Browse by Tags
All Tags »
C# »
Multithreading (
RSS)
כשזה מגיע לתכנות מקבילי, משימה נפוצה למדי היא להשתמש בת'רד נפרד בתוכנית שיטפל בכל מיני קלטים/בקשות שהתוכנית שלנו מקבלת. מה שקורה בדרך כלל הוא שבזמן היצירה של הת'רד, מכניסים אותו לפונקציה עם לולאה אינסופית, ובתוך הלולאה מחכים לקבל Signal על כך ש"יש עבודה" לעשות. בצורה גסה, התבנית הבסיסית נראית כך: AutoResetEvent m_event = new AutoResetEvent ( false ); private void WorkCycles() { while ( true ) { // wait for a signal m_event.WaitOne(); // do work.. } } שימוש ב- AutoResetEvent מאוד...
בדוט-נט קיים מנגנון סנכרון אובייקטים מובנה. ובין אם אנחנו מודעים לזה או לא, אנחנו משתמשים בו בכל פעם שאנחנו באים לסנכרן קטעי קוד באפליקציה שלנו. המשמעות היא שאנחנו לא צריכים לגשת לאובייקטי סנכרון מובנים של מערכת ההפעלה, בכל פעם שאנחנו רוצים לעשות lock קטן בקוד. מה שמקנה לנו יתרון בביצועים בהשוואה לשימוש באובייקטי סנכרון כגון Mutex או Semaphore (במקרה שלנו, אובייקט הקרנל היחיד בו משתמשים הוא Event). עבור כל אובייקט שקיים אצלנו באפליקציה, קיים גם SyncBlock שמשוייך אליו. אותו אובייקט SyncBlock אחראי...
דבר אחד שימושי בדוט-נט הוא התמיכה הטבעית הקיימת ל-Event'ים. כדי ליצור אירוע למחלקה שלנו, כל מה שעלינו לעשות הוא להגדיר Event חדש בעזרת ה-Delegate המתאים, וזהו זה. שימו לב שאפילו לא היינו צריכים לכתוב Accessors כלשהם, מאחר וכברירת מחדל, אלא אם כן לא הגדרנו אחרת, הקומפיילר יחולל כבר Accessor'ים משלו שידאגו לנהל עבורנו את הרישומים עבור האירוע שהגדרנו. זוהי נקודה שהרבה פעמים לוקחים כמובן מאליו, ולא מפנים אליה תשומת לב מיוחדת, ולמרות זאת, מסתתרת מאחוריה משמעות קריטית כש-Multithreading נכנס לתמונה...
כל מי שאי פעם ניסה לדבג קוד שרץ תחת כמה ת'רדים בו זמנית, נתקל כנראה בתופעה המציקה שברגע שמבצעים Step Inside וכו', בדיוק כשאתם באמצע הדיבאגינג .. הדיבאגר לוקח אתכם בחזרה 200 שורות קוד לאחור, בפרוייקט אחר בכלל, חותך את חוט המחשבה שלכם בדרך, ובעצם מחזיר אתכם בחזרה ל breakpoint המקורי שהגדרתם. למה? כי פתאום ת'רד אחר בכלל הגיע לאותו ה breakpoint. הצורה בה רוב האנשים מתמודדים עם הבעיה, היא דרך כל מיני "משחקים" עם הדיבאגר. למשל לבטל את ה breakpoint ברגע שנעצרנו בו בפעם הראשונה .. לזכור...