אזהרה: את הפוסט הזה אני כותב אחרי הרבה כדורים מסוגים שונים ומשונים ולכן בהחלט סביר שאני נמצא במצב של אי שפיות זמנית.
גילוי נאות: אני היפוכונדר. כלומר, זה מה שאומרים עלי. מבחינתי, אני חולה ומסכן.
ולעניין עצמו:
לפני 5 ימים, בנוסף לכאבי גב (התאונה), התחלתי פתאום להשתעל בלווי חום גבוה.
גבר, במיוחד עם הוא גם היפוכונדר וגם חולה, מאוד אוהב שמרחמים עליו. לכן, מעבר לעדכונים בטוויטר/פייסבוק, עשיתי שידור קצר שמתאר את מצבי (נכון לאתמול. מאז המצב החמיר, פרטים בהמשך):
הלכתי שוב לרופאה המקסימה שלי. היא אמרה לי שהיא חושדת בדלקת ריאות.
הלו??!! מה אמרת? למי יש דלקת ריאות?
פצחתי בסדרת שיעולים ויצאתי לדרכי.
וכך, שמח וטוב לב (אבל עם אונה שמאלית תחתונה לא משהו) סרתי למכון הרנטגן תוך כדי שהאחות החוצפנית העזה להטיל ספק בחשד:
"עדות לתסנין" עם סימן שאלה בסוף?! היתה צריכה לכתוב "מדובר בבחור מסכן מאוד, נראה לי שיש לו דלקת ריאות. בהחלט. רק בואו נאשש את זה בצילום. זה שהוא מסכן כבר כתבתי"? אבל מערכת הבריאות מטילה ספק במסכנות שלי. חוצפה. מילא.
התנחמתי בצילום המצלמה שמצלמת אותי. רעיון דבילי משהו אבל מה אכפת לי. אני סובל אז גם ה-followers שלי מוזמנים לסבול.
הערת ביניים:
נשים חושבות שאנחנו הגברים עושים את עצמינו מסכנים.
ולכך התגובות שאני מקבל מגברים הם בד"כ בסגנון "תחזיק מעמד!", התגובות מהצד הנשי דומות לתגובה הזאת של עלמת החן שיר:
עושה את עצמי מסכן?
עצם קבלת הטוויט הזה גרמה לי לקחת עוד אדוויל ולנשום עמוק.
בחזרה לסיפור עצמו.
ישבתי מול המחשב וחיכיתי בסבלנות לתוצאות הצילום ופענוח הרופא והנה הם לפניכם:
ובכן....
מיד התקשרתי לרופאה שלי. לצערי היא לא ענתה. לא מצליח להבין את זה – מונח לפניה מקרה חירום מהסוג החמור ביותר והיא מסננת אותי? (מסננת, תסנין...). מזל שיש לאשתי דוד רופא.
התקשרנו, הקראנו לו את הממצאים והוא נתן את האישור הרשמי: שיר נכבדת ונשים יקרות, יש לי דלקת ריאות (!!).
זכותי להיות מסכן!
ולכן, כגבר וכמסכן, הריני מנצל את כל מה שיש ל-Social Media להציע כדי לממש את זכותי הטבעית כדלקמן:
לרחמים בטוויטר: @liorz
לרחמים בפייסבוק: http://www.facebook.com/lior.zoref
לרחמים בבלוג: תגובה בתחתית העמוד.
תודה.
וכמו שאומרים – העיקר הבריאות.
ביום חמישי התקיים כנס שיווק דיגיטלי פורץ דרך של איגוד השיווק הישראלי.
כחלק מההרצאה, ביצעתי שידור חי באמצעות מצלמת אינטרנט פשוטה.
למי שמעוניין לצפות בצילום וידאו של ההרצאה (כ-45 דק'), הנה היא לפניכם.
בנוסף, הנה קישור ישיר לקובץ PDF עם המצגת (SlideShare לא תומך טוב בעברית).