ביום שישי בבוקר הייתי בכנס אוגוסט פינגווין לשנת 2008, שהתקיים בבית ציוני אמריקה בתל אביב. למי שלא מכיר, זהו כנס שמאורגן מדי שנה, מאז 2002, על ידי עמותת "המקור" לתוכנה חופשית וקוד מקור פתוח. זו פעם ראשונה שאני מגיע לכנס הזה, ולצערי עקב התחייבויות אחרות ראיתי רק את ההרצאה הראשונה, של אמיר שבט ממיקרוסופט, בנושא פעילות הקוד הפתוח של מיקרוסופט בישראל ובעולם. למען האמת, אם לא ההרצאה הזאת לא בטוח שהייתי בא, אבל סיקרן אותי לדעת מה יש למיקרוסופט לומר בכנס קוד פתוח, ואיך היא תתקבל שם. כפי שתראו בהמשך, לא היה פשוט.
מיקרוסופט לא רק השתתפה בכנס, אלא גם היתה אחת מנותני החסות הראשיים (יחד עם איגוד האינטרנט הישראלי). עובדה זאת הכעיסה לא מעטים בקהילת הקוד הפתוח בישראל, ופתחה דיון די ארוך בפורום של whatsup, בשאלה האם הדבר ראוי בכלל, שהמתחרה הגדול שלך, לכאורה, מממן כנס שלך. היו כאלה שאמרו שלא יגיעו בגלל זה, היו כאלה שנחרדו מהמחשבה שתהיה להם חולצה עם לוגו של מיקרוסופט, והיו גם תגובות הזויות עוד יותר. הדיון הזה די מעניין, לפחות עד העמוד השלישי שלו. מצד שני, יש לציין, היו גם לא מעט שהגיבו בצורה יותר רציונלית, ודווקא ציפו לשמוע גם את הצד של מיקרוסופט. גם שחר שמש, חבר הנהלת "המקור", כתב על זה.
לפני ההרצאות היה כנס פתיחה, בו דיברו רם-און אגמון ושחר שמש. רם-און תיאר את המאמצים שעושה עמותת המקור להכניס מוצרי קוד פתוח למשרד החינוך. לדבריו, למרות שיש נכונות לנסות את המוצרים, אין נכונות לממן אותם - למשל, לממן תשתית חומרה בסיסית, שעלותה יכולה להיות לא יותר מכמה אלפי שקלים עבור שרת. בנוסף, הוא קרא לנוכחים להצטרף בהמוניהם כחברים לעמותת המקור, ובכך להקטין את התלות בנותני חסות שנויים במחלוקת.
שחר שמש דיבר על השינוי שיוצר הקוד הפתוח במודל העסקי של חברות שעובדות במודל הקוד הסגור. הוא זיהה שלושה שלבים בחיי מוצר קוד סגור: שלב הפיתוח, בו רק משקיעים כסף עד שהמוצר יוצא לשוק, ואין הכנסות; שלב מכירת הגרסה הראשונה, בו יש הכנסות ממכירת רשיונות שימוש לגרסה הראשונה, ואולי גם גרסאות אחרות, עד להגעה לרוויה של השוק; והשלב השלישי, בו ההכנסה היחידה היא משדרוגים של לקוחות קיימים מגרסה ישנה לגרסה חדשה. בשלב זה צריך למצוא דרך לשכנע את הלקוח שהוא צריך את הגרסה החדשה, והוא מנה מספר דרכים לכך. הקוד הפתוח, לדבריו, קיצר את אורך הזמן של השלב השני, בו אפשר למכור את התוכנה ללקוחות חדשים. מרגע שהתוכנה שוחררה, אם היא מעניינת, קבוצות קוד פתוח ממהרות ליצור גרסה פתוחה של אותה תוכנה, ומקשות על חברת הקוד הסגור למכור רשיונות תוכנה. לכן, הוא אומר, חברות תוכנה רבות עוברות למודל עסקי של מתן שירותי תוכנה, כמו תמיכה טכנית, ולא מודל של מכירת רשיונות שימוש. בנוסף, חברות רבות מאפשרות להוריד מאתריהן גרסאות חינם, רזות יותר בדר"כ, של התוכנות שלהן. הוא אף ציטט מנהל בקרן הון סיכון מסויימת, שאמר שהוא לא ישקיע בחברה המבססת את המודל העסקי שלה על רשיונות שימוש.
אחריהם דיבר רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, על פעילויות האיגוד בתחום עידוד הקוד הפתוח והתמיכה בתמיכה בעברית בתוכנות קוד פתוח. למשל, הוא ציין את שרת המראה שהאיגוד מפעיל ממנו ניתן להוריד מגוון של תוכנות חופשיות (כמו חופש הדיבור, כן?!), בנפח כולל של טרהבייט אחד, התומכות בעברית.
לאחר מושב פתיחה זה, החל שלב ההרצאות, בו כאמור נכחתי רק בהרצאה של אמיר שבט. אחרי כמה ציטוטים מהדיון בפורום של וואטסאפ שקישרתי למעלה, הוא ניסה לשכנע שמיקרוסופט לא נגד הקוד הפתוח. הוא ציין את תרומות הקוד של מיקרוסופט ל-PHP כדי שניתן יהיה לעבוד מול בסיס הנתונים של מיקרוסופט, SQL Server, גם מ-PHP. הוא הביא כדוגמה את Silverlight, הטכנולוגיה החדשה של מיקרוסופט שאמורה להתחרות בפלאש, וניתנת להתקנה גם על אקספלורר וגם על פיירפוקס ודפדפנים אחרים, ולדבריו אפילו על לינוקס, אם כי אחד הנוכחים בהרצאה ניסה וקיבל הודעה באתר מיקרוסופט שהפלאג-אין לא עובד על לינוקס. אין לי כרגע מערכת לינוקס שעליה אני יכול לבדוק את זה. כאן הוא קיבל כמה תגובות זועמות מהקהל, ששאלו מדוע הם מפתחים טכנולוגיה חדשה ולא משתמשים בטכנולוגיה קיימת ונפוצה. לא יכולתי להימנע מלומר לאותו שואל, "קוראים לזה תחרות". הוא גם ציין את יכולתה של סילברלייט, המבוססת דוט-נט, לרוץ על גבי המימוש החופשי של דוט נט, Mono, בעזרת העזרה של מיקרוסופט עצמה לפרוייקט מונו לצורך זה. סילברלייט גם יודעת לקרוא ל-Web Services מסוגים שונים, המופעלים על ידי טכנולוגיות שאינן של מיקרוסופט. מיקרוסופט מארחת גם פרוייקטי קוד פתוח באתר CodePlex שלה, אך לא רק פרוייקטי קוד פתוח, ולכן אני אישית לא הייתי משחרר שם תוכנה חופשית. אני מעדיף שהתוכנה שלי תהיה במקום המעודד רק תוכנה חופשית, כמו SourceForge.net.
אמיר נשאל על ידי הנוכחים, מה עם תוכנות הליבה של מיקרוסופט, שהם עיקר ההכנסות שלה - אופיס והשרתים העסקיים שלה. מדוע הם משתמשים בפרוטוקולים קנייניים ולא תקניים, ומקשים על לקוחות אחרים להתחבר אליהם. על כך, כמדומני, לא היתה לו תשובה. משתתף אחר שאל מדוע עליו להאמין לחברה שכל מה שהיא עושה זה לנסות להילחם במוצרי קוד פתוח, שהיא מחוייבת לאינטראופרביליות (הייתי צריך להכניס את המילה הזאת איפהשהו) איתם. על כך ענה לו שבט שיש להפריד בין תחרות בין מוצרי מיקרוסופט למוצרי קוד פתוח מקבילים, לבין העזרה שהם נותנים היכן שאין תחרות, אלא מפגש אינטרסים. למשל, כאשר הם רוצים שתוכל להריץ יישומים קיימים על IIS, גם אם הם לא כתובים ב-ASP או ASP.NET.
בכל אופן, מהר מאוד הדיון גלש לסדרה של האשמות, מוצדקות יותר או פחות, כנגד מיקרוסופט.
כל אותו זמן ישב בפינת האולם מישהו שאולי כותב כאן בקהילת הבלוגרים של מיקרוסופט, והגן בלהט על כל דבר שמיקרוסופט עושה, שכנגדו הועלו טענות מהקהל. אינני יודע מי הוא, אבל אם פעם אגיע למצב הזה, פשוט תירו בי (מטאפורית, כן?!).
הקלטות של כל ההרצאות אמורות לעלות לאתר הכנס. כשזה יקרה, אולי אעדכן את הפוסט הזה לאחר רענון זיכרון.
נ.ב. בסופו של דבר חולקו לכל משתתף חולצות עם לוגואים של כל נותני החסות, כולל מיקרוסופט, תיק קרטון עם פליירים, וגם צנצנת קטנה עם קונפיטורת משמש, אבל בלי שקית בשביל להחזיק את הכל. לקח לכנס הבא: צריך לחלק שקיות, כדי שלא תישפך לי קונפיטורה בכיס של המכנסיים.
עדכון: הקלטות הוידאו של הכנס זמינות כאן, אבל אני לא הצלחתי לראות כלום. כניראה בעיה של רוחב פס.