[צפינו ביחד עם מאיה במדיה סנטר בפרק של כוכב נולד מהשבוע שעבר שהוקדש לשירי ילדים. מאיה נהנתה מאוד אבל בסוף היתה עצובה מאוד]

אני: מה קרה? למה את בוכה?

מאיה: למה בועז מעודה לא הופיע?

אני: כי הוא זכה בשנה שעברה והשנה יש אנשים חדשים.

מאיה: [בגרון חנוק] מה, לא נותנים לו להופיע עוד פעם? לא מגיע לו?...

אני בירדן בקורס שיווק דיגיטלי עם קבוצה לא קטנה של אנשי שיווק ממיקרוסופט.

כצפוי, הירדנים נחמדים מאוד ומסבירי פנים לתיירים בכלל ולישראלים בפרט.

כאשר נסענו בדרכים כמעט ולא ראיתי שלטי חוצות. מעבר לקוקה קולה ואורנג', לא ראיתי אף מותג מוכר אחר בשלטי חוצות או בשלטים בחנויות ומרכזי קניות.

נסיעה בדרכים ללא שלטי חוצות זאת חוויה נדירה בעולם המערבי והאמת, הרבה יותר נחמד להתבונן החוצה כאשר הדבר היחידי שצריך לשים אליו לב זה עדרי כבשים שפזורים כמעט בכל מקום.

אתמול טיילנו בפטרה. מקום די מדהים (וחם). גם שם, כמו בשאר המקומות, כמעט ואין ניצול מסחרי של האטרקציה התיירותית. אם פטרה הייתה בישראל, אני מניח שהייתה יוצאת מהסלע מעלית לקניון ענק. קניון פטרה-עזריאלי או משהו כזה....

אבל בניגוד לסביבה הפשוטה והבסיסית, יש כאן מלונות פאר הרבה יותר מרשימים מכל בתי המלון שיש לנו בישראל. אנחנו במלון מדהים בצד הירדני של ים המלח. אפילו הטלפונים הסלולרים שלנו מתחברים לרשתות הישראליות. את זה עוד אי אפשר לעשות בתורכיה או בסיני...

בכל מקרה, כמו שזה נראה מכאן, לתיירות בסיני, באילת ואולי גם בתורכיה יש תחרות ראויה...

מאיה: אבא?

אני: מה?

מאיה: תביא לי דחוף מקלות לניקוי אוזניים!...

אני: בסדר. זה באמת רעיון טוב, בואי ננקה אוזניים.

מאיה: לא, זה לא בשבילי.

אני: אז בשביל מי זה?

מאיה: זה לנמי הנמר. הוא לא שומע כל כך טוב וחייבים לנקות לו את האוזניים דחוף.