שרותי הסינון מנקודת המבט של המפתחים
מסנני האתרים - מהצד של מפתחי האתרים.
מי מכם שקרא את עלוני בתי הכנסת של הציבור הדתי לאומי או את השבועון "בשבע", נתקל שם בחודש-חודשיים האחרונים במתקפה רבתי על "האינטרנט הפרוץ" וקריאה לנתק אותו בכלל או לשים עליו מסנן. הכוונה כמובן לבעיית הפורנוגרפיה ברשת, והעובדה שצעירים (וגם מבוגרים) דתיים גולשים באתרים הללו. אמר לי בעבר מנהל בי"ס תיכון כי אין לו ספק שתלמידיו נכנסים לזבל ואין לו מה לעשות נגד זה, אבל שלא יהיה "על מצפוני", ובחר בפיתרון של מורשת, פיתרון שחייב את המורים לבטל את החסימה לפני כל שיעור אנגלית ע"מ שבכלל ניתן יהיה לחפש משהו בגוגל.
ישנם פתרונות חסימה וסינון רבים בשוק:
פתרונות ברמת הרשת המקומית - שרתי פרוקסי שמוגדרים אד-הוק על ידי מנהלי מערכת נמרצים, כלי סינון המובנים בנתבים או שרתי סינון (SurfControl למשל) ואחרים. העובדה שאתרי פורנו הגיעו לרוב עם רוגלות ושאר תוכנות זבל שמספקות אחר כך עבודה ל-HelpDesk עודדה חסימת האתרים הללו.
בשוק הפרטי והבלתי מקצועי היו בעיקר תוכנות סינון שונות שרצות על המחשב המקומי, כמו זו של בב"ל - של חברת iCognito או של NV מבית PureSight, ואחרים. יש אפילו אחד שמגיע עם מערכת ההפעלה Windows Vista ואחר כתוסף לדפדפן Firefox. היה גם מי שחסם אתרים פה ושם ע"י שימוש בקובץ hosts של מערכת ההפעלה.
פתרונות אחרים מומשו ברמת ה-ISP (ספק האינטרנט) ואלו מקודמים בראש חוצות על ידי רבנים ומחנכים, ובאלו אשתדל להתמקד כאן:
"מורשת" הינו הספק הראשון שהרים את הכפפה. בעבר היה ספק אינטרנט עצמאי והיום מציע שרותי סינון מגוונים דרך בב"ל (אקטקום ז"ל) ואינטרנט זהב.
הרשימה השחורה שלהם לא מי יודע מה יעילה, והרשימה הלבנה משאירה אינטרנט-צעצוע חסר תועלת, משהו כמו מה שנפוץ ב"דמוקרטיה" בסין ובמדינות המפרץ או באיראן.
גרוע מכך - לא רבים יודעים את זה, אבל כל משתמשי הרשימה הלבנה שלהם מחוברים דרך כתובת IP בודדת לעולם, המשמעות היא שאם יש גולש שמציף מהכתובת הזו, חסימתה תגרור חסימת עשרות אלפי המשתמשים של הספק מהאתר. פעם ידעתי אותה בעל פה אבל לאחרונה היא התחלפה.
בניתם אתר שפונה לקהל יעד דתי או בתי ספר? מורשת לא יאשרו אותו מיוזמתם. אתם צריכים לשלוח להם מייל מיוחד ולהתחנן שהם יוסיפו את האתר ל"רשימה הלבנה" שלהם, ולא - ילדי בתי הספר הדתיים לא יוכלו לגלוש באתר שלכם. הם גם לרוב לא עונים למיילים וצריך לנסות פעמיים ושלוש. מנסיון.
יש לכם שרת שמחזיק קבצים סטטיים או דבר דומה - צריך לבקש מהם לפתוח גם אותו. עלוב..
"אינטרנט רימון" הוא ספק סינון חדש יחסית שנדחף בעיקר על ידי ישיבת ההסדר רמת גן והרב יהושוע שפירא. שמעתי עליו לראשונה מחבר, שלמד שם והיה חלק מהצוות שהריץ את הסיפור הזה בגירסת הביטא. היה נשמע לי מעניין ובדקתי קצת יותר לעומק את הפיתרון שלהם. יש לציין שלא התחברתי אליו ממש אלא נעזרתי באחרים שהתחברו ו/או עבדו במרכז הבקרה שלהם.
לרימון מסלולי סינון מגוונים המבוססים על מרכז בקרה אנושי שבודק ומאשר אתרים חדשים בזמן אמת, מה שמאפשר בחבילות הבסיסיות גלישה כמעט חופשית (ייתרון אדיר על מורשת למשל). הם טוענים שהם יודעים לסנן עד רמת התמונה או הדף הבודד.
כך למשל, נראה מדור באתר YNet אחרי שרימון סיננו חלק מהתכנים שבו:
צילום: אתר כיפה (מתוך כתבה שלהם על הנושא)
גם שם נמצא בשימוש IP בודד לחלק מחבילות הסינון הסגורות יותר וגם שם ניתן לראות עשרות גולשים בו זמנית ללא קשר בניהם מחוברים מכתובת ה-IP הזאת: 213.151.32.56.
חסמתם אותו - כל משתמשי רימון לא יוכלו להתחבר לאתר שלכם (או להגיב וכו').
בעיה נוספת עם שירותי הסינון היא העובדה שהם לרוב מסננים את הפרסומות, גם בגלל אופיין הבוטה והלא צנוע (מנקודת המבט הדתית כמובן) וגם בתור צ'ופר לגולשים דרך אותו ספק. המשמעות הכלכלית לאתרים ברורה מאליה. אחרים מסננים על הדרך קבצים נלווים לאתר בגלל שמצאו שם משהו חשוד כבעייתי ואז אתם מגלים שהאתר לא עובד כי קובץ JS כלשהו נחסם.
מילים נפוצות שנחסמות: sex (שימו לב! נוטה להיבלע בין 2 מילים בכתובות של דפים), icq, messenger (לחסום לקוחות IM מבוססי Web) ואחרים.
גם אם התופעה כרגע יחסית זניחה, באתרים הפונים לקהל היעד הדתי או הצעיר ניכרת עליה משמעותית בשימוש בספקים הללו, כאשר בכ-95% מחדרי המחשבים בבתי הספר או בישיבות/אולפנות (מקביל לתיכון) מותקן שירות סינון כלשהו, לרוב מורשת או רימון.
בקיצור - כדאי לדעת.