ארכיטקט התוכנה ושחקן הכדורגל

אני יודע שהכותרת נראית תלושה משהו. אחרי הכל – מה הקשר בין חנונים ממושקפים שחולמים בבינארית ובין שחקני כדורגל מסוקסים שמעבירים את זמנם במרדף אחרי הכדור רק כדי לבעוט בו שוב?

ובכן, ברוח המונדיאל שזה עתה החל, מסתבר שיש לא מעט נקודות דמיון מעניינות בין שחקן כדורגל וארכיטקט תוכנה.למעשה, יש מספר תכונות של שחקן הכדורגל שטוב יעשה הארכיטקט אם ילמד מהן משהו:

1. בכדורגל – הדרך היחידה לקבל נקודה היא לשים את הכדור ברשת.
    ארכיטקט התוכנה צריך לדעת שתרומתו לתוכנה אותה הוא מלווה נמדדת בנקודת הסיום. תפקידו לא מסתיים בכתיבת מסמך ארכיטקטורה, אלא בעלייה מוצלחת של המערכת לאוויר. ארכיטקט שמסיים את תפקידו לאחר גיבוש ארכיטקטורה בלבד דומה לשחקן כדורגל שנוטש את הכדור לאחר שעבר את קו החצי.

2. בכדורגל – שחקן יכול להחליף קבוצות וארצות מגורים בקלות. אין סנטימנטים.
    ארכיטקט התוכנה צריך לדעת שאין סנטימנטים לטכנולוגיה. תפקידו, כארכיטקט המערכת, הינו לעשות שימוש בטכנולוגיות המתאימות ביותר (לאו דווקא המתקדמות ביותר!), שישרתו את המערכת על הצד הטוב ביותר. ארכיטקט שאומר לעצמו משהו כמו “אני אמליץ לעשות שימוש ב- WinForms כי אני לא יודע כלום על WPF” דומה לשחקן כדורגל שדוחה הצעה מברצלונה כי הוא לא יודע ספרדית.

3. כדורגל הוא משחק קבוצתי.
    גם פיתוח תוכנה. ארכיטקט אינו עובד בחלל ריק, ואינו יכול לקבל החלטות המשפיעות על המערכת ללא שיתוף הגורמים הרלוונטים בצוות המערכת. השגיאה הגדולה ביותר שארכיטקט יכול לעשות הינה להתעלם מהמשתמשים ומצוותי הפיתוח ולהאמין שהוא יודע הכי טוב. כשתהיה כמו מראדונה, שעבר חצי מגרש לבד בדרך לשער האנגלי במונדיאל 86’, תתנהג בהתאם. עד אז – תעבוד עם כל הקבוצה.

4. בכדורגל משחק הראש ומשחק הרגליים חשובים באותה מידה.
    המלכודת הקלה ביותר שארכיטקט יכול ליפול אליה היא מלכודת הראש. ארכיטקט שעובד רק עם הראש, מעלה את הגיגיו על הכתב ומעביר ללקוח למימוש – סופו שייפול. אין תחליף לעבודת רגליים – ידיים. צריך להכיר את הטכנולוגיה לעומק, צריך לדעת לפתוח Visual Studio ולקודד, צריך להכיר מקרוב את הבורות שאפשר ליפול אליהם ואת אופן ההימנעות מכך. כמו ש, כמאמני כדורגל, לא הייתם לוקחים שחקן צולע, כך אין טעם בארכיטקט שלא יודע ללכלך את הידיים.

5. כדורגל זה כיף.
    וזה אולי השיעור החשוב ביותר. ארכיטקט טוב הוא ארכיטקט שאוהב את מה שהוא עושה, שיש לו תשוקה למקצוע, שהעיניים שלו נוצצות כשיוצא Best Practice חדש או איזו פיסת טכנולוגיה מתקדמת. המקצוע הזה קשה ומאתגר, ומי שלא אוהב אותו – לא ישרוד. בדיוק כמו בכדורגל.