

הי,

נתקלתי בסיפור מעניין ומרגש מתחום הנגישות - איש היי-טק קנדי ראה שנכדו, הסובל מאוטיזם, מתקשה מאוד בתפעול המחשב. האיש ניסה למצוא תוכנות המיועדות לילדים אוטיסטים, אבל חיפושיו לא העלו דבר, לכן הוא החליט לפתח משהו בכוחות עצמו. הוא קורא לתוכנה שלו Zac Browser for Autistic Children, אבל קשה להגיד שבאמת מדובר בדפדפן במובן המקובל של המילה. ממשק התוכנה מזכיר מאוד לומדות לילדים, ויש בה כמה קטגוריות תוכן - סרטים, סיפורים, משחקים ומוסיקה. רכיב האינטרנט בא לידי ביטוי בכך שהתוכנה יודעת להתחבר לאתרים שמספקים את התכנים הללו, ולהציגם בצורה נוחה ושקופה למשתמש.

הדפדפן זמין להורדה בחינם, אך משפחת הילד מדגישה שהתוכנה תפורה במיוחד אליו, ואינם בטוחים שיהיה לה את אותו האפקט החיובי עבור ילדים אוטיסטים אחרים. מצד שני, אנשי מקצוע מעידים כי העקרונות העומדים מאחורי הדפדפן הם נכונים, ונראה כי הוא באמת עוזר לילדים אלו להיות יותר עצמאיים עם המחשב.

שבת שלום וחג שמח.

חלונות 7. החשיפות מתחילות.

אהלן,

עכשיו, כשהדבר היחיד שנותר לכתוב על אודות ויסטה זה תחקיר אירוע, מתחילות לטפטף להן פיסות מידע על המערכת הבאה - Windows 7. מיקרוסופט לא ממהרים לחשוף מידע עליה, ובינתיים הפריט המעניין ביותר לטעמי הוא תמיכתה במסכי מגע מקביל (יש כבר בעברית מונח טוב לmultiple touch-? מגע מרובה לא מצלצל לי כל כך..).  יש שאומרים שהתכונה הזו התווספה בעקבות הצלחת ה-iphone, או שזה נועד בשביל להכניס לפרופורציה את האנשים שהתלוננו שבשביל לנצל את כל יכולות ויסטה הם צריכים לשדרג את המחשב. אני אישית מעדיף את הגרסא שזה התווסף במטרה לשפר את חוויית המשתמש, כי זה באמת מוסיף מימד חדש לגמרי באינטראקציה, והופך את מושג "התפעול הישיר של אובייקטים" להרבה יותר מילולי. זוהי בהחלט יוזמה מבורכת, שעשויה לתת פתרון לסוגיות לא מעטות בהנדסת אנוש. בין השאר, אני רואה פוטנציאל להשתמש בזה עבור האוכלוסיה המבוגרת שלעיתים קרובות מתקשה הן לפתח את המודל המנטלי של השימוש בעכבר (ע"ע הסיפור המפורסם על אדם שניסה להקליק על המסך עם העכבר), והן להגיע לרמת השליטה המדויקת בו שהאפליקציות של היום דורשות ממנה. אני לא טוען שמסכי מגע הם טכנולוגיה מושלמת או אינטואיטיבית לאוכלוסיה זו, אבל לדעתי היא יכולה להיות הרבה יותר טובה מהעכבר.

בכל מקרה, ג'ולי לרסון-גרין, סמנכ"לית בתחום חוויית המשתמש במיקרוסופט, סיפקה הצצה ראשונה בתוכנה שרצה על Windows 7 בכנס All Things Digital בשבוע שעבר. כמו בכל הדגמת multi-touch, תוכנית החובה מורכבת מהגדלה, הקטנה וסיבוב של תמונות באמצעות שתי אצבעות, ותפעול מפה עם זוּם. העניין עם הפסנתר דווקא מהווה חידוש נחמד, אהבתי. אומנם הם תמיד הקישו רק על מקש אחד בכל פעם, אבל ניחא, old habits die hard.

בעיניי הדברים המעניינים בסרטון הם דווקא התפריט המעגלי (pie menu) שלא נתקלים בהם הרבה באפליקציות דסקטופ, וה-teaser עם סרגל המשימות החדש שהיא סירבה לדבר עליו. אולי מישהו יודע מה זה ומוכן לספר? גם השערות יתקבלו בברכה.

ויש משהו שמפריע לי בסיפור הזה. כפי שיודע כל מי שעבד פעם עם מחשב נייד, כל נגיעה הכי קטנה במסך מרעידה אותו מאוד, ולוקח לו איזה שניה לחזור למצב יציב. גם בסרטון רואים את זה בבירור. מצד שני, כפי שיודע כל מי שעבד פעם עם מסך מגע ללא stylus, אנשים מתנהגים אליהם בכל העדינות השמורה בד"כ לשקי איגרוף, וברגע שהכפתור לא נלחץ או שיש עיכוב של חצי שניה, פירוש הדבר הוא שיש לנסות ולחורר את המסך עם האצבע. מאוד קשה לי לראות איך שתי התופעות האלה מביאות לעבודה יעילה וחלקה על מסך מגע של מחשב נייד. מהבחינה הזו מסך מגע של מכשיר המוחזק ביד אינו שונה ממסך מגע מקובע, אבל מסך מגע של לפטופ? נשמע לי בעייתי. הפתרון הוא יחסית פשוט - להקשיח את חיבור המסך לגוף המחשב, כדי שלא יזוז מכל תנודה קלה. השאלה היא רק האם הם באמת עושים את זה. מהסרטון נראה שב-Dell Latitude XT לא עשו זאת, והמסך משתולל. מה עם מודלים אחרים, אולי מישהו יודע?

-------------------------

נ.ב. אהלן, שמי ויטלי, בשנה האחרונה אני עובד ביו איי כמהנדס אנוש, ואני הולך לכתוב כאן לפעמים.