האולימפיאדה, אירוע המדיה הגדול בעולם, מספקת הזדמנות יוצאת מהכלל להתבונן במהפכת ה-Social Media ובחידושים טכנולוגיים שלא שימשו אותנו באולימפיאדה הקודמת, לפני 4 שנים.

הנה כמה דוגמאות –

• הבלוגים של הספורטאים, כמו אתר הבלוגים הזה של Lenovo, מאפשרים הצצה ישירה לחוויה שעוברת עליהם בלי שאיזה פרשן עייף יושב ברקע ומקריא את מה שהוא קורא בסוכנויות הידיעות.
• החדשות החמות באמת, אלה שאמצעי התקשורת המסורתיים לא מדווחים עליהם כל כך מהר, עוברות קודם כל ב-Twitter... תעשו חיפוש ב-tweetscan ותוכלו לראות מה מייצר באזז בכל רגע נתון.
• חווית הצפייה באולימפיאדה דרך האינטרנט ב-nbcolympics.com למי שנמצא בארה"ב מדהימה עם 4 חלונות מתוך השידור החי במסך אחד...
• הקבוצה של האולימפידה ב-facebook תוססת ומלאה בעדכונים לא חשובים אבל משעשעים (כמו תמונות של ביל ומלינדה גייטס צופים בתחרויות השחייה).
• הצפייה בטקס הפתיחה עם המדיה סנטר (או כל PVR אחר) תוך כדי Time Shifting הפכה את הטקס לחוויה מדהימה. במקום 4 שעות ארוכות, שעה דחוסה ומרגשת. ביננו, את מי מעניין המצעד של כל המשלחות כשאפשר לדלג מייד למשלחת שלנו?...
• אתרי שיתוף וידאו כמו YouTube, Soapbox ואחרים מלאים באלפי סרטים שנוספים כל יום. המונח "זכויות שידור" עובר שינוי לא קטן...
• אתרי web 2.0 כמו SlideShare מאפשרים הצצה ויזואלית לנושאים רבים הקשורים לאולימפיאדה (כמו למשל המצגת Olympics Cheerleaders...)
• אני בטוח שיש עוד דוגמאות רבות נוספות...

כאשר מתרחשת מהפיכה, קשה יותר להבין את העוצמה שלה תוך כדי שהיא מתרחשת מכיוון שהיא מורכבת מאוסף גדול של שינויים קטנים. העוצמה בד"כ נראית בפרספקטיבה של שנים.

אחרי 4 שנים, האולימפיאדה מספקת תירוץ טוב לעצור לרגע ולהתבונן בהתרגשות על השינוי העמוק בהרגלי צריכת המדיה שעוברים על כולנו.