יתומים היינו ואין אב - הסתלקותו של מורי ורבי האדמו"ר מלעלוב זצוק"ל
בליל יום כיפור התרחש הדבר הנורא מכל שהיינו יכולים לחשוב עליו - מורי ורבי האדמו"ר מלעלוב זצוק"ל נפטר לעולמו והשאיר אותנו יתומים ואבלים, ואין מה שינחם אותנו באבלנו.
בתמונה רואים את האדמו"ר זצוק"ל מחלק עוגת דבש בערב יום כיפור ומאחל גמר חתימה טובה לחסידיו - ואני לא אוכל לעולם לסלוח לעצמי על שפיספתי את ההזדמנות ההאחרונה לראות ולהתברך מפי הצדיק.
האדמו"ר היה כאבא לחסידיו כל חסיד וחסיד מרגיש שהרבי הינו האבא הפרטי שלו, בכל שאלה קלה כחמורה אנו יודעים שיש לנו את מי לשאול - וכעת אנו מרגישים כיתומים וכספינה שאבד קרבניטה.
אספר כאן כמה סיפורים בודדים שלא יוכלו לתאר את גדולתו וקדושתו של הרבי, אבל אולי יצליחו להעביר עד כמה אנו קשורים ומקושרים ברבי.
כשאשתי הייתה בהריון לפני שנתיים, עשתה אישתי סקירת מערכות - הרבי היה תמיד אומר שלא לעשות את הבדיקה הזאת - אשתי שכחה ועשתה, בבדיקה התגלה שיש לעובר נקודה בלב, הטכנאי אמר שנראה בדחיפות את הצילומים לרופא,
כמובן שכחסיד התקשרתי לרבי וספרתי לו מה שאמר הטכנאי, הרבי התרעם עלי מדוע עשינו את הבדיקה - ואמר לי שלדעתו לא כדאי שנראה את הצילומים לרופא.
אשתי הייתה מאוד לא רגועה ורצתה להראות בכל זאת את הצילומים לרופא, התקשרתי לרבי ואמרתי לו שאשתי לא רגועה - הוא אמר לי שאם אנחנו מאוד רוצים אנחנו יכולים להראות לרופא,
כעבור חמש דקות קבלתי טלפון מהרבי - והוא אומר לי, "אני מרגיש שלא כדאי שתראו לרופא את הצילומים ואני אומר לכם שהכל יהיה בסדר" כמובן שלא הראנו את הצילומים לרופא וברוך השם אשתי ילדה בת בריאה ושלמה.
סיפור שני שברצוני לספר - הרבי שנא מחלוקת בכל מאודו הוא לא יכל לסבול כשהוא ראה או שמע על מחלוקת בין שני יהודים, לפני קרוב לעשור כשהרבי היה בחו"ל פרצה מחלוקת בין כמה חסידים, הרבי התקשר לאבי ובקש ממנו להגיד לאותם אנשים בשמו שיפסיקו את המחלוקת, אבי אמר לרבי שהם לא יקשיבו לו, אמר לו הרבי תגיד להם שאו שהם משלימים או שאני סוגר את הבית כנסת על מנעול ומפסיק להיות הרבי שלכם.
סיפור שלישי ששמעתי אתמול (מפי השמועה) הרבי היה מתגורר חלק גדול מהשנה בצפת - עקב האסטמה - בתקופה האחרונה הרבי נסע יחד עם יהודי בשם אברהם לגבול לבנון - שם הסתובב דבוק במחשבותיו במשך כמה שעות (החיילים שאלו מי זה - וענו להם שזה האדמו"ר מלעלוב) סיפור זה קרה שלושה פעמים - בכל פעם התברר בבוקר שהחיזבאללה ניסה לפגוע בחיילי צה"ל וברוך השם זממם לא הצליח.
סיפור אחרון (שאני מכיר את המעורבים באופן אישי) עורך דין ידוע בבני ברק שראייתו הלכה ונחלשה, הרופאים אמרו לו שתוך כמה חודשים הוא יהיה עיוור ואין מה לעשות, הרבי אמר לו לבוא איתו לפולין בז' שבט (הרבי נהג לערוך נסיעה פעם בשנה לקברי אבותיו) אותו עורך דין הגיע ומייד לאחר שחזר לארץ חזרה אליו ראייתו באורח פלא, סיפור נוסף על חבר שלא היה לו ילדים שבע שנים והרופאים התיאשו ואמרו שחבל על הזמן ולא יהיה להם ילדים, כשהרבי שמע זאת הוא אמר, "לרופאים ניתנה הרשות לרפאות אבל לא לייאש - הרבי אמר לו שיפסיקו את כל הטיפולים והוא מבטיח להם בן תוך שנה" - וכך היה.
יש אין סוף סיפורים על ישועות ומופתים אבל הנקודה היא שאנחנו מרגישים שאבד לנו אבינו - ואין לנו מנחם.
סיפר הגבאי שראה אותו פעם אחרונה לפני שנפטר - שלראשונה בחייו אחרי שקרא הרבי קריאת שמע לא הכין לעצמו נטילת ידיים למחרת.
מי יתן לנו תמורתו.