DCSIMG
April 2010 - Posts - חיפסטר | הבלוג של לידן

חיפסטר | הבלוג של לידן

Lidan Hifi - Web Developer

April 2010 - Posts

עשה זאת בעצמך: Bookmarklet לפתיחה של כמה אתרים בקליק אחד

עקב מילוי סרגל המועדפים שלי בכרום, החלטתי לעשות קצת סדר בעניינים- למחוק קישורים שכבר מזמן לא נמצאים בשימוש, להוריד את הטקסט מרובם (נשאר רק האייקון וזה אפילו נוח יותר!) ולאחד קישורים שנמצאים ב"סבב קבוע" (למשל פורומים) לכפתור אחד.  במקום לפתוח כמה טאבים ובכל אחד מהם לפתוח קישור אחר, רציתי בסך הכל ללחוץ על כפתור אחד שיפתח את הכל. פשוט לאללה, או לפחות אמור להיות פשוט...

ובכן, מסתבר שלא כל כך. לא מצאתי הרחבה שימושית שמתאימה לכרום, אז פניתי לגוגל כדי למצוא בוקמרקלט שעושה את זה.  בוקמרקלט, למי שלא מכיר, הוא קישור במועדפים שמפעיל פונקציית JavaScript כלשהי להעשרת היכולות של הדפדפן- למשל לצורך חיפוש או שינוי בדף הנוכחי. גם בגוגל לא מצאתי משהו שמתאים לצרכים ועובד כמו שצריך, ולכן כל מה שנשאר זה להסיר את סימני העצלנות של השבת ולכתוב אחד :)

הרעיון הוא פשוט- יש לנו תיבת טקסט שבה נכניס את כל הקישורים שאנחנו רוצים לאחד (עם Enter בין כתובת לכתובת), ובלחיצה על הכפתור נוצר לנו לינק שאותו נגרור למועדפים.  הלינק מריץ פונקציה שפותחת את כל האתרים שביקשנו בטאבים חדשים עם ()window.open, בקליק אחד.

לצורך ההדגמה, השתמשתי ב- js.Fiddle, כלי נהדר שמאפשר לכתוב css, html ו-JavaScript בדפדפן עם כל הספריות הנפוצות (Jquery, MooTools, Prototype וכו'). לחצו על פליי כדי לראות את הקוד עובד!

בשלב הראשון נאפס את המשתנים. נמחוק את fnUrlsString (כל ה-window.open המשורשרים אחד לשני- לפי הכתובות ששלחנו), ונזרוק את הקישור הקיים (אם קיים) מהדף.

לאחר מכן, את הטקסט מהתיבה נפצל לתוך מערך עם פונקציית ()split, ונרוץ על כל הכתובות שיש במערך עם ()each.$ של Jquery. כל כתובת נוסיף לתוך הסטרינג הכללי שלנו - fnUrlsString - כשהיא עטופה ב-()window.open.

לבסוף ניצור קישור שמפנה לפונקציה שמריצה את כל ה-()window.open שנוצרו קודם ב-fnUrlsString.

תהנו! :)

Posted: Apr 24 2010, 04:00 PM by Lidan | with no comments
תגים:,
פיתוח אפליקציות לפייסבוק- חלק א'

אם פייסבוק הייתה מדינה היא הייתה השלישית בגודלה בעולם- עם 350 מיליון משתמשים פעילים, 30 מיליון עדכוני סטטוס ביום וקרוב למיליארד תמונות שמועלות לשרתי פייסבוק מדי חודש- אין ספק שמדובר ברשת החברתית המובילה בעולם, ובאחד מאתרי האינטרנט בעלי שיעור החשיפה הגדול ביותר כמעט בכל מדינה (קיימת תמיכה בלמעלה מ-50 שפות).

הצמיחה המהירה של פייסבוק ברשת הובילה להשקת מערכת ה-Facebook Developer Platform במאי 2007, שאיפשרה למפתחים חיצוניים לפתח אפליקציות עבור פייסבוק. לא מעט חברות קפצו על המציאה, ובשילוב חכם של תוכן שיווקי ו-Micro Payments (רכישת תוכן וירטואלי בסכומים זניחים של סנטים בודדים) הגדילו את שיעור החשיפה שלהם בעשרות אחוזים מצד אחד, ומצד שני- רווח ישיר מ-Micro payments שעד אז נחשבו למקור הכנסה די משני. רק כדי לסבר את האוזן, זינגה- אותה חברה שהביאה לנו את אפליקציות הפראמויל והפוקר הפופולריות, מוערכת היום בשווי של כ-5 מיליארד דולר. כן, הכל מהפייסבוק. (וזה הגיע עד הפוליטיקה הבולגרית)

היום יש בפייסבוק כ-350,000 אפליקציות רשומות, המחולקות ל-FB Connect, Desktop ו-Platform (עוד נלמד על ההבדלים ביניהן בהמשך..). מתוכן 5000 אפליקציות בעלות למעלה מ-10,000 משתמשים בחודש. פייסבוק הוכיחו שאפשר להצליח מאוד גם בלי משחקים עתירי גרפיקה, תחכום או אתגר מיוחד- ועדות לכך ניתן לראות באפליקציות שנמצאות בצמרת כבר לא מעט חודשים: גידול חווה, דגים באקווריום או פוקר חברתי (עם פוקר אני זורם, אבל תסכימו איתי שבאינטרנט של 2007 אף אחד לא העלה בדעתו שמשחק כמו פארמויל יצליח ברמות כאלה...) . אה, שכחתי- חברתי זו מילת המפתח, וזה כל הרעיון שעומד מאחורי האפליקציות- אתה משחק עם החברים שלך, מתחרה בחברים שלך, משתף את ההצלחות שלך- לכל החברים שלך, ויכול לשלוח ולקבל מתנות- מהחברים שלך. מיזנתרופים החוצה, שיתוף זה שם המשחק.

 

פייסבוק והשוק הישראלי

כ-2.6 מיליון גולשים ישראלים חברים היום באתר, מה שמציב את ישראל במקום ה-13 מבחינת שיעור החדירה של פייסבוק ביחס לכלל האוכלוסייה, עם 36% (במקום הראשון במזרח התיכון). ההערכות הן שפייסבוק מתקרב לרוויה בישראל, שכן היקף החדירה לא עולה על 40% ברוב המדינות. במקום הראשון אגב, מככבת איסלנד עם 57% לעומת ארה"ב שעומדת על 39 אחוזים (כ-119 מיליון גולשים). סטטיסטיקות נוספות תוכלו למצוא כאן.

 

Facebook Architecture

לפני שנתחיל לפתח, חשוב להכיר טוב את הסביבה הטכנולוגית שמולה אנחנו עובדים. אז מה זה פייסבוק בעצם?

  • פייסבוק מורכב מכ-11,000 שרתי לינוקס Red hat Enterprise בתצורה מעוננת, 1800 שרתי MySQL ו-900 שרתי memcached שמאפשרים את הניווט המהיר בכל סלט המידע של הרשת.

  • בסה"כ מדובר בכ-28 טרה-בייט של זיכרון, כ-200,000 בקשות UDP עוברות שם בכל שנייה.

  • המערכת, שמבוססת על PHP, רצה על שרתי Apache ו-MySQL, עם אופטימיזציות ספציפיות לצרכים של הרשת.

  • המערכת משתמשת בשרתי memcached (מערכת ניהול קאש ואופטימיזציה מבוססת קוד-פתוח, נמצאת בשימוש ע"י מרבית האתרים הגדולים), לצורך שיפור מתמיד של ביצועי ה-DB.

  • בנוסף, פיתחו בפייסבוק את Thrift, פריימוורק ליצירת cross-language services, ומאפשר לנו כמפתחים לעבוד מול ה-API בכמעט כל שפה שנרצה (C++, JAVA, Python,c# וכמובן php).

אחרי שהכרנו מעט את המערכת (הענק הכחול :-) ), נדבר קצת על המבנה של פלטפורמת הפיתוח..

 

סוגי האפליקציות שניתן לפתח באמצעות Facebook Platform

Platform Applications

אפליקציות מבוססות web שמתארחות בשרתים מחוץ לפייסבוק. נכון לעכשיו מדובר בדרך הפופולריות ביותר, ובה גם נתמקד. המשתמש לא צריך לעשות דבר פרט לאשר לאפליקציה לגשת לפרטי המשתמש- ולהתחיל להשתמש בה.

Desktop Applications

אפליקציות חיצוניות, כמו הרחבות לדפדפנים, תוכנות עצמאיות וכו'.

Facebook Connect

פייסבוק מאפשרת למפתחים להטמיע את הפלטפורמה של הרשת באתרים חיצוניים. האינטגרציה באה לידי ביטוי ביכולת להכנס לאתר (במידה וקיים מנגנון ניהול משתמשים) באמצעות פרטי הכניסה לפייסבוק, יכולת להטמיע מערכת תגובות, דירוג פוסטים, Live-stream וכו'- כל זאת באמצעות חשבון הפייסבוק האישי. נדבר על כך בהרחבה בהמשך.

 

Facebook Platform Compnents

פלטפורמת הפיתוח של פייסבוק מורכבת מחמישה רכיבים, שמאפשרים לשכפל את ה-Look & Feel של פייסבוק באפליקציה, ולהתממשק ל-REST API בקלות:

  • FBML / XFBML (FaceBook Markup Language)- שפת תגיות שמזכירה מאוד את HTML במבנה שלה, לכל תג יש Prefix קבוע של fb:, המציין כי מדובר בתג FBML. מפורשת לרכיבי UI מוכרים של האתר- תמונות פרופיל, רשימות חברים וכו'. קיים שימוש רחב מאוד ב-FBML באפליקציות, וכדאי להכיר את התגיות הנפוצות.

  • FBJS- ספריית ג'אווה סקריפט לשימוש באפליקציות, מאפשרת לבצע פעולות שונות על ה-DOM. דומה כמובן לג'אווה סקריפט רגיל, עם הבדלים קטנים שנובעים משיקולי אבטחה של המערכת (לא ניתן לבצע למשל פעולות ב-OnLoad).

  • FQL- שפת שאילתות ל-API של האתר, סינטקס דומה מאוד ל-SQL, ולמי שיצא לכתוב שאילתה או שניים ב-SQL יסתדר במהירות עם המקבילה הפייסבוקית. מבחינת ביצועים FQL עולה על הפונקציות המובנות של ה-API, וכמובן גמישה יותר.

  • RESTful API- ה-API של האתר דרכו ניתן לגשת כמעט לכל המידע. ה-API מחולק לתת ספריות לפי נושאים- ניהול, הרשאות, אימות משתמשים, אירועים, פיד, הודעות, תמונות וכו'. ניתן להתממשק ל-API מכמעט כל שפת תכנות- דרך הספריות הרשמיות (ל-php, דוט נט, ActionScript, IPhone) או ספריות המפותחות ע"י הקהילה- לאנדרואיד, ג'אווה, פרל, פייתון, רובי ועוד.

  • Javascript FB Library- ספריית ג'אווה סקריפט ל-Facebook Connect, המיועדת לשימוש באתרים חיצוניים שמנצלים את יכולות האינטגרציה של פייסבוק (מערכת תגובות, ניהול משתמשים, Live stream וכו').

 

בחלקים הבאים נכיר את המבנה של אפליקציית פייסבוק, את ספריות הפיתוח הרשמיות לדוט נט, את נקודות ההשקה של האפליקציה שלנו עם האתר וכמובן נפתח אפליקציה שמנצלת את היכולות שניתנות לנו ע"י ה-Facebook Developer Platform.

Posted: Apr 19 2010, 03:11 PM by Lidan | with 4 comment(s)
תגים:,
מעצבים אתר- מאיפה מתחילים?
קיבלנו פרויקט מלקוח, אנחנו רוצים לבנות Landing Page לצורך קידום של מוצר מסוים, עובדים על עיצוב מחדש לאתר קיים.. מאיפה מתחילים? איך עושים את זה "נכון"?

המטרה של הפוסט היא להסביר מעט על התהליך שקורה החל מזריקת הרעיון לאוויר ועד השקת האתר ושיווקו מהצד התיאורטי יותר.  אני אשתדל לגעת בנושאים העיקריים, וכמובן שאתם מוזמנים להעלות גם מהניסיון האישי שלכם בתגובות.

ראשית, חשוב להבין שאין בתחום הזה "נכון" או "לא נכון". לכל אחד יש את שיטות העבודה שלו, שמבוססות על ניסיון ועל עבודות מוצלחות ומוצלחות יותר, ובעיקר על ניסוי וטעייה. הצלחה של אתר לא תמיד תימדד בכמה כסף הוא הכניס, או כמה כניסות היו לאתר.  כל הצלחה נמדדת מול המטרות שהוגדרו בתחילת הפרויקט. השגנו - או לא השגנו - את המטרות.

מחזוריות

כמו כל דבר בטבע, גם פיתוח של אתר אינטרנט נעשה תמיד במחזוריות.    השלב הראשון בשרשרת הוא שלב המחשבה- תכנון של הסקיצות, הגדרת מטרות- מה חשוב לנו יותר, וביקורת עצמית- האם מה שיש פה באמת צריך להיות פה? למה אני עושה את מה שאני עושה ככה?. הביקורת חשובה לנו אף יותר מהתכנון עצמו (אם עושים אותה נכון), מכיוון שהרבה פעמים אנחנו נשים את עצמנו במקום הגולש כדי להבין במדויק את הצרכים שלו, וכך ליישם אותם בתכנון.

השלב הבא הוא שלב הביצוע- עיצוב הסקיצות על המחשב, חיתוך, תכנות וכו'.  המטרה היא לעבוד זורם, ללא ביקורת (את הביקורת היינו אמורים לעשות קודם! :-)), לרוץ קדימה.

השלב האחרון הוא למעשה החזרה.  זה לא פשוט לעבוד הרבה שעות על אותו פרויקט ברצף, ולרוב רק יגרע מהעבודה (רצון לסיים עם זה כבר \ שעמום \ מונוטוניות...). קחו הפסקה, צאו לשתות משהו, תראו טלויזיה, לכו לעשות סקי- כל מה שירפרש לכם את הראש. סיימתם? תחזרו ותמשיכו לעבוד בראש רענן, רעיונות חדשים יצוצו, ותחזרו לחשוב ולתכנן הלאה את המשך העבודה.

הגדרת המטרות (או: למה אנחנו כאן?)

תגים של Technorati:‏
הגדרת המטרות הוא השלב החשוב ביותר בכל תהליך עבודה. הוא זה שמכוון אותנו בעיצוב האתר, מפקס אותנו סביב יעד מסוים ושומר על דרך העבודה.  לפני שנתחיל, חשוב להבין ב-100% מה היעד שאנחנו רוצים להשיג, ואיך נגדיר "הצלחה"- האם מדובר במכירה מדף Affiliate?  האם מדובר בכמות כניסות או נרשמים? שינוי תדמית?.    זכרו שהאתר הוא כלי להשגת המטרה, ולא המטרה עצמה.  בהקשר של אתרי אינטרנט, מדובר ביותר סוג של קו-מנחה לעבודה, מאשר מטרות אסטרטגיות גדולות של הארגון או של בונה האתר.

איך מנסחים משימה? שמירה על פשטות (המלצה: תשאלו את עצמם תמיד "למה?" ו"איך?", על כל צעד שלכם בעבודה), מציאותיות (להשיג מיליון דולר תוך שנה עבור אתר קטן זה לא ממש מציאותי אם תהיתם) ומיקוד (להיות מספר 1 באיביי בתחום של אוזניות קטנות לנגני mp3 הרבה יותר ממוקד מלהיות מספר 1 בתחום האקססוריז ל-mp3...).  שמירה על שלושת המרכיבים הללו בניסוח מטרה רק יקרב אותנו בדרך להשיג אותה.

מטרה VS. משימה לא מעט מעצבים שעבדתי איתם הציבו לעצמם את המטרה "לעצב אתר מגניב". למעשה זו איננה מטרה, אלא משימה. מטרה היא משהו שאנחנו שואפים להגיע אליו, בעוד שמשימה היא שלב בדרך להשגת המטרה.

שאלתם את עצמכם פעם למה אתם גולשים באתר בחשבון הבנק שלכם? תרשו לי לשער שלא מדובר במטרה לנהל את החשבון, אלא "לראות שאני בפלוס והכל בסדר בחשבון" (רובנו, לפחות :-)).  כדאי לנסח את המטרות מהצד של הגולש, לפי הצרכים האמיתיים שלו. זה רק יעזור לכם להבין מה השלבים בדרך להשגת המטרה באופן טוב יותר, דרך הראש של הגולש.

קהל היעד

מי באמת הולך לגלוש באתר? מה הפעולה שהגולש נדרש לבצע? ואיך אני מכוון את קהל היעד לביצוע הפעולה הזו (הרשמה לאתר, רכישה וכו')?

בטרם נתחיל לתכנן את העיצוב והפונקציונליות של כל חלק, נגדיר את קהל היעד שאליו פונה האתר באופן ממוקד ככל האפשר.  אתר עסקים לא נעצב כמו אתר ילדים, ובאתר ילדים לא נשים עדכוני מזג אוויר בראש הדף. זכרו שהאתר שלנו מעוצב עבור אנשים, אך לא ניתן לעצב משהו שיתאים לכל האנשים. באותה מידה חשוב לשמור על שפה, סגנון ושימושיות (לאתר המיועד לבעלי מוגבלויות לא אכתוב בפונט בגודל 12...).

איך נדע אם האתר שלנו מתאים לקהל היעד?  כל גולש שואל את עצמו שאלה אחת בסיסית בכניסה לאתר- האם אני נמצא במקום הנכון? זה מה שחיפשתי?. המטרה שלנו היא לתכנן את האתר בצורה שתתן מענה של כמה שיותר "כן" לכמה שיותר גולשים במסגרת קהל היעד. בדרך כלל הכותרת תהיה הראשונה שתמשוך את תשומת הלב של הגולש, ושם הוא יחפש את התשובה. אם היא לא הגיעה משם, הוא יקפוץ לאלמנט הבולט הבא שיש בדף, וכן הלאה. יש לכם בדיוק 10-15 שניות לתת לגולש מענה לשאלה הזו, כל חריגה מעבר למסגרת הזמן הזו תוביל את הגולש לאתר הבא בתוצאות, ולהפסד שלכם בעוד גולש פוטנציאלי.

למה להשתמש במוצר שלנו?  - למה באמת? לא אכפת לי!!! כותרות נפוצות (בעיקר באתרים ישראלים) הן כותרות רטוריות, שמטרתן להעלות שאלה או תהייה מסויימת אצל הגולש. אתם לא בדיאלוג עם הגולש, אתם אמורים לספק לו את המידע שהוא מחפש. השתדלו להמנע מהן ככל שניתן, מכיוון שהזלזול באינטליגנציה של הגולש יוצר אנטגוניזם כמעט מיד, ומרחיק אותנו מעוד גולש פוטנציאלי. במקום זאת, מומלץ להשתמש במשפט ללא סימן שאלה, או בכותרת אינפורמטיבית יותר.

בסיכומו של עניין, נסו לשים את עצמכם במקום קהל היעד שלכם- אם אתם ילדים שבאתם לגלוש באתר משחקים, או אם אתם אנשי עסקים שנכנסו לאתר רק כדי לבדוק מה מצב הבורסה. האם קיבלתם את המידע שחיפשתם? כמה זמן וכמה קליקים זה לקח? האם זה דרש מכם עומק מחשבתי מסוים או שהתשובה הופיעה מיד, מבלי שתידרשו לחפש אותה?

מיתוג - איך אני יודע שאני במקום הנכון?

מיתוג הוא מונח שמתאר את זהות המוצר שאותו אנחנו משווקים- עמדות, רגשות ותפיסות שקיימות אצל קהל היעד בנוגע לאותו מוצר.  זה יכול להיות אתר אינטרנט שמהווה חלק מהזהות המותגית של המוצר (לדוגמה מאקו, אתר הבית של קשת), ואתר האינטרנט יכול לעמוד כמותג בפני עצמו (למשל תפוז).  למעשה זו ההצהרה שלנו כלפי הלקוח- זה אנחנו, וזה מה שאנחנו מוכרים.

איך בונים מותג באתר אינטרנט? איך אתר אינטרנט תורם לבניית המותג?

  • ערך מוסף- למה הגולש יבוא אלי ולא אל המתחרה?  מה הערך המוסף שאני מציע?
  • תיאור פשוט- אתר מגניב, כיף לגלוש בו, בטוח, מקצועי, רציני, מעניין, זול, יוקרתי, ייחודי. תגדירו את הארגון ואת מה שהוא מעוניין לשדר ב-3-4 תגיות, מהזווית שלכם. הצלחתם? זו הזהות שלכם, הקו המנחה לעיצוב האתר.  "גוגל"- פשטות.  "אפל"- מגניב.   "איקאה"- זול.    נסו את זה על מותגים שאתם מכירים.
  • עלות- לכל דבר יש עלות מסוימת, אם זו עלות כספית, זמן או שווה ערך. חשוב תמיד להדגיש את ה"שורה התחתונה" במונחי עלות. גוגל הצליחו עם המהלך של ג'ימייל לא בכלל שהציעו תיבת דואר של ג'יגה- אלא בגלל שהציעו אותה בחינם. על הבסיס הזה נבנה המותג של ג'ימייל בפרט, ושל גוגל בכלל.
  • זהות מותגית- לוגו ושם קליטים, צבעים מזוהים, כיוון ברור, תשובות ברורות, דמיון ואסוציאציות שעולות לגולש כשאומרים לו את שם המותג.
קטונתי מלהדריך על שיווק, זה המעט שאני יכול בנוגע לאתרי אינטרנט. ממליץ לכם לגגל כדי לדעת יותר.

תשומת לב - נדל"ן על המסך הקטן

כשמתכננים אתר ששואף להשיג מספר רב של גולשים (או מכירות), אנחנו נמצאים בתחרות מתמדת על תשומת הלב של הגולש. מצד אחד אנחנו חושבים שהכל מעניין והגולש צריך להיות מעורב בכמה שיותר אלמנטים. מצד שני, אי אפשר לאכול את כל העוגה. תפקידנו הוא להחליט מה חשוב לגולש, תוך בחינה של השאלה הקבועה- האם אני נמצא במקום הנכון? האם כאן אמצא את מה שאני מחפש?.
  • פריסה- טור אחד? 2 טורים? בלוקים מפוזרים? כותרת גדולה ומתחתיה בלוקים קטנים?  קחו בחשבון אלמנטים קבועים (לוגו, שורת חיפוש, כותרת ראשית), ואלמנטים משתנים ("תגובות אחרונות" בבלוג למשל). ככל שהאלמנט יהיה עליון יותר בפריסת הדף, כך הוא יקבל יותר תשומת לב.
  • גודל- גדול יותר = מושך תשומת לב.
  • קונטרסטיות בין צבעים שונים ואלמנטים שונים.
  • צבע- בבחירת פלטת גוונים קבועה לכל האתר, נוכל להדגיש אלמנטים מסוימים ע"י בחירה בצבע או בגוון שונה. חשוב לשמור על ההרמוניה בין הצבעים, נקודת פתיחה טובה תהיה חיפוש פלטות מוכנות ב-Color Galleries ברשת, וביצוע אופטימיזציות קטנות לגוונים לפי הצרכים שלנו. את הצבעים נחלק ל-2 קטגוריות- צבעי בסיס וצבעי הדגשה שיהיו גוונים של צבעי הבסיס, למשיכת תשומת לב לאלמנטים ספציפיים.
  • ריווח- מתן מרחב לאלמנט, באופן יחסי לשאר האלמנטים סביבו, יגדיל את תשומת הלב של הגולש אליו. תחת קטגוריה זו נכלול ריווח של בלוקים, ריווח של פסקאות, ריווח בין שורות או בין אותיות, ותמונות ביחס לטקסט סביבן. לטקסט יש כוח עצום, אבל לטקסט קריא ויזואלית יש כוח גדול עוד יותר!
  • Focal Point- בכוונה השארתי את הנושא הזה אחרון. Focal Point הוא נקודת ה"עוגן" לעין הגולש- האלמנט הראשון שמושך את העין (בדרך יהיה העליון ביותר), ממנו צריך להמשיך ולהוליך לשאר האלמנטים לפי סדר החשיבות שלהם. בדרך כלל הוא יהיה זה שיענה על השאלה האם אני נמצא במקום הנכון.  שימו לב שלוגו לא יכול להיות ה-Focal Point שלנו, מכיוון שה-Focal Point צריך להיות עוגן שישתנה בכל דף ודף באתר. אנשים מגיעים לאתר כדי למצוא מידע מסוים, ולא כדי להסתכל על הלוגו. אם ה-Focal Point לא מספק מענה לאותו צורך למידע, פספסנו בגדול את תשומת לבו של הגולש, והפסדנו עוד גולש פוטנציאלי.


סיכום

השתדלתי לגעת בכמה נקודות למחשבה בהקשרים של עיצוב אתר ושיטת עבודה. חשוב תמיד לעקוב אחרי המטרות שהגדרנו בתחילת הפרויקט, ולבחון באופן מתמיד את המצב הקיים אל מול המטרות וקהל היעד. לעצב אתר מדהים מגניב יכול להיות הצלחה ויכול להיות כישלון- הכל תלוי בהגדרת המטרות, קהל היעד והצורה שבה השגנו את אותן מטרות.

אם יש לכם הצעות, רעיונות - תנו בתגובות!
ברוכים הבאים!

אני אפתח בוידוי קטן. בכל הבלוגים שפתחתי עם פוסט מהסוג הזה- "ברוכים הבאים", לא הצלחתי להתמיד יותר משלושה חודשים. נקווה שהפעם זה יהיה אחרת :)

אז כמו שלא מתחילים ללמוד שפת תכנות בלי Hello World קטן, אי אפשר לפתוח בלוג בלי להגיד שלום לכולם!

אני לידן חיפי, בן 22 מבאר שבע. מפתח אינטרנט ויועץ מדיה חברתית. מרצה לבניית אתרים בצד לקוח במכללת עתיד-טק.    תוכלו לקרוא עלי קצת יותר כאן.

 

בבלוג בעיקר אכתוב על הנושאים שבין דוט נט לדוט קום- תכנות ופיתוח בדוט נט, עיצוב גרפי, פיתוח צד לקוח ומדיה חברתית. כמי שמתמיד ללמוד בכל יום נושא אחד חדש לפחות (אחרי שלוש שנים של הקפאה בצבא, צריך להדביק איכשהו את הפער), חלק נכבד מהפוסטים יוקדשו למדריכים בעברית בנושאים שונים, במטרה להעביר את הידע הלאה.

 

אתם יכולים להרגיש חופשי לשלוח אלי תגובות, הצעות, רעיונות- דרך התגובות או תיבת הצור קשר שבבלוג.  דרכים נוספות ליצירת קשר תוכלו למצוא בדף האודות.

 

קריאה מהנה,

לידן.