June 2006 - Posts
מדברים על זה שהיורש של ביל גייטס יהיה סטיב באלמר. האם המינון של ההופעות האנרגטיות* והרקורסיה המושלמת** יגדל?
והאם כשבאלמר יציג את Vista (ובקצב הנוכחי.. זה בטח יהיה הרבה אחרי שגם באלמר יהיה זקן מאד), שוב פעם נראה פאשלות***?
והאם גייטס פרש רק כדי להימנע מהבושה שבהצגת ה Vista באיחור אופנתי של... 3 שנים?
-------------------------------------------
* http://www.ntk.net/media/dancemonkeyboy.mpg
** http://www.ntk.net/media/developers.mpg
*** http://www.youtube.com/watch?v=Mg6FBkq-2uQ
שחר.
כשמדברים על השוואה בין .NET ל PHP, מיד יהיו כאלה שיקפצו, ויציינו שPHP היא קוד-פתוח, שאתה יכול לשנות את המנוע של PHP, ושהיא מביאה חופש רב הרבה יותר מה Controls "המקובעים" של ASP.NET ומהמנוע הסגור שלה.
ואכן, לכאורה, ממבט של מישהו שלא מבין בתחום - הם צודקים. את המנוע של ASP.NET אי אפשר לשנות, אי אפשר לשנות את הקוד של ה Controls, ובכל זאת, מישהו מקצועי, יבין שזה לא גורם ל ASP.NET להיות בנחיתות טכנולוגית.
דבר ראשון, מעניין אותי מתוך כל אלה שאומרים שהיתרון של PHP הוא שהמנוע שלה פתוח ואפשר לשנות אותו, מעניין אותי כמה באמת שינו את המנוע (רמז: כמעט אף אחד), כמה באמת בכלל ניסו לקרוא את הקוד שלו והבינו (רמז: כמעט אף אחד). האפשרות, לכאורה קיימת, אבל בפועל, אני מאמין שרוב אלה שמציגים את האפשרות הזאת כאחד היתרונות הגדולים של PHP ייאלצו להודות שאף פעם לא עשו זאת בפועל.
ואם נעזוב את נקודת המבט של המתכנת, ונדבר על בעל השרת, שבד"כ מדובר בשרתים שיתופיים, שמקבל גרסא חדשה, שמישהו שינה של PHP בבקשה להתקין אותה על השרת שלו.
אני לא מאמין שבעל שרת כלשהו יסכים להתקין על השרת שלו גרסא "משופצרת" של PHP. כך שגם אם עשית שינוי כלשהו, אף אחד כמעט לא יסכים להתקין אותו.
מהצד השני, ב ASP.NET, ניתן להתייחס למספר חלקים.
ה Controls מקובעים
ה Controls של ASP.NET, בנויים כך, שכבר מהקופסא הם מאפשרים פונקציונאליות מרובה של התאמה-אישית לצרכי המתכנת והאפליקציה הספיציפית. ה Controls, ובעיקר המורכבים בינהם, בנויים כך שיוכלו לשמש למגוון רחב של פתרונות, וניתנים להתאמה אישית מאקסימלית.
בכל אופן, גם מי שה Control, כפי שהוא מגיע לא מתאים לו, ישנן אפשרויות רבות - כתיבת Providers מיוחדים ל Conrtol המאפשרים הגדרה יותר מקיפה איתו (Costum Membership Provider וכו') כדי להתאים אותו לאפליקציה ביתר-קלות.
מי שזה לא מספיק לו, יכול להשתמש באפשרות של ירושה מהאובייקט והוספה לו, או לחלופין, שימוש ב override כדי לשנות את הפונקציונאליות של האובייקט.
אי אפשר לשנות את המנוע של הASP.NET
נכון, אי אפשר לשנות.
אבל, ניתן לכתוב תוספים שונים לIIS, שמאפשרים הרחבת היכולות. הדבר היה נפוץ במיוחד ב ASP, שנבנו רכיבי COM שונים להרחבת הפונקציונאליות שלו.
אלה שתי נקודות קצרות, שממחישות על קצה המזלג איך גם ASP.NET לא מקבעת אותך לכלום.
לעיתים, חלקנו צריכים לראות מה המידע שעובר בתעבורה כשאנחנו מחוברים ל Internet . איזה מידע אנחנו שולחים, ואיזה מידע מתקבל (הוראות השרת הטקסטואליות).
בשביל זה, קיימת תוכנה בשם HTTPLook שלכולם מומלץ להוריד אותה, שמאפשרת לכם לגלוש כרגיל, דרך הדפדפן האהוב עליכם, כשהתוכנה, במסך הראשי שלה, מציגה את המידע שעובר בינכם לבין השרת. מעניין לראות.
כידוע לכולם, ב Internet Explorer 7, קיימת תיבת חיפוש, המאפשרת חיפוש מהיר באתרים שונים, ישירות מהדפדפן עצמו.
מיקרוסופט, בשיתוף Amazon עובדים בנושא במסגרת תקן ה Open Search, שמטרתו, להניע את בוני האתרים להשתמש בתבנית קבועה למחרוזות החיפוש בדפדפן (אחרי שמקלידים את טקסט החיפוש, הכתובת שהמשתמש מופנה אליה), ולאפשר לכולם לגשת אליה, משמע, שהנתונים יועברו בשיטת GET ולא POST.
למשל, במנוע החיפוש של Google, http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=My+Search+String&meta= כך נראית כתובת החיפוש של My Search String. שימו לב, שערך החיפוש תמיד יהיו אחרי הפרמטר q, ותמיד יהיו לו הגדרות.
באמצעות קובץ XML שנכתוב, קובץ XML אחיד ל Open Search, נוכל לתאר איך אמורה להופיע הכתובת חיפוש של מילה מסויימת, כשכפרמטר, נקבל את searchTerm - מילת החיפוש, ונתאר איך הייתה נראית מחרוזת החיפוש עבור המילה הזאת בקובץ XML.
<?xml version="1.0" encoding="UTF-8" ?>
<OpenSearchDescription xmlns="http://a9.com/-/spec/opensearch/1.1/">
<ShortName>שם האתר</ShortName>
<Description>התיאור</Description>
<Url type="text/html" template="http://www.yoursitehere.com/search/SearchResults.aspx?q={searchTerms}" />
</OpenSearchDescription>
כתבנו שם, תיאור בתגיות הרלוונטיות והגדרנו איך אמורה להיראות כתובת ה url. מה התבנית שלה.
אז התבנית היא נניח דומיין פשוט, שיש לו דף חיפוש בשם SearchResults.aspx שתמיד יועבר אליו, ב GET (השיטה שבה עובד Open Search) פרמטר q עם מילת החיפוש. הביטוי {searchTerms} מציין שפה תופיע מחרוזת החיפוש.
בשביל הדוגמא, נעשה דבר זהה עבור גוגל.
<?xml version="1.0" encoding="UTF-8" ?>
<OpenSearchDescription xmlns="http://a9.com/-/spec/opensearch/1.1/">
<ShortName>Google Search Engine</ShortName>
<Description>Google's Search engine allow you to search the web</Description>
<Url type="text/html" template="http://www.google.co.il/search?hl=iw&q={searchTerms}&meta=" />
</OpenSearchDescription>
כמו שאתם רואים, השתמשנו באותה מחרוזת חיפוש שהייתה לנו בדוגמא הכותבת לכתובת חיפוש של גוגל, כשאת הפרמטר q המרנו ב {searchTerms} כדי לציין שפה תופיע מחרוזת החיפוש בדפדפן.
את הקובץ XML נעלה לשרת.
עכשיו, מאיזשהו דף, נעשה לינק עם קוד JavaScript שלמעשה מוסיף את החיפוש שלנו, למנגנון החיפוש של IE 7, לפי התבנית כתובת שכתבנו בXML.
<a href="#" onClick="window.external.AddSearchProvider("http://www.yoursitehere.com/yoursearchprovider.xml");">
כשבמקום הכתובת שפה, נכניס את הכתובת לקובץ XML שכתבנו, שישמש למעשה כ Provider.
כשIE7 יאתר את זה, הוא ישאל את המשתמש אם להוסיף לחיפוש, ואם המשתמש יאשר, ניתן יהיה לבצע חיפוש עם הנתונים הללו.
כשיתבצע החיפוש, יעבוד IE7 לפי הקובץ XML והתבנית בשביל להעביר את המשתמש לדף תוצאות החיפוש.
בהצלחה,
שחר.
מהיום, אל תאמר WinFX אמור Microsoft .NET Framework 3.0.עוד לא הספקנו להתאושש מגרסא 2 שיצאה ב 12/12 למעשה, עם VS.NET 2005, וכבר אנחנו פוגשים את העתיד, .NET Framework 3.0.
שיהיה לכולנו במזל-טוב.
בשעה טובה, סיימתי להקליט את ה WebCast הראשון שלי, בנושא web.config ו Configuration File בכלליות, כשה Webcast מתעסק פחות בהסברים על ההגדרות runtime שאפשר להגדיר בו, והרבה יותר הסברים על הכנסת הגדרות ומידע שמתאים לאפליקציה ושהגישה אליו תתבצע דרך הקוד, ע"י המתכנת, ולא יפורש בצורה אוטומטית.המטרה הכללית של ה WebCast זה ללמוד, עד כמה שאפשר, איך להפיק WebCasts בצורה טובה ומוצלחת, וכמה שזה יישמע מוזר... המטרה היא יותר למידה שלי, ופחות התוכן שמועבר, למרות, שמתחילים יוכלו ללמוד מזה קצת דברים.
אני בכל זאת מבקש, שתאזינו, ותשיאו עצות בנושא, ורעיונות לשיפור. בהתמקדות על העברת התוכן.
מי שמעוניין, מוזמן להאזין ולצפות ב Web Cast שאורכו כ-45 דקות (קובץ RAR של 90 מגה), ומיועד לבעלי ידע קודם ב Collections ובעיקר ב IDictionary.
כתובת-
http://www.devarea.be/IOS/Users/www.devarea.be/Files/WebConfigWebCast.rar
למי שצריך codec-
http://download.techsmith.com/tscc/tscc.exe
מקווה שתהנו,
שחר.
ברגעים אלה ממש, בדיוק קראתי כתבה בYNET העוסקת בתרבות השימוש בטלפונים הסלולריים בעולם.
דבר ראשון, אני מוריד את הכובע (טוב...את הכפה) בפני צעירי דובאי. את הרמה שהם הגיעו אליה, לא נראה לי שמישהו יוכל לעקוף.
על-פי הדו"ח, צעירי דובאי, מאתרים מישהי מהמין היפה, ברכב או ברחוב, ומכניסים לה לתיק או לרכב מכשיר סלולרי, שמכיל כרטיס של שיחות ששולמו מראש, כשבתור טאפט יש תמונה שלהם, ולאחר זמן מה, הם מתקשרים לטלפון שאותו הם השאירו ומתחילים עם אותה בחורה.
גיקיות במלוא מוזרותה גאוניותה!!!!
זה, עוד לפני שהזכירו בדו"ח שעם הפלאפון לא יהיה מספיק משוכלל, ניסיון החיזור נידון לכישלון מראש.
אני חושב על בחורה יפה, שמחזיקה לה בבית בטח אוסף של עשרות מכשירים, משוכללים, חלקם אולי עם כרטיסים פעילים [בהנחה שהיא לא מכרה את המכשירים]. טוב, אני מקנא מצד אחד, ומהצד השני, אפילו גיק שכמותי חייב להודות שפשוט נגמרו לו המילים. ותאמינו לי, זה לא קורה לי הרבה. בישראל, בה מכירי המכשירים מגיעים לפי-5 מהמחירים המקוריים, אני לא מאמין שזה יתפוס תאוצה.
הישראלים, כמובן, פאר החוסר-נימוס. בניגוד ליפן ושבדיה, שבהם רינגטונים רועשים נחשבים כדבר לא מנומס, בדיקת הודעות SMS בחברה שוות ערך לפעולות גסות באמצע הרחוב, ולצאת לשיחה באמצע פגישה? שלא נדע מצרות.
אצלנו, כמובן, זה בדיוק ההיפך. ככל שהרינגטון יותר רועש – זה יותר נחשב (אולי מאותו שיקול שגורם לאנשים לצרוח כי הם חושבים שזה הופך אותם לצודקים. זה רק הופך אותם לצרודים). בדיקת הודעות SMS בחברה – טריוויאלי. וכמובן, שליחת וקבלת הודעות SMS באמצע מבחנים (שכמובן, מכילים את התשובות) זה לא משהו נדיר.
באוסטרליה, נהוג להשוויץ בתחילת כל מפגש חברתי במכשירים החדשים. פשוט לא ייאמן.
הדור השלישי לא חודר, ואם כבר מדברים על חדירה, אז בתחום קצת שונה, מסתבר שמוחות קודחים לא מפסיקים מעבודתם. בפינלנד, מופץ ויברטור מבוסס בלוטות' שניתן לשליטה מטלפון אחר באמצעות חיוג.
לעשות כיף לחברה גם בעבודה. להיות עם ולהרגיש בלי. לשבת באמצע ישיבה ולפנק מישהי במקום אחר.
או במילים אחרות, הבלוטות' לא מתפקד בתור אמצעי לקשר, אלא מחליף אותו. והויברטור.... אני מאמין שהנקודה הובנה.
בישראל, יש דרישה רבה יותר מבמקומות אחרים, כך לפי הדו"ח, לשירותים בשפה העברית. הם טוענים שזה בגלל הצורך הישראלי להכרה ומודעות עצמית וגאווה לאומית. אני טוען שפשוט רוב המשתמשים בשירותים הללו, הם אלה שנכשלים תדיר בבגרויות באנגלית (מעל חצי מהאוכלוסייה). או בשפה ברורה יותר – הדרישה ל services בעברית, זה לא בגלל סיבות פסיכולוגיות/פילוסופיות/אידיאולוגיות, אלא כי הישראלים פשוט לא יודעים אנגלית.
כשמוזרות עולה על כל דמיון.