אני בלוס אנג’לס.
בהשכרת הרכב שודרגתי ל-Intermediate SUV. כשיצאתי לחניון לבדוק אילו רכבים אני יכול לקחת, בין כל המיניוואנים הבינוניים והמשעממים, ישב לו בחניה Jeep Wrangler Unlimited Sport אדום יפהפה. רצתי אליו לפני שמישהו אחר יחטוף לי אותו.
רכב מדהים ועם אופי: כולו ג’יפ אמיתי בלי הגאדג’טים היאפיים. הדלתות מוחזקות עם חבלים, חלונות ידניים, אין נעילה מרכזית (!), מראות צד לא מתכווננות (קצת בעיה בטיחותית). לצערי בדגם הזה לא היתה נעילת דיפרנציאל אבל זה לא שינה את התוכניות שלי לגביו להמשך. הנסיעה בו מרגישה טוב. אתה יושב גבוה, מנוע חזק של 3.8 ליטר, הגה שמרגיש את הכביש עם מגע רטרו.
לקראת סוף השבוע, כל הפגישות המתוכננות לנסיעה הסתיימו. אני מתכונן ליום האחרון לפני הטיסה ארצה.
התוכנית
התוכנית היא כזו: על הבוקר חבר מלוס אנג’לס אמור להגיע. אנחנו נשתה קפה ונאכל משהו. משם ניסע לשמורת Angeles National Forest. יש שם פארק OHV (נשמע כמו שם של מחלה? גם אני לא ידעתי מה זה אומר בהתחלה: Off-Highway Vehicle). בפארק יש מסלולי 4X4, מעברי מים, וכל מיני מכשולים מעניינים. ה-Wrangler כבר הראה סימנים של התלהבות. אני כבר מדמיין את התמונה של מחר: Wrangler אדום בשיפוע בעליה, שני גלגלים באלכסון באוויר, גריל ה-Jeep המסורתי בעל החתכים האנכיים והפנסים המעוגלים מלפנים ואני נשען על הכנף הקדמית.
המציאות
מה שקורה בפועל: ערב לפני כן, הטיסה שאמורה להיות בעוד יומיים מוקדמת לבוקר שלמחרת. פארק ה-OHV מודיע על אכזבתו שלא יזכה לביקור שלי עם הרנגלר.
הטיסה מוקדמת לשעה 11:30 בבוקר.
במקום קפה רגוע על הבוקר, יש לנו שעתיים להתארגן לטיסה. אנחנו קבוצה של ארבעה: יעקב, שאול, דוד ואני. מפוזרים ב-3 מקומות שונים ב-LA.
8:00 ממתינים לשאול שאמור להגיע לאסוף אותנו לשדה התעופה.
8:30 שאול בדרך ומודיע שעדיין יש פקקים.
8:45 יעקב מגלה שהוא צריך לאסוף חבילה ממרכז העיר. יוצא עם דוד לאסוף אותה.
9:00 שאול מגיע לאסוף אותי. אנחנו מעמיסים את כל 9 התיקים על הרנגלר ויוצאים לכיוון דוד כדי לאחד כוחות ולהגיע לשדה התעופה.
9:05 אנחנו כבר לא בטוחים שנספיק לטיסה. צריכים עוד להחזיר את הרכב להשכרה ומשם להגיע לצ’ק אין שנסגר עוד שעה וחצי. אנחנו נכנסים לרחוב Pico הסואן. שאול שואל אותי אם אני חושב שנגיע בזמן כשלקסוס במהירות מטורפת נכנסת בכנף הימנית שלנו.
9:06 אנחנו מתאוששים מההלם ועוצרים בצד, ליד הלקסוס. גברת ורוניקה כלשהי יוצאת מהרכב שלה עם ידיים רועדות ובודקת את המניקור כדי לבדוק שלא ירד הצבע מאף ציפורן. הלקסוס לא במצב נסיעה, הפגוש נראה כאילו שאול יהלום ישב עליו. ההגה לא מסובב את הגלגלים. הרנגלר גם מרגיש שהוא לא ישמח לנסוע עכשיו. אבל בדיקה קצרה מעלה שהכנף מפלסטיק רק מתחככת בגלגל. אז אנחנו מורידים אותה ושמים בתוך האוטו.
9:15 ורוניקה יוצאת מההלם ומתחילה לחשוב מה לעשות. היא רוצה להתקשר למשטרה אז שאול צועק: “נו פוליס! נו פוליס! היר איז מאני!”.
9:30 מתקשרים לחברת ההשכרה, ביטוחים, גרירות וכו’.
9:45 ממתינים על הקו עם חברות ההשכרה, ביטוחים, גרירות וכו’.
10:00 מחליפים פרטים עם ורוניקה. חוות הדעת המשפטית שלה היא שאני לא יכול לנהוג בארה”ב בלי רישיון נהיגה אמריקאי ובנוסף שאני אידיוט. אמרתי שאני מבקש חוות דעת שניה. אז היא אמרה שאני גם מכוער.
10:10 בדיקות אחרונות לרכב. נפרדים בלבביות מורוניקה. אנחנו יוצאים לכיוון יעקב ודוד שמחכים בעצבנות.
10:20 מגיעים ליעקב ודוד, מעמיסים את שאר המזוודות על הרכב ויוצאים לשדה התעופה.
10:30 מגלים שהמכה בגלגל לא עשתה טוב לרנגלר. ההגה נוטה ימינה, ה-ESP עובד בלי הפסקה עד שבסוף הוא מתייאש ומדליק את הנורה שאומרת: “Bad ESP”.נוסעים לא מהר מדי על ה-Highway.
10:55 מגיעים להשכרת הרכב של אלאמו (15 דקות משדה התעופה). החבר’ה מזנקים החוצה מהרכב ומוציאים את המזוודות. אני צועק להם שיעלו להסעה לשדה התעופה בזריזות ואני אשאר לטפל בהחזרת הגרוטאה. הם עולים להסעה. אני ממשיך לטפל בהוצאת הדברים מהרכב.
11:01 אני מסיים להוציא את הדברים מהרכב. לפני שאני מספיק לגשת לנציג אלאמו, הוא מושיט לי תלוש סיום השכרה שעליו מופיע Balance בסכום אפס, ואומר שלום. יא גנוב, לא ראית שהאוטו מפורק ושכל הכנף הקדמית נמצאת בתוך האוטו? אבל אני לא שואל שאלות והולך משם.
11:10 יעקב מצליח לשכנע את הפקידה בצ’ק אין להעלות אותנו לטיסה. אנחנו מעלים את כל ה-13 מזוודות שלנו. בבידוק הבטחוני שאול צועק: “נו פוליס! נו פוליס! ג’אסט בוטל אוף וואטר!”. מספיקים להגיע לשער דקה וחצי לפני הסגירה שלו.
להמשך הפוסט וסקר ה-DR הגדול:
http://www.sqlserver.co.il/?p=3251