מאת: אפי ברגמן
ענן פרטי הוא סיסמה שמנהלי IT רבים שמחים להתהדר בה, אבל מסתבר שלא רבים מיישמים את הרעיון בצורה מלאה, ומנצלים את כל היתרונות של ענן פרטי בארגון.
התפיסה הבסיסית היא שענן פרטי נוצר ברגע שהארגון עובר לתשתית וירטואלית, בעוד שלמעשה, המעבר לתשתית וירטואלית הוא רק חלק מהמהלך, ובפועל עננים פרטים כוללים גם תשתית פיזית נרחבת. הרעיון של ענן פרטי אינו תלוי בתשתית – אלא בתוצאה ובשורה התחתונה: האם תשתית זו מאפשרת לארגון לנצל את משאבי המחשוב בצורה יעילה ומהירה, תוך חסכון בעלויות.
הבסיס מאחורי הרעיון של ענן פרטי הוא ראשית כל גמישות בהקצאת משאבים. בכל פרויקט הקמת מערכת שהייתי מעורב בו, בכל שנותיי, הדבר הראשון שמעסיק את צוות הפרויקט הוא רכש השרתים. כולנו יודעים מדוע - מחלקת הרכש והתקציבים בארגון עובדות בקצב אחר מזה של גוף ה-IT, ותהליך רכש יכול להמשך 3-4 חודשים בקלות. מסיבה זו כל תהליך הקמת מערכת מתחיל ברכש. ענן פרטי יכול להקל משמעותית ואף לפתור את הבעיה - אם הענן מציע גמישות אמיתית, אפשר להתחיל את הפרוייקט על בסיס הקצאת משאבים מהתשתית הקיימת, ולבצע את תהליך הרכש בשלב מאוחר יותר. דרך פעולה זו, יכולה להביא להפעלת מערכות בארגון בתוך מספר ימים, ולהפחית את עלויות הרכש מכיוון שהוא יהיה על בסיס הצורך האמיתי ולא רק תחזיות. תהליך כזה מאפשר למזער את העיכובים כתוצאה מהתלות השוטפת בין מחלקת ה-IT למחלקת הרכש. .
בעיה נוספת שאני מזהה בארגונים שהקימו סוג של ענן פרטי, היא העובדה שאין מודל כספי מאחורי השימוש בשירותים. הרעיון עיקרי נוסף מאחורי ענן פרטי בארגון הוא ששירותי ה-IT הופכים למשאב שנצרך ומחויב על פי השימוש האמיתי ("צריכה בפועל"). כך לדוגמה, אם מחלקת השיווק זקוקה לכוח מחשוב מסוים, בתקופה מסוימת בלבד, היא "משלמת" עליו ומחויבת בהתאם. באופן זה, מונעים מצב שבו גופים/צרכנים שונים בארגון "תופסים" משאבי מחשוב, ואינם "משחררים" אותם כאשר המשאבים אינם נדרשים באופן מלא או חלקי יותר. ללא מודל חיוב (Chargeback), הרעיון של ענן פרטי ימשיך "לתרום" להגדלת תשתית המחשוב של הארגון כמו בשנים קודמות.
אתגר נוסף שאני פוגש לא מעט בארץ, היא אנשי System ו/או מנהלי IT שאינם מוותרים על הצורך במעורבות שלהם לכל אורך התהליך. זכור לי שנפגשתי עם נציגי IT של ארגון, עם תשתית של Hyper-V, שהריצה עשרות רבות של מכונות וירטואליות. למרות שהעסק תיקתק בצורה טובה, כל בקשה לשרת ווירטואלי (VM) עדיין עברה דרך מחלקת ה-IT. זאת, למרות שניתן היה לבצע אותה באופן מלא באמצעות כלים לשירות עצמי (Self-Service Portal). מהלך כזה היה משחרר את אנשי ה-IT למשימות חשובות יותר לארגון מאשר הקמה של מכונה וירטואלית, ומאפשר למחלקות השונות לתכנן את תקציב השימוש ב-IT שלהם בצורה מושכלת. בסופו של דבר הארגון היה חוסך במשאבי המחשוב בארגון.
האיור הבא מתאר את השכבות השונות המרכיבות את הענן הפרטי (מה שמכונה גם Infrastructure As A Service – IAAS).
אפי ברגמן הוא ארכיטקט תשתיות בקבוצת הייעוץ של מיקרוסופט ישראל (Microsoft Consulting Services – MCS) ועובד כ 12 שנים בתפקיד זה. אפי מומחה לתשתיות מיקרוסופט ובעל ניסיון של כ 20 שנה בתחום.