Office 2007

Intellisense ל Query Analayzer

מי מאיתנו לא רצה לפעמים את תכונות האינטיליסנס (השלמה אוטומטית תלויית הקשר) ב Query Analyser? כשעובדים עם SP-ים, שאילתות ארוכות וכדומה, לעיתים, זה נחוץ מאד, כדי לא ליפול על שגיאות כתיב, וכדי לא לעבור כל הזמן בין חלונות.

SQL Prompt™ הוא מוצר שזאת בדיוק הפונקציונאליות שהוא נועד לספק. אתם יכולים להוריד אותו מכאן, ולהתחיל לנסות. בהצלחה.

רק בישראל

YNET כתבו ופרסמו את הסקירה שעשיתי על Windows Media Player 11.
הכל יפה, חוץ מזה שכל התגובות היו על זה שהתוכנה עובדת רק במחשבים שאושרו כחוקיים. אני באופן אישי, חושב שמיקורוספט לא צריכה לאפשר שימוש בתוכנות שלה למי שלא רכש באופן חוקי את המוצר, ושעצם זה שמיקרוסופט לא חוסמת את המוצר לחלוטין למשתמשים פיראטיים (את הWIN עצמו) - שיגידו תודה.
במילא הפיראטיות עולה למיקרוסופט כסף, למה שהיא גם תביא מוצרים בחינם? אין סיבה הגיונית. זה מה שגורם לתגובות הללו להיראות מטופשות.

מעבר לזה, רק בשביל הפרוטוקול, אם אתם פורסים את קובץ ההתקנה ומפעילים את הקבצים בסדר מסויים...
טוב, לא נפרט את זה פה. אבל, אפשר בקלות לעקוף את בקרת החוקיות שיש ל Media Player 11.

ואם כבר מדברים, יש דרך בכלל לעקוף את כל בקרת החוקיות של WGAN, ואת ההודעות שהוא מציג למי שיש לו עותק גנוב. אבל הבלוגיה של מיקרוסופט, היא לא המקום המתאים לפרסם את זה.

שבוע טוב.

לעשות כסף מפרסום ברשת

אחד מהנושאים הכי בוערים (אולי בגלל שזה ברז הכסף של האינטרנט), זה פרסום. פרסום באינטרנט. רוב הסיכויים, שחלק ענק מכם נתקל בדברים הללו, בסוגי ובשיטות פרסום שונות ומשונות. עכשיו, זאת הזדמנות טובה לעשות סדר בשיטות הללו.

דבר ראשון, כיום, הפרסום ברשת, עובד באמצעות מתווכים. חברות כמו גוגל, יאהו!, MSN ודומיהן, שמתווכות בין המפרסמים לבעלי האתרים בהם יתבצע הפרסום.
איך זה עובד? לבעלי האתרים מובטח כסף. למפרסמים, מובטח פרסום ממוקד, לפי ההקשר של מילות האתר בעמוד בו מופיע הפרסום, שמאפשר פרסום אפקטיבי יותר. וככה בונים רשת, עם אלפי מפרסמים ועשרות-אלפי אתרים בהם מופיעות הפרסומות.
לבעל האתר זה הרבה יותר נוח, כי הוא יודע שהוא עובד מול גוף אמין, הוא מקבל את הכסף מגוף אחד, המתווך, ולא אחראי לגבות מעשרות מפרסמים.
המפרסם, לעומת זאת, יודע שהפרסומת שלו מופקדת בידיים בטוחות, בד"כ הוא יודע שהוא ישלם רק עבור מה שהוא בחר, ובאמצעים טכנולוגיים שונים (הצגת פרסומות ממוקדות-תוכן שיש בעמוד), לוודא שהאפקטיביות של הפרסום תהיה גבוהה.

השחקנים העיקריים בשוק הזה, הם בעלי שירותי מנועי-החיפוש, אולי, כי להם כבר יש טכנולוגיה מתאימה, ואשפרות לזהות את התוכן בעמוד. הם גם נחשבים אמינים.
אבל, בנוסף, בארצנו הקטנה, יש מספר שחקני-משנה נוספים, שמאפשרים פרסום, אבל בצורה קצת שונה - הפרסום לא ממוקד לפי התוכן שיש בדף, ותנאי מוקדם כדי לשים פרסומות באתר שלך ולהרוויח (בניגוד לשירותים של מנועי החיפוש השונים) זה מספר כניסות מינימאלי. מה שכמובן חוסם את השוק להרבה אנשים.

בנוסף, בד"כ בארץ, החברות הללו פחות אמינות. גם למפרסמים, שצריכים לסמוך על החברה שתבחר אתרים טובים, וגם לבעלי האתרים, כי לחברות האלה יצא שם בארץ (IMedia בעיקר) של חברות שאינן ממהרות לשלם.

אחרי שהבנו שמילת המפתח היא תיווך, אנחנו נכנסים לנושא סבוך עוד יותר - שיטות פרסום שמבוסות על פרסום באתרי אינטרנט, בד"כ, בצורה ממוקדת תוכן.

תשלום בעבור קליק (CPC)-
השיטה הנפוצה ביותר. התשלום יהיה לפי כמות הקליקים (לחיצות) ע"י משתמשים ייחודיים (כל חברה מגדירה את זה בצורה שונה).
נניח שקובעים שה CPC יהיה 2 דולר, על כל קליק על הפרסומת, אני אקבל 2 דולר. במקרה הזה, הדבר שמשמעותי בשירותי פרסום מבוססי-תוכן שיש בדף, זה "איכות" המילה. אם מדובר במילים מפורסמות, התשלום יהיה יותר גבוהה.
השיטה הזאת, היא השיטה הכי ריאליסטית - המפרסם משלם רק עבור מי שנכנס לאתר (ובד"כ, הוא עושה את השיקול של כמה רווח הוא מקבל בממוצע ממישהו שנכנס לאתר), וזה המדד המדוייק ביותר. בנוסף, מבחינת בעלי האתרים, מדובר ביחס מצויין בין כסף-סיכוי. יש יותר סיכוי שילחצו, ואמנם התשלום לא גדול, אבל הוא בהחלט מספק, אם הרבה ילחצו.

תשלום בעבור הרשמה (CPS)-
זאת השיטה שהכי קשה להרוויח ממנה, אבל שהסכומים יהיו הכי גבוהים. בעל האתר ירוויח, רק אם מישהו באמת יירשם דרכו. בד"כ מדובר בסכומים יותר גדולים, המתווכים העיקריים(גוגל, יאהו!, MSN) לא תומכים בזה (צריך גם להתאים את האתר של המפרסם כדי לעקוב אחרי זה), ובד"כ מדובר בתשלום עבור אנשים שהגיעו דרך האתר שלך ורכשו מוצר מסויים. מאד משתלם למפרסם, וגם משתלם לבעל-האתר, אם הוא מצליח לגרום לאנשים להירשם, הוא מרוויח סכום די טוב. מדובר על רווח גדול מאד יחסית לשיטות האחרות על כל נרשם, אבל הוא יגיע בכמויות קטנות הרבה יותר, כי בד"כ לא הרבה נרשמים.

תשלום בעבור חשיפה (CPV)-
השיטה הזאת, האחרונה מבין שלושת השיטות העיקריות, היא תשלום עבור כל חשיפה של הפרסומת עבור גולש ייחודי. משמע, אם יש לך הרבה גולשים ייחודיים ביום, תוכל לעשות סכום מכובד של כסף, בלי שהגולש יעשה כלום. רק ייכנס לאתר.
אבל צריך כמות גולשים מאד גבוהה, כי התשלום עבור יחידה (עבור חשיפה) נמוך מאד, והסכומים נעשים משמעותיים כשמדובר באלפי ועשרות-אלפי חשיפות ביום.

יוקרה-
אם יש לך אתר, כמו וואלה!, נענע, YNET, NRG ודומיהם, יספיק, לעיתים, להזכיר את שם האתר בשביל לשכנע מפרסמים לפרסם. לא, זה לא אומר שהאתרים הללו לא משתמשים במתווכים למיניהם, אבל זה אומר שהם גם מנהלים פעילות רישום לפרסום עצמאית.

שחר.

Windows Media Player 11 BETA - סקירה

Windows Media Player 11 בגרסאת בטא, יצא לניסיון חופשי. לא בנסיבות כ"כ רצוניות של מיקרוסופט.
הגרסאת בטא הרשמית הזאת, יצאה אחרי שכבר דלפה גרסא זהה לרשת.

הורדתי את התוכנה, והיות שקיימת אצלי גרסא קודמת, בוצע הליך שדרוג די מהיר. מיד לאחר מכן, הגעתי למסך בחירת הקונפיגורציה (ניתן להציג את כל התמונות בגודל מלא, בלחיצה עליהן):

שימו לב, שהבחירה הנ"ל מתבצעת מתוך תוכנית ההתקנה. בחירה ב Express, תמשיך את ההתקנה בתצורצת ברירת המחדל. בחירה ב Costum תאפשר לבצע התאמה אישית, כפי שאפשר לראות בתמונה הבאה.

מפה, אנחנו יכולים לבצע את ההתאמה האישית. ההגדרות הללו, יכולות להתבצע מיד מתוך תוכנית ההתקנה, בקלות רבה. כברירת מחדל, ההגדרות לא בנויות במיוחד כך שיגנו על הפרטיות, אבל זה ניתן לשינוי ע"י הסרת מספר סימונים.

בתמונה למעלה, אתם יכולים לראות את תצוגת ספריית המוזיקה האישית שמופיע כברירת-מחדל. סוף-סוף, נפטרה מיקרוסופט מהתצוגה הטקסטואלית העמוסה (אם יש לך ספריית מוזיקה גדולה), של שורות על שורות עם נתונים על הקבצים, ותמצתה את זה למסך מסודר, כשהמידע ברור, מחולק לפי אלבומים, ומציג בצורה ברורה פרטים על השיר, אורך, רייטינג, וסוג השיר.

כפי שאתם רואים בתמונה למעלה, מדובר במסך תצוגת האלבומים. ניתן לכל אלבום להדביק תמונה (במיוחד עבור אלו שהורידו את האלבום באימיול והתמונה מגיעה בנפרד), ובחלק מהמקרים, בעיקר, באלבומים של יוצרים שאינם ישראליים, מתממשק ה Media Player לפורטל המוזיקה בשביל להציג את התמונה הרלוונטית של האלבום בצורה נוחה.

לחיצה כפולה על שם האלבום, מובילה לשירים שהוא מכיל.

כך נראה דף הצגת האמנים, כשכל האמנים ממויינים.

אפשרות נחמדה נוספת, היא האפשרות להציג בצורה מסודרת מאד את סוגי המוזיקה, כפי שאפשר לראות בשתי התמונות מלמעלה.

אפשרות הצריבת שירים לדיסקים (תמונה למטה), שהייתה מסורבלת יחסית בגרסאות הקודמות, הרבה יותר נוחה בגרסא הנוכחית, כשניתן במסך נוח מאד, לגרור שירים ספיציפיים שרוצים לצריבה (לא צריך להעביר פלייליסט שלם), בצורה נוחה, תוך כדי שאתה יכול לעיין באוסף המוזיקה שלך, בצורה הגראפית שמלווה את השימוש לכל אורך הדרך, להאזין לשירים לפני שצורבים אותם, לגרור שירים ספיציפיים מאלבומים שונים בשיטת ה Drag & Drop.

גם יכולת ה Rip, העברת מידע מדיסק רגיל (CDA) לצורה דיגיטלית, עובדת בצורה מצויינת, ונתקעת פחות משהיה נתקע לעיתים בעבר.

אפשרות מאד מאד חשובה, שגם נותנת לנו הצצה מעניינת ל Windows Vista, היא אפשרות החיפוש המתקדמת. לא עוד צריך למלא את כל מילת החיפוש, ללחוץ על "חפש" ולהמתין לתוצאות.
תוך כדי הקלדת מילת החיפוש, כשכל אות מוקלדת, מופיע לך רשימת שירים שהולכת וקטנה ככל שאתה מקליד אותיות נוספות למחרוזת החיפוש.
זה, הופך את החיפוש למאד נוח, כשאין כמעט צורך להמתין - כל אות שאתה מקליד, מסננת פריטים נוספים מהחיפוש. נניח שיש לי 500 שירים שמתחילים באות A, כשאני אקליד A יופיעו לי כל ה 500, אבל אז, כשאני אקליד אח"כ C תצטמצם הרשימה, כך שתכיל רק את אלה שמתחילים  ב AC. מצויין, לבעלי אוספי מוזיקה גדולים.

בנוסף, כדי להקל על הניווט, למעלה, בראש הנגן, מופיע רשימת כל הסגנונות מוזיקה שיש לך שירים שקשורים אליהם, וכשאתה בוחר באחד מהם, נפתח לך תפריט שמכיל את הסגנונות. .
מקל מאד את הניווט לשיר מסגנון מסויים שאהוב עליך, מכל מקום בנגן.

האפשרות הזאת, היא כחלט משורת ה"מיקום" שנמצאת למעלה, שמציגה לך איפה בדיוק אתה במערכת המולטימדיה הזאת. ומאפשרת לך חזרה מהירה לחלקים קודמים.

גם מסך ניגון השיר, עבר שיפור מסויים:

בנוסף, יש בנגן אפשרות להתחבר בצורה יותר מתקדמת לכרטיסי טלוויזיה לקליטת שידורי טלוויזיה.
הנגן הזה, אמור להיכלל ב Windows Vista כמערכת Media Center שתהיה בגרסאות הרלוונטיות, ולהוות כמין "מרכז בידור ביתי". במערכת שעיקרה ה Media Center, יופיע הנגן בגרסא משופרת, אם יותר יכולות ואפשרויות, בדכש על ניהול כל הבידור הביתי.

אין ספק, כי מדובר בשיפורים משמעותיים ומעניינים, ולחובבי מוזיקה, בהחלט ישתלם להוריד את הנגן. מי שלא חובב מוזיקה, ולא מחזיק באוסף שירים גדול במחשב, ואין לו שימוש באוסף מוזיקה גדול (ניהול, צריבה, מעקב, Rip), או בכרטיסים והתקנים מיוחדים, מדובר בעיקר בשיפורים ויזואליים.

הנגן ניתן להורדה בחינם בגרסאת הבטא, מכאן.

שיהיה לכם שימוש קל ונעים, ורק לסיום, אני אציין, שיחסית לגרסאת בטא אין הרבה באגים - רק באג מאד מרגיש שאני נתקלתי בו. כפתור הRestore Down (מזעור) וה Restore up לא עובדים. הבזק כחול בשורת הכותבת של ה Media Player כשלוחצים עליו, וזהו. מעצבן.

שחר.

פיתוח תוכנה - איך לחשוב על המשתמש הסופי?

לעיתים, כשאני מפתח משהו, אני נסחף הרבה לכיוון הפונקציונאליות, כמה כלים יש לתוכנה, איך היא יעילה וכו'. לעיתים, ואני מאמין שלא רק אצלי, שוכחים למספר דקות את המשתמש הסופי. זה שבסוף אמור להריץ את האפליקציה. הנה רשימה של כמה דברים, טובים ורעים, שצריך להיזהר או ליישם באפליקציה, לנוחות המשתמש הסופי. רוב הדברים, אלה דברים שתוכנות אחרות נפלו בהם.

תוכנית ההתקנה

תוכנית ההתקנה זה חלק מאד קריטי. זאת, למעשה, החוויה הראשונה של המשתמש מהאפליקציה שלכם. הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם.

• יש Autostart לדיסק ההתקנה, שמריץ את תוכנית ההתקנה.
• יש רק קובץ התקנה אחד, ולא מספר קבצים שמתאימים כל אחד לקונפיגורציה שונה. מהקובץ האחד שקיים, תנו לנו להתקדם לפי רצוננו.
• קובץ ההתקנה צריך להיקרא בשם שמבהיר את תפקודו - setup.exe
• מרגע הפעלת קובץ ההתקנה, עד הרגע שבו למשתמש מופיע הודעת פתיחה, אסור שיעבור יותר מדי זמן. במיוחד בתוכנות קריטיות, זמן קצר מאד (ולתוכנית ההתקנה של Windows, בהחלט יש איפה להשתפר).
• את כל הבדיקות של המערכת, יש לבצע כשלמתשמש יש מושג בדיוק איזו בדיקה מבוצעת עכשיו, והודעה מסבירה לו שהתהליך עלול לקחת זמן. כשהמשתמש רואה שיש התקדמות, זה מרגיע יותר (ופה, ח"ח לתוכנית ההתקנה של Windows).
• אל תכריחו את המשתמש לבצע את הקונפיגרוציה של האפליקציה כבר בתוכנית ההתקנה. תנו לו לעשות זאת אח"כ, אחרי שהכל מותקן. אם אתם משלבים אפשרות קונפיגורציה בתוכנית ההתקנה, תנו אפשרות לדלג עליה בקלות.
• באפליקציות כבדות, או שמכילות הרבה כלים, תנו למשתמש אפשרות בחירה מפורטת מה הוא רוצה להתקין ומה לא, אבל, צרפו כמה "תבניות התקנה" מוכנות מראש (ח"ח להתקנה של VisualStudio)
• בסיום ההתקנה, קחו בחשבון שיש סיכוי גדול שהמשתמש ירצה להפעיל מיד את התוכנית שהתקין, ולכן, תסמנו אפשרות כזאת במערכת, ותעשו שהיא תוגדר כברירת-מחדל. אם אתם רוצים, תעשו אפשרויות להצגת הרישיון שוב פעם, ולכניסה לאתר, אבל אל תסמנו אותם כברירת-מחדל. את רוב המשתמשים זה לא מעניין.
• בנו את תוכנית ההתקנה, כך שבתחילתה המשתמש יצטרך להגדיר את הדברים שנחוצים, לבחור בלהמשיך, ואז יוכל ללכת לשתות קפה. מינימום התערבות של משתמש במהלך ההתקנה.
• אל תעשו Resart כפוי. תנו למשתמש להחליט אם לעשות או לא.
• התוכנית שלכם צריכה לרוץ בעצמה? אסור שתוכנות מסויימות שבד"כ רצות ברקע ירוצו ביחד איתה? תנו למשתמש רשימה של התוכנות הללו שקיימות עכשיו במחשב, התוכנות הבעייתיות, ואם אפשר, גם אפשרות לסגור מתוך תוכנית ההתקנה. אל תתנו לו להתרוצץ ולחפש.
• מציגים מידע תוך כדי התקנה? תוודאו שהוא לא דורש יותר מדי משאבים, בכל זאת, המשתמש רוצה שההתקנה תלך יותר טוב, ולא שהמידע שמוצג בצורה צדדית יוצג בצורה יותר מעניינת.
• תוודאו, שהמידע לא מתחלף מהר מדי.
• במהלך ההתקנה צריך להחליף דיסק? דבר ראשון, תחשבו על לשדרג את ההתקנה ל DVD. דבר שני, תשמיעו צליל התרעה, שהמשתמש יידע.
• בסיום ההתקנה, וודאו שתוכנית ההתקנה מפנה את כל המשאבים שהיא תפסה.
• כברירת מחדל, אף פעם אל תגדירו שהתוכנית תתחיל עם הרצת המחשב (אלא אם כן, זה הייחוד בתוכנית) ותנו למשתמש כבר בתוכנית ההתקנה א ההחלטה לגבי זה.
• אם אמורים להיות מותקנים תוספים לדפדפן ותוכניות אחרות, ההתקנה תודיע ותתריע על-כך מראש.

גוף התוכנית

פה, יש הכי פחות פירוט, היות, ומדובר בקטע מאד פרטני לתוכנית. אבל, הנה כמה עצות.

• כל האפשרויות צריכות להיות זמינות למשתמש, ולא קבורות בתפריטים אין-סופיים (נקודה רעה לאופיס).
• כל קונפיגורציה של האפליקציה תתבצע מתוך אותה תוכנית, ובחלון ראשי תהיה גישה לכל הפונקציות.
• שימוש בקיצורי מקשים מקובלים.
• תדאגו שהודעות השגיאה יהיו ברורות, ויכילו הסברים ועצות מעשיות לטיפול.
• תוודאו שהאפליקציה שלכם תעבוד נורמלי בריבוי מסכים.
• במקרה והאפליקציה מתרסקת (וכן, זה קורה מדי פעם) בנו מנגנון שיאפשר שחזור נתונים מהיר.
• וכמובן, בהתאם לצרכי האפליקציה ולדרישות המשתמש.

תוכנית ההסרה

• אין מצב שלא תהיה, לא תעבוד... אחד החלקים הקריטיים ביותר באפליקציה.
• יהיה ניתן להפעיל אותה גם דרך הפעלה מהתוכנה עצמה, וגם דרך Add/Remove Program שב Control Panel.
• תאפשר חוץ מהסרה, גם התקנה מחדש, ושינוי הרכיבים שקיימים.
• תיטען בקלות.
• ניתן יהיה לבחור איזה חלקים של האפליקציה להסיר.
• במידה והאפליקציה שומרת נתונים בתיקייה שלה, יהיה אפשר לבחור להסיר את האפליקציה, אבל להשאיר קובץ הגדרות כלשהו.
• על תוכנית ההסרה לעבוד מהר. בכל זאת, למחוק, זה יותר מהיר.
• התוכנית צריכה לוודא שהיא מסירה באופן מוחלט הכל

על המתכרות לאינטרנט, TechEd ועל כמה דברים שאני מנסה לעשות.

טק-אד 2006, הכנס הגדול והדו-שנתי של מיקרוסופט, הגיע לסיומו.
אני לא יכול לספר איך היה, בגלל שלא הייתי. מה לעשות, מיקרוסופט קבעה הגבלת גיל לגילאי 17 ומעלה. אולי בפעם הבאה...

 שבת שלום.

Build Comment Web Pages - אייך?

בדיוק ברגעים אלו,, אני באמצע עבודה שכללה תיעוד מאסיבי מאד של קוד (מה לעשות, הקוד הזה אמור לשמש לעוד הרבה זמן, ואנשים שונים). העבודה, כמובן, ב VisualStudio.NET 2005.
כל ההערות, כמובן, בפורמט XML-י, כי כשעשיתי את זה, בניתי על שימוש באופציית ה Buils Comment Web Pages שקיימת ב VS.NET 2003.
כשגמרתי לכתוב את כל התיעוד, וחיפשתי את האפשרות הזאת, גיליתי שהיא נעלמה. סריקה קצרה, גילתה לי שהיא הוסרה מהמוצר של VS.NET 2005, והאפשרות הזאת לא תתקיים יותר.

וזה מאד לא נוח. זה היה כלי מצויין, בשביל לבנות את ההערות בצורת קבצי עזרה נוחים למי שאמור לעבוד מול הקוד. וזה מאד מצער שהאפשרות הזאת לא קיימת.
וזה גם מאד מטריד.

בכל אופן, חיפוש בהעלה שקיים כלי בשם NDoc שאמור לעשות את זה, אבל הוא תומך רק ב C#, והפרוייקט, ב VB.NET. עכשיו, אני מחפש פלאגין שיתאם את זה ל VB.NET.

בקיצור, מאד מאד מעצבן.
בקצב הנוכחי כבר יהיה יותר קל לבנות בעצמי אתר שיעבוד מול ה XML-ים הללו.

שחר.

בטיחות באינטרנט

פעם בכמה זמן, יוצא משהו לאוויר העולם שמעלה את סוגיית הסכנות ברשת האינטרנט שוב פעם לסדר היום. בסופו של דבר, מדובר בנושא שהתקשורת אוהבת לדבר עליו, מדובר בנושא שאישי ציבור אוהבים לזעום עליו, ומדובר בנושא שחברות אינטרנט רבות נופלות בו. צריך יותר מזה? הפעם, מדובר במקרה גוגל. אני אתייחס לאחד ההיבטים השונים והמשתמעים של המקרה הזה.

אחד הדברים היותר בעייתיים באינטרנט, ואין ספק, אלה שמעוררים הכי הרבה הדים תקשורתיים בתקשורת הלא-אינטרנטית, הם הסכנות שבאינטרנט. לא מתמקדים על היתרונות, אלא על הסכנות.
כל פעם שקורה מקרה של ילד שנפל קרבן לפדופיל שהכיר דרך הרשת או שנרצח כתוצאה עקיפה ממשהו שקרה ברשת (אופיר רחום), מתחוללת איזושהי סערה, גדולה הרבה יותר מסערה על "סתם" מקרה של ילד שנפל קרבן לפדופיל או נרצח, שלא דרך האינטרנט.

בד"כ, באותם מקרים, גם שומעים טענות מצד ההורים וקרובי המשפחה של הילד (למשל, במקרה של אופיר רחום) ש"האינטרנט הרג/פגע בו".
לפני זמן לא רב, התקיים היום הלאומי לאינטרנט בטוח, שבו המטרה הייתה לעורר מודעות לסכנות שברשת.
מדובר בעיקר על היכרות אנשים דרך האינטרנט, שעלולה לגרור עימה תוצאות לא סימפטיות.
המקרה של אופיר רחום, הנער שנרצח בפגישה שערך עם פלסטינאית אותה הכיר דרך האינטרנט, מוצג הרבה פעמים כדוגמא לכל אותן סכנות.
זאת אחת הדוגמאות הטובות ביותר לטענה שלי, שהחיסרון העיקרי הוא לא באינטרנט, אלא בגולש (גם זה שפיתה והזיק, וגם זה שהתפתה) כמו שבמקרה של אופיר רחום, אי-אפשר להאשים את האינטרנט על זה שיש חלאות בעולם. זה טבעי, וזה קיים גם בלי האינטרנט.
יש שמאשימים את האינטרנט על זה שבגלל קיומה של הרשת, התאפשר המקרה של אופיר רחום. אני מתנגד בכל תוקף לטענה הזאת, ומתקן אותה: בגלל שאופיר רחום רצה סקס עם אשה שהוא הכיר רק מהתכתבות, קרה המקרה של אופיר רחום.
גם אם לא היה האינטרנט, הדבר היה אפשרי מפגישה ברחוב, שיחת טלפון, ועוד אלף-ואחת דרכים.

הכלל הכי חשוב, בכל דבר שעושים שכרוך בהיכרות עם אנשים זרים, זה לזכור שאתה לא יודע באמת מי האדם ומה מטרתו. זאת הסיבה שלא הולכים לבית של מישהו בשביל לקבל סוכריה, וגם שלא נפגשים סתם ככה עם אנשים שהכרת דרך האינטרנט, בטח שלא כמו שבמקרה של אופיר רחום, הוא הסכים ללכת איתה למקום פרטי, בשביל לקיים יחסי-מין.

כל השלכה לגבי זה שהאינטרנט גרם את הנזק, שגוייה. כי לא האינטרנט גרם את הנזק, גם לא תוכנות המסרים המיידיים. הן תוכנות. הן לא יכולות לגרום נזק. בן-אדם גרם את הנזק.
לא האינטרנט רצח את אופיר רחום, אנשים רצחו אותו, אבל, במקרה הזה, קרובי משפחתו של אופיר רחום יכולים להאשים רק אותו.
כי אם הוא היה מקפיד על אותם כללים של עבודה מול אנשים זרים שקיימים בכל התחומים, לא רק אינטרנט, הוא היה ניצל.
זה בדיוק כמו מקרה שפדופיל מפתה ילד באמצעות סוכריה. אי אפשר להגיד שהסוכריה אשמה. אפשר להגיד שהפדופיל אשם שניצל את תמימותו של הילד.
במקרה הזה, כשמדברים על נער בן 16, מספיק בוגר, ושלא מדברים על סוכריה, אלא על הטבות שיותר משכו אותו, זאת אשמתו של הרוצח שביצע את המעשה, האשה שפיתתה, ובאיזושהי מידה, גם הנער הוא לא שה תמים. בעיקר הוא היה יכול למנוע את זה, אם הוא לא היה מתפתה.

יש גם את הסוג שמעדיף פתרונות מבוססי תוכנה, מדובר בעיר על בתי-ספר שמתקינים תוכנות שמטרתן למנוע ממך להיכנס לאתרים ראויים.
ותוך כדי כך גם מונעים ממך להיכנס לאתרים ראויים, רק שהתוכנה פשוט לא מכירה.
אין ספק שזה הפיתרון הכי גרוע שאפשר לחשוב עליו. הוא יגרום לאנשים פשוט להתעלם מאתרים טובים, אך לא מפורסמים, יגרום לגלישה להיות לא נוחה, מפר את החשק לגלוש - זה בקרב הלא מנוסים.
מי שמבין טיפה, עוקף את אותן תוכנות סינון מהר למדיי.

חשוב לזכור-
האינטרנט, זה ממאגרי המידע הגדולים בעולם, וגם אחת הדרכים העיקריות ליצור קשר עם אנשים אחרים. שוב לזכור ולהקפיד על כללי הזהירות, כי זה בעיקר מה שגורם את הנזק.
אין אף סיבה לשלול שימוש באינטרנט, או להגביל אותו באמצעים טכניים. צריך להסביר את הבעיות בעבודה עם אנשים זרים, לא רק באינטרנט, גם ברחוב ובכל מקום אחר.

שחר.

על וואלידציה ואימות נתונים

אחד הדברים הכי חשובים כשבונים אתר שמקבל מידע מהגולש (טפסים, תיבות טקסט וכל מידע שלא עובר), הוא וואלידציה. אימות נתונים.
קוד שמטרתו לוודא האם הנתונים שהוכנסו, אלה הנתונים שציפית להם, האם כתובת דוא"ל עומדת בכל התנאים שכתובת דוא"ל חייבת לעמוד בהם? האם מספר הזהות עומד בכל התנאים שהוא צריך לעמוד בהם (כולל האלגוריתם הפנימי)? האם אני מקבל את מה שאני מצפנה לקבל, או משהו אחר???

מדובר בדבר חשוב מאד לוודא שהנתונים שהגיעו אליך הגיוניים, כדי למנוע זבל לא הגיוני במסד-נתונים, שליחת דוא"ל לכתובות לא הגיוניות, לא "ליפול" על מספר תעודת זהות לא הגיוני.
אבל, יש בכל הנושא הזה מספר דברים, שבמיוחד למתכנתים מתחילים, אליהם מיועד הפוסט הזה, חשוב לשים לב.

איפה לאמת?
את הוואלידציה ניתן לעשות במספר דרכים. דרך נפוצה ומוטעית היא לבצע את הוואלידציה ב client side, באמצעות סקריפטים ב JavaScript, vbScript וכדומה.
מדובר בצעד שגוי ברוב מוחלט של המקרים, מסיבה אחת פשוטה - הקוד, שמגיע ללקוח, חשוף לפניו לחלוטין באמצעות לחיצה על View Source.
לא מאד קשה לערוך את ה Source, ופשוט להסיר ממנו את הוואלידציה או את הקריאה לוודאלידציה. זה למחוק פקודה בודדת בד"כ.
זה, עלול לאפשר למשתמש לערוך את הוואלידציה, כדי שהוא יוכל להכניס ערכים לא הגיוניים, או לא טובים.
וכפי שתקראו בהמשך, זה לא רק זבל מיותר שנכנס למסד-הנתונים, זה יכול להיות הרבה יותר מזה.
מסיבה זאת, האימות, חייב להתבצע בצד-שרת, שם, הקוד לא חשוף ולא ניתן למחיקה ע"י המשתמש.
פתרון נוסף, חלקי, שלא מומלץ להשתמש בו, זה לבצע בצד-שרת בדיקה האם הדומיין שממנו נשלח הטופס הוא של השרת שלכם.
אם מישהו ישמור את זה במחשב שלו בשביל לערוך, כשהוא ישלח את הטופס, ב header יופיע שזה לא נשלח מהדומיין שלכם, וכך, תוכלו לאתר בעייה.
מדובר בפתרון חלקי, מאחר, ואת ה header שם נמצא הנתון הזה אפשר לשנות בקלות.

מה לאמת?
בנוסף להיגיון שבנתונים שהוכנסו, רצוי לאמת דבר עיקרי נוסף, מדובר, כמובן, באימות בשביל למנוע Injection.
אין שום סיבה שיגיע לשרת ערכים כמו '  או -- או < ו >.
במידה וכן צריך את הערכים הללו, יש להמיר אותם לייצוג HTML-י, שמתחיל בסימן &, ומסמן שמדובר בייצוג לתו כלשהו, את זה, יש לבצע עם Replace, כמובן, בצד-שרת.
כך, לא ייגרם נזק כלשהו מאותם תווים.

רצוי תמיד לבצע אימות נגד XSS ו SQL Injection בכל מקום שיש חשש לזה.
זכרו: יש לאמת את כל הערכים שמתקבלים, ואת כל הערכים שעובדים לשרת, גם ב Get וגם ב Post.
בנוסף, יש לאמת גם ערכים שלא המשתמש הכניס. למשל, אם אמור לעבור בשורת הכתובת ID של כתבה, בעקבות לחיצה על לינק, יש לאמת ולעשות וואלידציה גם לאותו ערך ID שעובר. כל ערך שעובר בצורה שהמשתמש יכול לערוך אותו, על אחת כמה וכמה ערך שמקורו במשתמש, יש לבצע וואלידציה.
כנ"ל לגבי Cookies שהערכים שלהם אמורים להיכנס ל DB וכו'.

איך לאמת?
למרות התקדמות הטכנולוגיה, אני רואה עדיין הרבה אנשים שבשביל לבצע אימות כותבים הרבה תנאים ולולאות. ברוב המקרים, אין בזה צורך.
יש ב .NET מספר של פקדי וואלידציה, שיכולים לתפקד גם בצד-שרת, גם בצד-לקוח, וגם בשניהם, שמכסים את כל ענייני הוואלידציה.
בנוסף, יש אפשרות להגדיר ולהשתמש ב RegExp, ביטויים רגולריים, בשביל לבצע אימות למחרוזות בעלות תבנית קבוע (כתובת דוא"ל, תאריך, כתובת אינטרנט), מחרוזות, שיש להן תבנית קבועה שבה הם יופיעו, עבורם, ניתן לכתוב ביטויים רגולריים.
מדריך בסיסי שכתבתי בנושא פקדי האימות ואיך לאמת באמצעותם, ניתן למצוא פה.

למה לאמת?
בקצרה, סיכום של הדברים שהוזכרו:

• למנוע נתונים לא הגיוניים ולא שמישים.
• למנוע נתונים שעלולים להזיק ולפגוע באתר ובנתונים שלו (Injections, XSS ודומיהם)
• לוודא שהנתונים שהוכנסו עומדים בכל התנאים שהם חייבים לעמוד בהם, ושאנחנו לא מקבלים נתונים שגויים.

אלה שלושת הסיבות העיקריות כדי לבצע אימות לנתונים, Validation.

בהצלחה,
שחר.
--------------------------------
המאמר זמין גם בכתובת:
http://blogs.microsoft.co.il/blogs/shahar/articles/validation.aspx

גוגל - "תיבת החיפוש של מיקרוסופט מסכנת אותנו" האמנם?

גוגל, בפנייה בלתי רשמית לממונה על ההגבלים העסקיים בארה"ב, טוענת, ששילוב תיבת חיפוש ב Microsoft Internet Explorer 7.0 שמכוונת כברירת-מחדל ל Windows Live Search או MSN, תפגע בה.
בנוסף, הם טוענים שלמשתמש הפשוט, קשה לשנות תכונה זאת. הנה הדגמה של כמה זה לא קשה.

(לוחצים על החץ שליד תיבת החיפוש, ובחורים ב Get Search Providers)

(נפתח דף אינרטנט, עם רשימת ספקים, לוחצים על Google)

(מחליטים אם זה יהיה ברירת מחדל, או לא, ולוחצים על Add Provider)

הצעדים הללו, הם מה שגוגל מכנים "מורכב"?
כי זה ממש פשוט, לכולם. אינטואיטיבי, הוראות פשוטות, מיד בלחיצה על התפריט של החיפוש (החץ מימין לזכוכית מגדלת), מגיעים לדף הזה בצורה אינטואיטיבית.
וסתם, כהערת ביניים, כשהתקנתי את IE, גוגל הופיע כבר אוטומטית, ברשימת ספקי החיפוש. רק צריך היה להפוך אותה לברירת מחדל (או שפשוט, זה היה בגלל שהיה לי בזמנו את הסרגל כלים של גוגל? לא, לא נראה לי).
איך שלא מסתכלים על זה, פשוט לחלוטין.

נאמר כתגובה ל: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3246304,00.html

ומנקודת מבט אחרת, אחרי שהוכחנו, שזה בכל זאת תהליך קל מאד-
מה מיקרוסופט חייבת לגוגל???

אם גוגל רוצה, שתייצר דפדפן משלה, שבה ברירות המחדל יהיו כרצונה, בתוכנה של מיקרוסופט, זכותה של מיקרוסופט להחליט מה יהיה.
בדיוק כמו שגוגל מציע להורדה דפדפן פיירפוקס שמוגדר כברירת מחדל לגוגל.
בתוכנה שלך, זכותך לעשות מה שאתה רוצה, ואיך שלא מסתכלים על זה, זה היה מהלך לגיטימי גם אם אי אפשר היה להוסיף את גוגל לתיבת החיפוש, וגם אם זה היה אפשרי.
בכל מקרה.

שחר.
חג עצמאות שמח!

העתיד של מיקרוסופט באינטרנט - איפה הוא?

לאחרונה, מתקבל הרושם בקרב רבים, ובינהם אני, שהמשמעות של MSN באינטרנט העולמי בכלל, והישראלי בפרט, שוקע בהתמדה.
הדברים הללו, בטח לא בשורות חדשות. נראה, כי מאז שMSN יצא לאוויר העולם הוא במסלול התדרדרות - כמעט ואין תוכן מקורי, התוכן שיש לא כ"כ מעניין, וגם נוע החיפוש לא משהו.
החידוש הוא, שנראה שמיקרוסופט בעצמה זונחת את המנוע הזה ואת המותג הזה.

לפני חודשים לא רבים, התחוללה סערה-זוטא בקרב אתרי חדשות הרשת בעולם, כשמיקרוסופט שידרגו את מנוע החיפוש של MSN, למנוע חדש, שאמור להוות מתחרה ראוי למנוע החיפוש של גוגל.
לפני שבועות בודדים, התגלה שמיקרוסופט, במסגרת אתר Live.com שלה, פורטל שירותי הרשת החדש שלה, שהציע שירותים רבים שמטרתם ליצור מרחב אישי לכל גולש, הציגה מנוע חיפוש חדש, שמאפשר חיפוש מתקדם, בשיטה חדשה, עם טאבים ועוד שלל חידושים.
בנוסף, גם היכולת של מנוע החיפוש עצמו השתפרה.

מה רואים פה?
לאותה חברה, מיקרוסופט, יש שתי מנועי חיפוש.
הראשון, הוותיק, שמגיע כחלק מפורטל בעל מוניטין גרוע, עם מנוע חיפוש כושל יחסית לחלופות, שעבר לאחרונה שדרוג במטרה להפוך אותו למנוע חיפוש בעל חלק נכבד יותר באינטרנט, שדרוג שהצליח רק חלקית. מאד חלקית.
מהצד השני, מנוע חיפוש חדש לחלוטין, בעל שלל חידושים מקוריים, שמגיע במסגרת אתר המאפשר לך ליצור desktop אינטרנטי, עם עדכוני RSS, תיבת דוא"ל מתקדמת בעלת ממשק חדש, שאמורה, דרך אגב, להחליף את התיבה של אותו פורטל, MSN, ושלל חידושים.

מנקודת המבט שלי, נראה שמיקרוסופט פשוט יוצרת לאט-לאט חלופות למותג הקודם, הישן, ובעל המוניטין הגרוע והלא מושקע, שרוב היתרון שלו הוא בגלל שהוא אתר ברירת המחדל בדפדפן.
הנה טבלה קטנה שתמחיש את הדברים:

מהטבלה הקטנה הזאת, אפשר לראות כי מיקרוסופט משקיעה פחות ופחות בMSN, כנראה, כי הם הבינו ששם נמצא העבר, לא עתיד. המוניטין פגוע מדי.
ובמקביל, Windows Live זוכה ליותר ויותר שיפורים, במטרה להפוך אותו לדף הבית האולטימטיבי, שמרכז את כל המידע במקום אחד, יחד עם שלל פיצ'רים לשיפור החיים ברשת, החל ממנוע החיפוש עם הכלים המתקדמים שלו, וכלה בשאר השירותים והווידג'טים.

לדעתי האישית, הצעד הזה, אם אכן זו המטרה שדעומדת מאחוריו, נכון מאד.
MSN, הוא פורטל שמתנהג ככושל, בישראל, הוא כמעט ולא מכיל תוכן מקורי, מכיל הרבה פרסומות, לא מצדיק את הכניסה אליו (הרבה פרסומות, ותוכן שאפשר למצוא במקומות אחרים), מציע שירותים דלים לעומת השירותים שמתחרים, ונראה, כאילו הוא מסתמך שיהיו לו כניסות כי הוא אתר ברירת המחדל.

הפורטל כבר לא מהווה מקור לידיעות חדושת ומרעישות, הקהילות ריקות יחסית למתחרים, ובכלל, נראה כאילו עבר זמנו.

והעתיד.... נראה שהוא ב Windows Live, נכון לעכשיו.

שחר.