המפגש הראשון שלי עם מחשב היה לפני כשלושים שנה בתור סטודנט צעיר – מחשב PDP שהעבודה מולו התבצעה על טרמינל נטול מסך שכלל מדפסת שהדפיסה מה שהקלדתי (שפת Basic) ואת פלט הריצה; וזו הייתה אהבה ממבט ראשון, שעתידה להתממש שנים רבות לאחר מכן.
למדתי כלכלה באוניברסיטת חיפה ולאחר מכן מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, אבל החיים הובילו אותי לכיוונים שונים מהקריירה שתכננתי לעצמי בתור מנכ"ל בכיר של בנק: התחלתי כגנן, המשכתי כפועל נקיון במהלך הלימודים, עבדתי כעוזר למנהל יצור במפעל, נתתי שיעורים פרטיים במתמטיקה; ועבודתי הראשונה (והאחרונה) ככלכלן הייתה רק לאחר סיום הלימודים, ובזכותה הבנתי שלא נועדתי לגדולות בתחום הכלכלה והניהול, וכך הפכתי להיות מורה בבית ספר תיכון למשך שנים רבות.
כיצד השתלבתי בתחום המחשבים? בגיל 31 קניתי את המחשב הראשון שלי, בגיל 35 עברתי קורס MS Access ובמקביל להוראה התחלתי לעבוד בתחום ולצבור נסיון בשכר זעום למדי. בגיל 39 התוודעתי לראשונה ל-SQL Server, וכעבור שנים מעטות עזבתי את ההוראה והתמקדתי בתחום בסיסי הנתונים עד עצם היום הזה.
כיום בגיל 51 אני עובד בתור DBA אפליקטיבי בבנק הפועלים, אין לי חלומות לכבוש את העולם או להתעשר, אבל כל יום הוא יום של כיף עבורי- בעיקר כשיש אתגרים מעניינים שאני מתמודד איתם בחירוק שיניים ובחירוף נפש; וגם אם יש יום פחות מוצלח- אני מזכיר לעצמי איזה בר מזל אני שיש לי עבודה כזו כייפית ששכרה בצידה.
את הבלוג שלי פתחתי לפני יותר משנה ב-Wordpress, לפני מספר חודשים התחלתי לפרסם במקביל במיקרוסופט, ולשמחתי אני מצליח לעדכן אותם בקצב של כעשרה פוסטים בחודש: מסכם דברים חדשים שלמדתי, מתמודד עם אתגרים מעניינים, בודק טכנולוגיות חדשות ועוד. אני עצמי נעזר בבלוגים שאחרים מנהלים ולומד מהם הרבה, שמח לשתף בידע שיש לי, וגם יוצא נשכר מהפרסום ומהנושאים החדשים שאני לומד תוך כדי כתיבה.
אני מקפיד לכתוב בעברית גם כי יותר קל לי להתבטא בה ואינני חושש פן אשגה, ומבלי לבטל את חשיבות השליטה באנגלית- גם לקוראים קל לנו יותר להתמודד עם חומר מקצועי בעברית.
יש כמה וכמה פוסטים שאני מאוד גאה בהם ולרוב אינם שימושיים במיוחד, למשל- פתרון לבעיית מגדלי האנוי ומציאת מספרים ראשוניים – בשני המקרים בעזרת CTE רקורסיבי שהוא תחום ההתמחות שלי J.
במקביל אני מנהל מזה מספר שנים את פורום בסיסי נתונים בתפוז, ומשתתף קבוע במפגשי פורום משתמשי SQL Server בישראל ISUG.
אני יכול לציין בשמחה מספר אילנות גבוהים בהם נתלתי במהלך השנים:
איציק בן-גן שאני רואה עצמי שותף לחדוות היצירה שלו ושואב השראה ממאמריו, עמי לוין שהודות לחידות שלו בפורום SQL Server לפני שבע שנים – התקדמתי רבות מבחינה טכנית, ומאיר דודאי שבזכותו התחלתי לכתוב כשהוא הקים את אתר www.SQLServer.co.il לפני כשנתיים ובזכותו אף פתחתי בלוג לאחר שהוא לא עמד בקצב הכתיבה שלי..
בתפוצות אני יכול לציין את הבלוגר Pinal Dave שכותב המון בטוב טעם ובאופן בהיר כך שגם מי שאינו מקצוען יכול להבין וללמוד ממנו רבות.
נהוג לייחס למאו את האימרה שגם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד, ובפראפראזה על כך הייתי אומר שאם בכל יום נתקדם קצת – לאורך זמן נגמע מרחקים עצומים. כיום, כשאני שומע מדי פעם על צעירים בני 30 מינוס שתוהים אם הם לא מבוגרים מדי בשביל להשתלב בהייטק, אני מחייך מתחת לשפמי (מצורפת תמונה) ומספר בגאווה שללא קיצורי דרך והנחות ובהרבה עבודה קשה הגעתי למקום בו אני נמצא כיום למרות שהתחלתי הכל מאוחר יותר, לא מדדתי את עצמי מעולם בערכים כספיים, שירתתי ביחידה קרבית במילואים עד גיל מבוגר מבלי להרגיש פראייר, ובעולם בו יש רבים שחולמים על אקזיטים והתעשרות קלה או שואבים השראה מתוכניות ריאליטי בהם התחמנות וגסות הרוח נחשבות לתכונות ראויות ומתגמלות- אני מאמין בלשמוח בחלקנו.
חוץ מלעבוד ולכתוב בבלוג- אני מאזין הרבה לשירים עבריים ישנים ומשתתף בערבי זמר, הולך לחדר כושר דרך קבע, והעוגן המרכזי של חיי הם בת הזוג ספי ושתי בנותינו שאנחנו משקיעים בהן את כל הטוב שבנו.