לנמרוד...

הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת,
צריך לנהוג בו כבוד.

(מסכת אבות, פרק ג)

נמרוד

קשה לי לאמר שממש הכרנו - בסך הכל נפגשנו לשעה אחת בארקפה לפני כחצי שנה, לדבר על פרוייקט משותף שבינתיים עוד לא יצא לפועל, דיברנו בטלפון קצת והחלפנו כמה מיילים. באמת לא משהו מיוחד. לכן היססתי הרבה לפני שהחלטתי לכתוב לך יחד עם כל החברים שהכירו אותך שנים.

בכל זאת, די היה בפגישה קצרה כדי להתרשם מהאנרגיה העצומה שלך, כושר התפיסה המדהים , ההתלהבות ויכולת המכירה שלך. בדרך אגב תוך כדי הפגישה הסברת לי איך אתה משתמש בOne Note – בצורה כל כך משכנעת שגרמת לי להתחיל להשתמש בכלי באופן יומיומי מאז. עכשיו, כל פעם שאני רואה את הכלי פתוח על שולחן העבודה שלי, אני חושב עליך.

קשה לי לדמיין אותך נלחם במקום איום כמו עייטא-א-שעב. אתה הרי צריך לנאום, לצחוק, לאהוב, לשכנע – מה לך ולמלחמה? האזור שלנו, כנראה, חוזר ומזכיר לנו מדי פעם בצורה כואבת כל כך את מציאות חיינו האמיתית, ומסתבר שגם למלחמה הטובים ביותר – כמוך – מתייצבים ראשונים.

אני מקווה עוד לפגוש אותך אחרי מאה ועשרים. תפנה אלי שוב עם החיוך שלך ותסביר לי בהתלהבות דבר חדש שלמדת, או תאיר לי זווית חדשה לגמרי על אופן השימוש במשהו שחשבתי שאני מכיר. אני לא יודע אם בגן העדן משתמשים ב-Windows או אולי דווקא ב-Mac (כמו שאומר הסיפור הידוע) אבל בטוח שאתה שם, וגם שם אתה מרשים את כולם.

מאז שנפלת, קראתי כל מה שנכתב עליך. למדתי איזה בעל ואבא אוהב היית. תנחומי מעומק הלב לאיריס ולמשפחה.

להתראות,

יואל

רק כמה דקות...

רק כמה דקות, זה כל מה שהיה צריך ממך.
כמה דקות בהם סידרת לעצמך מקום אצלנו בלב.
מקום שהלך וגדל ככל שהכרנו יותר.

בסה"כ הכרנו חצי שנה.
עובדים באותה קבוצה קטנה.
קבוצה שנשברה באותו בוקר נורא.

ועכשיו אני יושב ומקשיב לך מדבר.
מסתכל על התמונות שלך.
ואתה כל כך חי, כל כך כאן.

אני עדיין רואה אותך נכנס למשרד,
שומע אותך קורא "בן שלו".
ולפעמים אני עוצר, מדבר איתך, צוחק.

נמרוד, תודה!
תודה על אותן דקות שנתת לי, לנו.
תודה על הזכות שנפלה בחלקי להכיר אדם שכמותך.

ולא הספקתי להודות לך על מה שנתת,
לא הספקתי להחליף איתך מילים אחרונות.
מה בסה"כ חסר לי, רק כמה דקות...

רציתי אותך יותר חבר

נמרוד

רציתי אותך יותר חבר

רציתי להכיר אותך יותר.

חוויות משותפות

לרדוף אחרי הילדים בשבתות.

אני  מכיר אותך אני יודע מי אתה

רוצה להיות איתך, רוצה ממך יותר!!

היכן אמצע עוד בעולם.

כזה חבר.

אספתי לעצמי את כל החברים

הטובים היפים המיוחדים 

רציתי עוד אחד אבל,

הוא הלך למלחמה

נמצא בארץ זרה

 חשוף חשוף כמטרה,

יושב לו שם בטנק מגן על המדינה.

אילו רק יכולתי לרגע קט

הייתי מבקש להיות איתך יותר

אילו רק יכולתי לבקש כבר אז

להיות יותר חבר

לחלוק חוויות להיזכר במעשיות.

לרדוף אחרי הילדים בשבתות.

מה שנשאר עכשיו הוא זיכרון שבור

ללא יכולת להשלים את הסיפור

מבקשים לסגור את הפצעים

אשר קרעו ת'נפש בגעגועים

לעוד חבר שהלך למלחמה

 ולא שב ולא שב משם בחזרה.

 אוהב ואזכור אותך  לעד
אמיר אילני

חבר אהוב

חבר אהוב,

איפה אפשר למצוא עוד את הזן הנדיר הזה של אנשים מאושרים וטובים כמוך, אתה השארת אחריך חלל עצום שאני לא יכול להבין איך יהיה ניתן למלא אותו אם בכלל...

תמיד, לא משנה מה, היית מחייך וזורק איזה שהיא בדיחה או מחמאה. אני חושב עליך הרבה ובאופן מפתיע או שלא אני ישר מחייך, איך לא? הרי לא ידעת משהו אחר מלבד לגרום לאחרים לחייך.

השארת אחריך משפחה מדהימה ואוהבת קל להבין מאיפה כל הטוב שבך ואיך גדלת להיות החבר הכול כך אהוב של כולנו.  

אני מצרף לפה מייל שמתאר אותך יותר טוב מכל דבר אחר, איש צנוע והכי טוב שהכרתי

From: Nimrod Segev (Intl Vendor)
To: Olivier Milhovitch

אחשלו,

אני צריך את הטופ 50 קריאות במרכז התמיכה בפוקוס על WinXp, ואופיס 2003.

ממי אני לוקח את זה?

From: Olivier Milhovitch
To: Ran Gat (Extranet)
Cc: Nimrod Segev (Intl Vendor)

רן תדאג בבקשה לשלוח לנימרוד את הקבצים ...

From: Nimrod Segev (Intl Vendor)
To: Olivier Milhovitch

אתה מספר אחת בארץ!

From: Olivier Milhovitch
To: Nimrod Segev (Intl Vendor)

לא יכול להיות כי אתה מספר א ח ד !!!

From: Nimrod Segev (Intl Vendor)
To: Olivier Milhovitch

לא לא לא..., אתה מספר אחד... J

עוד שנייה אנחנו נוזלים על המקלדת J

אזכור ואוהב אותך לנצח,

אוליביה מילוביץ

"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא..."

הימים עוברים אבל הלב מסרב להאמין.

מסרב להאמין שלא תחזור משם ---

מסרב להשלים עם החלל הזה שהותרת אחריך

מסרב לקבל את העולם שכמנהגו נוהג

מסרב להסכים להמשיך קדימה בלעדיך

מסרב להיכנע לגורל הזה שנכתב למעלה

מסרב להשלים עם הקלות הבלתי נסבלת שבה נלקחת מהעולם הזה, שכה אהבת.

החיים מקבלים משמעות אחרת, משמעות של ארעיות, משמעות של געגוע.

אז אני מתגעגעת לפניך המאושרות, המחייכות אלי כל בוקר בהגיעך למשרד.

לצעדיך הטופפים במסדרון, שניה לפני שהתמקמת, בגרביים במשרד עם הרגליים למעלה.

ידעת להצחיק את כולנו סביבך, החכמת לעזור בכל רגע וצרה, ידעת להיות חבר ובנאדם.

כבר אמרו רבים לפני, כאלה שהכירו אותך יותר ופחות, כי בלכתך הבינו עד כמה ומה היית בשבילם.

יותר מהכל אני מרגישה שהיית דוגמא, דוגמא לאושר, למיצוי החיים, להצלחה, לחברות, ליופי.

דוגמא לנתינה, מחוייבות, טוטאליות באהבה לכל הסובב אותך ובראש ובראשונה למשפחה.

מקווה שנשכיל ללמוד ממך ולו מעט, על מנת לשמר את מי שאתה.

מתגעגעת

ענת

האדם

נמרוד היקר

את ההודעה המצמררת שמעתי בדרכי דרומה

צמרמורת חלפה בגופי ומיד דמותך הופיעה לנגד עיני - פרצופך המחייך וענייך המיוחדות

הרי לא מזמן ישבנו יחדיו ושוחחנו על מערכות הפעלה,האזרחות מול הצבא,משפחה ועוד

נפל בחלקי הזכות והעונג להכירך

מיוחד היית בכול אברייך - החיוך,המבט,הנועם וכמובן האדם

היושר הפנימי והיכולת להותיר חותם אנושי אפיינו אותך בכול דרכך

מיוחד באדם היית ומיוחד באדם תזכר

בהערכה רבה ובהצדעה

זיסו גיל

למשפחת שגב היקרה

 משפחת שגב היקרה,

כאשר זורקים אבן למים נוצרים מעגלים רבים היוצאים מהמרכז ומרחיקים לאין סוף.

כך אני חש שאני חושב על נמרוד ז"ל.

נמרוד ז"ל יצר סביבו מעגלים רבים של אהבה והערכה אין סופית ונגע בקסמו בכל כך הרבה אנשים.

נפלה בחלקי הזכות להיות  במעגל של העמיתים לעבודה.

את נמרוד ז"ל הכרתי עוד במקום עבודתו הקודם בחברת We ולאחר מכן הכרתי אותו יותר שעבד עימי במיקרוסופט, במחלקה מקבילה.

בכל אינטראקציה שהיתה לנו נדהמתי לגלות אדם חכם, רגיש, חייכן, טוב לב, מצחיק, מקצוען, אוהב, יפה תואר, ומוכשר ביותר.

אחרי לכתו של אדם נוהגים לספר אודותיו סופרלטיבים, אודות נמרוד זה היה גם בחיים.

אני בטוח שמעגלי האהבה של נמרוד ז"ל, ימשיכו להדהד.

אמיר זילברברג

מתוך עיתון פנימי: In Memory: Nimrod Segev

Nimrod Segev, a Windows Client technology solution professional based in Israel, died Aug. 9 while fighting for the Israel Defense Forces in Lebanon. He was 28. Segev, a reservist who had attained the rank of sergeant major, was called to serve days before a cease-fire agreement was reached.

He is survived by his wife Iris Segev; a three-year old son, Omer; a nine-year-old stepdaughter, Vik Landes; parents Iris and Hezi Segev; and a brother, Ehud Segev, who eulogized his elder sibling.

Nimrod Segev was remembered as always cheerful and optimistic.

Segev began his Microsoft career three years ago as a vendor, responsible for Windows Client and Office deployments for enterprise customers. A year later he accepted a position as a Microsoft employee.

In the first quarter of FY06, he was given the Infrastructure Optimization Champions award for his work training and implementing the Microsoft Business Desktop Deployment solution for customers and partners. Segev’s contributions also helped his organization win the Windows Vista Velocity award for small/medium subsidiaries, noted Segev’s manager Ronen Ashkenazi.

“Nimrod’s achievements over these past two years have been exemplary,” Ashkenazi said. “He had a rare combination of professionalism, goodness, enthusiasm, passion and knowledge. A week after hearing about this tragic loss I still cannot stop the tears from flowing. I will eternally miss him as I am sure everyone who has known Nimrod will. …We have truly lost one of our best.”

Colleague Shira Kimchi remembers Segev’s charm and optimism. “He loved Microsoft, loved his job and it showed through whenever he met with our customers. He was always cheerful and optimistic with his trademark smile and glowing eyes. It was an honor working with him and more than that, it was an honor knowing him as a person. The fact he is no longer with us has not sunken in. I will always miss him.”

“I am shocked and deeply saddened by this tragic news,” noted colleague Aben Kovoor. “I just can’t believe that he is no more. My interaction with him was when he won the champions award back in October, and the advice he gave us on how he achieved [his] deployment target.” Kovoor said Segev made an immense contribution to the Windows Client business, and the team “had great respect for his work, and we will miss his presence in our community.”

Yinon Nadav said the true measure of Segev’s character shone through in the commitment he had for his family. “Behind the eminent smile, the bursting charisma and the obvious talent and passion I was essentially drawn to the humanity of Nimrod. Being totally committed to his family, loving and respecting his wife and kids, that's what I appreciated the most,” added Nadav. “For I believe that's where a person is truly measured – by being respectful and patient at all times to his loved ones, never taking them for granted and being immensely proud of his family.”

Corporate vice president Moshe Lichtman added, “The Microsoft family is mourning today and we will do everything we can to support Nimrod’s family during their most difficult time. At the same time we will remain strong. … Let us hope for a quick return to peace and safety for all.”

הסיפור שנגע בי יותר מכל

כתבתו של אוהד לוביאנקר מידיעות אחרונות מתאריך 18-06-2006

מתוך הבלוג של Tony Krijnen

Rest in peace, my colleague and our friend, Nimrod Segev.

לא אשכח אותך לעולם

נמרוד היקר

אני מתגעגע לחיוך התמידי שלך, תמיד הבאת איתך את האור וההצלחה לא אחרה להצטרף...

היית ההשראה של כולנו, תודה לך על כל מה שלימדת אותנו.

פרחנו יחד בטק-אד, היה לי לכבוד רב וזכות גדולה לנהל את המסלול לצדך.

כתבתי ואני שוב כותב: לא אשכח אותך לעולם

אוהב אותך,

עמית

לוחם האור

את החיוך הכה מפורסם של נימרוד אי אפשר היה לפספס.

וגם לא את העובדה שבאמת, אבל ב-א-מ-ת אהב מאוד לעזור לכל אחד, בכל מצב. ברירת המחדל של נימרוד הייתה כן. תמיד כן. גם במחיר דחיית ענייניו שלו לעצמו.

היית לנו אדם יקר עם מטען נדיר של אנושיות ואהבת הזולת.

אתה דוגמא ומופת עבורי.

לא שוכח.

אוהב אותך.

יוסי

נמרוד!

נמרוד,

מה אפשר לומר ולהוסיף עליך...

על איש שסוחף אחריו כל כך הרבה אהבה והערצה

על האיש שכל מי ששמע את הבשורה הרעה לא מצליח להתרומם ולהמשיך

עליך נמרוד, אתה היית אהוב של כולנו ואתה היית גאווה ענקית למשפחה שלך ולנו מייקרוסופט.

כל פעם שרק ביקשתי את עזרתך נענית בחיוב גם כשידעתי שאתה כל כך עמוס ואין לך דקה לנשום.

תמיד עשית את זה מכל הלב ובחיוך- כמו שרק אתה יודע, נמרוד.

שבועיים לפני האסון באת להתנצל שלא ענית לי על מייל ששלחתי לך שלושה ימים לפניי כן... איפה אפשר למצוא עוד אנשים כמוך!?

לפני שבוע, קיבלנו כולנו את הבשורה הזו שאתה אינך איתנו עוד.

מיקרוסופט החברה שתמיד שוקקת חיים אנשים שותפים כנסים לקוחות אוכל שיחות טלפון ובלאגן עמדה קפואה בוכייה כואבת ולא יודעת מה עושים...מה קורה פה...

אחרי ביקורים חוזרים אצל המשפחה שלך הבנתי בעצם מאיפה הגנים המדהימים שלך, אתה חלק בלתי נפרד ממשפחה שלמה מאוחדת ומיוחדת במינה.

תנוח על משכבך בשלום, אנחנו כאן נעשה את הכול כדי לשמור עלייך בנינו.

תודה נמרוד-

תודה על מי שהיית

תודה על מה שתרמת

תודה על העזרה שלך תמיד

ותודה על זה שהקרבת את חייך למעננו , למען כולנו כגיבור כדי שנמשיך לישון בשקט- את זה נזכור ולא נשכח לעולם!

קרן גבאי.

ההספד אותו הקריא אהוד שגב על קברו של נמרוד והזמנה לפעולה

במהלך הופעותי ברחבי העולם הופעתי לחיילי צה"ל, צבא דרום לבנון, נציגי האו"ם, חיילים אמריקאים, אירים, איטלקים, לכוחות נאט"ו ולקהל מכל דת ומכל צבע…

אני קוסם, אני מבדר ונותן השראה. אני גורם לקהל להשתאות ולצחוק. אני גורם לדברים להיעלם ולהופיע מחדש. אבל כרגע אני אבוד כי אין לי שום מילת קסמים או מטה קסמים שיחזירו לי את אחי היפה, נמרוד.

ראיתי את הרעב בהודו, את השנאה בקוסובו, את שאריות המלחמה בסרייבו. אינני יכול לשכוח את האירוע הכואב בעקבות אסון התאומים וכל מה שגרר אחריו. הלב נצבט והדמעות ניסו לשטוף את הכאב.

אבל מהכאב של היום אני לא יכול להימלט, זה כאב אינסופי שלא עובר ולא יעבור.

אני יודע שכל התפילות שבעולם, כל הטריטוריות שיינתנו או יוחזרו, אפילו לא כל הכסף שבעולם לא יחזירו לי את האח היחיד שאי פעם היה או יהיה לי, החצי השני שלי, האדם הקרוב ביותר אלי בעולם.

אני מנסה לחשוב מה האח שלי, שהשאריות שלו נמצאות בתוך הארון הזה, היה אומר לי עכשיו. אני חושב שהוא היה פשוט מחייך אלי ואומר לי: "אהוד, תנצל את מה שעובר עליך כדי לעשות משהו טוב בשבילך ובשביל אחרים".

אז הנה, בשבילך נמרוד, אחי היקר מכל, אני אשאב כוח מהכאב הבלתי נסבל הזה ואת הכוח הזה אני אתרגם למטרה ספציפית למשהו מעשי שיעזור לאחרים.

בחייו, נמרוד היה להבה שקטה שהנחתה אותי, אחי הגדול והחכם. במותו, נמרוד העביר לי את הלפיד של כוחות האור והחופש והוא בוער היום בתוכי יותר מתמיד.

היום אני יוצא למרוץ הלפיד ואין לי כוונה לעשות את זה לבד.

אני פונה לכל האנשים ששומעים אותי עכשיו בין אם זה בישראל, בלבנון או בכל מקום אחר בעולם.

המשאלה שלי היום היא למנוע מכם את הכאב שבעמידה פה, איפה שאני עומד היום, להביט לתוך הארון הזה בידיעה שהשאריות של האדם היקר לכם ביותר נמצאות בו, שאריות של חלומות שנופצו טרם זמנם.

אבל אני לא יכול!

למה? כי רק אתם יכולים! כל אחד יכול, וצריך ואחראי לחופש של כולנו ושל הדורות שיבואו. בישראל, בלבנון, בעירק ובכל פינה שבה החושך שולט והחופש אינו בנמצא.

אנחנו כן יכולים לעשות. לא רק שאנחנו כן יכולים, אנחנו היחידים שבאמת יכולים.

תגידו לי? יש דבר יותר חשוב מהחיים?

זה הזמן להבין שחיי אדם שווים יותר מכסף, הבדלי דת או טריטוריה!

אנחנו זקוקים לדבר אחד עכשיו: לעצמנו! בכל מקום בו אנו נמצאים!

הלפיד אותו אני נושא כבד והמסלול ארוך. קחו איתי את הלפיד הזה היום ותצטרפו אלי.

היום התחלתי בהקמת קואליציה עולמית שתפעל למען החופש בכל רחבי העולם.

לצורך זה נפתח אתר אינטרנט מיוחד שכתובתו FREEFREEDOM.ORG היכנסו עוד היום והירשמו והעבירו את המסר לכולם.

לא משנה איפה אתם נמצאים, קחו איתי את הלפיד הזה והצטרפו למרוץ בשביל להגשים את המשאלה האחרונה של אחי נמרוד ושל כל אותם האמיצים שהיו קורבנות במלחמת החופש. המשאלה היחידה שלהם הייתה... שהם יהיו הקורבנות האחרונים של המלחמה.

נמרוד יקירי, האחד והיחיד

נמרוד יקירי,

כבר שבוע ימים, מאז אותו בוקר ערור שבישרו לי על מותך, בכל פעם שאני מדמיין בראשי את החיוך הכובש, את העיניים המהפנטות שלך אני שוב פורץ בבכי. הבטחתי לעצמי שאני יצליח להגיד לך מילים אחרונות מבלי לתת לדמעות לחנוק אותי אך אני יודע שזו הבטחה שיהיה לי קשה לקיים. לקח לי שבוע לכתוב לך. כה קשה לכתוב בלשון עבר על מישהו שהוא כל כך מוחשי כל כך איתי.

מה אני יכול לכתוב על אדם שהיה כל כך יקר לי ועכשיו איננו. העצב מחניק והדמעות לא יודעות גבול. אבל זה לא אתה, זה לא נמרוד.

לא היית עצב ובוודאי לא דמעות. היית יופי (הדוגמן נהגתי לקורא לך), חיוך, ושמחת חיים ללא גבול. כל כך הרבה אנשים מנסים לנחם אך אין באמת נחמה על עובדן כה גדול.

כולנו במיקרוסופט נזכור אותך עם אותו חיוך, אמירות שנונות, יצירתיות ללא גבולות ואנושיות קוסמת. מי יכול לשכוח את כל אותם הופעות שלך בכנסים השונים? בכל פעם שאתה עולה לבמה אתה סוחף קהל של מאות שמריעים לך בכל פעם מחדש. רבים יגידו שזה בגנים, שזה בא לך בטבעיות, וזה בוודאי היה חלק מן ההצלחה שלך. אני יודע שזה בא מהמקצוענות חסרת הפשרות ועבודה עיקשת לשלמות בכל דבר שעשית. היית מוכן לסחוב 30 קילו של ציוד בחום הקיץ הישראלי על מנת לתת את ההדגמה המושלמת, כי זה אתה, הכל חייב להיות הכי טוב.

אני זוכר כאילו זה היה אתמול זה המצגת סיום שלך בכנס טקאד האחרון. באתי במיוחד אחרי יומיים של כנס שלא ראיתי אותך. כל אחד שבא למסלול שלי שאל "את נמרוד ו-Vista כבר ראית?". הייתי חייב לראות. עוד לפני המצגת ניגשתי אליך לחבק אותך, להעריך אותך על ההשקעה הרבה שלך, לאחל לך בהצלחה במצגת הסיום. הייתם הרבה על הבמה, אתה ורויטל, רונן וארז, עמית ואחרים. אני זוכר איך כולם נתנו הופעה נפלאה בחדר עמוס עד עייפה במאות אנשים ואז.... עולה נמרוד לבמה וכאילו מישהו הדליק את האור בחדר. הקהל מריע עם כל אמירה שנונה וכל מטבע לשון שהיית כל כך טוב בלחבר. אני לא חזק בכתיבה ואיני מוצא את המילים לתאר את ההרגשה... אני רק זוכר את הגאווה העצומה שאחזה בי באותו רגע. כה הייתי גאה שיש לי אדם כמוך בקבוצה.

התשוקה ללקוחות, לשותפים לאנשים באשר הם, היא שהביאה כל כך הרבה אנשים, משפחה, חברים, לקוחות ושותפים תחת מתקפת קטיושות מטורפת לראש פינה על מנת לחלוק לך כבוד אחרון. אתה זרעת זרעים בלב כולנו והפכת להיות חלק מאיתנו. לכן זה כל כך כואב...

נמרוד יקירי, תודה! תודה על שאפשרת לי להיות חלק ממך בשנה האחרונה. תודה על כל אותם רגעים נפלאים. תודה על מה שקיבלת, ותודה על כל שנתת. תודה על מי שהיית. תודה על מה שהשארת. כפי שאתה הייתה חלק מאיתנו אנחנו נהפוך את איריס והילדים לחלק מאיתנו. הרי זה מה שהייתה עושה אתה עבור כולנו, הלא כך?

אנחנו קבוצה מגובשת ונחושה. ונתמוך במשפחה כמיטב יכולתנו וכידוע לך יש לנו יכולות לא קטנות.

תחיה בליבי לנצח.

אוהב וכואב,

רונן.