היום מאיה ואני הלכנו ליהנות בחגיגה של פלאפון שנקראת Family Fun.
לפני שאני משתף אתכם בחוויה שעברנו, חשוב לי להדגיש שבד"כ יש לי הרבה הערכה לאנשי השיווק של פלאפון (כמו למשל מה שכתבתי כאן) וכמובן שכל מה שאני כותב הוא על דעת עצמי בלבד בתקווה שאנשי פלאפון יראו בזה ביקורת בונה.
רקע – אני נוהג להתרחק ממקומות המוניים כמו פארק הירקון בחגים. אבל כאשר מותג גדול מתכנן פעילות גדולה שפתוחה לקהל הרחב ויוצא בקמפיין גדול, אני מניח שמדובר במשהו גדול ומושקע. בכל זאת, לא כל יום מותג גדול קורא לקהל הרחב לבוא ולפגוש אותו.
אז רכשתי כרטיסים ולקחתי את מאיה לאחה"צ של Family Fun.
מה שעבר עלינו היה סיוט אחד גדול.
זה התחיל בדרך לפארק הירקון. המשטרה חסמה את הירידה לפארק הירקון מאיילון צפון. אני מניח שאנשי פלאפון ידעו את זה. במצב כזה ראוי להודיע ללקוחות ולהמליץ להם להגיע בדרכים אחרות. איך מודיעים כזה דבר? הכי פשוט – ב-SMS! הרי יש להם את מספרי הטלפון של כל מי שהזמין כרטיסים, (אישור רכישת הכרטיסים הגיע ב-SMS) לפני שיצאתי נכנסתי גם לאתר האינטרנט שלהם ולא ראיתי מידע לגבי סידורי התנועה והחנייה.
אחרי שעה בפקקים, הגענו באיחור לסוף המופע של טררם קידס. אמפי וואהל היה חצי ריק, אני מניח שזה בגלל שחלק גדול מהאנשים היו תקועים בפקקים...
בסוף ההופעה, בשעה 17:15, הגענו לעמדה של פלאפון כדי לברר מה שעות הפתיחה של כל הפעילויות (הבטיחו רכבת בפארק, שייט באגם, ג'ימבורי ועוד). משום מה הן באתר האינטרנט כמו גם בפרוספקטים שחולקו, בשום מקום לא צוינו שעות הפתיחה של כל הפעילויות בפארק.... מישהי שנראתה כמו מנהלת המתחם אמרה לי בנימוס "אנחנו סגורים. אם יש לך שאלות, תבוא מחר". יכלו לספר לנו מבעוד מועד שהכל נסגר ב-5-6, לא?
בשלב הזה לקחתי את חוברת הקופונים המהודרת כדי לבחור מה כדאי לעשות. אני חייב לציין שכאשר חברה גדולה פונה לעם ישראל ואומרת בואו לפארק הירקון זה לא מכובד לחלק חוברת קופונים שבה יש קופונים עם 10% הנחה להשכרת אופניים. אם יש הנחה משמעותית, תכתבו. אם לא, עדיף לוותר על הקופון ולהתמקד במקומות שבהם יש לכם הטבה אמיתית.
אז הגעתי לקופון "כניסה חינם לג'ימבורי". שאלתי מסביבי האם הג'ימבורי פתוח ואמרו לי שהוא כבר סגור... הסתובבתי לכיוון השני ומצאנו ג'ימבורי נוסף שהיה פתוח. בתשלום, בלי קשר לפלאפון, אבל פתוח. עכשיו לך תגיד לילדה שלא נכנסים לג'ימבורי, כי ההוא של פלאפון כבר סגור. אז שילמנו ונכנסנו. אחרי שמאיה קפצה תוך כדי צרחות שמחה "אני קופצת, אני קופצת" המשכנו לרכבת.
שם, בשעה 18:00, האיש הזועף בקופה מכר לנו כרטיסים (גם הם במחיר מלא). הוא הסביר ש"עכשיו המבצע של פלאפון לא בתוקף"... המחיר זניח וזה לא העניין. הייתי מוקף באנשים זועמים שכעסו על כך שהם לא קיבלו 50% כמו שהבטיחו להם.
נסענו לנו ברכבת בקרון הראשון תוך כדי כך שמאיה נופפה לשלום לעוברים ולשבים כאילו והיא מינימום מלכת אנגליה.
ואז הגיע הפינאלה... היציאה מהחניון של פארק הירקון. שעה ארוכה של פקק מלא בישראלים עצבנים.
אז נכון – ליבי עם פלאפון שלא יכולה הייתה לצפות את מזג האוויר השרבי. אבל מעבר למזג האוויר, עושה רושם שחברת ההפקה לא עשתה את תפקידה כמו שצריך. אין לי מושג מי חברת ההפקה, אבל תפקידם היה לטפל בכל הכשלים שהיו באירוע.
הבעיה עם אירועים כאלה היא שבד"כ הרעיון והביצוע מובלים ע"י חברת ההפקה בעוד שהתהילה או הכישלון מיוחסים למותג עצמו...
מאיה ואני הסתובבנו לנו בפארק הירקון בין כל השלטים הענקיים של פלאפון שהזכירו לנו בכל מקום שפלאפון גאה להיות חתומה על ה-Fun הזה...
לכל אנשי השיווק בפלאפון – אני בטוח שתפיקו את הלקחים ובהצלחה באירועים הבאים.