סיוט בקצה האופק - משלוח מכשיר לתיקון בחו"ל – חלק ד’ – סוף טוב הכל טוב ?

סיפור בהמשכים ….

בחלקים הקודמים סיפרתי את תחילת מהלך הסיוט, בו נסכם את המצב כרגע :

חלק שלישי :

יצאתי ממרתפי המכס בהרגשה מחורבנת, בזבזתי 6 שעות מחיי ו90 ש”ח על כלום.

עכשיו התחילה הבירוקרטיה הנוספת, אני רוצה את הכסף חזרה, לא מתוך צורך חס וחלילה אלא מתוך עיקרון בסיסי של לא קיבלתי שירות/מוצר לא מגיע תשלום (No Taxation Without Representation!").

דבר ראשון פניתי ל TNT ומסרתי להם להחזיר את החבילה לשולח, זה לקח להם רק חודש וחצי. כנראה שהבירוקרטיה לא רק עוצרת אותנו.
עכשיו קיבלתי את המסמכים והגשתי תביעה להחזר תשלום, נחשו מה שוב צריך לעשות, לשלם אגרה תביעה למכס על סך 30 ש”ח.
בכל מקרה זה עדיין בבירור, לפחות זה לא צמוד לדולר.

עמדתי לי ביאושי וחשבתי לעצמי הכיצד נפלתי ככה ? החלטתי להרים טלפון למעבדה ולדבר ישירות עם האחראי. אחרי כמה דקות ניהלנו שיחה מעניינת. אני מגיע עם עצבים וחום ים תיכוני הוא קר מזג דני.
לאחר שהסכמנו על המצב הקיים התחייב לי Ditte שתוך שבועיים יבוא פתרון לבעיה. האם להאמין או לא ?

בינתיים קיבלתי בהשאלה מחבר Samsung BlackJack II שהוא Windows Mobile Standard כלומר ללא מסך מגע והחיים הניידים שלי חזרו למסלול נורמלי משהו, שוב יש Push Mail משרת ה Exchange.

חלפו להם שבועיים ואין שום שינוי במצב, פניתי שוב למעבדה ובתגובה נמסר לי שכבר לפני 5 ימים נשלח אלי המכשיר. טוב טלפון קצר ל TNT והתברר שהם “ניסו” להשיג אותי במספר הביתי בשעות העבודה ולא טרחו להשאיר הודעה.
הפעם כלקח ממסעותי במרתפי המכס החלטתי לשלם לTNT על השחרור (הזמן והעצבים שלי שווים יותר) שוב פקסים שלא מתקבלים/מתוייקים ושוב מכתבי הצהרה ולאחר יומיים מגיע שליח עם חבילה קטנה. פתחתי את החבילה ולהפתעתי….. מכשיר חדש מהניילונים !!!

למזלי בחרתי לשחרר את המכשיר עם TNT ולא לבד. למה ? כי אם אני הייתי הולך למכס אז לי היו בודקים את המספר הסידורי של המכשיר ומגלים שהוא אינו תואם לזה שנשלח במקור. עקב כך הייתי צריך לשלם מכס ומע”מ וגם להביא אישור שחרור של משרד התקשורת. אך מאחר וTNT העבירו את ההצהרה שלי זה סיפק את המכס. פשוט מזל.

בכל מקרה 10 דקות לאחר מכך הגיבוי שוחזר, SIM וכרטיס זכרון הוכנסו ואני שוב על הסוס.

סוף טוב הכל טוב ??

אז לא, למי שזוכר את תחילת הסיפור לדנמרק נשלחו שני מכשירים ורק אחד חזר !

אז אחרי עוד שבוע שוב טלפון מTNT שוב חבילה מדנמרק, שוב אותו סיפור (פקס, תיאום שליח, חבילה) הפעם רק יום ולא חמישה…. פותח את החבילה ושוב מכשיר חדש אבל לא אותו דגם כמו ששלחתי אלא HTC Touch Dual. טוב תחליף מספיק טוב עבורי.
אבל לא שלחו לי את הסוללה שלו ושאר הירקות המגיעים בקופסה. שוב דנמרק על הקו ושוב חבילה. תוך עוד יומיים חבילה נוספת מגיעה עם כל האביזרים ובא לציון גואל…

כל זה קרה החל מסוף חודש אפריל עד לפני שבוע תמים. אני עדיין חושב מה יכולתי לעשות שונה ? מה יכול היה למנוע את המצב או לזרז את התהליך ?

בכל מקרה לי אין תשובות.

סיוט בקצה האופק - משלוח מכשיר לתיקון בחו"ל – חלק ג’

סיפור בהמשכים ….

בחלק הראשון והשני סיפרתי את תחילת מהלך הסיוט, בו נסכם את המצב כרגע :

בחלק השני סיימתי בדרכי לממ”ן בנתב”ג לצורך שיחרור חבילה שהגיעה עבורי מדנמרק, בתקווה אחד המכשירים שחזר תקין הפעם.

חלק שלישי :

למי שזוכר בילדותי היה משחק של אפרים קישון בשם “חבילה הגיעה” שניסה להראות את תלאות הבירוקרטיה הישראלית לשחרור חבילה מהמכס. אז למי שלא הכיר את המשחק (יש גרסא חדשה) או לא יצא לו לבקר במכס הינה תקציר התהליך (במציאות מדובר על 6 שעות מחיי)

1. הגעתי לשדה התעופה על שם בן גוריון, עכשיו למצוא את מסוף המטענים של ממ”ן – אההה יש שני אזורי מטענים כמובן שאני נמצא באיזור הלא נכון.
2. הגעתי לאיזור הנכון – משימה 2 למצוא חניה, יש חניון אבל רק שנכנסים מגלים שאין חניה וצריך לווצא כמה סיבובים, זה בסדר אני רגיל מתל אביב (הרגשה ביתית חמה בערך 40 מעלות בצל)
3. עכשיו צריך למצוא את השער הצפוני, שם יחכה לי נציג TNT עם הניירת הנדרשת לשחרור החבילה.
4. מצאתי את השער והשומר קורא לנציג, 10 דקות חולפות, עוד 10 דקות בסוף מגיע מישהו במקרה, אין לא את הניירת אבל הוא יודע למי יש וקורא לו.
5. לאחר 35 דקות יש בידי חבילת ניירות יבוא של החבילה.
6. אני ניגש לבנין המרכזי, עומד בתור של הכניסה, עוד 20 דקות חולפות להן. מגיע לפקידה שמיואשת מעצמה ומכל העולם, לאחר שהיא בודקת את הניירת היא שולחת אותי לחדר 645 נמצא כמובן בצד השני לחלוטין של הבנין.
7. 15 דקות מאוחר יותר אני בתור של “לשכת המסחר”, בתור ממתינים שני אנשים, זוג צעירים שמנסים להחזיר מכשיר פרה-רפואי ארצה ועולה חדש מארה”ב שנתקל בפעם הראשונה עם נפלאות הבירוקרטיה הישראלית.
8. חוק ראשון בבירוקרטיה ישראלית – תשלם, אז אני משלם 40 ש”ח על מנת לפתוח תיק יבוא, הפקידה מאבדת את הצפון בניירת של המשלוח שלי על מנת למצוא את ערך החבילה, אחרי חיפושים והתיעצויות עם כל פקידה בסביבה היא מחליטה שה40 ש”ח ששילמתי מספיקים ושולחת אותי לתור הבא.
9. התור הבא נמצא בחדר גדול עם דלת מאובטחת שמא מישהו ירצה להכנס לשם מרצונו החופשי, שם אני נפגש עם חברי מהתור הקודם בפרץ של הקרבה עצמית אני מחליט לעזור לעולה החדש לצלוח את מעמקי הבירוקרטיה.
10. לאחר שאני שוב מחכה בתור ומגיע לראש מתברר לי ששוב צריך לשלם, הפעם עוד 50 ש”ח עמלת יבוא, לנוחות הבאים יש סניף של בנק במתחם, שגובה עמלת פעולה של 20 ש”ח, למה ? כי הם יכולים.
11. שלמתי, שוב תור, מוסר את כל הניירת וממתין שהחבילה שלי תגיעה לבדיקה ע”י מוכס. כמה זמן ?? כמה דקות לפי המוכס.
12. אחרי שעתיים בהם קראתי את העיתון, כתבתי שני פוסטים ויצאתי לעשן שתי סיגריות קוראים בשמי ואני עובר לחדר האחורי.
13. החדר האחורי – אני מרגיש כמו באקספרס של חצות, שולחנות עם חבילות שנתפסו במכס ואנשים שמנסים להגן על החבילות שנתפסו.
14. מגיע המוכס עם החבילה שלי, החבילה אכן ממוענת אלי.
15. פותחים את החבילה ו….
16. זה לא המכשיר שלי !!! יש בחבילה K-JAM בן לפחות שנתיים מלא בסריטות.
17. מסתכלים על הניירת המצורפת, המכשיר מיועד לבחור מפולין. טעות נוספת של המעבדה.
18. החזרתי את המכשיר לקופסא והסברתי למוכס שאני מצטער אבל זה לא המכשיר שלי.
19. חזרתי החוצה והתחלתי לברר מה עושים עכשיו ומי מחזיר לי את הכסף ששלמתי על האגרות.

כתיבת פוסט זה לקחה פחות זמן ממה שביזבזתי במכס.

סיוט בקצה האופק - משלוח מכשיר לתיקון בחו"ל – חלק ב’

סיפור בהמשכים ….

בחלק הראשון סיפרתי את תחילת מהלך הסיוט, בו נסכם את המצב כרגע :

חלק שני :

אני ילד טוב בנימינה ממתין, ממתין לחבילה בה המכשיר השני אמור להגיע על מנת שאוכל לשלוח אותו חזרה לתיקון.
עובר לו שבוע ועוד כמה ימים ואין קול ואין מכשיר ?? נכנס לאתר המעקב של TNT מזין את מספר החבילה ומגלה….

החבילה בדרך לבולטימור ארה”ב !!!

זוכרים שהמעבדה החליפה בין הניירת של המכשירים ? אז עכשיו הם בחרו להתעלם מהטפסים של עצמם ! בטופס שלהם מצויינת כתובת למשלוח חזרה. משום מה בחר האחראי על המשלוחים לקחת את הכתובת שצויינה בטופס הרכישה (Proof Of Purchase) ולשלוח את המכשיר לכתובת שצויינה שם.

כפי שכבר כתבתי אני נוהג לקנות את המכשירים שלי בחו”ל ולכן גם כתובת הקנייה שלי היא בחו”ל, במקרה זה זאת כתובת שהייתה בשימוש ע”י חבר אמריקאי – שכמובן כבר עבר דירה.

שוב פנייה למנהל המעבדה, לאחר פינג-פונג של emails נמסר לי שהנוהל הוא כדלקמן :

1. מכתב ישלח לכתובת בבולטימור לידי האדם שחתם על החבילה עם בקשה לשלוח את החבילה חזרה לדנמרק (על חשבונו כמובן)
2. אם תוך כחודש לא תתקבל תשובה (כמובן, כל אדם סביר ישלם 50$ על משלוח של חבילה שלא שייכת לו) המכשיר יוכרז כאבוד.
3. כאשר המכשיר מוכרז כאבוד מוגשת תביעה לחברת הביטוח.
4. כאשר חברה הביטוח מוכנה לשלם ישלח לי מכשיר חדש במקום האבוד.

כאן התחלתי להיות ישראלי, לא מספיק שעבר כחודש ואין לי אפילו מכשיר אחד תקין ואני נאלץ להתשתמש במכשיר Symbian, עכשיו אני צריך לחכות עוד חודשיים לפחות ? אישתי העו”ד כתבה מכתב מנוסח היטב שהסביר מדוע מרשה אינו מוכן להמתין חודשיים או יותר ופתרון הבעיה צריך להיות מיידי.

שוב ממתין לתשובות, שוב מגיע יום ראשון וטלפון בבוקר מ TNT מבשר לי על חבילה מדנמרק שהגיעה עבורי.

טעות מספר שלוש :

הפעם אני לא מוכן לתרום עוד כסף לTNT ומוסר להם שאני אגש לשחרר את החבילה מהמכס בעצמי. TNT מודיעים לי שהניירת תהיה בנתב”ג במסוף ממ”ן אחרי 13:00 ושבשעה 15:00 מסיימים לעבוד שם (כנראה שאני לא במקצוע הנכון).

לקחתי חצי יום חופש ונסעתי לנתב”ג על מנת לשחרר את החבילה.

על מסעות נועם במרתפי המכס בפוסט הבא….

איך לא לנהל בסיס לקוחות

במסגרת קניותי באתרי אינטרנט אמריקאים ביצעתי רכישה באתר www.Seidioonline.com

לאחר כמה חודשים בצעתי רכישה נוספת באותו אתר וכמובן השתמשתי בפרופיל שכבר יצרתי. לאחר כמה ימים רציתי לבדוק את מצב ההזמנה שלי. נכנסתי לאתר וניסיתי להכנס לחשבון שלי, כל מה שקיבלתי היה הודעת שגיאה שהחשבון או צירוף החשבון והססמה אינו קיים.

למרות שאני ידוע כסנילי לפעמים את כל החשבון שאני יוצר אני גם מגבה בכמה מקומות, נגשתי לאחד ובדקתי שוב ואין טעות.

טוב, האתר ידוע וקניתי דרך PayPal אז יש ביטוח ועדיין ? שלחתי פניה לשירות הלקוחות וזאת התשובה שקבלתי :

כלומר, זרקנו את הסטורית הרכישה שלך אצלנו וכרגע אתה גם לא יכול לבדוק את מצב ההזמנה שלך.

שירות שלא הייתי מצפה לקבל גם מאתר ישראלי…

לסיכומו של עניין החבילה הגיעה ללא בעיות אבל עדיין ככה לא מנהלים בסיס לקוחות.

סיוט בקצה האופק - משלוח מכשיר לתיקון בחו"ל – חלק א’

סיפור בהמשכים ….

1. אישור רכישה (Proof of Purchase) על מנת לאשר את תאריך הרכישה והוכחת האחריות
2. טופס של המעבדה הכולל פרטים שלי, פרטי המכשיר, פרטי התקלה וכתובת למשלוח חזרה.

את שתי המעטפות הכנסתי למעטפה גדולה של EMS ושלחתי לדנמרק בעלות של 110 ש”ח כולל ביטוח.

בניגוד לאופי הישראלי חיכיתי בסבלנות שבוע (היה גם יום העצמאות באמצע) ואז פניתי למעבדה על מנת לברר מה המצב של המכשירים האהובים שלי.
לאחר יומיים קיבלתי תשובה ממנהל המעבדה שהמכשיר הראשון ה HTC TyTN II תוקן (הוחלף לוח אם) ויצא במשלוח דרך חברת המשלוחים TNT.

טעות מספר 2

פניתי ל TNT והעברתי להם את מסמכי היצוא על מנת לשחרר את החבילה בהקדם האפשרי, הם קיבלו את המסמכים למרות שהחבילה עדיין לא נחתה בארץ.

המתנתי….

בינתיים התקשרו מ TNT מספר פעמים לקו הטלפון בביתי ולא השאירו הודעות, לאחר כמה ימים התקשרתי אני אליהם “ולהפתעתי” הם איבדו את המסמכים, שלחתי שוב ושוב ושוב (5 פעמים בסך הכל) ותאמתי את קבלת החבילה בכתובת ביתי.

יום ראשון אחר הצהריים

מגיע שליח של TNT, אני משלם סך של 160 ש”ח על טיפול בשחרור החבילה, פותח את הקופסה, מכניס סוללה טעונה, כרטיס SIM וכרטיס זיכרון ומדליק את המכשיר.

הפתעה – התקלה נשארה בעינה, הרמקול עדיין לא עובד. טוב… מסתכל על הניירת המצורפת לחבילה ורואה להפתעתי שהנייר המצורף שייך למכשיר השני. אופס… מה עושים עכשיו ?

פונה שוב למנהל המעבדה ומסביר לו המצב, הוא כמובן מאוד מתנצל ובאותה הזדמנות מוסר לי שגם המכשיר השני נשלח חזרה וכנראה שגם הוא לא מתוקן עקב החלפת הניירת. טוב אין ברירה חוזרים לשלב א’

נגשתי שוב לדואר החבילות המרכזי בתל אביב, הצהרתי על תוכן החבילה על מנת שלא אצתרך לשלם מכס על החבילה בדרך חזרה. פקידה נחמדה רשמה שוב את המספר הסידורי של המכשיר את מספר ה IMEI – הפעם התהליך לקח רק 45 דקות, שוב מעטפה מרופדת ומשלוח לדנמרק באותה עלות של 110 ש”ח (המשקל עדיין באותו תחום). ושוב להמתין.

כל המתואר התרחש בתחילת חודש אפריל 2008.

המשך חלק ב’ בפוסט הבא בעוד מספר ימים….

Weenie, Worm, Wane, Wane

מה לעאזאל ???

אז ככה – ;-))

כמה פעמים יצא לכם לחשוב על כל הסימני הפיסוק שקיימים ב ASCII ואנחנו משתמשים בהם בעת כתיבת קוד (לא משנה באיזה שפת תיכנות).

;לפני כמה ימים שמעתי שיחה בין סשה לאלון פליס על “איך קוראים לסימן הזה … “ ויצא לי לחשוב בכמה שמות שונים אנחנו כאנשים תוכנה משתמשים על מנת לתאר את הסימנים המוזרים וכמה פעמים אנחנו לא מבינים אחד את השני עקב קריאה לסימן שלא בשמו.

לכן מצורפת טבלה המכילה את כל הסימנים שמותיהם הרשמיים וכל השמות המקובלים בצד אחד ובצד שני שמות פחות מקובלים אבל עדיין בשימוש.

80% ממבעלי מכשירים חכמים הם לא …

ביום רביעי שעבר השתתפתי ביום פתוח שהועבר ע”י אלון פליס ב ILDC בנושא חידושים בעולם ה C++

במהלך הכנס ראיתי ב Twitter שליאור צורף נמצא גם הוא בהרצליה ומחפש שותף לארוחת צהריים, לאחר דין ודברים אלקטרוני ביני לבין ליאור קבענו לצהרים במסעדת מוזס.

לאחר סיום ההרצאה נפגשנו אלון, ליאור ואני לארוחת צהריים (ממליץ על ה Art Burger) ושיחה שהתפתחה באופן די טבעי לנושא בתים חכמים, מדייה סנטר וWindows Mobile עקב האהבה של שלושתינו לGadgets (אמור נא מעתה חפיץ) ועקב זה שליאור מתחיל לבנות בית ואלון כבר בנה את בית חלמותינו הדיגיטלי.

במהלך השיחה נזף בי ליאור על חוסר הכתיבה מספקת בנושא Windows Mobile בבלוג. שהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה הגדרתי לעצמי כמה מטרות :

1. לכתוב על ניסיונותי לעבודה במשרד נייד כנווד מודרני
2. לכתוב על הצעצועים שלי (החפיצים שלי)
3. לדבר על דברים שנתקלתי בהם במהלך יעוץ ללקוחות ואת מקרי הקוד המיוחדים שבהם נתקלתי.

עולם ה Windows Mobile עונה על שלושת המטרות האלו ועקב בקשתו של ליאור החלטתי לפרסם כמה פוסטים בנושא, אם תהיה דרישה נוספת מה”קהל” נמשיך ונכתוב עוד.

אז ניגש לנושא העיקרי של הפוסט :

מחקר שנעשה לאחרונה מצא שכ 80% מבעלי מכשירים סלולרים בעלי מערכת הפעלה חכמה מנצלים את היכולות להתקנת תוכניות וניצול יכולות המכשיר לחיבור לרשת, כאשר סוג מערכת ההפעלה כמעט ואינו משנה.

הבעיה בארץ מתחילה במבנה השוק שדומה מאוד למבנה השוק האמריקאי, השוק המקומי מורכב מ 4 מפעילות סלולריות ו3 טכנולוגיות שונות (GSM/UTMS, CDMA, iDen). למרות חוק ניידות המספרים מעבר שקוף ללא צורך בהחלפת מכשיר אפשרי רק בין אורנג לסלקום המשתמשות בטכנולוגית GSM/UTMS ויורחב כנראה לקראת סוף 2009 בסיום המעבר של פלאפון מטכנולוגית CDMA לUTMS.

בגלל ריבוי טכנולוגיות השידור נוצר מצב בו הספקים הסלולרים הם ב95% מהמקרים גם ספקי החומרה, כלומר רק כ 5% מהמשתמשים הסלולרים רכשו מכשיר באופן עצמי וכל השאר קנו מכשיר דרך הספק. כפי שכתבתי על כך בעבר ישנן לא מעט בעיות בנושא, המוכר בחנות של הספק רוצה למכור לך את המכשיר היקר ביותר שאתה מוכן לקנות (ולקבל עמלה יותר גבוהה) ורוב המכשירים היותר יקרים מגיעים עם מערכת הפעלה “חכמה” כל שהיא. החלוקה בין מערכות הפעלה בשוק הישראלי מאוד דומה לשוק הבין לאומי כש Symbian מחזיקה את הרוב, Windows Mobile מחזיקה כ 15% ו Linux (בעיקר ה iPhone) אחרונה.

המשתמש המצוי לא קורא את חוברת ההפעלה וגם אם היה קורא את החוברת המתורגמת שסיפקה החברה או היה משתמש בסימולטורים שבאתרי החברות לא היה מצליח לתפעל את המכשיר מעבר לשיחות טלפון מאחר וחוברות ההדרכה לא מכילות מידע על היכולות המתקדמות ואילו מרכזי השירות והתמיכה הטלפונית לא מכירים או יודעים כיצד לתפעל את המכשיר בעצמם.

הבעיה מחמירה, כל ספק רוצה לקבל את הערך המוסף הגבוה ביותר שהוא יכול להוציא מהמשתמש (מעבר לזמן אוויר בדיבור), על מנת להבטיח את זה כל ספק יוצר לעצמו “גרסא” של Firmware (אמור נא מעתה קושחה) אשר מכילה את ההגדרות של השירותים שלהם. כתוצאה מכך בהרבה מאוד מהמקרים המכשיר הופך למסורס. דוגמה ידועה היא של חברת Verizon האמריקאית אשר ביטלה את היכולת לחבר את הטלפון כמודם סלולרי למחשבים ונאלצה לשנות את המדיניות עקב לחץ לקוחות.

השוק הישראלי עבור Windows Mobile הוא אפילו יותר בעייתי, מיקרוסופט לא השכילו להכניס תמיכה מובנית בעברית (למרות שהתמיכה קיימת ב Windows CE החל מגרסא 4) ומאלצים את הלקוחות לרכוש תמיכה בעברית כמוצר צד שלישי.

הפתרונות בעברית אינם מושלמים ולפעמים אפילו גורמים לבעיות שוטפות במהלך העבודה אשר העיקרית היא איטיות של המכשיר. השילוב של בעיות עברית וגרסאות קושחה אשר לא מתעדכנות מאחר ורוב הספקים לא ממשיכים לתמוך קדימה בגרסא אשר יצרו למרות שקיימות גרסאות עדכניות וטובות יותר.

ה 20% הנותרים אשר כן מנצלים את המכשיר הם לרוב אנשים מהתחום הטכני אשר מודעים ליכולות וכיצד ניתן לנצל אותן ובנוסף דורשים מהספקים את מה שמגיע להם.

בסדרת הפוסטים הקרובה אנסה להדגים חלק מהיכולות אשר ניתן לקבל ממכשירים חכמים המריצים Windows Mobile 5/6 ואראה מה מיקרוסופט יכולה וצריכה לעשות על מנת שתפעול הפונקציות יהיה קל יותר כך שה 20% יהיו לפחות 50% ונתח השוק יהיה 30% ולא 15.