בימים האחרונים שוחררה חבילת השירות השניה של Office 2007. אחת התכונות הבולטות של חבילת השירות הזאת היא הוספת האפשרות לשמור בפורמט הפתוח OpedDocument Format (הנקרא גם ODF). זהו פורמט תקני לשמירת מסמכים בחבילות משרדיות, שתוקנן על ידי ISO ונשלט על ידי אירגון OASIS, בו חברות כל החברות המייצרות חבילות משרדיות מסוגו של אופיס, כמו יבמ (המייצרת את לוטוס), סאן (המייצרת את אופן-אופיס) ומיקרוסופט.
הוספת התמיכה ב-ODF לאופיס של מיקרוסופט הפיחה תקווה שהנה, סוף סוף, נזכה לאינטראופרביליות בין חבילות התוכנה השונות, כמו שיש לנו בהרבה סוגי מסמכים אחרים. שלא נצטרך לקנות אופיס רק כי "לכולם יש אופיס", ואחרת לא נוכל לקרוא מסמכים שאחרים שולחים לנו. תמיכה בפורמט אחד תקני תאפשר לכאורה לכתוב מסמכים בתוכנה אחת, ולקרוא אותם בתוכנה אחרת, כפי שקורה עם קבצי קול, תמונה, PDF ו-HTML.
אמנם גם הפורמט של אופיס 2007, OOXML, תוקנן, אך זהו תקן בגודל מפלצתי, המחזיק כ-6,000 עמודים, ורק גודלו מקשה על מימושו. בנוסף, אופיס 2007 בעצמו אינו ממש את התקן כפי שהתקבל במדויק, אלא את הפורמט כפי שמיקרוסופט הגישה אותו לתקינה. אלא שוועדות התקינה ביצעו מספר שינויים בהצעה לפני שהיא תוקננה, וכתוצאה מכך גם פורמט זה אינו יכול להבטיח אינטראופרביליות בשלב זה.
ODF הוא הפורמט הטבעי של אופן-אופיס ואם אינני טועה גם של מעבד התמלילים אבי-וורד. בנוסף, יש חבילות תוכנה נוספות התומכות בו, כמו לוטוס של יבמ שהזכרתי. גם בגרסאות הקודמות של אופיס ניתן היה לשמור בפורמט הזה, בעזרת תוסף חיצוני. כך שלכאורה, לאחר התקנת חבילת השירות הזאת, ניתן סוף סוף להחליף מסמכים בין חבילות התוכנה השונות. לכאורה.
רוב ווייר, שבין יתר עיסוקיו הוא מכהן במספר וועדות באירגון OASIS, וכן עובד ביבמ כארכיטקט ODF ראשי, ניסה לבדוק את האינטראופרביליות של גליונות אלקטרוניים הנשמרים בכל אחת מהתוכנות התומכות ב-ODF, ונקראים בכל אחת מהאחרות. להפתעתו או שלא, בעוד רוב חבילות התוכנה הצליחו לקרוא קבצים שנשמרו ברוב החבילות האחרות, ובכלל זה אופיס 2003 עם התוסף החיצוני, אופיס 2007 SP2 לא הצליח לקרוא כהלכה את המסמכים שנוצרו על ידי כל החבילות האחרות, ורוב החבילות האחרות לא הצליחו לקרוא את המסמך שיצר אופיס 2007. זאת בנוסף למספר אי תאימויות בין חלק מחבילות התוכנה האחרות. הבדיקה הזאת הגיעה די מהר לכמה אתרי חדשות טכנולוגיה די גדולים, מסתבר, וגם אל צוות הפיתוח של אופיס בעצמם, שאחד מהם, דאג מייהיו (אם אני מתעתק נכון), האחראי על תקנים בצוות האינטראופרביליות של אופיס, לקח את זה די אישית. הוא טוען, לכאורה בצדק, שמיקרוסופט מימשו את ODF 1.1 כהילכתו. הם לא אשמים שבתקן אין הגדרה של נוסחאות לגליונות אלקטרוניים. רק הגרסה הבאה של התקן, שטרם סוכמה, מכילה הגדרה של נוסחאות, והם לא רוצים לממש הגדרה שטרם נוסחה סופית. הוא שיחזר את הבדיקה שעשה רוב, לפי התיאור שרוב כתב, אבל עם אופיס, אופן-אופיס ולוטוס סימפוני בלבד. הוא הגיע למסקנה מעניינת משלו, לפיה בהיעדר הגדרה לנוסחאות, דווקא אופיס של מיקרוסופט מציג את התוצאות הטובות ביותר, אם משתמשים בהגדרות ברירת המחדל. בהגדרות אלה, אופן-אופיס שומר בגרסה 1.2 של התקן, שטרם אושרה. אבל גם הוא מודה שאם שומרים לפי גרסה 1.1 של התקן מקבלים תוצאות טובות יותר גם בלוטוס. לדעתו אין זה סביר לבקש ממיקרוסופט לממש את תחביר הנוסחאות של אופן-אופיס, שאף שהוא דומה לזה של אקסל, הוא אינו זהה לו, ובכל מקרה יוחלף בתחביר שיוצג בגרסה הבאה של ODF.
כל אלה טיעונים סבירים, אם כל המטרה שלך היא לסמן וי על השורה של "מימוש תקן ODF". הם פחות סבירים אם אתה באמת רוצה לאפשר אינטראופרביליות. אם כל שאר חבילות התוכנה המשרדיות מממשות את תחביר הנוסחאות של אופן-אופיס, הדבר ההגיוני לעשות כדי לאפשר אינטראופרביליות הוא לממש את אותו תחביר.
רוב וייר ענה לדאג בפוסט תגובה, בו טען שחוץ מזה שאקסל לא בדיוק מממש את התקן כהילכתו, תקנים הם יותר מאשר מסמכים שמוציאות וועדות תקינה. תקנים הם גם מה שמקובל לממש בתחום. הוא מביא כדוגמה את HTML, שלמרות שרוב מכריע מהאתרים אינם כתובים בדיוק לפי התקן, יש אינטראופרביליות די טובה, כי יצרני הדפדפנים השונים יודעים מה המצב המעשי בשטח, ותומכים גם בקוד שאינו לגמרי תקני. אז אין הגדרה של נוסחאות בתקן, זה לא אומר שאפשר לעשות מה שרוצים. זה אומר שצריך לעבוד יותר קשה בבדיקות מול תוכנות אחרות, כדי לראות שהן יכולות לקרוא את המסמכים שלך.
באמצע יש גם פוסט בבלוג של איש מיקרוסופט אחר, גריי נולטון, שבכלל קורא לרוב ווייר להתפטר מראשות הוועדה שבראשה הוא עומד ב-OASIS, כי הוא תוקף את מיקרוסופט כל הזמן. כן, להרוג את השליח. נשמע כמו רעיון טוב.
וגם PJ מ-Groklaw כתבה על כל העניין הזה.
המסקנה שלי מכל חילופי ההאשמות האלה, היא שהדרך לאינטראופרביליות בעולם התוכנות המשרדיות עדיין ארוכה. טוב שיש תמיכה טבעית ב-ODF בחבילת אופיס, עכשיו נותר רק לעשות אותה שימושית. אני מקווה שעם יציאת ODF 1.2, ואופיס 2010, נוכל לראות יותר חופש בחירה בחבילות התוכנה, וחברות ואנשים פרטיים לא יאלצו לקנות מוצר מסויים רק כדי שיוכלו לקרוא מסמכים שנוצרו על ידו.
Some of the bookmarks on my Firefox are almost as old as the internet itself. This is one of the few things, if not the only one, I managed to save while changing computers over the last 10-15 years. I collected some of them while I was still using Netscape 3.0 or maybe even earlier. So while I was going over some old bookmarks, I stumbled upon this piece of internet archeology. Somehow, this site is still online, although it seems like it hadn't been updated in the last 10 years. Complete with frames and <blink>,(see the "Hacks 'n Cracks" section"), the Netscape 3.0 button at the bottom, mirror sites, and only the visitors counter is missing. It even has a page about this new thingy called ICQ :)
If you only logged on to the 'net circa 2000 or so, this site could give you a clue on how Web 1.0 looked like.
In recent months I've been working on a pet project - a .NET 2.0 library which encapsulates Yahoo! Mail's SOAP web service with an object oriented design. Instead of working with a flat list of methods, developers can work with objects like Account, Folder, YMessage and so on, all organized with conventions familiar to every .NET developer.
Since the Yahoo! user authentication method requires redirecting from the web application to a Yahoo login page, and then back to the web application, the web service can only be used in a web application - you can't use it for a desktop client (unless you do the authentication behind the scenes with your own proxy, which is against Yahoo's terms of use). LibYMail is no different - you must provide it with the credentials provided by Yahoo in order to work.
This kind of library can help developers of ASP.NET applications, who want to display information from their users e-mail account on their pages. For example, a message count, or message headers, or even message content, if the user has a premium account at Yahoo. The library will retrieve this information for you, and save you the time of following message ID's, folder ID's, and matching messages to folders, and other complications.
It is currently still in early development, as I only worked on it on my spare time, but most of the message-related methods are now working. I am still working on getting the user preferences, so at this time you can't tell if the user has a premium account (which is required for some of the methods), but the code in SVN has more functionality. It is, however, not tested yet.
So get it now at libymail.sourceforge.net.
ובכן, המצב ידוע לכולנו, ויש לשער שגם בין קוראי קהילת הבלוגרים הזאת יש כמה מפוטרי היי טק. וגם בין הכותבים. וגם הכותב הזה.
בשנתיים האחרונות עבדתי בחברת תוכנה על פיתוח אפליקציית winforms לתעשיית היהלומים והתכשיטים. לרוע המזל, כאשר המצב הכלכלי מדרדר, המותרות הם הדבר הראשון שאנשים מפסיקים לקנות. חברות יהלומים רבות הקטינו את המחזור שלהן בעד 50%, רווחי החברה ירדו, והם נאלצו לקצץ. אז קוצצתי, יחד עם עוד שני מתכנתים.
אז אם אתם מחפשים מתכנת דוט נט עם נסיון של שנתיים ב-C#, עם ידע ב-SQL Server,ב-winforms (עבדנו בעיקר עם הפקדים של DevExpress, אם זה מתאים לכם), ורקע גם ב-ASP.NET, איתו עשיתי את פרוייקט הסיום של הלימודים שלי, אז אני פנוי. חוץ מזה, יצא לי לכתוב גם קוד VB על האפליקציות היותר ישנות של החברה.
ניתן ליצור קשר בדואל, t_asher [AT] netvision.net.il
בחיים הרגילים שלי, אני קם בבוקר, הולך למשרד, כותב כמה שורות קוד (טוב, יותר מכמה), חוזר בערב, אולי יוצא עם החברה, הולך לישון, קם בבוקר, וחוזר חלילה. חיים די נוחים בסך הכל, אבל גם די שיגרתיים.
אבל יש לי גם חיים אלטרנטיביים. בזמן שיש כאלה שמחפשים איך לשבור את השגרה בעולמות וירטואליים, לפחות פעמיים בשנה אני מתחפש לחייל, ובמקום לשבת במשרד ממוזג ולהקליד מול המחשב, אני מוצא את עצמי זוחל בתוך ג'יפים מאובקים, מטפס על כלים משוריינים מאובקים עוד יותר,שם על הראש קסדות שיריון מקמטות אוזניים, ומחפש תקלות במכשירי קשר. מנתק כבל פה, שובר ציפורן שם, מחליף רמ"ק בג'יפ ומחתים חייל על מ"ק. קצת מתייבש, הרבה מתעייף, ומגלה שלמרות גילי המופלג, 33, אני עדיין יכול לרוץ אחרי המג"ד שלי על גבעה בשטחי האימונים של צאלים עם 20 קילו על הגב, אם לא יותר, בתרגיל גדודי. ואחר כך כואבות לי הכתפיים למשך יומיים. שומר ארבע שעות, ומגלה שהמחליף שלי לא התעורר, והוסיף לי שעה לשמירה. אוכל אוכל צבאי עתיר קלוריות, אבל מגלה שאני לא עולה במשקל, מרוב שאני מתרוצץ כל היום. לעולם הוירטואלי שלי קוראים "מילואים".
מיקרוסופט הכריזו בסוף אוקטובר שזהות ה-Windows Live תשמש גם כזהות OpenID. בינתיים התמיכה זמינה כגרסת CTP. בכך היא מצטרפת ל-Yahoo! ומספר גופים אחרים, המאפשרים למשתמשיהם להשתמש בזהות שלהם גם באתרי צד שלישי.
למי שלא מכיר, OpenID היא מערכת זיהוי משתמשים מבוזרת, המאפשרת למשתמש לבחור ספק זיהוי יחיד, ולהשתמש בו כדי להזדהות מול כל אתר התומך ב-OpenID. זה חוסך למשתמש טרחה רבה בזכירת מספר ססמאות רב כמספר האתרים אליהם הוא נרשם, או במקרה הגרוע יותר, שימוש בססמה אחת לכל האתרים אליהם הוא נרשם. כאשר המשתמש צריך להירשם באתר התומך ב-OpenID, במקום שם משתמש הוא רושם את כתובת ספק הזיהוי שלו, למשל yahoo.com, והאתר מעביר אותו אל דף מיוחד אצל ספק הזיהוי, שם הוא מכניס את שם המשתמש והססמה בהם נרשם אצל ספק הזיהוי, ולאחר האימות ספק הזיהוי מחזיר את המשתמש בחזרה אל האתר בו הוא נרשם עם אישור שהמשתמש באמת מי שהוא טוען שהוא, ומספר זיהוי ייחודי. באופן זה, המשתמש לא צריך לזכור יותר משם משתמש וסיסמה אחת, ואתרים הדורשים רישום לא צריכים לממש את כל נושא זיהוי המשתמשים בעצמם. שם המשתמש והסיסמה נשארים כמובן אצל ספק הזיהוי, ואינם נחשפים אל האתרים השונים.
עם זאת, קצב האימוץ של OpenID עדיין איטי. רק אתרים מעטים תומכים בו, וניתן למצוא אותו בכמה אתרים גדולים, ובכמה בלוגים ששייכים לבלוגרים מודעים מספיק.
גם Windows Live עצמם לא ממש תומכים ב-OpenID, אלא אם כן הם עצמם ספק השירות. כמו כל ספקי השירות הגדולים - גם Yahoo! -הם אינם תומכים ברישום משתמשים חדשים באמצעות ספקי זהות אחרים. במילים אחרות, הם ספקי זיהוי, אבל לא לקוחות זיהוי. זה מצב מצער ביותר, שרק מעכב עוד יותר את קצב האימוץ של OpenID. אם ניתן היה להירשם באתר כמו Yahoo בעזרת זהות OpenID שמסופקת על ידי אתר אחר, יותר אנשים היו דואגים שתהיה להם זהות אוניברסלית כזאת.
יש לקוות שיותר אתרים יאפשרו למשתמשיהם להזדהות באמצעות OpenID, ובכך יחסכו למשתמשי האינטרנט את אחת המועקות היותר מציקות שבשימוש באתרים רבים.
זמן קצר לאחר שחרור כרום, מיהרו במוזילה להגיב על טענות גוגל ליתרון במהירות הדפדפן, בעיקר באשר למנוע הג'אווה סקריפט החדש שלו, V8. גוגל טענו שהמנוע שלהם מהיר עד פי 10 מרוב הדפדפנים האחרים, כולל מפיירפוקס. אך המבחן שלהם נתן משקל רב לרקורסיות, נושא בו V8 מצטיין, אך אינו נפוץ במיוחד ביישומי מרשתת. ברנדן אייק, ממציא הג'אווה סקריפט וכיום מנהל פרוייקט הג'אווה סקריפט במוזילה, טוען שעל פי מבחן SunSpider הפופולרי, מנוע הג'אווה סקריפט בו יעשה שימוש בפיירפוקס 3.1 שיצא לקראת סוף השנה מהיר מאשר V8. אמנם מבחן זה מעט מיושן, אך סדרה מקיפה יותר של מבחנים שערך ג'ון רסיג, אוונגליסט ג'אווה סקריפט (?!) במוזילה מראה גם כן שהתמונה הרבה יותר מאוזנת.
לבסוף, מביא בלוגר אחד שאני לא בטוח מה הקשר שלו למה, 10 סיבות מדוע כרום לא יגבור על פיירפוקס.
בעבר כבר היו שמועות על כך שגוגל מפתחת דפדפן משלה, אך בסופו של דבר לא יצא מהן כלום. כלומר, עד השבוע שעבר, כאשר נחשף Google Chrome, שהוזכר גם בעוד כמה פוסטים כאן.
כמו אפל לפניה, גם גוגל בחרה במנוע התצוגה web kit (במקור khtml של דפדפן קונקרר לסביבת לינוקס) ולא במנוע גקו של מוזילה, המשמש גם את פיירפוקס. זאת בחירה מעניינת, במיוחד לאור העובדה שאחד ממפתחי גוגל כרום הוא בן גודג'ר, בעברעובד קרן מוזילה ואחד המפתחים הראשיים של פיירפוקס. גוגל טענה בקומיקס המתאר את הדפדפן החדש שהם בחרו ב-web kit משום שהוא פשוט יותר ליישום, ומהיר יותר. לגבי מהירות אני לא בטוח שאני מסכים איתם, אך לגבי הטענה הראשונה, נראה לי שהעובדה שספק שני בחר בו ולא בגקו, למרות שיש להם מפתח המכיר את גקו היטב, צריכה להדליק נורה אדומה בקרן מוזילה. יכול להיות שהגיע הזמן לשפר את גקו לא רק בכיוון המהירות והתאימות, אלא גם בכיוון נוחות ההטמעה.
כרום עובד בריבוי תהליכים, כאשר כל לשונית פועלת בתהליך (process) נפרד. הם טוענים שבכך הם משיגים יציבות רבה יותר, משום שכאשר לשונית אחת נופלת היא לא לוקחת איתה את כל הדפדפן. הם גם אומרים שניצול הזיכרון טוב יותר, משום שכאשר סוגרים לשונית, נסגר התהליך שלה וכל הזיכרון שלו משתחרר, בעוד שכאשר כל הלשוניות פועלות תחת אותו תהליך נשארות שאריות של הקצאות זיכרון שתופסות יותר ויותר מקום. כבר ראינו שניתן להפיל את כל הדפדפן מתוך לשונית אחת, ואני יודע שלקראת פיירפוקס 3 מוזילה עשתה עבודה רבה בשיפור ניצול הזיכרון. כך שאינני יודע עד כמה הארכיטקטורה הזאת תתן להם ייתרון משמעותי.
לשוניות הן האלמנט הראשי של הדפדפן הזה, ונמצאות בראש חלון הדפדפן. זאת נראית לי בחירה חכמה, ולא אתפלא אם נראה אותה גם בדפדפנים אחרים. מנסיוני, בצורה הנוכחית בה ממומשות לשוניות בדפדפנים אחרים, משתמשים חדשים רבים לא מודעים כלל לקיומן של הלשוניות ולמה שהן יכולות לעשות, או כיצד להשתמש בהן. יהיה מעניין לראות אם הסידור החדש ישנה זאת.
הדפדפן החדש מכיל את Google Gears, טכנולוגיה של גוגל המאפשרת ליישומי רשת מקוונים, כמו דואר רשת, גליונות אלקטרוניים ומעבדי תמלילים, להמשיך לעבוד גם כאשר אתה מנותק מהרשת, כמו למשל כאשר אתה בנסיעה. הדבר מתבצע על ידי שמירת הנתונים בבסיס נתונים מוטמע באופן מקומי, בצירוף טכנולוגיות אחרות שלא נכנסתי לעומקן. זה לא פועל באופן אוטומטי - היישום צריך להיכתב מראש כך שינצל את הטכנולוגיה. זה מאוד מגניב, אבל גם כאן אין לכרום יתרון, משום שלפיירפוקס יש טכנולוגיה דומה, המבוססת על בסיס נתונים SQlite.
רבים כבר מנסים לחזות מה יהיה מקומו של כרום בשוק הדפדפנים. האם ינסוק כמו פיירפוקס או יעלם אל האופק כמו gTalk. לדעתי מוקדם לנחש ניחושים, ועדיף פשוט לחכות ולראות.
ביום שישי בבוקר הייתי בכנס אוגוסט פינגווין לשנת 2008, שהתקיים בבית ציוני אמריקה בתל אביב. למי שלא מכיר, זהו כנס שמאורגן מדי שנה, מאז 2002, על ידי עמותת "המקור" לתוכנה חופשית וקוד מקור פתוח. זו פעם ראשונה שאני מגיע לכנס הזה, ולצערי עקב התחייבויות אחרות ראיתי רק את ההרצאה הראשונה, של אמיר שבט ממיקרוסופט, בנושא פעילות הקוד הפתוח של מיקרוסופט בישראל ובעולם. למען האמת, אם לא ההרצאה הזאת לא בטוח שהייתי בא, אבל סיקרן אותי לדעת מה יש למיקרוסופט לומר בכנס קוד פתוח, ואיך היא תתקבל שם. כפי שתראו בהמשך, לא היה פשוט.
מיקרוסופט לא רק השתתפה בכנס, אלא גם היתה אחת מנותני החסות הראשיים (יחד עם איגוד האינטרנט הישראלי). עובדה זאת הכעיסה לא מעטים בקהילת הקוד הפתוח בישראל, ופתחה דיון די ארוך בפורום של whatsup, בשאלה האם הדבר ראוי בכלל, שהמתחרה הגדול שלך, לכאורה, מממן כנס שלך. היו כאלה שאמרו שלא יגיעו בגלל זה, היו כאלה שנחרדו מהמחשבה שתהיה להם חולצה עם לוגו של מיקרוסופט, והיו גם תגובות הזויות עוד יותר. הדיון הזה די מעניין, לפחות עד העמוד השלישי שלו. מצד שני, יש לציין, היו גם לא מעט שהגיבו בצורה יותר רציונלית, ודווקא ציפו לשמוע גם את הצד של מיקרוסופט. גם שחר שמש, חבר הנהלת "המקור", כתב על זה.
לפני ההרצאות היה כנס פתיחה, בו דיברו רם-און אגמון ושחר שמש. רם-און תיאר את המאמצים שעושה עמותת המקור להכניס מוצרי קוד פתוח למשרד החינוך. לדבריו, למרות שיש נכונות לנסות את המוצרים, אין נכונות לממן אותם - למשל, לממן תשתית חומרה בסיסית, שעלותה יכולה להיות לא יותר מכמה אלפי שקלים עבור שרת. בנוסף, הוא קרא לנוכחים להצטרף בהמוניהם כחברים לעמותת המקור, ובכך להקטין את התלות בנותני חסות שנויים במחלוקת.
שחר שמש דיבר על השינוי שיוצר הקוד הפתוח במודל העסקי של חברות שעובדות במודל הקוד הסגור. הוא זיהה שלושה שלבים בחיי מוצר קוד סגור: שלב הפיתוח, בו רק משקיעים כסף עד שהמוצר יוצא לשוק, ואין הכנסות; שלב מכירת הגרסה הראשונה, בו יש הכנסות ממכירת רשיונות שימוש לגרסה הראשונה, ואולי גם גרסאות אחרות, עד להגעה לרוויה של השוק; והשלב השלישי, בו ההכנסה היחידה היא משדרוגים של לקוחות קיימים מגרסה ישנה לגרסה חדשה. בשלב זה צריך למצוא דרך לשכנע את הלקוח שהוא צריך את הגרסה החדשה, והוא מנה מספר דרכים לכך. הקוד הפתוח, לדבריו, קיצר את אורך הזמן של השלב השני, בו אפשר למכור את התוכנה ללקוחות חדשים. מרגע שהתוכנה שוחררה, אם היא מעניינת, קבוצות קוד פתוח ממהרות ליצור גרסה פתוחה של אותה תוכנה, ומקשות על חברת הקוד הסגור למכור רשיונות תוכנה. לכן, הוא אומר, חברות תוכנה רבות עוברות למודל עסקי של מתן שירותי תוכנה, כמו תמיכה טכנית, ולא מודל של מכירת רשיונות שימוש. בנוסף, חברות רבות מאפשרות להוריד מאתריהן גרסאות חינם, רזות יותר בדר"כ, של התוכנות שלהן. הוא אף ציטט מנהל בקרן הון סיכון מסויימת, שאמר שהוא לא ישקיע בחברה המבססת את המודל העסקי שלה על רשיונות שימוש.
אחריהם דיבר רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, על פעילויות האיגוד בתחום עידוד הקוד הפתוח והתמיכה בתמיכה בעברית בתוכנות קוד פתוח. למשל, הוא ציין את שרת המראה שהאיגוד מפעיל ממנו ניתן להוריד מגוון של תוכנות חופשיות (כמו חופש הדיבור, כן?!), בנפח כולל של טרהבייט אחד, התומכות בעברית.
לאחר מושב פתיחה זה, החל שלב ההרצאות, בו כאמור נכחתי רק בהרצאה של אמיר שבט. אחרי כמה ציטוטים מהדיון בפורום של וואטסאפ שקישרתי למעלה, הוא ניסה לשכנע שמיקרוסופט לא נגד הקוד הפתוח. הוא ציין את תרומות הקוד של מיקרוסופט ל-PHP כדי שניתן יהיה לעבוד מול בסיס הנתונים של מיקרוסופט, SQL Server, גם מ-PHP. הוא הביא כדוגמה את Silverlight, הטכנולוגיה החדשה של מיקרוסופט שאמורה להתחרות בפלאש, וניתנת להתקנה גם על אקספלורר וגם על פיירפוקס ודפדפנים אחרים, ולדבריו אפילו על לינוקס, אם כי אחד הנוכחים בהרצאה ניסה וקיבל הודעה באתר מיקרוסופט שהפלאג-אין לא עובד על לינוקס. אין לי כרגע מערכת לינוקס שעליה אני יכול לבדוק את זה. כאן הוא קיבל כמה תגובות זועמות מהקהל, ששאלו מדוע הם מפתחים טכנולוגיה חדשה ולא משתמשים בטכנולוגיה קיימת ונפוצה. לא יכולתי להימנע מלומר לאותו שואל, "קוראים לזה תחרות". הוא גם ציין את יכולתה של סילברלייט, המבוססת דוט-נט, לרוץ על גבי המימוש החופשי של דוט נט, Mono, בעזרת העזרה של מיקרוסופט עצמה לפרוייקט מונו לצורך זה. סילברלייט גם יודעת לקרוא ל-Web Services מסוגים שונים, המופעלים על ידי טכנולוגיות שאינן של מיקרוסופט. מיקרוסופט מארחת גם פרוייקטי קוד פתוח באתר CodePlex שלה, אך לא רק פרוייקטי קוד פתוח, ולכן אני אישית לא הייתי משחרר שם תוכנה חופשית. אני מעדיף שהתוכנה שלי תהיה במקום המעודד רק תוכנה חופשית, כמו SourceForge.net.
אמיר נשאל על ידי הנוכחים, מה עם תוכנות הליבה של מיקרוסופט, שהם עיקר ההכנסות שלה - אופיס והשרתים העסקיים שלה. מדוע הם משתמשים בפרוטוקולים קנייניים ולא תקניים, ומקשים על לקוחות אחרים להתחבר אליהם. על כך, כמדומני, לא היתה לו תשובה. משתתף אחר שאל מדוע עליו להאמין לחברה שכל מה שהיא עושה זה לנסות להילחם במוצרי קוד פתוח, שהיא מחוייבת לאינטראופרביליות (הייתי צריך להכניס את המילה הזאת איפהשהו) איתם. על כך ענה לו שבט שיש להפריד בין תחרות בין מוצרי מיקרוסופט למוצרי קוד פתוח מקבילים, לבין העזרה שהם נותנים היכן שאין תחרות, אלא מפגש אינטרסים. למשל, כאשר הם רוצים שתוכל להריץ יישומים קיימים על IIS, גם אם הם לא כתובים ב-ASP או ASP.NET.
בכל אופן, מהר מאוד הדיון גלש לסדרה של האשמות, מוצדקות יותר או פחות, כנגד מיקרוסופט.
כל אותו זמן ישב בפינת האולם מישהו שאולי כותב כאן בקהילת הבלוגרים של מיקרוסופט, והגן בלהט על כל דבר שמיקרוסופט עושה, שכנגדו הועלו טענות מהקהל. אינני יודע מי הוא, אבל אם פעם אגיע למצב הזה, פשוט תירו בי (מטאפורית, כן?!).
הקלטות של כל ההרצאות אמורות לעלות לאתר הכנס. כשזה יקרה, אולי אעדכן את הפוסט הזה לאחר רענון זיכרון.
נ.ב. בסופו של דבר חולקו לכל משתתף חולצות עם לוגואים של כל נותני החסות, כולל מיקרוסופט, תיק קרטון עם פליירים, וגם צנצנת קטנה עם קונפיטורת משמש, אבל בלי שקית בשביל להחזיק את הכל. לקח לכנס הבא: צריך לחלק שקיות, כדי שלא תישפך לי קונפיטורה בכיס של המכנסיים.
עדכון: הקלטות הוידאו של הכנס זמינות כאן, אבל אני לא הצלחתי לראות כלום. כניראה בעיה של רוחב פס.
אני צחי אשר, וזה הפוסט הראשון שלי פה. עד היום כתבתי ב-Yahoo! 360°, פלטפורמת בלוגים ומעין רשת חברתית של יאהו!, שכניראה תיסגר בקרוב. הוזמנתי לכתוב כאן על ידי עמית כהן, שאחראי במיקרוסופט ישראל על קשר עם קהילת הקוד הפתוח, אם אני מדייק בתואר. אז אני אכתוב כאן בעיקר על דברים שמעניינים אותי בתחום התוכנה בכלל והקוד הפתוח בפרט, ואולי גם על דברים שלא קשורים כל כך.
אז מה לי ולקוד פתוח בכלל? מאז 2001 אני מעורב בתרגום ולוקליזציה של תוכנות Mozilla לעברית. למי שלא מזהה, הם המפתחים של דפדפן Firefox ותוכנת הדואר Thunderbird, ועוד כמה תוכנות פחות ידועות. באותם ימים עוד לא היה Firefox, אלא פשוט Mozilla, חבילת תוכנות שכוללת דפדפן, תוכנת דוא"ל, עורך HTML פשוט ולקוח IRC, שעתידה להיות הבסיס של נטסקייפ 6 ו-7. בתור אחד שמעולם לא השתמש באקספלורר כדפדפן עיקרי (ואני ברשת בערך משנת 1997), השתמשתי בתוכנה הזו, וכדי להקל על עצמי וגם על אחרים להשתמש בה, תירגמתי אותה לעברית. זה היה כמובן תירוץ מצויין לקצת יחסי ציבור למה שהיה אז עדיין תוכנת נישה. די מהר הפרוייקט גדל, אחרים הצטרפו למלאכת התרגום, פתחתי אתר, ואז גם הופיע Firefox שהחל לנגוס נתחים משמעותיים מנתח השוק של אקספלורר. אבל אני מניח שאת הסיפור הזה רבים מכם כבר מכירים.
לאחר כמה שנים של ניהול הפרוייקט הזה, עם הצלחות וגם כמה, המממ... אי-הצלחות, החלטתי להעביר את השליטה למתרגם של Firefox, ולעבור לדברים אחרים, חוץ מעזרה טכנית שאני עדיין נותן למשתמשים. אז בינתיים הוספתי פונקציה ל-WebServices של באגזילה, מערכת ניהול הבאגים של מוזילה (שגם אתם יכולים להוריד ולהתקין באירגון שלכם, גם על Windows), שיפצתי ספרייה שנכתבה על ידי מישהו אחר לגישה אל ה-WebServices האלה בעזרת דוט-נט, והתחלתי פרוייקט קטן שאמור להקל על הגישה אל ה-WebServices של Yahoo! Mail מדוט נט.
וחוץ מזה, בחיים האמיתיים אני גם מתכנת בדוט נט לפרנסתי.
ממה שראיתי, זה כניראה יהיה הפוסט הראשון כאן עם התגית Open Source, אז הגיע הזמן שגם כאן נראה קצת קוד פתוח.
בברכת release early, release often,
צחי