גם אני הכרתי את אשתו של יאיר ;)... בצחוק.

וברצינות, מה שעירית אמרה נובע מבורות. קראתי פעם באחד האתרים הגדולים כתבה על כך שאחוז החתונות שנוצרות כתוצאה ממפגש ברשת באיזור גוש דן עומד על 20%...

יכול להיות שאני מפינלנד. עכשיו זה מסביר מה זה הפיורד שאני רואה מן החלון :-)

אבל ברצינות, יש בורות אדירה בתחום הזה של מפגשים באינטרנט. האינטרנט הוא בסך הכל אמצעי תקשורת, אני מניח שלפני 100 שנה ה"עירית לינורים" של התקופה היו אומרים שחוץ מפיני אחד אין הרבה זוגות שנוצרו מכך שמישהי נתנה למישהו את מספר הטלפון שלה.

לא מסכים איתה.

לא הייתי מכיר את ארוסתי אם לא הייתי בונה (עם חבר) פלטפורמה של בל!ג.

אני אמתין לסופשבוע הבא כדי להגיד "הכרתי את אשתי..." :-)

אולי לינור צריכה להרשם לאתר הכרות עם האינטרט.

איתי - מזל טוב ! שתזכה לבנות בית נאמן בישראל :-)

ובקשר לנושא - נתקלתי בהמון. המון ! זוגות שהכירו ברשת, היו חברים תקופה קצרה והתחתנו. נשואים באושר, אלא מה.

יש כאלה (קוראים פה?) שגם מקווים שאני אהיה הבא בתור, אבל אני עוד לא רואה איך זה יוצא.

זווית ראיה קצת שונה מרוח התגובות כאן.

אני מכיר זוגות שנפגשו בחוף הים, וגם כאלה שהכירו בדיסקוטק, יש אפילו איזה זוג אחד שהכיר במהלך יום התנדבות במתנ"ס.

האם זה אומר שחוף הים/דיסקוטק/התדנבות במתנ"ס מייצרת קשרים? התשובה  היא לא.

אנשים מייצרים קשרים (וחבל שאי אפשר לעשות bold למשפט הזה).

אינטרנט מייצר קישוריות, בדיוק כמו טלפון, חוף ים או דיסקוטק (אנשים עם תחום עניין משותף נמצאים באותו מרחב, פיזיקלי או וירטואלי).

עד כאן הצד הפילוסופי, נעבור לצד המתימטי:

אם נסתכל על הכמות היחסית של הזוגות שהכירו ברשת והתחתנו לעומת האנשים הגולשים ברשת נראה שהכמות שלהם זניחה ואפסית. גם אם ניקח בחשבון רק את הגולשים באתרי היכרויות נגיע למספרים זעומים.

מבחינה מתימטית, הסיכוי להתחתן עם אהבת חייך כשאתה מתנדב במתנ"ס בב"ש גבוה הרבה יותר מאשר פרופיל מוצלח ב-jdate.

האם יכול להיות שאותם זוגות שהכירו, התאהבו והתחתנו הם מקרי הקצה? הם הקצוות של הפעמון הגאוסיאני?

אני מתנצל, אבל גם אני הכרתי את אישתי היקרה באינטרנט.

מילא נישואים, אבל כמות הזיונים שהאינטרנט מייצר, זה לא נחשב?