בהתהוות

נחשו מה קורה ביום שישי השישי לשישי בשעה שש... על ידי נגה

באחד הפוסטים הקודמים כתבתי על טכניקה לחשיבה יצירתית שנקראת בי-סוציאציה: קישור שני אובייקטים שלא בהכרח קשורים זה לזה על מנת ליצור משהו חדש. אז חברנו לנו כמה וכמה אנשים ויצרנו קונספט חדש - יום ציחבוקים חגיגי. הרעיון הוא פשוט - לחבק עושה טוב על הנשמה (וכל מי שחיבק איתנו בעבר אנשים זרים בשדרות רוטשילד יודע עד כמה זה נכון), כנ"ל לגבי צחוק (הסרוטנין, הסרוטנין...).  ומכאן שצחוק + חיבוק = מואי כיף! ושלא תגידו שאנחנו לא מתבססים על מתודולוגיות מחקריות רציניות - אפשר למצוא לכל אורך ההסטוריה האנושית...

לפעמים (גם ביצירה), על ידי נגה

פחות זה יותר.

על הכתיבה על ידי נגה

מישהו אמר לי היום שלכתוב זה נורא קשה. אמרתי לו שכנראה לכתוב זה נורא קשה עבורו . באותה מידה שלהלחין זה נורא קשה עבורי . ובכל זאת יש הבדל בין השניים - הלחנה דורשת אי אילו שנים של לימודי מוסיקה, ידיעת תוים ושמיעה מוסיקלית בסיסית. הידע המוסיקלי שלי מסתיים בכרך א' של "שירים וגיטרה" , אי שם באחד העמודים שבין "דוגית נוסעת" ו"טומבילייקה". השמיעה המוזיקלית שלי מתחילה ומסתיימת בסגידה לג'ולי אנדרוז בתפקיד מריה מצלילי המוסיקה. אבל לעומת זאת בשביל לכתוב לא צריך כישורים מיוחדים...