NoSql, Neo4j ומקום שני בתחרות של Binpress!

כבר כמה חודשים שאני חוקר את התחום המרתק שנקרא NoSql, דטבייסים לא רלציונים, דינמיים ובעיקר בעלי ביצועים מאוד גבוהים. הגעתי לזה בעקבות הפיתוח לפייסבוק שבעצמו דורש בראש ובראשונה ביצועים ומבנה סקלבילי לאפליקציות ככל שאפשר, מי יודע כמה עשרות או מאות אלפי גולשים יפתיעו את השרתים של האפליקציה שלך... אפשר לקרוא על זה עוד בפוסט המצוין של שחר בר

אחד הדטבייסים שעניינו אותי (וגם מאוד שימושי ל-Social Applications) הוא דטבייס מבוסס גרף- אוסף של אובייקטים מסוגים שונים שמקושרים ביניהם, ללא חלוקה לטבלאות \ שורות \ מסמכים וכו', מבנה שאפשר לעשות איתו הרבה דברים מגניבים במיוחד בזכות הגמישות שהוא מאפשר, והחיבור בין אובייקטים ממש כמו בעולם האמיתי- מאוד דומה לגרף החברתי של פייסבוק. יש היום לא מעט פרויקטים כאלו, רובם בקוד פתוח, ואלה שלא- עולים הרבה כסף (Sones מבוסס דוט נט). לאחרונה אגב פורסם שגם מיקרוסופט מפתחת מוצר דומה (פרויקט Trinity). את Neo4j לעומת זאת אפשר להשיג בחינם (רישיון AGPLv3), הוא כתוב בג'אווה (אבל יש גם ממשק REST), קל להתקנה ותפעול ואפילו יכול לרוץ בקלות גם על הענן של Azure! נשמע כמו עסקה ממש משתלמת.

אז אחרי תקופה קצרה של עבודה עם הממשק ה-RESTי שלו, לא הייתה ברירה אלא לכתוב לו Wrapper לדוט נט, שעם הזמן הלך וגדל בהתאם להרחבת ה-API (לא, כאן לא מדובר בקפיצה של 3 שנים מגרסה לגרסה.. לכל היותר חודש :-)). בחודש שעבר שמעתי ממש במקרה על Binpress.com, מרקטפלייס חדש לקוד מקור (עם הורים ישראלים!) שלרגל הפתיחה הכריז על תחרות פרויקטים. ה-Neo 4 net התאים בול. עם המזל שלי, הגעתי לזה בבוקר יום האחרון של התחרות...

קצת שיפורים ומסיבת Code refactoring מטורפת באותו ערב, והקוד שלי היה באוויר. אחרי שיטוט קצר בפרויקטים שעלו לאתר לא ציפיתי ליותר מדי, גם לא לזכייה בפרסים הצנועים של אחת מהקטגוריות. אבל מה אכפת לי לנסות? אחרי חודש קיבלתי את המייל שמבשר על הזכייה במקום השני מבין כלל הפרויקטים שעלו לאתר- ופרס בשווי 8 ומשהו אלף דולר. לא רע בכלל!

מסקנה- אף פעם אל תשמרו קוד לעצמכם... אני מבטיח לכתוב עוד על ה-Wrapper הזה בהמשך. שבוע טוב חברים!

סיכום מפגש קהילת מפתחי ה-Web- פיתוח אפליקציות לפייסבוק ועדכון קצר על Iframe tabs for pages

במסגרת המפגש האחרון של קהילת מפתחי ה-Web בישראל ערכתי הרצאה על פלטפורמת הפיתוח של פייסבוק. במפגש למדנו איך משלבים את הפלאגינים החברתיים של פייסבוק באתרים חיצוניים כדי ליצור ויראליות ולהגדיל את הטראפיק לאתר, הכרנו את ה-Open Graph Protocol שמאפשר לנו לקחת אובייקטים בעולם האמיתי ולשלב אותם בעולם החברתי של פייסבוק, ובנינו אפליקציית פייסבוק ראשונה באמצעות ספריית הפיתוח לדוט נט.

לשמחתי האירוע הוקלט ועם כוס קפה, ראש פתוח ושעתיים פנויות תוכלו לצפות בו כאן, דרך Channel 9! (חלק א', חלק ב').

תודה לגל קוגמן, ולאד אזרקין, גיא בורשטיין והחבר'ה הנפלאים במיקרוסופט על ארגון המפגש! תודה רבה גם לכל מי שהגיע, אשמח לשמוע מכם משוב בתגובות.

את הדמואים והמצגת תוכלו להוריד מכאן.

עדכונים למפתחים- Iframe tabs for pages

מאז המפגש עבר שבוע, שנה במונחי פייסבוק, וכבר הוכרזו שינויים משמעותיים בעיקר סביב נושא ה-FBML.
Static FBML היא אפליקציה שניתן להוסיף לעמודי קהילה ומאפשרת לשדרג אותם עם קצת קוד HTML ו-CSS ממש בקלות, גם למי שלא מבין בבניית אתרים. בנוסף, לתגיות FBML היו יכולות בלעדיות שלא נתמכו כלל בתגיות HTML הסטנדרטיות, כמו שילוב סרטון פלאש בדף (Embed מיוטיוב למשל).

עם הזמן ירדו בפייסבוק מהעץ של תחזוקת שפת תגיות נפרדת, והמליצו למפתחים ולמעצבי דפי הקהילה לעבוד אך ורק עם HTML ו-CSS הסטנדרטיות, במטרה להכין את האפליקציות החדשות והמפתחים להפסקת התמיכה ב-FBML.

בשדרוג של דפי הקהילה שעלה לאתר החל מיום חמישי האחרון, הכריזו בפייסבוק גם על טאב חדש- iframe tab שבאמצעותו ניתן לשלב דפי HTML חיצוניים לתוך דף הקהילה בפייסבוק, כ-Iframe. במקביל, תיפסק התמיכה ב-Static FBML Tabs ב-11.03.11, פחות מחודש מהיום. זה הזמן להעביר את הדפים שברשותכם לטאבים החדשים! פרטים נוספים תוכלו למצוא בבלוג המפתחים של פייסבוק.

הזמנה למפגש קהילת מפתחי ה-WEB של מיקרוסופט- פיתוח אפליקציות פייסבוק בדוט נט

במסגרת מפגש פברואר של קהילת מפתחי ה-Web אני מרצה הערב (יום ראשון) בנושא פיתוח אפליקציות פייסבוק ב-C#.net ו-ASP.NET MVC3.

במפגש נכיר את מבנה פלטפורמת הפיתוח של פייסבוק, נלמד כיצד אפשר לשלב את התוספים החברתיים של פייסבוק באתרים חיצוניים (כפתור לייק, תגובות ועוד) ונסיים בבניית אפליקציה באמצעות ספריית הפיתוח של פייסבוק לדוט נט.

המפגש יתקיים במיקרוסופט ישראל, רח' הפנינה 2 רעננה, בשעה 17:30. פרטים נוספים ורישום למפגש תוכלו למצוא כאן

Webcast: היכרות עם ממשקים ודוגמה עם Observer Design Pattern

אני עובד בימים אלה על פיתוח מערכת שאחת האופציות העיקריות בה היא אפשרות של שליחת נוטיפיקציות לקבוצת משתמשים.  בפועל, סוג ההודעה לא קבוע והוא לפעמים יכול להיות מייל ולפעמים הודעת סמס, תלוי בדרישות ובצרכים של הלקוח.

כדי לא להגביל את עצמי לסוג מסוים של הודעות ולשמור על גמישות ויכולת התרחבות בעתיד, בחרתי לעצב את החלק הזה של האפליקציה על בסיס תבנית עיצוב שנקראת Observer (מודגם בוידאו), וחשבתי שזו הזדמנות מצוינת להדריך על ממשקים וכיווני מחשבה לעיצוב יעיל יותר של אפליקציות Object-Oriented, משהו שלפעמים חסר קצת גם אצל מפתחי דוט נט מנוסים (וחבל לא לנצל את כל יתרונות הפיתוח שמאופשרים לנו באמצעות כתיבה אמיתית לפי עקרונות Object Oriented).

את הקוד בדוגמה תוכלו להוריד מכאן.

תהנו!

.Net Interfaces and Observer Design Pattern from Lidan Hifi on Vimeo.

נכון, עבר קצת זמן מאז. אבל אנחנו אף פעם לא יכולים להגיד לא לאפליקציות אייפון מגניבות, נכון? :-)

מאז קצת עברו מים באפסטור ויוסי תאגורי הספיק להשיק את fiddme, רשת חברתית לאנשים שבשבילם אוכל הוא הרבה מעבר למשהו שסותם רעב, ובגזרת הפייסבוק עברה טלטלה מסוימת עם ההכרזה של זינגה על הוצאת האפליקציות שלה מפייסבוק (אל תדאגו, זה לא קורה בסוף).

בחלק הזה אעבור על 2 ההרצאות הנוספות בסשן "ארגז הכלים של מחר" (לחלק הראשון).

יוסי תאגורי- חשיבה מחוץ לקופסא באפליקציות אייפד ואייפון

מהי אפליקציה מוצלחת לפי יוסי תאגורי? מעבר למגניבות ולעטיפה הגרפית שחשובים אמנם, אפליקציה שבאמת מצליחה בשוק מעבר להייפ זמני היא אפליקציה שעובדת על החושים ומעוררת רגש מסוים אצל המשתמש. מזכיר קצת את TheBox שעובדים על החושים שלנו לתוכן פרסומי, בסוף זה מה שמניע את כולנו. כן, גם את הגברים.

אפליקציה שממחישה את זה במיוחד אצל הקהל הותיק יחסית זו דווקא אפליקציה של טלפון חוגה. לכאורה אפליקציה טיפשית לאללה, מי לעזאזל יחייג באייפון שלו דרך טלפון חוגה? בדיוק אותם אנשים שעדיין מאזינים לתקליטים (כבוד!), רואים ערוץ 1 ( ...... ) ובכללי שואבים השראה לחיים מהנוסטלגיה של פעם.

אצל הקהל הצעיר הסיפור הרבה יותר פשוט, קחו למשל את האפליקציה של חנוך פיבן. למי שלא מכיר את פיבן, מדובר באמן מוכשר שיוצר דמויות באמצעות חפצים פשוטים (זוכרים את הפרסומת של שטראוס?). ב-Faces iMake שלו, תוכלו ליצור בעצמכם דמויות כאלה, ואם לסכם מתוך ה-Reviews באפסטור- My kids can't stop creating more and more faces. אפשר להגיד לא לילדים?

אפליקציות נוספות שהוצגו הן Ocarina ו-VoiceBand שמשתמשת בקול כדי לג'נרט סאונד, ו-Sonar Ruler- מד מרחק שעובד לפי סאונד, ומציג את המרחק מהקיר (בדומה לסונאר).

Blower זו אפליקציה שכל מטרתה הוא לכבות נרות. נשמע הזוי? תציצו בוידאו. קחו בחשבון שזה עלול להרוס לכם את הספיקר, על אחריותכם.

בפינת הצעירים שעשו מיליונים הציג יוסי את Doodle Jump- משחק שיצרו 2 ילדים מרוסיה, האחד צייר והשני מתכנת. החבר'ה הגיעו להכנסות של 3 וחצי מיליון דולר בפחות משנה, וההורדות רק עולות ועולות מאז. כמה מכם עוצרים את הקריאה עכשיו ורצים ללמוד פיתוח לאייפון?

בפינת האפליקציה השימושית של החודש, Bump מאפשרת להעביר אנשי קשר, תמונות וכו' בין אייפונים (יש גם תמיכה באנדרואיד), בלחיצת כפתור פשוטה. דווקא הפוטנציאל האמיתי של האפליקציה הזו הוא לא בהעברת הפרטים הלא-באמת-חשובים האלה, אלא בשיתוף פעולה שלה עם PayPal, שמאפשר להעביר כסף בין החשבונות. נגמר עידן ה"תלווה לי שקל", מהיום פשוט מבמפפים את הכסף ישר לאייפון :)

החלק האחרון של ההרצאה הוקדש לאייפד שעושה את דרכו לארץ (בשאיפה), והפוטנציאל שיש בו עבור ספרי ילדים אינטראקטיביים, למשל דמויות שמתעוררות מתוך הספר ומפנות אותנו לאפליקציות משנה שרלוונטיות לתוכן הסיפור, ומשחקים תוך כדי קריאת הספר. מעניין תוך כמה זמן נתחיל לקבל הפנייה לכל מיני אפליקציות נדל"ן אחרי שנקרא את הבית של יעל או דירה להשכיר, ומי יזכה בדף האחרון של מיץ פטל- ויטמינצ'יק או סמירנוף. אכן מעורר תהייה.

 

פיתוח משחקים לפייסבוק- אוהד ברזילי, סטודיו מייטופיה

יוסי גנב לאוהד כמה דקות (וגם חצי מהקהל בערך), אז הקצב כאן היה די מטורף. אני אשתדל לעבור על הדברים העיקריים, שרלוונטיים לכל מפתח פייסבוק ולמי שמתכנן לעשות את צעדיו הראשונים בתחום.

מייטופיה הוא סטודיו לעיצוב ופיתוח משחקים חברתיים- לפייסבוק בעיקר, אבל לא רק (גם מייספייס וביבו שותפות לחגיגה). אוהד ברזילי, ראש הסטודיו, סקר את החברות העיקריות שפעילות בשוק הזה- Zynga הגדולה והידועה ביותר עם שווי שלכ-5 מיליארד דולר, אחריה Playfish שנקנתה לאחרונה ע"י EA בשווי של כ-75 מיליון דולר ו-Playdom. בהמשך, הוא הציג את היחסים בין השוק של סושיאל גיימינג (80 מיליון שחקנים קבועים רק בפארמוויל לבדה, 26 מיליון יוניקים ליום), לעומת World of Warcraft שנחשב למשחק המצליח ביותר היום עם כ-12 מיליון שחקנים קבועים בלבד. הפוטנציאל הכלכלי ברור.

במה שונים משחקים רגילים ממשחקים חברתיים?

המשחקים החברתיים בנויים על התשתית החברתית שבונה בעצמה את המשחק, ולא יכולים להתקיים בלעדיה. הדבר בא לידי ביטוי בהפצה ויראלית של המשחק (הזמנת חברים), בניית קהילת שחקנים סביבו ודינמיות קבועה של הפלטפורמה המארחת (פייסבוק) והמתארחת (המשחק עצמו). מצד שני, במשחק מולטיפלייר רגיל יש אלמנט מאוד חזק של ריל טיים, כאשר בפארמויל ספציפית אני משחק לבדי. גם אם החברים שלי כרגע מחוברים, אין לי דרך ליצור איתם קשר ישיר מתוך המשחק, ושום אלמנט בו לא מבוסס על זה.

בהמשך המליץ אוהד על מספר טיפים למתחילים:

• הבסיס הגדול של המשחק הוא החברתיות- להדגיש כל הזמן את האלמנט הסוציאלי, אם זה ע"י הזמנות, מתנות או תחרותיות חזקה בין השחקנים.
• כדי לחזק את הנקודה הזו ולשמור על האלמנט הסוציאלי במרכז המשחק, חשוב לשמור על משחקים פשוטים ככל האפשר- בלי יותר מדי שלבים, דברים מיוחדים או חדשניים מדי. המשחק עצמו פחות חשוב מאשר האלמנט הסוציאלי, ובו צריכה להיות עיקר ההשקעה.

• יחד עם זאת, ויראליות היא אמצעי, לא המטרה. צריך גם לחשוב איך להשאיר את היוזרים בתוך המשחק, וזה יכול לקרות ע"י דינמיות של האפליקציה, הוספה של דמויות \ סיטואציות וכו'.

• אל תתכננו יותר מדי. יש רעיון? שחררו בטא, קבלו פידבק, ותמשיכו לפתח. בסיס המשתמשים של האפליקציה יגדל הרבה יותר מהר מאחר והמשחק עדיין נמצא בשלבים ה"פשוטים" שלו בהתחלה, ורק יחזק את קהילת המשתמשים במעגל השני, שהצטרפו למשחק אחרי שחרור הגרסה הראשונית.

• שינויים באפליקציה- השתמשו בחוכמה ב-A/B Testing ושחררו את השינויים רק לחלק מהמשתמשים על מנת לקבל פידבק ולתקן בהתאם. זה רלוונטי לכל אפליקציית ווב אגב, לא רק לאפליקציות פייסבוק.

• לקחת רעיונות מאחרים זה לא רע, תשאלו את ביל גייטס שעשה מזה מיליארדים, רק בזכות שינוי אחד קטן בגישה. שחקו קצת באפליקציות שקשורות לעולם התוכן של האפליקציה שלכם לפני שמתחילים לאפיין ולפתח, וקחו השראה.

פייסבוק הופך לזירה יותר ויותר תחרותית למפתחים, ומתחיל לסגור ברזים- אם זה הפייסבוק קרדיט שהופך להיות מטבע פנימי לאפליקציות ובדרך משלשל עוד כמה סנטים לקופה הכחולה-לבנה מפאלו אלטו, ואם זה בפרסומות שמחוץ לתוכנית הפרסום של פייסבוק, שאסורות לשימוש. קחו בחשבון שפייסבוק היא אמנם זירה מרכזית בתחום של סושיאל גיימינג, אך לא היחידה. כדאי להתחיל לחשוב גם בכיוון של סלולר, רשתות אחרות (מייספייס, ביבו) או אתרים חיצוניים (Gamehouse, Kongregate או MSN Games).

 

ההרצאה האחרונה היתה של רשות הדואר, שמסיבה לא ברורה הצליחה להשתחל לאותו סשן עם אפליקציות פייסבוק, אייפון, אייפד ואוגמנטד ריאליטי. קורה. בעקבות הצורך הטבעי שלי בארוחת צהריים (ולתפוס שיחה קצרה עם אוהד), אליה כבר לא נשארתי. סה"כ היה אירוע נחמד מאוד, עם פאשלה עיקרית שחוזרת בכל כנס כל פעם מחדש- האינטרנט קורס ואין מספיק שקעים ללפטופים. אם יש מארגני כנסים בין הקוראים שלי או כאלה שקרובים לצלחת, בחייאת- קחו את זה לתשומת לבכם. לא כולנו מסתובבים עם מקבוק או נטבוק של 11 שעות סוללה, ולא כולנו מקבלים מודם סלולרי מהעבודה.

 

תודה לניוזגיק על כרטיס הכניסה לאירוע!

ראשית אפתח בחוב מפוסט קודם- פיתוח האפליקציות לפייסבוק. הסיבה שלא המשכתי לפרק ב' כרגע היא שיש שינויים די גדולים שנעשים בספרייה בעקבות ההכרזות של פייסבוק בכנס המפתחים האחרון לשינוי ה-API. ברגע שתהיה גרסה מספיק יציבה אני מבטיח להמשיך את הסדרה שנקטעה בפרקה הראשון!

ומהמדיה החברתית בפייסבוק אני רוצה לעבור לסיכום אירוע The Marker Com.Vention 2010 שנערך בשבוע שעבר בסינמה סיטי החדש בראשון לציון. האירוע חולק למסלולים מקבילים בתחומים שונים ועסק בשיווק, טכנולוגיה, אינטרנט ומדיה, והשתתפו בו לא מעט בכירים מתעשיית האינטרנט והסלולר המקומית, וגם כמה אורחים מחו"ל: סקוט תומפסון, נשיא פייפאל ובלוגר הטכנולוגיה המפורסם רוברט סקובל.

בגלל השילוב של שישה מסלולים ולא מעט הרצאות מרתקות, דילגתי בין האולמות כדי לקחת קצת מכל דבר. אחת ההרצאות שמשכה אותי באופן מיוחד והצליחה להשאיר אותי כמעט עד סופה היתה "ארגז הכלים של מחר"- מרתון של סטארטאפים ורעיונות מעניינים, בתחומי הסלולר והאינטרנט, ובה גם אתמקד.

Augmentix - פיתוחים מעניינים בתחום המציאות המוגברת

ראשונים עלו לבמה חברת Augmentix שעוסקים (ואפשר לנחש לפי השם) ב-Augmented Reality, מציאות מוגברת, שמתחילה להיות יותר ויותר פופולרית בזמן האחרון, בעיקר בסלולר. הרעיון הוא להציג שכבות של מידע שעובר דרך המצלמה, וכך לדמות "מציאות" וירטואלית כלשהי. מאוד דומה לקסדה של טייס (רק הרבה הרבה יותר מגניב!), ואם מעניין אתכם תוכלו למצוא המון מידע בנושא כאן.

שרון סלומון ורונן בן ארי, המנכ"לים של אוגמנטיקס הציגו את הטכנולוגיה ואת אחד השימושים שלה עבור קמפיינים אינטראקטיביים, כשהמטרה היא להפוך את תהליך הקנייה עצמו לחוויה, ולהמשיך את את החוויה הזו גם לאחר ביצוע תשלום, למשל דרך הסלולר.

הדוגמה הראשונה שהוצגה לרעיון הזה היתה די בסיסית- הגה פשוט מנייר שכאשר העמידו אותו מול מצלמה הוא הפך פתאום להגה "אמיתי", כזה שניתן לשחק בו במירוצים במחשב. בהמשך הציגו חוברת קומיקס רגילה, שהדמויות בתוכה קיבלו "חיים" כשהחוברת היתה מול המצלמה, ואפילו משחק קרב בין דמויות- שכמובן נמצאות בחוברת קומיקס אחרת!

דוגמה נוספת שהוצגה היתה באמת משהו מאוד שימושי אפשר לומר, חנות אופטיקה. הפתרון של אוגמנטיקס מאפשר להכנס לאתר החנות באינטרנט, לעמוד מול המצלמה ופשוט למדוד משקפיים אונליין! אפשר להחליף צבע, להחליף מסגרות, לעשות השוואות Side by side של ההתאמה על הפנים שלכם, ואת התוצאה אתם מקבלים מיד, על המסך אצלכם בבית. משם כמובן ממשיכים לתהליך רכישה רגיל של הדגם שבחרתם, והממושקפים מבינינו שנאלצים לבזבז שעות בבחירת הזוג המושלם באמת יבינו כמה הדבר הזה יכול להיות שימושי! אפשר לראות מימוש מגניב לזה בחנות הוירטואלית של Ray Ban.

שיווק במדיה החדשה עפ"י The Box

אחרי אוגמנטיקס עלה לבמה אלי אוזן, מנכ"ל חברת The Box. למי שלא מכיר את דה בוקס, מדובר בחברת תוכן שמתמקדת בתחום הבידור ועובדת בין היתר עם ערוץ דיסני וקומדי סנטרל בארה"ב. נושא ההרצאה היה השילוב של התוכן במדיה החדשה, ואיך אפשר לעטוף את המדיה בתוכן שיווקי תוך התמודדות עם תחרות אדירה ושוק דינמי, בניגוד למה שהיה בעבר.

אם בעבר היינו, כצופים, תלויים בזמן השידור של תוכנית מסוימת, היום יש לנו מבחר של למעלה מ-29 אלף ערוצי טלויזיה מכל העולם, עשרות אלפי ערוצי תוכן בסלולר ואינסוף ערוצי תוכן באינטרנט. הצרכן היה מתקבץ סביב המדיה, כאשר לאט לאט הגלגל התהפך והיום המדיה צריכה למשוך את תשומת לב הצרכן.

איך אפשר לבלוט מול הצרכן בעולם תחרותי כזה? הפתרון הוא לספר סיפור, ולתת לקהל לצרוך את ה"סיפורים" האלה. סיפורים כאלה ראינו בפלירטוטים בין סער לאיילה, ברכילויות סביב מתמודדי כוכב נולד או בגימיקים של אווטאר. הקהל נמצא סביב אותם סיפורים, וזו ההזדמנות של המפרסמים וכנראה גם המטרה העיקרית שלהם- לקחת את הסיפור, לעטוף אותו בתוכן שיווקי ולשווק אותו חזרה לצרכן.

השאלה הטריוויאלית היא למה שאנחנו, כצרכני מדיה, נצרוך תוכן שיווקי במודע? התשובה היא פשוטה- אנשים צורכים סיפורים, לא מותגים. אותם סיפורים יוצרים אמוציות אצל הצרכנים- למשל החיבור למתמודד ספציפי בכוכב נולד, כשהרגש הזה מגיע עד למצב שהצרכן מוכן להוציא כסף להצבעה ב-SMS עבור אותו מועמד! אותם סיפורים יוצרים סביבם קהילות אקטיביות שמגלגלות את התוכן הלאה, ומייצרות עוד ועוד הזדמנויות- למשל דיסקים, מרצ'נדייז וכו'.

אותן קהילות למעשה לא דורשות מהגולשים לבצע משהו אקטיבי- להצביע, לתייג, לעשות לייק או לשתף- אלא רק לצפות בסרטונים. הסיפור עצמו הוא מה שעושה את הבאזז ומגלגל את התוכן ברשת ע"י הגולשים מהקהילות עצמן, לטוקבקים והלאה.

בהרצאה הוצגו כמה דוגמאות לנושא הזה, העיקרית שביניהן היא קמפיין של ברגר קינג שמבוסס על שת"פ עם Family Guy. נבנה סיפור שיווקי סביב הבורגר שיצר סדרה של פרקים קצרים- כשכל פרק כשלעצמו הוא פרסומת, אין דרך לקרוא לזה אחרת. החדשנות כאן היתה הסיפור שנוצר סביב זה- לא מדובר בסתם סרטון פרסומת, אלא ממש סיפור עם עלילה סביבו. ההצלחה של הסרטונים היתה כ"כ גדולה (למעלה מ-20 מיליון צפיות) שהוחלט להוציא חבילת DVD שהכילה את כל 52 הפרקים של ה"עונה". אנשים ממש הוציאו כסף על פרסומות נטו- רק בגלל הסיפור.

כמו כל דבר בינלאומי, גם מהמיני סדרה של ברגר קינג יצרו גרסה ישראלית- קרטושקס, קמפיין לתפוצ'יפס- סדרת דרמה/נונסנס שעוסקת בכל פרק בשאלה אחת- האם הבחור החנון יזכה בליבה של הכוסית.

Local Mobile Search בדפי זהב

כן, גם אני הרמתי גבה כשדפי זהב הצליחו להשתחל להרצאה על סטאראפים ורעיונות חדשניים, אבל זה בסדר, מסתבר שגם רשות הדואר עשו את זה, אז נתתי הזדמנות ללוקאל סרץ' של דפי זהב, ונשארתי לעוד רבע שעה של סלולר.

זאב גרובר, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בדפי זהב, הציג את תפיסת הפיתוח של דפ"ז לחיפוש מבוסס מיקום בסלולר, שמבוסס על שלושה מ'מים-

מי המשתמש שמבצע חיפוש

מה הוא מחפש (ומה הוא עתיד לחפש, כלקח ממה שחיפש בעבר)

ומיקום נוכחי שלו, ע"י שימוש בגאו-לוקיישן דרך הסלולר.

בעתיד גם ייכנס מ' נוסף והוא מדוע המשתמש חיפש את מה שהוא חיפש, והצגת התוצאות בהתאם.
מבחינת מספרים, משוק של 160 מיליון דולר ב-2009, השוק של חיפוש מבוסס מיקום עתיד לצמוח לכ-3 מיליארד דולר ב-2013. מרשים.

ההצלחה של שוק כזה לפי דפי זהב תלויה בשלושה גורמים:

• Utility- הפיכת המוצר לכלי שיהיה חלק בלתי נפרד מאיתנו, כלי שהוא סטנדרט. החיפוש יגיע לרמה כזו שאם אני נמצא כרגע בעיר עמוסה כמו ניו יורק ובא לי להשתין, אני פשוט מריץ חיפוש בסלולר על שירותים ציבוריים, ומקבל מסלול GPS ישיר לתא הקרוב. ממש ברמה הזו.
• Usability- אין צורך להרחיב לדעתי שהרי ברור לכולם שממשק סלולרי שאיננו בנוי באופן קליל, מהיר וידידותי למשתמש פשוט לא עובד היום. בחלק הזה הכוונה היא גם לשלב ויזואליזציה של תוצאות- אלמנטים של Augmented Reality כשהתוצאות יוצגו לפי המיקום שלהם במרחב סביבי.
• 100% Reach- הקושי העיקרי היום למפרסמים הוא ריבוי הפלטפורמות לפיתוח (אייפון, אנדרואיד, ג'אווה) וריבוי ערוצי ההפצה (אובי סטור לנוקיה, אפסטור לאייפון). הפתרון של דפי זהב הוא פיתוח מולטי פלטפורם עבור סביבה אחת, שמאפשרת ניהול מרוכז של כל האפליקציות לסלולר דרך דפי זהב. מפתחים פעם אחת- ומפיצים דרך מגוון ערוצי הפצה למגוון רחב של פלטפורמות.

אחת הנקודות המעניינות שעלו בהרצאה היה נושא הפורנו וההימורים- תחומים שמחזיקים בשיאי ההצלחה באינטרנט, ועדיין לא תורגמו לתחום המובייל- מי מתנדב להרים את הכפפה? :-)

בחלק הבא אציג את ההרצאות של יוסי תאגורי (חשיבה מחוץ לקופסא באפליקציות אייפון) ואוהד ברזילי, ראש הסטודיו מייטופיה, שדיבר ממש בקצרה על הכיוון שאליו הולך השוק של משחקי הפייסבוק. להרצאה של רשות הדואר כבר הייתי רעב מדי מכדי להשאר :)

עקב מילוי סרגל המועדפים שלי בכרום, החלטתי לעשות קצת סדר בעניינים- למחוק קישורים שכבר מזמן לא נמצאים בשימוש, להוריד את הטקסט מרובם (נשאר רק האייקון וזה אפילו נוח יותר!) ולאחד קישורים שנמצאים ב"סבב קבוע" (למשל פורומים) לכפתור אחד.  במקום לפתוח כמה טאבים ובכל אחד מהם לפתוח קישור אחר, רציתי בסך הכל ללחוץ על כפתור אחד שיפתח את הכל. פשוט לאללה, או לפחות אמור להיות פשוט...

ובכן, מסתבר שלא כל כך. לא מצאתי הרחבה שימושית שמתאימה לכרום, אז פניתי לגוגל כדי למצוא בוקמרקלט שעושה את זה.  בוקמרקלט, למי שלא מכיר, הוא קישור במועדפים שמפעיל פונקציית JavaScript כלשהי להעשרת היכולות של הדפדפן- למשל לצורך חיפוש או שינוי בדף הנוכחי. גם בגוגל לא מצאתי משהו שמתאים לצרכים ועובד כמו שצריך, ולכן כל מה שנשאר זה להסיר את סימני העצלנות של השבת ולכתוב אחד :)

הרעיון הוא פשוט- יש לנו תיבת טקסט שבה נכניס את כל הקישורים שאנחנו רוצים לאחד (עם Enter בין כתובת לכתובת), ובלחיצה על הכפתור נוצר לנו לינק שאותו נגרור למועדפים.  הלינק מריץ פונקציה שפותחת את כל האתרים שביקשנו בטאבים חדשים עם ()window.open, בקליק אחד.

לצורך ההדגמה, השתמשתי ב- js.Fiddle, כלי נהדר שמאפשר לכתוב css, html ו-JavaScript בדפדפן עם כל הספריות הנפוצות (Jquery, MooTools, Prototype וכו'). לחצו על פליי כדי לראות את הקוד עובד!

בשלב הראשון נאפס את המשתנים. נמחוק את fnUrlsString (כל ה-window.open המשורשרים אחד לשני- לפי הכתובות ששלחנו), ונזרוק את הקישור הקיים (אם קיים) מהדף.

לאחר מכן, את הטקסט מהתיבה נפצל לתוך מערך עם פונקציית ()split, ונרוץ על כל הכתובות שיש במערך עם ()each.$ של Jquery. כל כתובת נוסיף לתוך הסטרינג הכללי שלנו - fnUrlsString - כשהיא עטופה ב-()window.open.

לבסוף ניצור קישור שמפנה לפונקציה שמריצה את כל ה-()window.open שנוצרו קודם ב-fnUrlsString.

תהנו! :)

אם פייסבוק הייתה מדינה היא הייתה השלישית בגודלה בעולם- עם 350 מיליון משתמשים פעילים, 30 מיליון עדכוני סטטוס ביום וקרוב למיליארד תמונות שמועלות לשרתי פייסבוק מדי חודש- אין ספק שמדובר ברשת החברתית המובילה בעולם, ובאחד מאתרי האינטרנט בעלי שיעור החשיפה הגדול ביותר כמעט בכל מדינה (קיימת תמיכה בלמעלה מ-50 שפות).

הצמיחה המהירה של פייסבוק ברשת הובילה להשקת מערכת ה-Facebook Developer Platform במאי 2007, שאיפשרה למפתחים חיצוניים לפתח אפליקציות עבור פייסבוק. לא מעט חברות קפצו על המציאה, ובשילוב חכם של תוכן שיווקי ו-Micro Payments (רכישת תוכן וירטואלי בסכומים זניחים של סנטים בודדים) הגדילו את שיעור החשיפה שלהם בעשרות אחוזים מצד אחד, ומצד שני- רווח ישיר מ-Micro payments שעד אז נחשבו למקור הכנסה די משני. רק כדי לסבר את האוזן, זינגה- אותה חברה שהביאה לנו את אפליקציות הפראמויל והפוקר הפופולריות, מוערכת היום בשווי של כ-5 מיליארד דולר. כן, הכל מהפייסבוק. (וזה הגיע עד הפוליטיקה הבולגרית)

היום יש בפייסבוק כ-350,000 אפליקציות רשומות, המחולקות ל-FB Connect, Desktop ו-Platform (עוד נלמד על ההבדלים ביניהן בהמשך..). מתוכן 5000 אפליקציות בעלות למעלה מ-10,000 משתמשים בחודש. פייסבוק הוכיחו שאפשר להצליח מאוד גם בלי משחקים עתירי גרפיקה, תחכום או אתגר מיוחד- ועדות לכך ניתן לראות באפליקציות שנמצאות בצמרת כבר לא מעט חודשים: גידול חווה, דגים באקווריום או פוקר חברתי (עם פוקר אני זורם, אבל תסכימו איתי שבאינטרנט של 2007 אף אחד לא העלה בדעתו שמשחק כמו פארמויל יצליח ברמות כאלה...) . אה, שכחתי- חברתי זו מילת המפתח, וזה כל הרעיון שעומד מאחורי האפליקציות- אתה משחק עם החברים שלך, מתחרה בחברים שלך, משתף את ההצלחות שלך- לכל החברים שלך, ויכול לשלוח ולקבל מתנות- מהחברים שלך. מיזנתרופים החוצה, שיתוף זה שם המשחק.

 

פייסבוק והשוק הישראלי

כ-2.6 מיליון גולשים ישראלים חברים היום באתר, מה שמציב את ישראל במקום ה-13 מבחינת שיעור החדירה של פייסבוק ביחס לכלל האוכלוסייה, עם 36% (במקום הראשון במזרח התיכון). ההערכות הן שפייסבוק מתקרב לרוויה בישראל, שכן היקף החדירה לא עולה על 40% ברוב המדינות. במקום הראשון אגב, מככבת איסלנד עם 57% לעומת ארה"ב שעומדת על 39 אחוזים (כ-119 מיליון גולשים). סטטיסטיקות נוספות תוכלו למצוא כאן.

 

Facebook Architecture

לפני שנתחיל לפתח, חשוב להכיר טוב את הסביבה הטכנולוגית שמולה אנחנו עובדים. אז מה זה פייסבוק בעצם?

• פייסבוק מורכב מכ-11,000 שרתי לינוקס Red hat Enterprise בתצורה מעוננת, 1800 שרתי MySQL ו-900 שרתי memcached שמאפשרים את הניווט המהיר בכל סלט המידע של הרשת.

• בסה"כ מדובר בכ-28 טרה-בייט של זיכרון, כ-200,000 בקשות UDP עוברות שם בכל שנייה.

• המערכת, שמבוססת על PHP, רצה על שרתי Apache ו-MySQL, עם אופטימיזציות ספציפיות לצרכים של הרשת.

• המערכת משתמשת בשרתי memcached (מערכת ניהול קאש ואופטימיזציה מבוססת קוד-פתוח, נמצאת בשימוש ע"י מרבית האתרים הגדולים), לצורך שיפור מתמיד של ביצועי ה-DB.

• בנוסף, פיתחו בפייסבוק את Thrift, פריימוורק ליצירת cross-language services, ומאפשר לנו כמפתחים לעבוד מול ה-API בכמעט כל שפה שנרצה (C++, JAVA, Python,c# וכמובן php).

אחרי שהכרנו מעט את המערכת (הענק הכחול :-) ), נדבר קצת על המבנה של פלטפורמת הפיתוח..

 

סוגי האפליקציות שניתן לפתח באמצעות Facebook Platform

Platform Applications

אפליקציות מבוססות web שמתארחות בשרתים מחוץ לפייסבוק. נכון לעכשיו מדובר בדרך הפופולריות ביותר, ובה גם נתמקד. המשתמש לא צריך לעשות דבר פרט לאשר לאפליקציה לגשת לפרטי המשתמש- ולהתחיל להשתמש בה.

Desktop Applications

אפליקציות חיצוניות, כמו הרחבות לדפדפנים, תוכנות עצמאיות וכו'.

Facebook Connect

פייסבוק מאפשרת למפתחים להטמיע את הפלטפורמה של הרשת באתרים חיצוניים. האינטגרציה באה לידי ביטוי ביכולת להכנס לאתר (במידה וקיים מנגנון ניהול משתמשים) באמצעות פרטי הכניסה לפייסבוק, יכולת להטמיע מערכת תגובות, דירוג פוסטים, Live-stream וכו'- כל זאת באמצעות חשבון הפייסבוק האישי. נדבר על כך בהרחבה בהמשך.

 

Facebook Platform Compnents

פלטפורמת הפיתוח של פייסבוק מורכבת מחמישה רכיבים, שמאפשרים לשכפל את ה-Look & Feel של פייסבוק באפליקציה, ולהתממשק ל-REST API בקלות:

• FBML / XFBML (FaceBook Markup Language)- שפת תגיות שמזכירה מאוד את HTML במבנה שלה, לכל תג יש Prefix קבוע של fb:, המציין כי מדובר בתג FBML. מפורשת לרכיבי UI מוכרים של האתר- תמונות פרופיל, רשימות חברים וכו'. קיים שימוש רחב מאוד ב-FBML באפליקציות, וכדאי להכיר את התגיות הנפוצות.

• FBJS- ספריית ג'אווה סקריפט לשימוש באפליקציות, מאפשרת לבצע פעולות שונות על ה-DOM. דומה כמובן לג'אווה סקריפט רגיל, עם הבדלים קטנים שנובעים משיקולי אבטחה של המערכת (לא ניתן לבצע למשל פעולות ב-OnLoad).

• FQL- שפת שאילתות ל-API של האתר, סינטקס דומה מאוד ל-SQL, ולמי שיצא לכתוב שאילתה או שניים ב-SQL יסתדר במהירות עם המקבילה הפייסבוקית. מבחינת ביצועים FQL עולה על הפונקציות המובנות של ה-API, וכמובן גמישה יותר.

• RESTful API- ה-API של האתר דרכו ניתן לגשת כמעט לכל המידע. ה-API מחולק לתת ספריות לפי נושאים- ניהול, הרשאות, אימות משתמשים, אירועים, פיד, הודעות, תמונות וכו'. ניתן להתממשק ל-API מכמעט כל שפת תכנות- דרך הספריות הרשמיות (ל-php, דוט נט, ActionScript, IPhone) או ספריות המפותחות ע"י הקהילה- לאנדרואיד, ג'אווה, פרל, פייתון, רובי ועוד.

• Javascript FB Library- ספריית ג'אווה סקריפט ל-Facebook Connect, המיועדת לשימוש באתרים חיצוניים שמנצלים את יכולות האינטגרציה של פייסבוק (מערכת תגובות, ניהול משתמשים, Live stream וכו').

 

בחלקים הבאים נכיר את המבנה של אפליקציית פייסבוק, את ספריות הפיתוח הרשמיות לדוט נט, את נקודות ההשקה של האפליקציה שלנו עם האתר וכמובן נפתח אפליקציה שמנצלת את היכולות שניתנות לנו ע"י ה-Facebook Developer Platform.

קיבלנו פרויקט מלקוח, אנחנו רוצים לבנות Landing Page לצורך קידום של מוצר מסוים, עובדים על עיצוב מחדש לאתר קיים.. מאיפה מתחילים? איך עושים את זה "נכון"?

המטרה של הפוסט היא להסביר מעט על התהליך שקורה החל מזריקת הרעיון לאוויר ועד השקת האתר ושיווקו מהצד התיאורטי יותר.  אני אשתדל לגעת בנושאים העיקריים, וכמובן שאתם מוזמנים להעלות גם מהניסיון האישי שלכם בתגובות.

ראשית, חשוב להבין שאין בתחום הזה "נכון" או "לא נכון". לכל אחד יש את שיטות העבודה שלו, שמבוססות על ניסיון ועל עבודות מוצלחות ומוצלחות יותר, ובעיקר על ניסוי וטעייה. הצלחה של אתר לא תמיד תימדד בכמה כסף הוא הכניס, או כמה כניסות היו לאתר.  כל הצלחה נמדדת מול המטרות שהוגדרו בתחילת הפרויקט. השגנו - או לא השגנו - את המטרות.

מחזוריות

כמו כל דבר בטבע, גם פיתוח של אתר אינטרנט נעשה תמיד במחזוריות.    השלב הראשון בשרשרת הוא שלב המחשבה- תכנון של הסקיצות, הגדרת מטרות- מה חשוב לנו יותר, וביקורת עצמית- האם מה שיש פה באמת צריך להיות פה? למה אני עושה את מה שאני עושה ככה?. הביקורת חשובה לנו אף יותר מהתכנון עצמו (אם עושים אותה נכון), מכיוון שהרבה פעמים אנחנו נשים את עצמנו במקום הגולש כדי להבין במדויק את הצרכים שלו, וכך ליישם אותם בתכנון.

השלב הבא הוא שלב הביצוע- עיצוב הסקיצות על המחשב, חיתוך, תכנות וכו'.  המטרה היא לעבוד זורם, ללא ביקורת (את הביקורת היינו אמורים לעשות קודם! :-)), לרוץ קדימה.

השלב האחרון הוא למעשה החזרה.  זה לא פשוט לעבוד הרבה שעות על אותו פרויקט ברצף, ולרוב רק יגרע מהעבודה (רצון לסיים עם זה כבר \ שעמום \ מונוטוניות...). קחו הפסקה, צאו לשתות משהו, תראו טלויזיה, לכו לעשות סקי- כל מה שירפרש לכם את הראש. סיימתם? תחזרו ותמשיכו לעבוד בראש רענן, רעיונות חדשים יצוצו, ותחזרו לחשוב ולתכנן הלאה את המשך העבודה.

הגדרת המטרות (או: למה אנחנו כאן?)

הגדרת המטרות הוא השלב החשוב ביותר בכל תהליך עבודה. הוא זה שמכוון אותנו בעיצוב האתר, מפקס אותנו סביב יעד מסוים ושומר על דרך העבודה.  לפני שנתחיל, חשוב להבין ב-100% מה היעד שאנחנו רוצים להשיג, ואיך נגדיר "הצלחה"- האם מדובר במכירה מדף Affiliate?  האם מדובר בכמות כניסות או נרשמים? שינוי תדמית?.    זכרו שהאתר הוא כלי להשגת המטרה, ולא המטרה עצמה.  בהקשר של אתרי אינטרנט, מדובר ביותר סוג של קו-מנחה לעבודה, מאשר מטרות אסטרטגיות גדולות של הארגון או של בונה האתר.

איך מנסחים משימה? שמירה על פשטות (המלצה: תשאלו את עצמם תמיד "למה?" ו"איך?", על כל צעד שלכם בעבודה), מציאותיות (להשיג מיליון דולר תוך שנה עבור אתר קטן זה לא ממש מציאותי אם תהיתם) ומיקוד (להיות מספר 1 באיביי בתחום של אוזניות קטנות לנגני mp3 הרבה יותר ממוקד מלהיות מספר 1 בתחום האקססוריז ל-mp3...).  שמירה על שלושת המרכיבים הללו בניסוח מטרה רק יקרב אותנו בדרך להשיג אותה.

מטרה VS. משימה לא מעט מעצבים שעבדתי איתם הציבו לעצמם את המטרה "לעצב אתר מגניב". למעשה זו איננה מטרה, אלא משימה. מטרה היא משהו שאנחנו שואפים להגיע אליו, בעוד שמשימה היא שלב בדרך להשגת המטרה.

שאלתם את עצמכם פעם למה אתם גולשים באתר בחשבון הבנק שלכם? תרשו לי לשער שלא מדובר במטרה לנהל את החשבון, אלא "לראות שאני בפלוס והכל בסדר בחשבון" (רובנו, לפחות :-)).  כדאי לנסח את המטרות מהצד של הגולש, לפי הצרכים האמיתיים שלו. זה רק יעזור לכם להבין מה השלבים בדרך להשגת המטרה באופן טוב יותר, דרך הראש של הגולש.

קהל היעד

מי באמת הולך לגלוש באתר? מה הפעולה שהגולש נדרש לבצע? ואיך אני מכוון את קהל היעד לביצוע הפעולה הזו (הרשמה לאתר, רכישה וכו')?

בטרם נתחיל לתכנן את העיצוב והפונקציונליות של כל חלק, נגדיר את קהל היעד שאליו פונה האתר באופן ממוקד ככל האפשר.  אתר עסקים לא נעצב כמו אתר ילדים, ובאתר ילדים לא נשים עדכוני מזג אוויר בראש הדף. זכרו שהאתר שלנו מעוצב עבור אנשים, אך לא ניתן לעצב משהו שיתאים לכל האנשים. באותה מידה חשוב לשמור על שפה, סגנון ושימושיות (לאתר המיועד לבעלי מוגבלויות לא אכתוב בפונט בגודל 12...).

איך נדע אם האתר שלנו מתאים לקהל היעד?  כל גולש שואל את עצמו שאלה אחת בסיסית בכניסה לאתר- האם אני נמצא במקום הנכון? זה מה שחיפשתי?. המטרה שלנו היא לתכנן את האתר בצורה שתתן מענה של כמה שיותר "כן" לכמה שיותר גולשים במסגרת קהל היעד. בדרך כלל הכותרת תהיה הראשונה שתמשוך את תשומת הלב של הגולש, ושם הוא יחפש את התשובה. אם היא לא הגיעה משם, הוא יקפוץ לאלמנט הבולט הבא שיש בדף, וכן הלאה. יש לכם בדיוק 10-15 שניות לתת לגולש מענה לשאלה הזו, כל חריגה מעבר למסגרת הזמן הזו תוביל את הגולש לאתר הבא בתוצאות, ולהפסד שלכם בעוד גולש פוטנציאלי.

למה להשתמש במוצר שלנו?  - למה באמת? לא אכפת לי!!! כותרות נפוצות (בעיקר באתרים ישראלים) הן כותרות רטוריות, שמטרתן להעלות שאלה או תהייה מסויימת אצל הגולש. אתם לא בדיאלוג עם הגולש, אתם אמורים לספק לו את המידע שהוא מחפש. השתדלו להמנע מהן ככל שניתן, מכיוון שהזלזול באינטליגנציה של הגולש יוצר אנטגוניזם כמעט מיד, ומרחיק אותנו מעוד גולש פוטנציאלי. במקום זאת, מומלץ להשתמש במשפט ללא סימן שאלה, או בכותרת אינפורמטיבית יותר.

בסיכומו של עניין, נסו לשים את עצמכם במקום קהל היעד שלכם- אם אתם ילדים שבאתם לגלוש באתר משחקים, או אם אתם אנשי עסקים שנכנסו לאתר רק כדי לבדוק מה מצב הבורסה. האם קיבלתם את המידע שחיפשתם? כמה זמן וכמה קליקים זה לקח? האם זה דרש מכם עומק מחשבתי מסוים או שהתשובה הופיעה מיד, מבלי שתידרשו לחפש אותה?

מיתוג - איך אני יודע שאני במקום הנכון?

מיתוג הוא מונח שמתאר את זהות המוצר שאותו אנחנו משווקים- עמדות, רגשות ותפיסות שקיימות אצל קהל היעד בנוגע לאותו מוצר.  זה יכול להיות אתר אינטרנט שמהווה חלק מהזהות המותגית של המוצר (לדוגמה מאקו, אתר הבית של קשת), ואתר האינטרנט יכול לעמוד כמותג בפני עצמו (למשל תפוז).  למעשה זו ההצהרה שלנו כלפי הלקוח- זה אנחנו, וזה מה שאנחנו מוכרים.

איך בונים מותג באתר אינטרנט? איך אתר אינטרנט תורם לבניית המותג?

• ערך מוסף- למה הגולש יבוא אלי ולא אל המתחרה?  מה הערך המוסף שאני מציע?
• תיאור פשוט- אתר מגניב, כיף לגלוש בו, בטוח, מקצועי, רציני, מעניין, זול, יוקרתי, ייחודי. תגדירו את הארגון ואת מה שהוא מעוניין לשדר ב-3-4 תגיות, מהזווית שלכם. הצלחתם? זו הזהות שלכם, הקו המנחה לעיצוב האתר.  "גוגל"- פשטות.  "אפל"- מגניב.   "איקאה"- זול.    נסו את זה על מותגים שאתם מכירים.
• עלות- לכל דבר יש עלות מסוימת, אם זו עלות כספית, זמן או שווה ערך. חשוב תמיד להדגיש את ה"שורה התחתונה" במונחי עלות. גוגל הצליחו עם המהלך של ג'ימייל לא בכלל שהציעו תיבת דואר של ג'יגה- אלא בגלל שהציעו אותה בחינם. על הבסיס הזה נבנה המותג של ג'ימייל בפרט, ושל גוגל בכלל.
• זהות מותגית- לוגו ושם קליטים, צבעים מזוהים, כיוון ברור, תשובות ברורות, דמיון ואסוציאציות שעולות לגולש כשאומרים לו את שם המותג.

קטונתי מלהדריך על שיווק, זה המעט שאני יכול בנוגע לאתרי אינטרנט. ממליץ לכם לגגל כדי לדעת יותר.

תשומת לב - נדל"ן על המסך הקטן

כשמתכננים אתר ששואף להשיג מספר רב של גולשים (או מכירות), אנחנו נמצאים בתחרות מתמדת על תשומת הלב של הגולש. מצד אחד אנחנו חושבים שהכל מעניין והגולש צריך להיות מעורב בכמה שיותר אלמנטים. מצד שני, אי אפשר לאכול את כל העוגה. תפקידנו הוא להחליט מה חשוב לגולש, תוך בחינה של השאלה הקבועה- האם אני נמצא במקום הנכון? האם כאן אמצא את מה שאני מחפש?.

• פריסה- טור אחד? 2 טורים? בלוקים מפוזרים? כותרת גדולה ומתחתיה בלוקים קטנים?  קחו בחשבון אלמנטים קבועים (לוגו, שורת חיפוש, כותרת ראשית), ואלמנטים משתנים ("תגובות אחרונות" בבלוג למשל). ככל שהאלמנט יהיה עליון יותר בפריסת הדף, כך הוא יקבל יותר תשומת לב.
• גודל- גדול יותר = מושך תשומת לב.
• קונטרסטיות בין צבעים שונים ואלמנטים שונים.
• צבע- בבחירת פלטת גוונים קבועה לכל האתר, נוכל להדגיש אלמנטים מסוימים ע"י בחירה בצבע או בגוון שונה. חשוב לשמור על ההרמוניה בין הצבעים, נקודת פתיחה טובה תהיה חיפוש פלטות מוכנות ב-Color Galleries ברשת, וביצוע אופטימיזציות קטנות לגוונים לפי הצרכים שלנו. את הצבעים נחלק ל-2 קטגוריות- צבעי בסיס וצבעי הדגשה שיהיו גוונים של צבעי הבסיס, למשיכת תשומת לב לאלמנטים ספציפיים.
• ריווח- מתן מרחב לאלמנט, באופן יחסי לשאר האלמנטים סביבו, יגדיל את תשומת הלב של הגולש אליו. תחת קטגוריה זו נכלול ריווח של בלוקים, ריווח של פסקאות, ריווח בין שורות או בין אותיות, ותמונות ביחס לטקסט סביבן. לטקסט יש כוח עצום, אבל לטקסט קריא ויזואלית יש כוח גדול עוד יותר!
• Focal Point- בכוונה השארתי את הנושא הזה אחרון. Focal Point הוא נקודת ה"עוגן" לעין הגולש- האלמנט הראשון שמושך את העין (בדרך יהיה העליון ביותר), ממנו צריך להמשיך ולהוליך לשאר האלמנטים לפי סדר החשיבות שלהם. בדרך כלל הוא יהיה זה שיענה על השאלה האם אני נמצא במקום הנכון.  שימו לב שלוגו לא יכול להיות ה-Focal Point שלנו, מכיוון שה-Focal Point צריך להיות עוגן שישתנה בכל דף ודף באתר. אנשים מגיעים לאתר כדי למצוא מידע מסוים, ולא כדי להסתכל על הלוגו. אם ה-Focal Point לא מספק מענה לאותו צורך למידע, פספסנו בגדול את תשומת לבו של הגולש, והפסדנו עוד גולש פוטנציאלי.

סיכום

השתדלתי לגעת בכמה נקודות למחשבה בהקשרים של עיצוב אתר ושיטת עבודה. חשוב תמיד לעקוב אחרי המטרות שהגדרנו בתחילת הפרויקט, ולבחון באופן מתמיד את המצב הקיים אל מול המטרות וקהל היעד. לעצב אתר מדהים מגניב יכול להיות הצלחה ויכול להיות כישלון- הכל תלוי בהגדרת המטרות, קהל היעד והצורה שבה השגנו את אותן מטרות.

אם יש לכם הצעות, רעיונות - תנו בתגובות!

אני אפתח בוידוי קטן. בכל הבלוגים שפתחתי עם פוסט מהסוג הזה- "ברוכים הבאים", לא הצלחתי להתמיד יותר משלושה חודשים. נקווה שהפעם זה יהיה אחרת :)

אז כמו שלא מתחילים ללמוד שפת תכנות בלי Hello World קטן, אי אפשר לפתוח בלוג בלי להגיד שלום לכולם!

אני לידן חיפי, בן 22 מבאר שבע. מפתח אינטרנט ויועץ מדיה חברתית. מרצה לבניית אתרים בצד לקוח במכללת עתיד-טק.    תוכלו לקרוא עלי קצת יותר כאן.