באחד הפוסטים הקודמים כתבתי על טכניקה לחשיבה יצירתית שנקראת בי-סוציאציה: קישור שני אובייקטים שלא בהכרח קשורים זה לזה על מנת ליצור משהו חדש.
אז חברנו לנו כמה וכמה אנשים ויצרנו קונספט חדש - יום ציחבוקים חגיגי.
הרעיון הוא פשוט - לחבק עושה טוב על הנשמה (וכל מי שחיבק איתנו בעבר אנשים זרים בשדרות רוטשילד יודע עד כמה זה נכון), כנ"ל לגבי צחוק (הסרוטנין, הסרוטנין...). ומכאן שצחוק + חיבוק = מואי כיף!
ושלא תגידו שאנחנו לא מתבססים על מתודולוגיות מחקריות רציניות - אפשר למצוא לכל אורך ההסטוריה האנושית צירופים מוצלחים שכאלה, ואם ניקח את העולם הקולינרי בתור מדגם מייצג:
קפה + מאפה
פיתה + חומוס
אבטיח + גבינה בולגרית
במבה + שוקולד (לאמיצים בלבד)
אז נכון שאתם רוצים פרטים?
ואי אפשר שלא להזכיר את סטיב בלמר (המלך!!)
אשר צ'יפר אותנו הבוקר בביקור בזק (בזכותו זכינו למזרקה מדליקה וחדשה, לפוליש מלכותי לרצפה, ולעציצים לבנים ומחרידים בכניסה לבניין). אין ספק שמדובר באדם עם כריזמה נדירה, מהסוג שהופך אנשים, בזכות ולא בחסד, לשכירים העשירים בעולם. האנרגיה שלו, ההתלהבות, וה"יזראל! יזראל! יזראל!!" שלו עדיין מהדהדים אצל כולנו ובאמת עושים חשק להישאר פה עד הפנסיה לפחות. אמנם ההרצאה השנייה שלו במעמד הנשיא חייבה אותו להיות רציני ופורמלי מהרגיל, אבל אנחנו עוד היינו שפוטים שלו מההרצאה של הבוקר בה הוא פשוט קרע אותנו מצחוק. בכלל, כמה כיף ומעורר השראה לראות מישהו שכל כך מלא תשוקה למה שהוא עושה. כמה מדבק (,כמה עושה חשק לצעוק: סטייייייייייב - תעשה לי ילד!!!), וכמה מזכיר שאולי הדבר הכי חשוב ביצירת משהו חדש זה להתלהב, זה להידלק, זאת האש הפנימית.
אז מה הכי מלהיב אתכם?