July 2010 - Posts
בתחום ההרשאות יש ל-SP2010 בשורה טובה ובשורה רעה:
כלפי מה הדברים אמורים? המבנה הכללי של ההרשאות ושיטת העבודה וההגדרות נשארו כשהיו - ואם חשקה נפשכם בתרשים מפורט, תמצאו אותו כאן, בפוסט שכתבתי עוד כש- MOSS היה שמי האמצעי. זה מאוד מקל על מי שכבר התרגל לשיטה, אבל קצת מעיק כשצריך לנהל הרשאות של מאות\אלפי משתמשים במספר רמות, כאשר יש "שבירות" בהורשת ההרשאות בין האתרים והספריות ושאר הצרות הידועות לכל מי שהטמיע מערכת ניהול מסמכים כלשהי.
בכל אופן נוסף משהו נחמד ויעיל - האפשרות לראות איזה הרשאות יש למשתמש או קבוצה מסויימים ברחבי ה-SharePoint - כדי להפעיל את הבדיקה, ניכנס לניהול משתמשים וקבוצות בהגדרות האתר, ונלחץ על "בדוק הרשאות":
התוצאה היא המסך הבא שמגלה לנו אילו הרשאות קיבל המשתמש SP_Owner ומאילו קבוצות SP הוא קיבל אותן:
מנהל אתר לעומת בעלי אתר
אם כבר אנחנו בנושאי הרשאות, יצרתי שני צילומי מסך שעזרו לי (ומקווה שגם יעזרו לכם) להבין מה בדיוק ההבדל בין הרשאות "מנהל אוסף אתרים" (Site Administrator) - זה שנקבע ברמת הניהול המרכזי, לבין "בעלי אתר" (Site Owner), שנקבע ברמת אוסף האתרים עצמו:
בעלי אתר:
מנהל אתר (ההבדלים ממוסגרים באדום):
בפוסט הקודם דיברתי על חיפוש עבודה, והנה מסתבר שאנחנו (=החברה בה אני עובד, זו שמתחרזת עם אסטריקס...) צריכים מפתחי SharePoint (גם 2007 וגם 2010) למספר פרוייקטים שאושרו לאחרונה - ונראה לי שבין עשרות מיליוני הקוראים של הבלוג יש סיכוי שנמצא מישהו מתאים.
הדרישות פשוטות - ידע בפיתוח ב- SharePoint + כשנתיים נסיון. לאלו מכם שעובדים בשביל כסף, יש כמובן תגמולים חומריים למצטרפים אבל כמובן שהתגמול המשמעותי יהיה הזכות לעבוד איתי... :) אבל לא רק איתי, אלא עם כמה צוותי פיתוח מבריקים שיושבים כאן, שמתמחים גם ב- .net וגם ב-SharePoint, ובנוסף עם ארכיטקט תוכנה ואדמו"ר SharePoint בזכות עצמו ששמו מזכיר ספר מפורסם מאוד של ריצ'ארד באך.
אז אם אתם בעניין - צרו קשר!
לאחרונה אני עסוק לא מעט בחיפושים – למשל מקום עבודה חדש… אז מצאתי לשמחתי מקום שמתאים לי מאוד (ומטעמי שמירת אובייקטיביות מקצועית אני לא אגלה, אבל זה משהו שמתחרז עם אסטריקס…) – אז אני מנצל את חוסר הזמן שלי ליצור משהו חדש בשביל למחזר משהו ישן שקשור לחיפוש…
בזמנו
סקרתי בקצרה כמה WP חדשים ב-SharePoint 2010 ובסופם אחד מ- WP החיפוש החדשים - אז עכשיו הגיע הזמן לנצל את צילומי המסך שנשארו לי מאז ולחשוף אותם לקהל הרחב (ותסלחו לי שהם באנגלית)
דף החיפוש החדש
דף החיפוש החדש הולך בעקבות Bing (איזשהו מנוע חיפוש נידח, של אותה חברה שמייצרת את SharePoint…) למעט תמונת הרקע המיותרת:
אלא שחוץ ממסך החיפוש המתקדם (Advanced), נוסף גם מסך של העדפות (Preferences) – שוב, בדומה למנועי חיפוש אחרים, אם כי בתחום הפורטלים הארגוניים הבחירה בשפות חיפוש וכדומה לא נראית כעונה על צורך אמיתי – אבל אולי באתרי אינטרנט, מי יודע… חוץ משפות, ניתן לבחור האם להציג הצעות חיפוש או לא. נו, שויין… אז ככה זה נראה:
דף תוצאות החיפוש
כאן החידושים מרעננים הרבה יותר – סוף סוף יש מסנני חיפוש מובנים בצד הדף, מה שהיה נקרא Faceted Search (ודרש התקנת תוסף צד ג' שנראה די מזעזע ולא נוח להפעלה) – עכשיו זה נקרא Refinement Web Part והוא נראה ככה:
אז אלו הדפים, עכשיו נראה מה נמצא מאחורי הקלעים:
ארסנל WP החיפוש
כה זה נראה במסך הוספת WP חדשים – אחרי שבוחרים את קטגוריית החיפוש צצים לא פחות מ- 18 (שמונה-עשר!) WP של חיפוש – עכשיו לך חפש מה אתה באמת צריך…:
כן, ב- MOSS 2007 היו אולי 10 WP וכבר אז זו היתה אחת מקבוצת ה-WP הגדולות. טוב, ה- Dual Chinese Search אולי לא ממש יעזור לנו, אבל רוב האחרים מהווים שיפור משמעותי, אז הנה כמה מהם -
מסנני חיפוש - Refinement Web Part
כאמור לעיל, ה-WP המשמעותי ביותר הוא מסנן החיפוש, המאפשר לסנן את התוצאות ע"י לחיצה על הקטגוריה המבוקשת. כשניכנס להגדרות ה- WP נגלה עולם ומלואו:
ואני אתמקד ביכולת המעניינת לערוך את מאפייני המסנן – שוב, כמו ב-WP המאפיינים של החיפוש המתקדם ב- 2007 גם כאן יש לנו xml מכוער, אבל כשמעבירים אותו ל- Designer זה נראה…טוב, אהה… צבעוני יותר:
ובדיוק כמו ב- 2007, ניתן לערוך את המסננים השונים, בכל היבט שרק נרצה.
חיפוש מבוזר – Federated Search
ה- WP האחרון שחשוב לדעתי להכיר הוא האפשרות להציג תוצאות חיפוש ממקורות חיפוש אחרים מעבר ל-SharePoint שלנו – בעיקר אתרי אינטרנט חיצוניים:
ועדיין לא דיברנו על FAST… טוב, עת לכל זמן ולכל חפץ, בתקווה שעד אז אצליח להפעיל שוב את הסביבה הוירטואלית העברית שלי…
(משהו שונה מ- SharePoint ברשותכם)
לפני כחודש חלה סנסציה בעולם היהודי-תורני: פורסם כתב יד "נעלם" של הרב קוק בכבודו ובעצמו, בשם "לנבוכי הדור". מה, לא שמעתם?! טוב, מה לעשות, זה התנגש עם תחילת המונדיאל… אבל העולם הדתי סוער מאז הפרסום, לא רק בשל התוכן הנועז של הספר, אלא גם בשל אופן פרסומו המחתרתי (ראו בהמשך) – כדי להמחיש את גודל השעה, תחשבו שפתאום היה מופץ במייל כתב-יד של איינשטיין למשל, בו היה נחשף יחסו האוהד של המדען הדגול לחסידות, או לחלופין ספר של הרצל בו היה מתגלה שהוא תומך נלהב של החלת המשפט העברי במדינת היהודים…
האמת שכבר לפני כחודש, זכיתי לכתוב על הספר ערך בוויקיפדיה (תחת שם העט "אברם העברי") והרוצה להחכים ולקבל קישורים למקורות נוספים מוזמן לעיין שם, אבל חשבתי לנכון להציג קצת על הספר גם כאן – וכאמור, החידוש הוא גם בתוכן וגם בצורת הפרסום.
תוכן הספר
בשורה התחתונה, הספר מהווה סנסציה בתחום המחשבה היהודית המודרנית, ומכיל רעיונות נועזים שעד כה לא פורסמו בצורה מפורשת בשום ספר אחר של הרב קוק, ולמען האמת – גם לא בשום ספר של הוגה דיעות יהודי אחר. הרב קוק מתמודד עם כל הטענות של דור ההשכלה שבימיו, ומאריך להסביר שגם אם נקבל את הממצאים המדעיים ואת הרעיונות הפילוסופיים החדשים והכפרניים לכאורה – הרי שאין בהם כדי לפגוע ולו במשהו באמונת ישראל האמיתית (=לא זו השטחית המקובלת). כחלק מדבריו הוא כותב למשל שאין כל סתירה בין התורה (העוסקת ב"למה") לבין המדע (העוסק ב"איך"), לא מבחינת גיל העולם ואף לא מבחינת תורת האבולוציה (אותה הרב קוק אף רואה בחיוב, שכן הרגילה את האנשים לחשוב במושגים של התפתחות והשתלשלות, שהם רעיונות מרכזיים בתורת הקבלה), הוא מדגיש מאוד את הצד המוסרי שבתורה ואף מפרש לפיו את מעשה עץ הדעת, והוא מרחיב להסביר כי קבלת התורה נעשתה ע"י עם ישראל ולכן יותר משעם ישראל תלוי בתורה, התורה תלויה בו ובכוח חכמי האומה לדרוש את התורה כך שתתאים לצרכי הדור, ועוד ועוד.
צורת הפרסום
הספר "פורסם" כאמור לפני כחודש, כקובץ PDF (ללא ציון שם המהדיר/מו"ל) שנשלח במייל ל"מקורבים", ומשם התפשט הלאה. אלא שממש לפני שבוע+ יצא הספר באופן רשמי ע"י מוסד הנקרא "מכון הרצי"ה", כחלק מהספר "פנקסי הראי"ה חלק ב" (שמכיל עוד ליקוטים מכתב יד של הרב קוק) – אלא ששם צונזרו קטעים רבים שהיו בכתב היד המקורי ומופיעים בגירסת ה- PDF ה"מחתרתית".
למה צונזרו? כי מסתבר שהרב קוק, ה' ישמור, כתב שם דברים שהציבור הרחב כנראה עוד לא בשל לעכל (אחרי 100+ שנה מאז כתיבתם!) ולכן נדרש לבצע ביאור (ביעור?…) מעמיק ורק אז (אי-שם לקראת שנת תרפפפ"ו* או ביאת המשיח, מי שיבוא קודם) תשוחרר את הגירסה המלאה… (הערה – רוב מוחלט של כתבי הרב קוק לא נכתבו על ידו כספרים, אלא כדברים שרשם לעצמו ובניו/תלמידיו ערכו והוציאו לאור – למעט כתב היד הזה, שנכתב מראש כספר, אלא שהרב קוק לא טרח להוציאו לאור מסיבותיו-שלו).
*הערה קטנה לסדר – הביטוי המקורי היה "שנת תרפפ"ו" (2*פ) אלא ששנה זו היא שנת תשס"ו, הלא היא 2006, אותה עברנו כבר. לכן יש לומר מעתה תרפפפ"ו (3*פ), הלא היא שנת תתמ"ו או 2086 למניינם…
טוב, אני מניח שקהל קוראי הבלוגייה של מייקרוסופט יוכל לעמוד בהלם הרוחני מקריאת רעיונותיו של הרב קוק, אז אני ממליץ שוב על קריאת הערך ומי שרוצה להעמיק – מוזמן גם לקרוא את הספר בגירסה "המחתרתית" המלאה (לכו על פרק ה', זה מספיק להבהרת הרעיון) - ועדיין קשה להימנע מלחשוב מה היה קורה אילו פורסם הספר בזמן כתיבתו (ראשית המאה ה- 20) - אולי במקום מלחמות דת-מדע-תורה-מוסר בלתי פוסקות, היה מצליח להתגבש בסיס רחב להסכמה בין הזרמים הדתיים והחילוניים דאז, ואולי הרבה מאוד ויכוחי סרק עקרים (שמפרנסים עד היום את הטוקבקים לכל ידיעה במדור יהדות) היו מפנים אנרגיה לאתגרים החשובים באמת שעמדו - ועומדים - בפני העם המיוחד שלנו.
הרב קוק ועולם המחשבים
כדי לסיים במשהו קליל יותר, תרשו לי לנצל את הבמה הזו לפרסם את המצגת הבאה, המציגה את עמדתו של הרב (דנטלס)קוק לגבי עולם המיחשוב:
למען הסר ספק, מדובר בפארודיה מבריקה שכתב אחי המוכשר (אני אחראי על העיצוב הגרפי בלבד), ורק מי שקרא מכתבי הרב קוק יוכל להעריך את גאונותה, אבל גם מי שלא – נראה לי שייהנה :)
המדובר בתכונה חדשה ב- SP2010 הנקראת "מזהה מסמך", או בלשון משרדית פשוטה – סימוכין רץ. SP2010 יודע מעכשיו לתת מזהה חד-חד-ערכי לכל מסמך ברמת אוסף האתרים, כאשר המזהה מורכב מקידומת (ג'יבריש כלשהו כברירת מחדל) + מספר רץ בסדר עולה.
למה זה טוב? להרבה דברים, למשל כך נראה דף הבית של אתר מתבנית "מרכז מסמכים" – שימו לב לתיבת החיפוש עפ"י מזהה מסמך – מאוד נוח:
OK, אז איך מפעילים את זה?
בניגוד להגדרות סדרן התוכן, כאן לא נדרשות יכולות אנליטיות של מדען גרעין וסבלנות של נזיר בודהיסטי - העסק הרבה יותר פשוט, ודורש "רק" 3 פעולות:
1. הפעלת תכונת "מזהה מסמכים"
אני מניח שהתמונה להלן מדברת בעד עצמה – שימו לב שמדובר על תכונות אוסף האתרים ולא תכונות האתר ולכן נדרשות הרשאות מתאימות:
2. הגדרת מזהה המסמכים
כעת נצעד מעדנות אל עבר הגדרות ניהול אוסף האתרים, נלחץ על "הגדרות מזהה מסמך" ובמסך שיפתח נסמן את "הקצה מזהי מסמכים" ונאשר. שימו לב להערה באדום – תטופל בשלב הבא:
3. הפעלה מיידית של שירות מזהה המסמכים
ההערה באדום לעיל מרמזת לנו באלגנטיות כי שירות הקצאת מזהה המסמכים לא עובד מתי שבא לנו – יש לו Timer Job משלו!
לכן ניגש להגדרות ה- Monitoring בניהול המרכזי ונבחר ב- Review Timer Jobs:
במסך הבא נחפש את Document Id Assignment Job ונלחץ עליו – עכשיו נוכל להגדיר שהשירות יפעל כל X דקות/שעות (במקום אחת ליום), או שנוכל לבחור באפשרות Run Now שאמורה להפעיל אותו מיידית:
למה כתבתי "אמורה"? כי אצלי זה לא עבד… הפעלתי Run Now, הגדרתי שיפעל כל דקה וכלום לא קרה (למרות שה- Job Status הראה Succeeded!). טוב, אולי פספסתי משהו, בכל מקרה לאחר יום זה כן עבד והנה אותו מסך שהראיתי קודם, אלא שהפעם ההערה האדומה נעלמה:
ואם נלך לספריית מסמכים כלשהי באתר שלנו, נגלה שנוספה עמודת "מזהה מסמך" עם איזשהו ג'יבריש + מספר סידורי רץ:
ולפני סיום - שינוי המזהה
אם הג'יבריש המהווה ברירת מחדל לא מוצא חן בעיניכם, אפשר להגדיר כל קידומת שרוצים – חוזרים למסך הגדרות מזהה המסמך ומקלידים את הטקסט הרצוי (אגב, בסוף הוא יופיע תמיד ב- capital letters, לא משנה איך רשמתם) – לדוגמה "Official". ויש אפשרות כמובן לבחור הפעלה רטרו' על המסמכים שכבר קיימים באתר:
ולאחר שנחכה עוד יום (שוב ה- Timer Job התעלם מה- Run Now), הנה אותה ספריית מסמכים, בשינוי הנדרש:
זהו להפעם, ויהי רצון שכשם שזכינו לחזות בסיום כל הגדרות ניהול המסמכים כן נזכה לחזות בביאת המשיח ו/או בנצחון ארגנטינה במונדיאל, כמוקדם מבין השניים, אמן כן יהי רצון!